כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

עומרי ומורן- פרק 7

תחושת מתח ואי נעימות באוויר ואני מתפללת תפילות קטנות לכך שהרצפה מתחת לרגליי תחצה לשניים תבלע אותי ומעלי תיסגר.

״תקשיב, אתה קיבלת רושם מוטעה״.
״מורן״ אמר קוטע אותי מיד ומחייך חצי חיוך. ״את שוכחת שאנחנו בכלל לא מכירים. למה את מתאמצת, את לא חייבת לי שום הסברים״ אמר נכנס בשער ומשאיר אותי שם חסרת מילים.

>>>>>

הוא נכנס ואני נשארתי באותו המקום המומה לכמה רגעים. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי... האם לצחוק? האם לבכות?
רציתי רק להבין מה קורה לי ולמה המקרה הזה משפיע עלי כל כך עד למצב בו אני מוצאת את עצמי רצה אחריו ככה החוצה או כמעט נפגעת מהמילים שהוא אומר ולמה בכלל אכפת לי מה הוא חושב?
לאחר שדיברתי קצת עם הקול שבראש שלי התכוונתי להיכנס פנימה ולפתע צלצול הטלפון גרם לי לעצור. ׳מה הוא רוצה עכשיו גם כן זה׳ מלמלתי לעצמי ועניתי.
״מה שניר״ שאלתי חסרת סבלנות.
״לא הבנתי מה עוד לא נרגעת״.
״שניר אין לי כח אליך עכשיו״ אמרתי בגסות.
״מה זה אין לי כח אליך. איפה את״ מיד שאל.
״מה זה משנה״.
״משנה. איפה את, תעני לי״.
״בפטיש, נו מה עזר לך המידע״.
״מה את עושה בפטיש״ שאל כלא מבין.
״שניר בטל אותי ממך, יאללה ביי״.
״מה ביי, שום ביי, אני בא לקחת אותך״ אמר בביטחון שניה לפני שבאמת ניתקתי את השיחה.
״באיזה קטע״ שאלתי מיד בתוקפנות.
״בקטע שכבר נמאס לי ואנחנו צריכים לדבר״.
״לך נמאס״ שאלתי שוב בתקיפה.
״כן״ השיב מיד באותו הטון. ״יש לנו הרבה על מה לדבר״ הוסיף.
״אין לי על מה לדבר איתך, צא לי מהחיים כבר״.
״תקשיבי אני לא מדבר איתך ככה בטלפון. אני בדרך, כבר יצאתי״ ציין.
״אתה כאילו לא מתייאש״ שאלתי עצבנית.
״לא. לפחות לא עד שתסכימי לתת לי להסביר את עצמי. את באמת חושבת שאני אוותר עליך ככה כל כך מהר״.
״אתה חיי בסרט אם אתה חושב שאני מתכוונת לשמוע את התירוצים העלובים שלך למה שעשית, באמת שזה לא מעניין אותי. אני רק רוצה שתניח לי כבר, לא יכולה איתך יותר״.
״אני רוצה לשמוע אותך אומרת לי את זה בפנים״.
״אבל כבר אמרתי״.
״לא במילים האלו״.
״אויש נו באמת״ מלמלתי בכעס וניתקתי את הטלפון.

הייתי צריכה כמה דקות להירגע מהעצבים שהוא העביר לי בגוף ומהסיטואציה של כמה רגעים קודם לכן, אז התיישבתי על ספסל הממוקם בצידו השני של כביש חניית הבית של איתי וחייגתי אל שובל בכדי לומר לה שלא מעניין אותי איך אני רוצה ללכת עכשיו הביתה אך זו לא ענתה אז חייגתי גם לשלו.
״הלו״.
״איפה אתה״ שאלתי.
״אה....״ ענה מסתבך ״שומעת אני פה באיזה מצב״. אמר ומיד הבנתי שהוא עסוק עם מישהי כי המילה ׳מצב׳ היא מן מילת קוד כזו אצלם כשהם נמצאים בחפוז כלשהו.
״הבנתי. טוב אז רק תגיד לי בערך מתי אתה תסיים שאני אדע אם לחכות לך או לעלות כבר על מונית למושב״.
״חצי שעה אני שם״ אמר בהבטחה.
״טוב אני מחכה לך״.
״אני אתקשר כשאני אהיה בחוץ״.
״סבבה יאללה ביי״ אמרתי וניתקתי.

שער כניסת הבית של איתי נפתח. הרמתי מבטי ממסך הנייד וראיתי ששוב עומרי יצא בכדי לדבר בפלאפון. כמה בנאדם יכול לדבר? עם מי? ועוד בשעה כזאת?
״אני לא מבין למה את נזכרת בזה עכשיו״ אמר בקול רם ולכן הצלחתי לשמוע אותו בבירור. ״חוץ מהשיחת טלפון שעשית לי בלילה שלפני הלוויה לא דיברת איתי חצי שנה, אפילו להודעות שלי לא ענית אז מה את רוצה עכשיו, אני אומר לך שאני לא בבית״. אמר בהתלהמות.

שובל חזרה אלי ושוב הוסגרתי. השתקתי במהירות את הטלפון בתקווה שעומרי לא הספיק לשמוע אותו אך זה כבר היה מאוחר מדי. הרמתי מבט והוא השתתק ומסתכל עלי בחזרה.
״תודה באמת״ אמרתי לאחר שעניתי לשובל.
״הפלאפון על שקט חיים שלי אז לא שמתי לב. מה זה איפה את״ שאלה במהירות.
״בחוץ״ השבתי.
״בחוץ״ שאלה לא מבינה. ״מה את עושה בחוץ״.
״סתם יצאתי רגע לדבר עם שניר״.
״רצינית בכלל, מה שניר עוודה״.
״עזבי נו. תקשיבי אחותי את לא יודעת איך אני מתה לעוף מפה״.
״חכי שניה אני אחייג שוב לשלו נראה איפה הוא״.
״אין לך מה, עכשיו דיברתי איתו״.
״נו, מה הוא אומר״.
״הוא נראה לי עם מישהי, אמר שיבוא עוד חצי שעה״.
״אז נחכה לו״ שאלה.
״אני אומרת בינתיים כן, אבל עוברת חצי שעה והוא לא פה תופסים מונית לא מעניין אותי״.
״מה את תיירת״ צעקה.
״לא תיירת״ אמרתי באותו הטון בו השתמשה. ״אני אומרת לך אני לא רוצה להישאר אז אם לא תהיה ברירה מה נעשה״.
״בואנה את יודעת נראה לי חבר שלך חתך״.
״מי זה חבר שלי״ שאלתי לא מבינה.
״ההוא עם החולצה הצהובה״.
״אה. לא הוא פה גם בחוץ״.
״הופה״ צעקה בהתלהבות.
״לא כפרה אל תתרגשי הוא עכשיו יצא כי הוא מדבר בטלפון״.
״לכי תדברי איתו, תסבירי לו מה בדיוק היה שם עם איתי״.
״נראה לך. עזבי אותי, שיחשוב מה שבא לו. לא בעיה שלי״ אמרתי כשעיני מסתכלות עליו שוב ואני קולטת שהוא מתחיל להתקדם לכיווני.
״חבל. דווקא נראה בחור טוב״.
״שובל הוא מתקרב אלי״ לחשתי לה בכדי שלא ישמע.
״סמאללה מה זה מתקרב״.
״כן את צודקת. אבל כנראה שזה לא צריך לקרות״ אמרתי בטבעיות כשעומרי כבר התיישב לצידי.
״מה״ צעקה שובל לא מבינה.
״טוב אני כבר אדבר איתך״.
״אינעל אבוק ערס״ מלמלה ואני ניתקתי.

עומרי התיישב לצידי והדליק סיגריה. שקט. זה כבר כמה שניות שאנחנו בוהים באוויר מבלי לומר מילה. יש תחושת מתח ואי נעימות באוויר ואני מתפללת תפילות קטנות לכך שהרצפה מתחת לרגליי תחצה לשניים תבלע אותי ומעלי תיסגר, בדיוק כמו בקריעת ים סוף.
״מה״ פתאום זרק.
״מה״ השבתי בתהייה.
״למה את לא נכנסת״ שאל.
״לא בא לי״.
״מה לקחת קשה את מה שאמרתי לך״.
״מה יש לי לקחת קשה״ שאלתי בתוקפנות עדינה.
״לא יודע, אני שואל״.
״הכל טוב״ אמרתי בחצי חיוך המסמל כאילו הכל באמת טוב למרות שבכלל לא.
״זה שהכל טוב אני יודע, אני פשוט לא מבין למה את לא נכנסת״.
״כי אני מתה לעוף הביתה״.
״הביתה למה, הלילה עוד צעיר״.
״בשבילי הוא ניגמר״ אמרתי מיד.
״הבנתי. נו ולמה את לא הולכת במקום לשבת פה לבד על הספסל״.
״מישהו צריך לבוא לקחת אותי אז אני מעדיפה לחכות לו פה״.
״הבנתי אותך. החבר... תגידי, לו את תספרי את מה שראיתי במטבח״.
״רגע, שאני אבין, עכשיו זו הדרך היצירתית שלך לשאול אותי אם יש לי חבר״ אמרתי בעוקצנות והוא מיד ציחקק. ״אין לי בן זוג, הוא חבר טוב. ואין כל כך מה לספר כי זו לא באמת נשיקה אם נישקו אותך בכח״.
״הוא נישק אותך בכח״ נכנס מיד לדבריי בטון המום עם נגיעות של כעס.
״מה זה בכח. הוא הפתיע אותי ועשה את זה כנגד לרצוני״.
״כנגד לרצוני״ אמר חוזר אחרי ומצחקק.
״מה אתה צוחק״ מיד שאלתי בחיוך מובך.
״כי את מצחיקה. אבל אהבתי״ אמר מחיוך ואני חייכתי חזרה.
שוב שתיקה בינינו. אני מתחילה להרגיש איך הדופק שלי עולה ופעימות הלב מאיצות.
״את יודעת, שאלתי את איתי מה הקטע ביניכם...״.
״למה זה אכפת לך״ שאלתי כאילו אני בכלל לא מתרגשת מזה שהוא מתעניין.
״סתם הוא פשוט אמר שאין לו אף אחת ופתאום אני רואה שכן יש, בכל זאת את יודעת בעזרת השם אני השושבין.. אני חייב לדעת״.
״על מה אתה מדבר.. אתה רוצה להגיד לי ששאלת אותו והוא לא אמר לך שאין בינינו כלום״ שאלתי לא מבינה.
״הלו גברת את חייבת חוש הומור״ אמר מצחקק.
״עומרי מה אתה רוצה ממני״ שאלתי.
״בחורה ישירה, אהבתי. באתי לדבר איתך על איתי״.
״איתי״ אמרתי בקול הנשמע מאוכזב.
״כן. את יודעת אחרי מה שראיתי הייתי חייב לשאול, במיוחד כשלפני זה... לא משנה. בקיצור הוא סיפר לי כזה בקטנה שהוא מעוניין בך כבר תקופה והוא רוצה לנצל את ההזדמנות״.
״נו״ שאלתי מזרזת לעיקר.
״וזהו. אמרתי נעזור לו״.
״אין לך במה לעזור. כן, כואב לי שהוא כל כך רוצה בזמן שמבחינתי זה לא יקרה אף פעם אבל אתה לא יכול לעשות שום דבר שישנה את דעתי ואחרי מה שהוא עשה לי היום, גם אם היה סיכוי, אין סיכוי״.
״מה אורגינל ככה גנב ממך נשיקה״ שאל בלי קשר למה שנאמר.
״כן ככה.. בשניה, אפילו לא הצלחתי להבין מה קורה״.
״לכי תסמכי על הכהנים האלה אה״ אמר מתבדח.
״אה וואלה. אתה שוכח שגם אתה כהן, מה לא לסמוך גם עליך״ שאלתי.
״איך כהן, את מסתכלת עלי אני נראה לך כהן״ שאל מצחקק.
״מה זאת אומרת, אתם בני דודים לא״ שאלתי לא מבינה.
״את רואה את לא קשובה, אמרתי לך שהוא בן דודה שלי, האמהות שלנו אחיות. אני תימני שלם, מנצור כפרה״. אמר ובתום המשפט צלצל לו שוב הפלאפון שלי.

זה היה שניר ועניתי במהירות בכדי שלא יחפור ויתקשר אלף פעם.
״מה עכשיו״ שאלתי באפיסת כחות ואדישות.
״איפה את, בדיוק נכנסתי עכשיו לפטיש״.
״רציני בכלל״ שאלתי בהלם.
״כן״.
״די נו באמת שניר למה אתה עושה את זה לעצמך״.
״מורן בלי לבלבל יותר מדי את המח, איפה את״.
״ואי ביי, ביי. מה זה ביי״ מלמלתי וניתקתי.
בזווית העין פתאום קלטתי את הרכב של שניר בדיוק נכנס לחנייה מתחילת הרחוב.
מודה הראש שלי לא כל כך תיפקד לא יודעת מה נכנס בי באותו הרגע אבל פשוט פעלתי בלי היגיון.
״מצטערת״ זרקתי לעומרי ומיד נישקתי אותו.
אני בטוחה שלקח לו רגע להבין את המתרחש כי רק לאחר שתי שניות ניסה לעצור אותי אך תפסתי פניו בחוזקה למרות שאני מאמינה שיכל היה להפעיל טיפה כח ובקלות להשתחרר ממני ובמקום זה פשוט נסחף יחד איתי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

MORAN BS עקוב אחר MORAN
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Shahar Ayish
Shahar Ayish
תמשיכיייי
הגב
דווח
M. M M
M. M M
אחלה סיפור ❤️
מתי המשך?
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
MORAN BS
עומרי ומורן
עומרי ומורן
מאת: MORAN BS
עומרי ומורן- פרק 2
עומרי ומורן- פרק 2
מאת: MORAN BS
עומרי ומורן- פרק 3
עומרי ומורן- פרק 3
מאת: MORAN BS
עומרי ומורן- פרק 8
עומרי ומורן- פרק 8
מאת: MORAN BS
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer