כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

יש לי הכל- פרק 92

"איתי יתעורר רק בבוקר, אל תבואי." משהו בי אומר ששביט מסתירה ממני משהו...

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 92: "מי את?""האינסטגרם שלי מפוצץ בהודעות מאוהדים." אני מושיטה לרותם את הנייד שלי. "גם כתבו על זה באתרי ספורט, שהוא התעורר."
"אוהבים אותו." רותם מגוללת את ההודעות. "את הולכת לענות להם?"
"חשבתי פשוט לעלות סטורי או משהו עם 'תודה על הדאגה', משהו בסגנון." אני מביטה בתום שמתעסקת בבובת הפיל החדשה שלה, שרותם הביאה לה מאמסטרדם.
שתינו יושבות בסלון בבית שלי, ואני מחכה להודעה משביט. התעוררתי בבוקר בבית החולים אחרי שכבר הרגשתי שהגב כואב לי, לא משנה כמה הכורסה החדשה "נוחה יותר" מכיסא הפלסטיק שהיה בחדר הקודם. כשאיתי התעורר ישר עם פרצוף שמבשר שכואב לו, קראתי לרופא התורן ואמרו לי לחכות בחוץ כי בודקים אותו. שביט הופיעה כמה דקות אחר-כך, למרות שלא התקשרתי, ולא ממש התייחסה אלי.
"בוקר טוב." הרמתי את הראש אליה. אני ישבתי על הספסל, והיא עמדה (ותבינו שאיתי גבוה לא רק משמעון, זה שילוב של שניהם), ולכן כבר נתפס לי הצוואר.
"מה קרה לו?" היא שאלה בקור קר.
"מה קרה לך?" החזרתי בשאלה, וקלטתי בקטנה את הפרצוף הזועף שלה.
"סתיו, זה לא הזמן להתחכמות."
הנחתי שהיא כועסת על השיחה שלנו מלפני פחות משבוע בנוגע לרחם שלי. דמיינתי אותה יושבת לה בתוך הרחם שלי עם הנכד/ה שלה במשך תשעה חודשים וממתינה לחטוף אותו או אותה ממני ברגע ששניהם יצאו לי מהגוף. דמיינתי אותה נוזפת בי משם, מחלקת לי הוראות. "אני רואה שאת לא אוכלת כמו שצריך, למה את מרעיבה את עצמך?" "נו, תכניסי משהו לגוף, את מזיקה לעובר שלכם!" ועוד כל מיני דברים הגיוניים מאוד.
בסוף נאמר לשתינו שלוקחים את איתי לבדיקה בשם ברונכוסקופיה, בה יכניסו לאיתי מצלמה לריאות שתעבור גם בבית החזה ובמיתרי הקול כדי לבדוק אם פספסו משהו. שאלתי אם הבדיקה תהיה תחת הרדמה כלשהי, אמרו לי שהוא יקבל משהו שיטשטש אותו דרך הווריד. פתאום שביט שלחה לי הודעה שהבדיקה הייתה תחת הרדמה כללית, או במילים אחרות: איתי לא בהכרה עכשיו.
"סתיו, אם היא לא שולחת לך שום דבר מעבר לזה, כולל להגיע ולהחליף אותה, אין שום סיבה שתלכי." אמא מעירה אותי אל ההווה.
רותם מהנהנת. "כבר מאוחר, מה השעה? שבע? אל תלכי. תחזרי מחר."
"הבדיקה הזו לוקחת גג שעה. עשו לו אותה בצהריים." משהו בי חושד שלא מספרים לי את כל התמונה המלאה. משהו בי אומר ששביט מסתירה ממני משהו.
אמא מתעקשת ואומרת, "את לא צריכה ללכת." היא שואלת את רותם איך זה להיות נשואה כדי להעביר נושא, אבל משהו בי בוער.
רותם מספרת על ליל הכלולות שלה והבוקר שאחרי, ואני, לצערי, לא מסוגלת להקשיב. אני שולחת לשביט הודעה, ולא אכפת לי שאני יוצאת סופר קרציה: "מתי לבוא להחליף אותך?"
שביט מחזירה הודעה מהר מאוד: "איתי יתעורר רק בבוקר, אל תבואי. אין צורך. אנחנו בדרך לדירה שלו". אני לא עונה. עוד הודעה ממנה מופיעה, שממש גורמת לי לחשוד שמשהו לא קשורה קורה כאן: "את תבואי בבוקר, כן?"
אני מחזירה "כן", שברור שהוא שקר, לפחות לי, ומנסה להקשיב בחצי אוזן לשיחה של אמא ורותם.
אמא מסתכלת עלי. "סתיו, את לא הולכת." היא סוג של מפצירה בי שלא אעז לעזוב את הדירה כשהיא רואה שאני לא מרוכזת בשיחה.
"אמא, שביט מסתירה ממני משהו." אני קמה מהספה לכיוון החדר שלי. "נו, בחייאת, למה היא כותבת לי פעמיים שלא אלך? מה מפריע לה שאהיה עם איתי גם אם הוא תחת הרדמה?"
"תכבדי את הבקשה שלה ואל תחפשי הרפתקאות." רותם קמה בעקבותיי. "סתיו, חלאס. מה את כבר חושבת שתמצאי שם? את מי תמצאי, אם בכלל?"
ואם בכלל מתגלה כמשהו לא נעים בכלל...

כשאני בדרך לבית החולים, אני מתקשרת שוב לשביט, בעיקר כדי לנסות לדלות ממנה מידע. רותם ויתרה ואמרה שאני מטורללת, ואמא אמרה שמתחילה להימאס עליה ההתנהגות המגוננת הזו שלי, שבוודאות לא הייתה קיימת אם תום לא הייתה בעולם. "את עושה שמיניות באוויר רק כדי להחזיק בחיים את החלום של המשפחה המאושרת. תרפי קצת." היא עמדה בכניסה לדלת הבית. "אל תלכי, סתיו. מה יש לך?"
"כן, סתיו?" שביט עונה אחרי כמה צלצולים. "הכל בסדר? איפה את?"
"בבית." אני יודעת שאני צודקת. אני מרגישה את זה עמוק בגוף. "אמרו לך באיזו שעה איתי אמור בערך להתעורר?"
"בבוקר." היא ממשיכה עם טון לחוץ, שמסגיר שמשהו לא קשורה. "לא יקרה כלום אם תגיעי גם בצהריים, אני אלך במקומך."
"לא, לא, זה בסדר." אני מחכה לראות אם היא תגיד משהו שיסגיר סופית את מה/מי שנמצא שם עם איתי- ומקבלת.
"יופי, אז ניפגש מחר. להתראות." אני לא מנתקת בכוונה את הטלפון ומספיקות לי ארבע מילים שלה כדי להבין שחתיכת הפתעה הולכת לחכות לי: "יופי, הן לא ייפגשו."

אני שומעת עוד מרחוק קול של אישה מדבר. קול לא מוכר בכלל. אני לא רוצה להופיע שם ולהבהיל אותה. אני גם רוצה לשמוע מה היא אומרת לאיתי, מה שאולי יפתור את העננה שנמצאת לי מעל הראש.
"אני כבר לא כועסת עליך על איך שזה נגמר בנינו, אבל הרגשות האלו צפו מחדש כשהתעוררתי בשישי בבוקר וגיליתי שאתה במצב אנוש אחרי תאונת דרכים."
אני לא מצליחה להתאפק ועוברת בטבעיות ליד הכניסה לחדר, כך שאני כעת עומדת בצד השני של הדלת. זאת מישהי עם שיער בלונדיני ופנים לבנות מאוד מאוד, אפילו חיוורות. היא הייתה טיפה מאופרת בעיניים, מהמעט שהצלחתי לראות. ואה, כן, היא החזיקה לאיתי את היד.
איתי עצמו אכן ישן. הצלחתי גם לראות שיש לו עדיין את הצינורות עם החמצן באף. אני מנסה לשמוע מה היא אומרת לו, וזה משום מה מאוד קל כי היא מדברת בקול רם יחסית.
"משהו מוזר קורה בחיים שלך בשנה האחרונה. אתה לא הבחור שהכרתי בקיבוץ. אתה הכי שונא ילדים בעולם, אתה יכול להסביר לי איך יש לך ילדה פתאום? ועוד לא עוברים שלושה חודשים מהלידה שלה ואתה כבר שובר את הרגל, ועכשיו התאונה הזאת... למה אתה צריך את כל זה? היית מאושר איתי וידעת את זה. אני זוכרת את הלילות הראשונים שלך בתל-אביב, כשהיינו מדברים בטלפון כל לילה. בסוף המרחק ניצח. סוג של שיקרת לי כשאמרת שתבחן את החיים שם ואם לא תאהב אותם תחזור לצפון ונגור ביחד. מהר מאוד קלטתי שזה לא ילך. לא רציתי שניפרד, באמת שאהבתי אותך, אפילו שהיינו בקושי חצי שנה בזוגיות. אתה זוכר את הלילות הלבנים במיטה שלי כשוונדי נכנסת בין שנינו ומסתבכת בסדינים?"
אני חושבת שהבחורה הזאת צוחקת עכשיו. אני תוהה בת כמה היא, כי על סמך בהייה בה של כמה שניות, היא נראית צעירה יותר ממני. אני לוקחת סיכון ועושה את הדרך אל הצד השני של הדלת בחזרה תוך כדי שאני מסתכלת על החדר. היא עדיין מחזיקה לאיתי את היד. עכשיו אני מבחינה שהשיער שלה הוא לא בלונד טבעי. יש שורשים חומים כאלה באמצע. וכן, יש לה חיוך על הפרצוף.
"היית אז סתם בחור אנונימי. עקבתי מרחוק אחרי ההתפתחות שלך, ושמחתי בשבילך. כן, גם שהמשכת הלאה ופתאום כבר לא התקשרת כל לילה ואז לא התקשרת בכלל. אני זוכרת שאני התקשרתי והרגיש לי כאילו אני לוחצת. ואז אמרת לי שהתחלת לצאת עם מישהי שפגשת במשחק של הנבחרת בתקופה כשעוד היינו ביחד. נראה לי שזאת אמא של התינוקת שלך..."
אני נעשית חירשת לרגע. זאת החברה שהוא סיפר לי עליה באוטו שלו, אז אחרי הדייט השני. "כמה חודשים טובים", הוא אמר אז, וכן, זה תואם את התיאורים שלה. וואו, מה היא עושה פה? שביט בעצם שיתפה אותה פעולה?
"קשה לי עם זה שיש לך תינוקת. כאילו, באותו יום כשגיליתי על זה שתיכף תהיה אבא, הבנתי שזה נגמר בנינו סופית. עוד הייתה לי מחשבה שאולי תחזור לצפון יום אחד ו... בחג שבועות של שנה שעברה, חודש מאי, פגשתי את אמא שלך בטקס שהיה באחד הקיבוצים. ישבנו ביחד כמה דקות, כי בכל זאת הייתי עם המשפחה שלי, וכל אחת התעדכנה מה חדש. היא הייתה מאוד גאה בך מקצועית, שאתה עובר את העונה הכי טובה שלך ו... וזהו בעצם. אצלי הכל היה כרגיל. עובדת בתמיכה טכנית בחיפה, תוהה אם להתחיל ללמוד משהו כי אתה זוכר שעשיתי פסיכומטרי תוך כדי הצבא... כשהלכנו אחר-כך, המשפחה שלי, לחדר האוכל שבקיבוץ, היא תפסה אותי ואמרה שלא נעים לה שהיא לא כנה איתי עד הסוף. לא הבנתי מה קרה, אבל בלב הייתה לי תקווה שאתה פנוי שוב. אני זוכרת איך העמסתי על הצלחת מלא גבינות ולחמים, וכולי לבושה בלבן ומאושרת, והיא באה ואומרת לי שהיא מתנצלת. לא הבנתי, באמת שלא הבנתי, איתי. ואז היא אמרה: "לאיתי תיוולד בת בחודש יולי". באותו רגע רציתי פשוט לזרוק את הצלחת וללכת להקיא ולבכות. שאלתי אותה אם האמא זאת החברה הגבוה והיפה שלך עם האבא העשיר. היא אמרה שכן, והיא ושמעון לא כל-כך אוהבים את הרעיון הזה, בטח שהיא יותר מבוגרת ממך בשנתיים ולה זה נראה פשוט וקל. רציתי לכעוס, אבל הייתי עסוקה בדמעות שלי."
אני מזהה בקול שלה עכשיו סוג של חנק. כנראה קשה לה להיזכר בזה. אני מכינה את עצמי לכניסה לחדר, כשהיא ממשיכה לדבר ועוצרת אותי.
"בחודש יוני צפיתי בחדר שלי בקיבוץ במשחק גמר שלך ואז בראיון שאחרי. כמה שמחתי שנבחרת למצטיין. הצלם התמקד בצמיד הזה של היולדות שהיה לך על היד, ומשהו בלב שלי התכווץ. זה לא איתי שאני מכירה. מה קרה לבחור שרצה כלב ואמר שזה מספיק לו עד שהוא בן 30? הוא אפילו עוד לא בן 24. וכן, ראיתי את הכתבה גם בערוץ הספורט. אתה אבא טוב בטח, אבל זה לא אתה. אמרתי גם לאמא שלך שאני חושבת שאני מגיעה לבקר מישהו אחר לגמרי. היא רצתה שאתה ואני ניפגש כשבאת לקיבוץ בראש השנה. לא רציתי. היא אמרה לי לנצל את העובדה שאתה בלי חברה שלך, והבנתי באותו רגע שאתה חי חיים שאתה לא בכלל לא אמור לחיות. מה עשית, מה?"
ראש השנה+חברה=טליה. לפחות שביט לא סיפרה לה את זה. אני מרגישה שזה יותר מדי בשבילי ונכנסת לחדר בקצב די איטי. הלב שלי דופק מהר, אני מודה. העור שלי מסתמר ולא בגלל הקור, כי אני עטופה במעיל שלי.
היא מסובבת את הראש שלה אלי, היד שלה עדיין משולבת בשל איתי, ושואלת: "מי את?"

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Esti Yaakov
Esti Yaakov
אפשר המשך יותר מוקדם?
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
שלישי
אשתדל עכשיו להעלות כל יומיים
הגב
דווח
Esti Yaakov
Esti Yaakov
הגב
דווח
טען עוד 16 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 11
להילחם בשבילו- פרק 11
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 9
להילחם בשבילו- פרק 9
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרתק
פסק זמן
פסק זמן
מאת: אורי אוחיון
אהבה בנבדל פרק 28
אהבה בנבדל פרק 28
מאת: Maya B
פסק זמן
פסק זמן
מאת: אורי אוחיון
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
Eleven laws of friendship – chapter 2
Eleven laws of friendship – chapter 2
מאת: אביטל סיאני
יש לי כתם .
יש לי כתם .
מאת: אודליה כחלון
לנשום עמוק 3
לנשום עמוק 3
מאת: שיר פיליבה
שרק תתעורר 2
שרק תתעורר 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
אתה הולך ברחוב
אתה הולך ברחוב
מאת: אורי אוחיון
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl