כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

יש לי הכל- פרק אחרון

חגיגות יום ההולדת הראשון של תום וה-24 של איתי

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 100: עתיד לא צהוב ולא וורוד

יוני

גלית, הפסיכולוגית שלי, או כמו שאני קוראת לה: המטפלת בנפש המשתגעת שלי, מסתכלת בשעון העגול שתלוי בקיר על החדר. "בואי נשחזר שוב בעשר הדקות שנשארו את פורים, ליל הסדר ועצמאות. אני חושבת שאני עליתי כאן על סוג של משהו שחוזר על עצמו."
אני מביטה בכוס המים שלי ונזכרת באיך עזרתי לאיתי, שרק השתחרר מבית החולים, לארגן את תום המחופשת לצילומי סטודיו ומשם למסיבה אצלו בבית. "התחפשתי איתו ביחד הכי בקטנה ומשם הוא פשוט נסע להורים שלו. אני לא הצטרפתי, והוא לא ממש שאל אם אני רוצה לבוא. זרק את זה לאוויר כמשהו הכרחי לשיחה, אבל לא חיכה לתשובה שלי."
גלית מהנהנת. "ובליל הסדר?"
"הייתה לנו מריבה ענקית מי ייקח את תום. הוא לא הסכים לוותר עליה, ואני אמרתי לו שהיא הייתה אצלו הראש השנה כבר. הצעתי לו לבוא אלי להיות עם ההורים שלי, הוא כמובן סירב. בסוף ויתרתי." הדמעות צורבות לי בעיניים. "אני אוהבת אותו, אבל אני לא יודעת אם זה בגלל השאיפה שלי למשפחה מאושרת או כי... כי אני באמת מרגישה ככה."
"יום העצמאות מסכם את הכל." גלית צדה את המבט שלי.
אני מקרבת את כוס המים אל השפתיים שלי ומנסה ללגום מהתכולה שלה. אין שום סיכוי כי הבכי מופיע. "אמא שלו חזרה על מה שהיא אמרה אז בחנוכת בית, שהיא לא מבינה מה הבעיה שלי לפתוח איתה דף חלק. יש להם חברים בקיבוץ ליד מדרום אמריקה שהם מתארחים אצלם הרבה. החבר הזה של המשפחה די נדנד שאני אבוא. לא הסכמתי בסוף. אמרתי לו שהוא יכול לקחת את תום, מה אני אגרום להם לשנוא אותי יותר ממה שהם עכשיו?"
"נו, סתיו, מה המסקנות שלך מכל זה?"
"שכבר אין לי את הכוחות להילחם איתם כשאין לי את הגב של איתי."
"ואם אין לך את הגב של איתי זה שאומר ש..."
אני מרימה את העיניים שלי אליה. "שעשיתי את הצעד הנכון שלא הסכמתי לחזור לגור איתו."
"בינגו." היא קמה ומצביעה על השעון. "נשארו לנו עוד שתי פגישות, ואני יודעת שהאחרונה אמורה להיות שאת ממש באמצע המעבר לדירה שלך בצפון. קופת החולים יכולה לאשר לך עד ארבעה טיפולים נוספים ותהיתי אם תרצי עוד שניים או שלושה למרות המרחק. אני חושבת שכדאי שיהיה לך ליווי בהתאקלמות הלא פשוטה שצפויה לך שם."
אני מחייכת לראשונה מאז שהגעתי לקליניקה היום. "לא פשוטה זו הגדרה מעניינת."
"תחשבי על זה." גלית מתקדמת אל הדלת. "ועכשיו, כשתצאו פעם ראשונה לבד כזוג עם ילדה, תזכרי לא לוותר על עצמך."

"מוכנה לחגוג יום הולדת ראשון עם אבא?" אני שואלת את תום תוך כדי שאני מרימה אותה ואנחנו יוצאות מהחנייה לכיוון הבניין. "נעשה לך מקלחת, נלביש אותך בשמלה היפה שקניתי לך."
אני מקישה את הקוד כמה פעמים ולא מבינה למה הדלת לא נפתחת. בלית ברירה, אני מצלצלת באינטרקום. אני שומעת קריאה בשם שלי מאחת המרפסות מעל ומרימה את הראש.
"אוי, שכחתי להגיד לך ששינו את הקוד!" איתי נראה כעת. "חכי, אני אפתח לך את הדלת."
"אוחח, גם כשאבא שלך בן 24 כבר הוא עדיין שוכח לעדכן את אמא בדברים חשובים כמו הכניסה לבית שלך ושלו." אני מחזיקה את תום ביד אחת ואת ידית הדלת בשנייה. נו כבר, חתיכת מטומטם, תפתח. בסוף יש זמזום כשנקטע בקול שלו.
"נפתח?"
אני מגלגלת את העיניים ונושמת עמוק. אני חייבת להיות סבלנית היום ולא להעלות בעצמי את סוגיית מערכת היחסים של ההורים שלו ושלי. היום הזה הוא החלום של איתי ושלי, של שנינו, והוא הולך להתגשם. אנחנו הולכים לחגוג לתום יום הולדת שנה ביחד. רק הוא, היא ואני.
אני סורקת את הלבוש שלי במעלית המוכרת. אני לובשת חצאית מיני שחורה עם רקמה וורודה ולבנה וחולצה חושפת כתפיים ורודה מנצנצת. נעלתי עקבים שיהיה לי נוח לנהוג איתם לכאן. אני מניחה שמכאן ועד למסעדה, איתי כבר ינהג. הוא חזר לנהוג לפני שבועיים ודי מתעקש להראות שהוא בסדר. השאלה מה זה בסדר.
אני מצלצלת בפעמון ובפעם המיליון לא מבינה למה הוא לא פותח את הדלת אם הוא יודע שאני כבר כאן. "תראי." אני נותנת לתום נשיקה ומצביעה על הדלת. "אבא הוריד את השלט. זהו, תיכף יהיה לכם בית חדש."
איתי פותח וגורם לי לעשות את מה שאני עושה תמיד: להרים את הראש. הוא לבוש בגופייה שחורה וג'ינס קצר שעולה טיפה מעל הברך. זה קצת מאכזב אותי, למרות קיץ בחוץ, לדעת שהוא לא השקיע.
"לא ראיתי אותך מאתמול." הוא צוחק תוך כדי שהוא לוקח ממני את תום ומתכופף מעט לתת לי נשיקה על השפתיים. "התגעגעת?"
"מה נראה לך?" אני בעצם רואה את הדירה שלו פעם ראשונה מזה שבועיים ודי בהלם. "וואו, הכל ארוז."
המטבח עצמו די ריק. בסלון יש רק את הטלוויזיה בלי הספרייה והגביעים שלו מהאליפויות השונות עם מכבי, כולל זה האחרון שהתווסף לפני פחות משבוע. אני נכנסת לרגע לחדר של תום. גם שם רב החפצים כבר בארגזים עם פירוט מה יש בתוך כל אחד בכתב היד הצפוף והלא קריא שלו. אתמול איתי ואני נפגשנו בגינה ליד הבית שלי ואז הלכנו לחפש לתום מיטה חדשה, לכבוד המעבר שלו לצפון. הוא חוזר לקבוצת הנעורים שלו, כצפוי.
"עוזב את העיר," הוא מצטט את השיר המוכר. "אני לא יודע אם אני אתגעגע, כי בעצם יהיו לי את כל החברים והידידות מהקיבוץ ממש לידי, במרחק הליכה. פתאום אני לא אצטרך לפנות ארבע שעות בערך לנסיעה להורים שלי כי הם יהיו באותו הקיבוץ איתי ו... וגם את עוברת לשם."
אני מוציאה את הנייד מהכיס שלי ומראה לו את הדירה שמצאתי. "היא דווקא ממש אחלה. מרווחת ויפה. אני לא יודעת איך זה לגור בבית פרטי, אבל מאמינה שאסתדר."
"זאת תהיה חוויה עבורך." איתי לוקח מהספה חיתול ומסמן לי לכיוון השירותים של האורחים. "אחרי שנסיים את המקלחת של תום, אני אארוז את האמבטיה שלה גם."
"חשבתי לאמץ כלב, אמרתי לך כבר." אני הולכת בעקבותיו. הוא מוריד לתום את הבגדים ומכניס אותה לאמבטיה תוך כדי שהוא בודק את טמפרטורת המים. הוא כבר מיומן.
"זה יהיה מגניב." הוא אומר והעיניים שלו מבריקות. "וגם יהיה לך איפה לשים אותו כשתסעי להורים שלך במרכז."
"ארזת כבר את החדר?" אני מתעלמת בכוונה מסוף המשפט שלו, והוא שם לב לכך.
"אני עדיין לא מעכל את זה שאת הולכת לגור באותו רחוב עם ההורים שלי." הוא מפחד שהמבט שלנו יצטלב פתאום. "אני כאילו מפחד שהחוט, שכבר נהיה סופר דקיק, ייקרע."
"הוא לא." אני מתיישבת על האסלה הסגורה. "אני מאמינה שעם הזמן המגורים האלה שם יעשו רק טוב. ואם אצטרך בייביסיטר לתום? יש איפה לשים אותה."
איתי פורץ בצחוק וגורם לתום לצחוק גם. הוא מתכופף ונותן לה נשיקה. "אולי תגידי לי עוד מילים כבר?"
"היא אומרת חוץ מאבא גם שלום, ויודעת לנופף. אל תגזים." אני עושה לתום שלום, והיא מחזירה לי תוך כדי שהעיניים שלה נעצמות כשאיתי חופף לה את השיער. "את אוהבת שאבא מקלח אותך, אה?"
"איך היה אצל הפסיכולוגית היום?" הוא פותח שוב את הברז ומעביר את האצבע שלו על האף של תום, שמרימה אליו את העיינים במבט מאוהב.
"כמו תמיד."
"זה עדיין מוזר לי שאת צריכה פסיכולוג." הוא מושיט יד ארוכה ושולף את המגבת של תום מהמתלה.
"אמר זה שיש לו פסיכולוג מהקבוצה כבר כמה שנים." אני טיפה מתעצבנת.
"לא בקטע כזה, שלא תביני לא נכון. את פשוט כל-כך חזקה שזה לא מובן לי שאת לא מצליחה להתמודד עם דברים." נשמע שהוא מסתבך במילים של עצמו ועובר לדבר על עצמו, "אני אצטרך למצוא פסיכולוג אחר בצפון. אולי לקבוצה החדשה שלי יש, עוד לא בדקתי."
"שיהיה." אני קמה והולכת לכיוון החדר של תום. שידת ההחתלה והארון הם הדבר היחיד שנשארו שם. יש על הרצפה בלונים וורודים, אחד של מיני מאוס ואחד עם הספרה 1. "אוי, זה כזה מתוק."
"תראי." הוא מצביע על הבלונים. תום, שעטופה במגבת, בוהה בהם לרגע וזה.
היא עכשיו יושבת, והיא צוחקת בקולי קולות כשאיתי מניח אותה על השידה, מורח לה את הקרם שלה ומדגדג אותה. הוא נותן לה נשיקות בבטן, שם לה את החיתול ואז שואל בקול רך ומתוק, "מוכנה ללבוש את השמלה שלך? תגידי כן."
הוא מהנהן עם הראש ותום מחקה אותו וזוכה לעוד נשיקה. אני עומדת בצד ומחייכת.
"תגידי שלום." הוא ממשיך ופוזל אלי. "אני רוצה שבבית בצפון היא תלך ותדבר."
"איתי, היא תינוקת. תן לה זמן להתפתח." אני קצת משועשעת. "היא תלך ותדבר בבית בצפון, אל תדאג, פשוט לא מידי."
הוא מסתבך עם השמלה, כצפוי, ואני מיד ניגשת לעזור לו. "אני שמח שבסוף קיימת את ההבטחה שלך בדיוק מלפני שנה ו... ואת תעברי לגור לידי."
אני משאירה את החיוך על הפרצוף. "אין סיבה שלא. אתה חבר שלי ואבא של תום. אין טעם שתעשה את הנסיעה הזאת כל הזמן או אני אעשה. אני מאמינה שאמצא עבודה גם בחיפה."
אני מרימה את תום, והיא נראית כל-כך יפה עם השמלה המנצנצת והוורודה שלה, שבאמת הייתי חייבת להתאים לה את החולצה שלי וטוב שעשיתי כך. אני מתחילה לסרק אותה כשאיתי לפתע קולט שהוא באמת לבוש פשוט מדי והולך לחדר שלו להחליף בגדים.
"את מתרגשת?" אני שואלת את תום כשאני מסיימת, ואנחנו יוצאות אל הסלון. אני מניחה אותה בעדינות על הרצפה. היא כרגיל עושה את אותם מספר צעדים ונופלת. אני זוכרת איך ממש התרגשתי בצעד הראשון שלה. איתי בא אלי באותו היום לארוחת ערב איתנו ואחר-כך ישבנו על הרצפה והיא בנינו. אמרתי לה ללכת אליו והיא הצליחה. היה קשה לשחזר את הצעד הזה בפעמים האחרות, אבל זה השתפר עם הימים.
אני ניגשת אל ארגז לא פתוח וקולטת שם את כל הבשמים, איפור, קרמים וכו' שהחבאתי במלקחת של האורחים בימי שגרתי כאן. בסוף איתי מצא אותם. אני שולפת מי גוף של ויקטוריה'יס סיקרטס ומתיזה מעט על הגוף שלי. איתי בדיוק יוצא מהחדר, לבוש בחולצה שחורה קצרה מקושקשת בכפות ידיים לבנות וג'ינס בגוון קרם. השיער שלו מסודר לכרבולת המצחיקה שיש לו מקדימה, אבל אני אוהבת אותו ככה. הוא כל-כך חתיך בעיניי.
"עליתי על מה עשית שם בארון שלמטה." הוא מרים את הגבות שלו. "השארתי בכוונה את הארגז פתוח שתיקחי הכל כשנחזור איתך."
"תודה." אני בודקת שתום עדיין עסוקה במעט הצעצועים שלה שנשארו על הרצפה, ניגשת אל איתי ועוטפת אותו בחיבוק. הוא נותן לי נשיקה בראש. "ממש חיכיתי להיום."
"גם אני." הוא לא עוזב את החיבוק איתי. "יותר ממה שחיכיתי לחגיגות האליפות עם מכבי."
"איך היה באמת? ראיתי שהיית במסעדה עד ארבע בבוקר." העדפתי לא להצטרף אליו ואני שמחה על כך. למה לי עכשיו שאלות למה אנחנו לא מתחתנים וכאב ראש אחד גדול? כל דבר בזמן שלו.
"פיצוי על שנה שעברה." הוא נעצר לרגע. "רקדתי, שתיתי... עשיתי הכל כמו אז. הפעם גם לא נסעתי במונית, רוני לקחה אותי עד הבית."
"אתה קולט שעברה שנה?" אני שוב מוצאת את עצמי מרימה את העיניים אליו. "לפני שנה בזמן כזה היינו בפגייה עם תום והיינו מאושרים לרגע."
"ועכשיו נהיה מאושרים לרגע ואולי יותר. למה אולי בעצם? אני בטוח שליותר." הוא בסוף מרפה, מתכופף אל הרצפה ושואל את תום, "מוכנה ללכת לחגוג לי ולך יום הולדת? בעיקר לך."
תום מוחאת כפיים כתגובה. איתי מרים אותה ומכניס לכיס הג'ינס שלו תוך כדי את הארנק. "יאללה, סתיו. כבר שש. את צריכה לזכור שאנחנו הורים ואנחנו הולכים לישון בשמונה."
"כן, אה?" אני מצחקקת ולוקחת את המפתחות שלו מהבר.
איתי פותח את דלת הבית ומסתכל עליו כאילו בפעם האחרונה. "מחר אני אצא מפה בידיעה שאני הולך להשאיר כאן ים של זכרונות." הוא מתחיל להתקדם לכיוון המעלית.
אני מסתכלת על הבית ובשבילי זו באמת הפעם האחרונה. אני סוגרת הדלת תוך כדי שאני ממלמלת, "גם אני."

אני עם דמעות בעיניים ולא מאמינה שזה הסוף! 100 פרקים, אתם קולטים? אתן קולטות?
תודה לכל מי שנכנס לקרוא והעניק לי המונים של מדליות, כאילו הייתי הספורטאית הכי טובה בעולם. על התגובות, הניתוחים, אי ההסכמות, העצות, ההודעות הפרטיות, החפירות מתי יעלה פרק חדש.
בחיים האמיתיים שלי נעלתי היום פרק משמעותי שקשור בענק להשראה שלי לסיפור, וכך גם כאן.
תודה לכן ולכם!
באהבה,
סתיו

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אני נכנסת רק בשבילך .. את יודעת מתי בערך תפרסמי משהו חדש שאדע להכנס?
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
מאמינה שבזמן הקרוב
יש לי רעיון לסיפור קצר, לא 100 פרקים
הגב
דווח
guest
רוצה סיפור חדש דחוףףף
הגב
דווח
טען עוד 22 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 50
יש לי הכל- פרק 50
מאת: שלכת כותבת מהלב
ילדים
המלאכים שלי
המלאכים שלי
מאת: Shira Mualem
רווקה + 1
רווקה + 1
מאת: Adam gustavo Zyl
״מלכודת ברשת״
״מלכודת ברשת״
מאת: דוד חגולי
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
מאת: Nizan Zarotski
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
חמישים גוונים!
חמישים גוונים!
מאת: ניק נוריץ'
כמו משוגע
כמו משוגע
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 16
דרגון בול T- פרק 16
מאת: תומר דגן
דרגון בול T- פרק 15
דרגון בול T- פרק 15
מאת: תומר דגן