כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

יש לי הכל- פרק 99

אני מצפה מאיתי שיעמוד לצידי ויתפוצץ על ההורים שלו כבר, אבל זה לא קורה

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 99: גיבור עד כשהוא מול ההורים

אני נאנחת בעודי ממלאת עוד ועוד טפסי שחרור. איתי עובר בדיוק את הבדיקה האחרונה לפני שאני לוקחת אותו לדירה שלו, ואני מסובבת את הראש לכיוון החדר בו הוא נמצא. הוא סוף סוף לבוש על אזרחי, אבל כרגע בלי חולצה. הסווצ'ר השחור שלו זרוק על קצה המיטה, כשאיתי עצמו יושב עליה ונותן לרופא שמטפל בו למשש לו את החזה. נשאר לו על העור כתם סגול שמקבל גוון צהוב בצדדים מכרית האוויר. ונשאר לו גם עכשיו להתמודד עם הכאבים עם כמה שפחות משככים ביום.
אני קצת כועסת על כך שאני הופקדתי על השחרור עצמו, והמשפחה שלו מחכה לו בדירה. עורכים לו שם קבלת פנים ותופתעו לשמוע שלא קיבלתי שום הזמנה רשמית לכך. אני לא מתכוונת לעלות לשם ולהיפגש בעיקר עם שביט. אני מאוד מקווה שהיא לא הביאה את נעמה איתה, אבל אני באמת לא יודעת שום דבר ומעדיפה להישאר מנותקת מזה כמה שאפשר. אם זה היה תלוי בי, לא הייתי מסכימה לבקשה של שמעון שאני אקח אותו הביתה. שיחזור במונית, חשבתי לעצמי. איתי התעקש- והנה אני כאן.
"הנני מסכימה..." אני קוראת בקול עוד איזה סעיף מרגיז בכוונה כדי להחזיר את עצמי ואת הריכוז לניירת. איך אפשר כשאני יודעת שאפילו תום תהיה שם? אני אלווה אותו עד למעלית ומשם אתן לו לעלות לבד. אני אפילו לא רוצה לדעת איזה שלט שמו בדלת ואם... ואם הורידו את השלט שלנו.
"אחחח."
אני מסובבת את הראש שוב אל החדר. הרופא נוגע בדיוק במקום שכואב לו ומהנהן. המבט של איתי ושלי מצטלב לרגע. אני רוצה לקום ולעמוד שם בחדר וכמובן שלא עושה את זה. אני עוד מספיקה לשמוע את הרופא אומר לו משהו על נקודה מסוימת שנפגעה לפני שהדלת נסגרת שם.
"סיימת?" ניגשת אלי הבחורה מהדלפק ואוספת את שני הניירות הראשונים. "זה לא כל-כך מסובך."
"זה חופר."
"הוא היה בטיפול נמרץ מעל שבוע, זה הכרחי." היא מצביעה על משפט שכתוב בכתב קטן וצפוף. "אחד עשר ימים ללא הכרה. זה הרבה, ולכן הוא צריך שתטפלי בו."
אני מגלגלת את העיניים. "הוא בסדר עכשיו."
"לא אמרתי שלא," האחות אומרת בטון קצת מתנשא, מתרחקת ומשאירה אותי עם הדבר האחרון שבא לי לעשות עכשיו במקום האחרון שבא לי להיות בו עכשיו.

איתי מרחיק את הכיסא במכונית שלי כשהוא נכנס פנימה אחרי שזרק במושב האחורי את התיק שלו עם הדברים שהצטברו בו במהלך האשפוז הארוך הזה. אני לא רוצה להיות קרה אליו, הרי אני יודעת שאני חייבת לעשות את ההפרדה הזו בינו לבין המשפחה שלו, ולכן אני מניחה את היד על הברך שלו רגע לפני שאנחנו יוצאים לדרך.
"אתה חגור?" אני שואלת בחיוך.
"מת לעוף מפה." הוא מניח את כף ידו הענקיץ על שלי, עוטף אותה שלו ואז מחזיר אותה אל ההגה. השניות האלו מספיקות כדי לדעת שהתגעגעתי למגע שלו מאוד.
"עדיף שתשתמש במילה אחרת מאשר למות." אני מתניעה את הרכב, ואנחנו יוצאים לדרך.
"אני צריך לספר לך משהו." אני קולטת בזווית העין שהוא מסתכל עלי. "אני פשוט חושב שזה התזמון הכי טוב כי כשאהיה בבית שוב, בטח יהיה רעש בקבלת פנים וזה, לא יתאפשר."
"אתה מלחיץ אותי." אני משתדלת להישאר מרוכזת אך ורק בכביש, אבל הרבה כיוונים למחשבות מתפזרים לי בראש.
הוא מכבה את הרדיו. "אה, לא. לא בקטע מלחיץ. נכון יש את פורים עוד שבוע וקצת?"
אני מהנהנת. "אחותך ואני נלך לחפש לתום תחפושת. אני בספק עד כמה היא תאהב את זה, אבל לפחות לתמונה-"
איתי קוטע אותי. "הזמנתי לה כבר תחפושת."
"וואלה." אני קצת בהלם. "מה... מתי הספקת? איך?"
הוא מוציא את הנייד שלו מכיס הטרנינג האפור, ואני לא יכולה לראות מה הוא עושה כי אני בעיקר נוהגת. "היה איזה יום אחד שהייתי בבדיקת אק"ג ואסור לי היה לזוז. התחלתי לחשוב על דברים, על התקופה שאנחנו נמצאים בה. נזכרתי שפורים עוד לא היה ופתאום קלטתי שיש לי מישהי קטנה לחפש השנה ו... הזמנתי לתום תחפושת של... את לא מבינה בגיבורי על, אבל משהו קשור לבאטמן. אני אהיה עם החולצה של באטמן והיא תהיה איתי פשוט."
אני רוצה ממש לגלגל את העיניים. זה כזה איתי. הוא חזר. "זה חמוד," אני אומרת ושואלת בטבעיות, "ולמה אני אתחפש?"
"לא כל-כך חשבתי על זה. אני זוכר פשוט בפורים שלפני שנתיים שנתת לי להתחפש עם אביטל." הוא נשמע קצת מתנצל. "אל תכעסי."
אני מקווה שאני נשמעת קלילה. "אני לא."
"תתחפשי לאיזה במבי או משהו." אני רואה בזווית העין שהוא מחייך חיוך עם גומות.
"אני סתם יכולה לשים את המסכה הזו שיש לבאטמן בעיניים ולקנות חולצה כמו שלך." אני לא באמת רואה את עצמי מתחפשת. אני לא סובלת את פורים, אבל לבוק זה יכול להיות נחמד, בכל זאת מזכרת.
"עכשיו יש לי הרבה זמן פנוי, אז אני אבוא לחפש איתך. שלא תעשי טעויות."
אני עומדת לענות כשאני קולטת שהוא מתקרב אלי ומרגישה אחרי רגע את השפתיים שלו מרפרפות לי על הצוואר. "איתי, אנחנו לא הולכים לעשות סקס באוטו."
"אוחחח."
אני מתחילה לצחוק. "חזרת לעצמך."
"לא עשיתי את זה כל-כך הרבה זמן. איזה חזרתי לעצמי." הוא נשמע קצת רוטן וחוזר לישיבה רגילה במושב שלו.
אני מחייכת ולדעתי גם מסמיקה. "כשנהיה לבד לבד בבית שלך, כאילו עם תום גם כמובן, נשכב שוב. בסדר?"
הוא נאנח. "אז זה לא יהיה בקרוב."
אני מבחינה שהגענו לבניין שלו. "לא כל עוד אמא ואבא שלך הולכים להסתובב לך בין הרגליים. וזה בדיוק מה שהולך לקרות."

"תעלי נו." איתי מתכופף (ותבינו כמה זה נראה מצחיק כי הוא שני מטר... ) אל הרכב שלי כשאני נשארת בפנים. "מה שווה המסיבה הקטנה הזו אם את לא שם?"
"אני לא רוצה להיות עם אמא שלך באותו מרחב יותר." אני מרגישה איך אני נעשית קרה והפנים שלי מתקשות. "אמרתי לך כבר שאני לא מתכוונת לקחת חלק במסיבה הזו."
"אז את תשבי בספה אחת והיא בשנייה או במרפסת או לא יודע!" הוא מתעצבן. "מה, את רצינית?"
"הכי רצינית שיש." אני מתניעה את הרכב מהחדש. "אתה תסתדר במעלית, נכון?"
אני מניחה שמתחיל לכאוב לו הגב כי הוא מזדקף לכמה שניות ואז מתכופף מחדש. "נו, סתיו. תעלי."
"איתי, לא."
"אני מתחנן." הבעת הפנים שלו משתנה. "אני רוצה שתהיי שם. בבקשה, בבקשה, תעלי."
"ואם-"
"אני מבטיח לך שאם אמא שלי תגיד מילה לא במקום, אני אכנס בה, בסדר? היא לא תעשה את זה, יהיו בבית עוד אנשים. את לא רוצה לראות את תום?"
"אל תשחק לי על המצפון." אני מכבה את המנוע. "אני אעלה רק כדי לראות אם באמת תגן עלי כש-"
"זה לא יקרה." הוא מוציא מהמושב האחורי את התיק שלו. "יאללה, יש פה חנייה."
אני יוצאת מהרכב דקה אחרי הכי בחוסר חשק בעולם. אני לבושה בסריג בצבע בורדו, ג'ינס שחור ומגפיים. למזלי, גם איתי עצמו לא לבוש ל"מסיבה". אנחנו עולים במעלית, ואני מסדרת את השיער שלי שטיפה התרטב מהגשם שבבוקר והתנפח בצדדים. אני בלי איפור בכלל ומקווה שלא יהיו שם בבית הרבה אנשים.
הדבר הראשון שאני מבחינה בו כשאני יוצאת מהמעלית בעקבות איתי הוא שהשלט "שלנו" נשאר. מעליו תלוי "ברוכים הבאים" פרחוני למדי. איתי מצלצל בפעמון, מסתובב אלי לרגע ואומר שזה ממש מוזר לו לצלצל בדלת הבית שלו ו... אני לוקחת נשימה עמוקה. זה מתחיל.

אני סורקת את הפרצופים ששועטים על איתי ומפציצים אותו בחיבוקים. ההורים שלו פה, כמובן, שי אחותו והחבר שלה, שאני סוף סוף רואה במציאות ולא בווטסאפ. תמיר ורוני פה עם עוד שחקן אמריקאי, מירי וגל, הידידות שלו מהקיבוץ (תודה לאל שאביטל ומאיה לא היו צריכות לחזור) ועוד מישהי מבוגרת שאני חושבת שזאת אמא של שמעון, כלומר סבתא של איתי. יונתן, הרופא של הקבוצה, בדיוק נכנס לדירה מהמרפסת כשתום שעונה לו על הכתף.
"תראי." הוא מצביע על איתי. "אבא חזר הביתה."
איתי ישר הולך אליה, לוקח אותה ומחבק אותה. "תומי שלי." הוא מדביק לה נשיקה על הלחי, והיא צוחקת. "עכשיו תחזרי לישון עם אבא, נכון? תגידי אבא."
וכשתום אומרת אבא, כולם פה מתמוגגים.
אני נכנסת למטבח ומגלה מלא כיבוד על הבר. רוני נשענת על השיש ולוקחת כמה חתיכות במבה. "בטח חיכית לרגע שהוא יחזור, אה?"
"את זוכרת איך הייתי בסוג של הלם אז כשחיכינו מחוץ לחדר ניתוח." אני מוזגת לעצמי כוס מים. "טוב שהוא שוב בבית."
"שמעתי ש... שמכבי לא מחדשים לו את החוזה." רוני משפילה את המבט שלה לרצפה.
"הוא ימצא קבוצה חדשה." אני מסתכלת מעבר לכתף אל הסלון. איתי יושב על הספה כשתום יושבת לידו. כן, היא כבר יושבת. הוא מוחא כפיים מהר, והיא לאט, והוא מנסה שהיא תחקה את הקצב שלו.
"חזרתם, נכון?" היא גורמת לי להסתכל עליה. היא נושכת מעט את השפה שלה.
"אפשר לומר." אני מעדיפה להימנע מלהגדיר את הקשר של איתי ושלי.
תמיר מופיע ליד הבר ושם בכוס חד פעמית כחולה עם נקודות (מישהו ממש השקיע מחשבה בעיצוב המסיבה. מתערבת שזו שי) מיקס של במבה, ביסלי ובייגלה. "על מה אתן מרכלות שם? סתיו, הבת שלכם כוכבת."
"סתם." אני מתחילה ללכת לכיוון הסלון כששי בדיוק מפנה לי את המקום שלה והולכת למטבח. היא מוציאה מהמקרר עוגת שוקולד עגולה עם הדפס עליה של GET WELL עם שני דובים חמודים.
"לא היית צריכה," הוא אומר ישר ומחבק אותה כשהיא מניחה את העוגה במרכז השולחן בסלון.
"הכנו גם ברכה," אומרת שביט ומניחה את התיק שלה על הרצפה אחרי שמוציאה ממנו כרטיס ירוק. "מאיתנו, המשפחה. כלומר משי, אבא וממני."
שביט עומדת להתחיל ולקרוא את הברכה, כשתום מתחילה לבכות. אני, בסוג של הפגנתיות שקטה, קמה ואוספת אותה בין זרועותיי.
"סתיו, תשבי. היא תירגע," שביט מדברת בקול ממש מעצבן.
"תמשיכו פה רגיל, אני אהיה איתה בחדר שלה." אני כבר קרובה לדלת החדר כששביט עכשיו מחליטה לעלות לי על העצבים ליד כולם.
"לא יקרה שום דבר אם פעם אחת תשבי איתנו ועל הדרך תחנכי את הילדה שלך שהיא לא יכולה להיות על הידיים כל היום."
אני רוצה לענות לה שאם הברכה רק ממנה, משמעון ושי אני כנראה לא משפחה בעיניה, אבל למה לי לעשות דרמה ליד כולם? אני ממלמלת, "עוד מעט" ואיכשהו דלת החדר נטרקת כשאני כבר בפנים.

"סתיו?" איתי דופק על דלת החדר של תום לפני שהוא נכנס. אני יושבת על הכורסה איתה ומשתדלת שלא לזוז יותר מדי.
"אמרת שתיכנס בה." אני מעדיפה לא לשקוע לו במבט, שמחפש את שלי. "ציפיתי שתעמוד לצידי כשהיא אמרה את שאמרה על משפחה. עזוב אותי, איך אפשר להתעלם מהבת שלך? היא תיכף נוכחת שנה בחיים שלך."
הוא שותק לכמה דקות עד שתום די משתוללת לי בידיים ומובן לי מה היא רוצה. גם לאיתי מובן, והוא לוקח אותה ממני ומדבר איתה. "רוצה לטעום מהעוגה שדודה שי הכינה לאבא?"
"אין לך מה לענות לי?" אני לא מוותרת.
"תיכף כולם הולכים." הוא לא. "רוצה לחזור לסלון?"
"לא."
הוא מחזיר לי את תום וממלמל שלא נעים לו להשאיר את כולם שם בחוץ, והוא מחכה שנחזור גם. אני לראשונה מרימה אליו את העיניים, ורואה כמה הוא נראה חסר ביטחון פתאום. בשלי יש כמויות של זעם, והוא מוריד את המבט שלו ישר כשהוא שם לב לכך.
בראש עוברת לי מחשבה שבפורים הקרוב איתי יתחפש לגיבור על, אבל כשהוא עומד מול ההורים שלו, בפעם המיליון, אין לו שום כוח או כוחות. הוא עוד אדם מין המניין. הוא יוצא מהחדר חזרה לסלון ואני עוד מספיקה לשמוע אותו אומר שתום לא ממש נרגעת. טוב שיש תינוקת להפיל עליה את הכל, כשהפיל עצמו בכלל נמצא שם עם כל המוזמנים ועוד שנייה רומס אותי.

________________________________________________________
מחר פרק אחרון. מפחדת/מתרגשת/מצפה לו. ואתן/אתם?
הוא עוד לא כתוב, אבל יש לי חלק ממנו בראש.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
נו נו נו פרק!!!!!!
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
בהמשך היום
הגב
דווח
יובל בא
יובל בא
לא מאמינה שעומד להיגמר! פתאום קלטתי כמה פרקים יש והופתעתי ממש, בדרך כלל אני מתייאשת מסיפורים ארוכים כי מורחים את העלילה, אצלך זה בכלל לא הורגש!
הגב
דווח
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 81
להילחם בשבילו- פרק 81
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 93
יש לי הכל- פרק 93
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
השדכנית פרק 57
השדכנית פרק 57
מאת: racheli :)
פרק עשירי סימני שאלה חלק א'
פרק עשירי סימני שאלה חלק א'
מאת: אור קרסנר
המבוך השלישי
המבוך השלישי
מאת: אורי אוחיון
כבר לא
כבר לא
מאת: Bateli Aya Yamran
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי