כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מעשיות מעולם הרווקות פרק 5

כאילו את בוחרת את הזמנים הכי גרועים לצאת ולהיכנס לחיים שלי" חשבתי בראש .

"איזה זמן מחורבן מצאת לעשות אתזה?
כאילו את בוחרת את הזמנים הכי גרועים לצאת ולהיכנס לחיים שלי" חשבתי בראש .
כבר גלגלתי לי סיגריה אפילו השקעתי בקפה שחור בכוס זכוכית, באתי לפתוח טלויזיה והופ, רטט, וואצאפ, ממך.
היססתי אם לפתוח, ידעתי שאם אני אפתח אנחנו כנראה נשכב, מסקנה שהסתמכה על כל הקומדיות הרומנטיות שראיתי בחיי .
פתחתי, ידעתי שאם אני אשאל את דנה לדעתה היא תגיד לי כמה זה רעיון גרוע ומפגר, ואת זה אני כבר יודע.
"היי"
"מה נשמע?"
היה קל מאוד לדמיין את הקול העדין שלה בכל הברה, את הטונציה שלה אני כבר מכיר טוב מאוד.
"היי" כתבתי
"אממ.. בסדר מה איתך"
אני לא מתנתק. מחקה רק לסימן, שהיא מקלידה.
והנה
היא "מקליד/ה..."
"תקשיב אני מתגעגעת, אני יודעת שקשה לך ואתה צריך מרחק, אבל אני רוצה שניפש"
עולם הדייטינג לימד אותי, בתקופת ניסיוני הקצרה שלא לענות מיד, אז יישמתי את השיעור החשוב וגייסתי כוחות להתאפק, זה הצליח לשלוש שניות בדיוק, שתתיבש הא.
כתבתי "יאללה אני בעד, את פנויה עכשיו? "
"כן אני מתקלחת ויורדת"
" סבבה רבע שעה אצלך"
בדרך התקשרתי לדנה, הייתי חייב להתייחס טיפה למחשבות ההיסטריות שלי, על איזה טעות אני עושה .
דנה ענתה "הלו?"
" תקשיבי אני הולך לצאת מטומטם, ואני חייב חברה תומכת," אמרתי
"קבענו להיפגש אני והיא"
" מה מתי? " היא שאלה בבהלה .
"אממ עכשיו.. " עניתי
אני זוכר חצאי דברים מהצעקות שהגיעו אחר כך
משהו על זה שאני מטומטם בלי מוח, שאני מתנהג כמו ילדה בת 16, ויכול להיות שהיא אמרה גם משהו עלזה שצריך לאשפז אותי במוסד סגור.
מה שנקרא לא ממש שמחה מהרעיון.
אחרי כל הצעקות היא השתתקה לרגע, ואמרה בקול רגוע " תקשיב פשוט תעשה שזה יהיה חד פעמי טוב? "
" כן" עניתי "אני יודע, אני לא מטומטם"
"חמוד, אתה ללא ספק מטומטם" דנה ענתה צחקנו שנינו וקיבלתי שיחה ממנה, אמרתי לדנה שהיא מתקשרת ושתאכל לי בהצלחה, היא איחלה לי את ההפך .
" היי איפה אתה "
" אני בדיוק הגעתי, את יורדת? "
" כן שנייה למטה"
היא הגיעה, לבושה חולצת חאקי, עם מחשוף עמוק.
היא נכנסה לאוטו, הסתכלנו אחד על השני במבט מתגעגע ומובך, התחבקנו, אז מה לאן נוסעים? היא שאלה.
"את כבר יודעת שהחלטיות היא לא ממש הצד החזק שלי, אבל אפשר אולי שנלך לשתות קפה" היא הנהנה בהסכמה, ונסענו.
"אז מה מה קורה "
" אממ האמת שיש לי המון לספר לך, אבל בגדול אני בסדר."
" דברים שאני אוהב לשמוע?" שאלתי
"אממ .. גם וגם נראה לי " היא ענתה .
כשהגענו הזמנתי קפה שחור
היא הפוך קטן .
היא התחילה לדפר על זה שהיא לומדת לאיזה משרה קטנה בחברת ביטוח, שיש לה אופציה לעשות דוקא כסף טוב.
היא סיפרה על החברות, ועל המשפחה, שהיא חיזקה איתם את הקשר שהיא יוצאת נהנית שטוב לה .
ואני, עצרתי כל רגש שצץ דחפתי אותו פנימה חזרה, וחסרתי על מנטרה אחת "היא לא שלי יותר" .
היא סיפרה על הגברים שהייתה איתם, שלא שכבה עוד עם אף אחד.
אני סיפרתי על חיי בזמן שאני מסתיר את זה שהם גוש של אי ודאות וחוסר בטחון, סחטתי מהם כל ניצוץ ריגוש והפכתי אותו למדורה גדולה. בסוף הערב הורדתי אותה בבית התחבקנו לשלום, והסתכלנו אחד על השנייה בעיניים, התנשקנו, עלינו, שכבנו.
כשהתעוררתי, במיטה שלה, חשבתי רק על דבר אחד, הוצאתי את הטלפון, ושלחתי הודעה לדנה
"אוףף אני כזה אידיוט".
ותוך שנייה היא השיבה חזרה כאילו היא ממש חיכתה
"אני יודעת"

שחור שמח עקוב אחר שחור
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
אתה לא אדיוט
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
שחור שמח
ודאות
ודאות
מאת: שחור שמח
פרידה
פרידה
מאת: שחור שמח
מעשיות מעולם הרווקות פרק 2
מעשיות מעולם הרווקות פרק 2
מאת: שחור שמח
מה הסיכוי
מה הסיכוי
מאת: שחור שמח
סיפורים אחרונים
The She Who Waited
The She Who Waited
מאת: Amora C
לזאת שניצחה
לזאת שניצחה
מאת: אביטל סיאני
חמש בבוקר.
חמש בבוקר.
מאת: Orel Yosef
להיות מאושרת
להיות מאושרת
מאת: Fofi ♡
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי