כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

הגל בחיי - פרק 3

ברגע זה הבנתי שהכל הולך להסתבך.. עוד לפני שידעתי באיזה אירוע מדובר.

השבוע עבר די מהר. בשלישי גל לא הגיע לעבודה מה שהקל עליי קצת.
ביום חמישי במשרד רועי ניגש אליי והציע לי להצטרף אליו לצהריים יחד עם לירון וכמובן שהסכמתי.
כשאנחנו יוצאים מהמשרד לכיוון המסעדה בה קבענו אנו פוגשים את גל ויעל שניהם נראים מתוחים.
״מה איתך אחי איך אתה?״ רועי פונה לגל ויעל פשוט התקדמה
״הכל בסדר זה מאחורינו״ הוא עונה לו ומביט בי הרי אין לי מושג בכלל על מה מדובר
״מה איתך? לא יצא לנו להתעדכן תבואי אליי אחרי ההפסקת צהריים?״
״כן״ אני מנסה להבין מה עובר עליו
״אכלת צהריים? אנחנו נפגשים עם לירון״ רועי אומר
״אני בסדר. ספיר אל תשכחי לבוא״ אומר וממשיך בדרכו
״היא עושה לו צרות״ רועי אומר לי ואני לא מבינה
״מי יעל?״
״כן הם היו ביחד 5 שנים, היא לחצה על חתונה והוא הבין שהיא לא בשבילו״
״היא עובדת גם בחברה?״ אני שואלת כי לא ממש היה לי ברור מה היא עושה כאן כל הזמן
ובכלל למה אני כל כך מתעניינת בו
״לא היא עובדת במשרד עורכי דין שנמצא בניין לידנו״ הוא עונה לי ואני מרגישה תחושת הקלה
אנחנו מגיעים למסעדה שם לירון מחכה לנו
היא מקבלת את פניי בחיבוק ואת רועי בנשיקה
הארוחת צהריים עברה נחמד בעודי חוזרת למשרד
אני רואה את גל ויעל ונראה כי הם מתווכחים
כשגל קולט אותי הוא עוצר את השיחה איתה וקורא לי
״ספיר אני זוכר את הפגישה תחכי אני בא״ רואה אותו ממלמל משהו ליעל היא מגלגלת לו עיינים מסתובבת והולכת
הוא נכנס איתי למעלית ועוטפת אותנו שתיקה מביכה
״זה לא מה שאת חושבת״
״מי אמר לך מה אני חושבת?״
״אני יודע מה את חושבת״
המעלית נפתחת ושנינו יוצאים ממנה הוא פותח את דלת המשרד שלו ושנינו נכנסים
הוא סוגר את הדלת ומתיישב מעבר לשולחן בכיסא מולי
״אז איך עבר שבוע החפיפה?״ לפחות הוא שינה נושא ולא העלה אותה בשיחה
״היה אחלה אני חושבת שדי הבנתי את כל התהליכים וגם את שתי התוכנות שאנו עובדים איתם״
״יש לך שאלות דברים לא ברורים?״
״אני חושבת שליאור הסביר לי הכול״ מנסה להראות לו שהעזרה שלו אינה נחוצה
״יופי אני שמח לשמוע, את יודעת שכל שאלה ובעיה שיש לך את יכולה לפנות אליי״
אני מהנהנת בראשי להסכמה ואומרת ״נראה לי שאני אחזור למקום שלי״
״ספיר חכי״ הוא מסתכל עליי וגורם לי להתיישב חזרה מולו ״חשוב לי שתדעי שאני לא עם יעל״
״אוקיי״
״אנחנו כבר חצי שנה לא יחד״
״אני לא חושבת שהמידע הזה רלוונטי עבורי״ אני עונה לו למרות שזה מאוד אבל מאוד עניין אותי
״ספיר למה את מתעלמת ממה שקורה פה?״
״אני לא ריבאונד של אף אחד״ מנסה לומר לו את זה מבלי לחשוף כמה סף העצבים שלי משתולל כרגע ״לא קורה פה כלום״ אני מרימה את הטון ״אתה הראש צוות שלי וזה לא מתאים״
אני קמה בהפגנתיות ובאה לצאת מהדלת לפני שאני מצליחה לפתוח אותה הוא טורק אותה ומסובב אותי אליו
אני נשענת על הדלת והוא כל כך קרוב הנשימות שלו, השפתיים שלו, העיינים שמטביעות אותי
״את בטוחה שלא קורה פה כלום?״ הוא שואל אותי ומרפרף את שפתיו על שפתיי משחרר אוויר לתוך הפה שלי
אני עוצמת את עייני בשביל לא לשקוע בו
הוא אוחז במותניי ומקרב אותי עוד אליו
״אל תברחי ממני״ הוא לוחש מבין שפתיו שכל כך צמודות אליי
אני לוקחת אוויר ומביטה בו מתחמקת מבין ידיו ויוצאת מהמשרד

בדרך הביתה כמובן שהייתי תקועה בפקק נוראי,
גם יום חמישי היום וגם השעה חמש וחצי אחר הצהריים שיא הטירוף בכבישים.
הרבה פעמים הזמן שלי עם עצמי ברכב שאני בפקקים או בין מקום למקום גורר אותי למחשבות..
ומה שהיה היום עם גל מסרב להרפות ממני.
אם אני אשים בצד את זה שהוא הראש צוות שלי, את זה שיש את יעל בתמונה ואני אתמקד באמת למה אני מרחיקה אותו אז זה בעצם הכל מתחיל ונגמר בפחד שלי.
לא הייתה לי אף פעם זוגיות, חבר או משהו דומה לזה... אני החברה הרווקה הנצחית מבין כל חברותיי. אין לי הסברים או תירוצים טובים ללמה לא.
אבל ככה זה מאז ומתמיד.
אולי אומר שאני רגילה ללבד, אבל לסביבה שלי נורא קשה עם זה. אמא, סבתא ודודות שלוחצות על חבר. אפילו האחים שלי הפכו לפחות מגוננים ויאללה שיהיה לך כבר מישהו. אני רוצה באמת אבל קשה לי להיפתח ולהוריד את המגננות.
בתיכון שלחברותיי היה חבר, לי היה אחד שנדלקתי עליו ולא צלח, אבל בסדר זו תקופה חשוכה שלא נדבר על איך שהייתי נראת אז... חחח
בצבא היה את רון שרצה רק לבלות איתי בין הסדינים, אני לא הסכמתי להיכנס לשם וגם זה נגמר.
ובאחד המקומות שהתחלתי לעבוד בהם אחרי הצבא הכרתי את יותם, הוא היה גדול ממני בהרבה וראה בי ילדונת. המשיכה הייתה בלתי נמנעת ומשחקי החם קר היו מבלים בכל משמרת שלנו.
הוא שבר לי את הלב מבלי להתאמץ אפילו, פשוט היה פחדן מידיי לקחת את זה צד קדימה.
עד שהעזתי לפתוח את הלב שלי בפניו הוא שבר אותו לרסיסים. בגלל זה אני לא ממהרת להרגיש, בעצם אני כן מרגישה אבל המון מכחישה.
אחרי יותם יצא לי להכיר פה ושם בחורים, קצת יוצאת לדייטים אבל שום דבר לא היה נמשך יותר מידי זמן או הופך למשהו מחייב. לרוב נגמר בדייט אחד או שניים.
כמו שלירון אומרת אני מחפשת את הסיבה לפסול אותם וככה מוצאת אותה יותר מהר.
בעודי בפקק קיבלתי שיחת טלפון מטליה המנהלת במקום העבודה הקודם שלי שקטעה לי את המחשבות
״מה נשמע?״
״הכל בסדר, כבר התגעגעתם אליי?״ שואלת אותה
״כמובן! תראי אני יודעת שנטשת אותנו לטובת ׳העבודה של הגדולים׳ אבל אני במחסור בצוות בבר מחר בערב ואת יודעת שבשישי אני חייבת 2 ברמנים, חוץ מזה שיש לנו איזה אירוע גדול. אולי תבואי לעזור?״ מדברת בקול מתחנן ״תראי את זה כטובה לחברה ומחר יש צוות טוב יהיה כיף״
״נראה לך שאני יכולה לסרב לך?״ אני חייבת הרבה לטליה היא תמיד הבינה שיש לי לימודים, לא הייתה מרבה במשמרות ומאוד גמישה איתי. אם אני יכולה לעזור לה אז למה לא?
חוץ מזה... זה יפתור ממני את לירון שתשגע אותי לצאת בסופש ולהפסיק להיות רקובה
״ידעתי שאני יכולה לסמוך עלייך! גם יותם בא לתת יד בבר״
ברגע זה הבנתי שהכל הולך להסתבך.. עוד לפני שידעתי באיזה אירוע מדובר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Sapir R עקוב אחר Sapir
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מושלםםםם מושלם מושלם!!
הגב
דווח
Sapir R
Sapir R
תודה רבה!:)
הגב
דווח
סתיו כהן
סתיו כהן
מדהים
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
שתי ידיים ואבטיח
שתי ידיים ואבטיח
מאת: Maya Tzur
עבר, הווה, עתיד
עבר, הווה, עתיד
מאת: גבריאל מיכאלי
זונת בכפר 18++ פרק ד
זונת בכפר 18++ פרק ד
מאת: שבע סישולדי
אין יותר מועדונים
אין יותר מועדונים
מאת: קארין .
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D