כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

יש לי הכל- פרק 87

אני נרדמת ליד איתי ולא רוצה לחשוב או להאמין שזו הפעם האחרונה שאני אזכה לישון איתו "ביחד"

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 87: לחזור לישון ביחד

הימים עוברים די לאט כשאת מצפה למשהו טוב שיקרה. כשיום שישי בבוקר מגיע, שבוע מהתאונה, שביט מודיעה שהיא חוזרת לצפון עד מחר בצהריים ותשוב לקראת הערב לדירה. לפני, כמובן, היא תלך להיות עם איתי. אמא מציעה שתום ואני נחזור למה שנקרא כבר כמה חודשים טובים "הבית שלי", ואני מעדיפה להישאר כאן, בדירה שלו, איתה.
"העקשנות שלך לפעמים היא משהו מעורר השראה ולפעמים היא טיפשות גמורה." אמא אורזת את מברשת השיניים שלה בתיק הקטן שהביאה איתה. "באמת, סתיו. מה תעשי כאן עם עצמך? תזמיני אוכל לפה? בבית יש אוכל אמיתי ואת צריכה את זה. הבריאות שלך חשובה גם."
"זה הבית של תום."
"תום הולכת איתי כי היא צריכה לאכול ואין משפחתון בשישי שבת. היא כבר בגיל שהיא צריכה לנסות עוד דברים חוץ מהמטרנה. את רוצה, תישארי כאן לבד." אמא כועסת, לוקחת את העגלה של תום מהפינה שבין המטבח לסלון וניגשת אל תום עצמה, שנמצאת בטרמופלינה. "אני מאוד מקווה שאת תאכלי משהו נורמלי ולא תזיקי לגוף שלך. אני רצינית, סתיו."
ובסוף אני באמת נשארת לבד.
אני נרדמת מעצבים בסלון ומתעוררת כשבחוץ כבר מתחיל להחשיך. אני מדליקה את הדוד ופותחת את ברז המים. אין מים חמים בכלל. הבטן שלי מתחילה לקרקר ויש כל מיני וויטמינים שאני צריכה לבלוע. אמא צדקה. למה בכלל נשארתי אם זה הבית של תום ולא שלי יותר? אה, כן. המחשבה הזו שם עמוק עמוק בפנים. אני נועלת נעליים, לובשת את המעיל ויוצאת לAM:PM שיש קרוב לבית. כשאני חוזרת לדירה, אני מבשלת לעצמי מרק עוף וצופה באיזו תוכנית אירוח שבין שש לשבע כמו איזה זקנה אמיתית. כשאני מתקלחת, אני מחליטה להפוך לאמת את המחשבה בגללה נשארתי, לובשת חליפה שחורה של אדידס, מגפיים (זובי על האופנה) ומחפשת את המפתחות לרכב של איתי. אני מוצאת אותם מהר מאוד ומתחילה לנסוע תחת גשם שוטף לבית החולים.

אף אחד לא אומר לי כלום כשאני נכנסת לחניון ולאחר מכן עולה במעלית לכיוון המחלקה בה הוא נמצא. אני מקווה שהוא נשאר באותו החדר. לא ביקרתי כאן בעצם מהבוקר שהבאתי את תום, ושמעתי את העדכונים למשל שאין לו פגיעה מוחית חמורה כמו שחשבו והוא אמור להתעורר ביום שני בבוקר. טיפה קר פה, ואני תוהה אם לבקש שמיכה לפני שאני מתמקמת בחדר על כיסא הפלסטיק העלוב בידיעה שאני הולכת להעביר כאן את הלילה. בסוף אני מוותרת לעצמי וחושבת שהמעיל אמור להספיק.
אני מתיישבת לידו, מקרבת את הכיסא אל המיטה וישר עוטפת את כף היד שלו עם שתי כפות הידיים שלי. עזבו את זה שאין תזוזה בכלל והיא רפויה, הגיוני. המגע שלו... שונה.
"איתי, אתה צריך לקום כבר." אני מרגישה את הדמעות צורבות לי בעיניים. אני מרימה את הראש ומסתכלת עליו ישן בסוג של שלווה. אני ממש לא אוהבת את השלווה הזו. "אתה לא מבין כמה תום מתגעגעת אליך. היא מרגישה בחיסרון שלך."
הוא עדיין לבוש בחולצה התכולה שפתוחה וחושפת את החזה שלו. הוא עדיין מחובר לאותם צינורות ואלקטרודות. יש לו עדיין בתוך האף את שני הצינורות הקטנים האלה שעוזרים לו לנשום. גם בצוואר יש עדיין את הצינור שנכנס אל תוך העור שלו.
אני משחררת יד אחת מהמגע איתו ומכניסה טיפה מהזרת שלי אל הנחיר שלו. אני מתחילה לבכות ישר שאני קולטת שהוא באמת כמעט לא נושם. בחיים לא זכור לי אותו ככה. מה קרה לבחור שחוזר מתנשף אחרי אימונים או זה שנושם ממש חזק בלילה?
"לא, נו, אתה אמור להיות בסדר." אני מניחה את היד על טיפה עור פנוי שיש בחזה שלו. הוא קר. "אני יודעת שרק בעוד שלושה ימים בערך נדע סופית מה איתך, אבל אתה אמור להיות בסדר עכשיו."
איכשהו, תוך כדי שאני לא רואה כלום בין הדמעות, קופץ לי הזיכרון מהדייט הראשון שלנו. אני מחייכת לעצמי כשאני נזכרת איך הוא חיכה לי ליד פנס הרחוב תוך כדי שהחניתי את הרכב והתקדם לכיוון שלי כסוף סוף הצלחתי להחנות.
"מה, את נהגת חדשה?" הוא שאל אחרי שפתח את הדלת שלי.
"לא, אבל עדיין מתקשה בחנייה ברוורס."
ואז עמדתי צמוד אליו וזה היה סופר מביך. הייתי עם עקב של חמישה סנטימטרים והגעתי לו מתחת לכתף. הוא חיבק אותי, ואני די קפאתי ובסוף יצא מעין חיבוק מעוות כשהנחתי את היד שלי על הגב שלו.
הוא לבש חולצת טי שירט לבנה למרות שאמצע אפריל ועדיין קר בחוץ, ג'ינס שחור (שחשבתי לעצמי מעניין איפה הוא מצא אותו עם רגליים ארוכות כאלו) ונעל נעלי ספורט לבנות. אני לבשתי שמלה שחורה עם חולצה מכופתרת מעל וכמו שאמרתי את העקבים.
"לא האמנתי שתגידי כן, את יודעת," הוא אמר כשהתחלנו ללכת לכיוון הבר.
"כי אני גדולה ממך?" היה לי טבעי והרגיש גם נורמלי שהוא ירגיש ככה.
"לא רק." הוא הכניס את הידיים שלו לכיס המכנס שלו.
אני הרמתי את הראש אליו. "אז?"
"כאילו די קירצצתי לך בהודעות ומרגיש לי שאת אומרת כן רק כדי שארד ממך. יכול להיות שאני טועה, אבל אם את בחרת את המקום אז נראה לי ש... שאת כן מעוניינת." הוא הסתבך במילים של עצמו.
צחקתי. "איתי, בחרתי במקום שקרוב לדירה שלך כדי שתוכל לחזור במונית. אמרת לי "בואי נצא לכמה דרינקים", לא? זה המקום היחיד שעלה לי לראש שאני אוהבת וגם במקרה קרוב אליך."
"אה, את לא אוהבת מסיבות?" הוא פתח בשבילי את דלת הבר, ותוך רגע רעש של מוזיקה משתלט לי על עור התוף. הנדתי את הראש ונתתי למלצרית להוביל אותנו למקום בו נשב.
תמיד היה לי קטע כזה שאם בתחילת דייט עם מישהו הוא יושב מולי- לא יהיה כלום בהמשך. אם הוא ישב לידי- הוא יודע שאנחנו כאן לדייט וזו כבר פתיחה טובה. יש לו ביטחון. הוא שבר את זה באותו הלילה כשישב מולי ו... אתם יודעים מה קרה אחר-כך.
כשהוא ישב, יכולתי להסתכל לו בעיניים וגם קצת לבחון לו את הפרצוף. זה לא היה חכם מצידי לשאול אותו, "מה קרה לחצ'קונים שלך?"
"אני כבר בן 20, סתיו. הם לא נשארים לנצח." הוא עשה פרצוף.
קיבלנו תפריטים. אני לא הייתי צריכה לעיין בשלי כי באתי עם האוטו ואסור לי לשתות. הזמנתי קולה וצ'יפס.
"את לא שותה זירו?!" הוא הזמין רביעיית צ'ייסרים מעורבבת ואמר שהוא לא רעב עדיין.
"לא. קולה רגילה תמיד טעימה יותר. למה אתה לא אוכל? לא בריא לשתות על בטן ריקה."
"אני אקח קצת מהצ'יפס שלך." הוא חייך ו... הופ. שתי גומות החן כי יפות שראיתי בחיים שלי הופיעו. באותו רגע עלתה לי מחשבה לראש שזה מהסוג הדברים שהייתי רוצה שהילד שלי יירש, אם יהיה לנו אחד ביחד. אוי, סתיו, איזו מחשבה מצחיקה לדייט ראשון. ואיך אני אראה עם שם המשפחה שלו?
בסוף קצת מהצ'יפס שלי הפך לכך שהזמנו שלוש מנות צ'יפס קטנות.
"את ממש אוהבת צ'יפס. לחיי הצ'יפס." הוא הרים את הצ'ייסר השלישי שלו.
הרמתי את בקבוק הקולה הדי ריק שלי ובסוף הזמנתי עוד אחד וגם צ'יפס גדול. "אתה יותר רעב ממני, עלק לא רעב."
העמסתי על הצלחת המון קטשופ והוא התעצבן. "לאאא, מה את עושה?"
"מה, כולה קטשופ. אתה בגיל שעדיין אוהבים קטשופ על הכל, לא?" הוספתי קריצה.
"זה מלא סוכר. ספורטאים נמנעים מזה." הוא חידש לי משהו שלא ידעתי.
זרקתי עליו חתיכה אחת. "אה כן, ו'ציפס ומלא שמן מותר?"
"זה בתכלס פחמימה." הוא שלף חתיכה אחת וזרק עלי גם. החתיכה שאני זרקתי עליו פגעה לו בכתף. שלו פגעה לי בלחי והכתימה לי אותה.
"איתיייייייייייייי." רציתי לצחוק ובפנים כבר התפקעתי, אבל הרגשתי את הקטשופ דבוק לי למייקאפ ולברונזר. "זה מייקאפ של מייקאפ פורבר ופאקינג ברונזר של נארס! אתה יודע כמה הם עוליםםם."
"אני לא יודע על מה את מדברת." הוא נראה משועשע וזרק עלי עוד חתיכה עמוסה בקטשופ שפגעה בלחי השנייה. "הנה, עכשיו הלחי הזאת לא תרגיש לבד."
תפסתי כמה חתיכות עמוסות בקטשופ והחולצה שלו התמלאה כתמים במהירות. "עכשיו אתה שחקן של הפועל תל אביב."
לא ידעתי אם הוא השתכר כבר או נהיה עייף, אבל הוא הניח את הראש שלו בפתאומיות על הזרוע האימתנית שלי (וואו איזו ארוכה היא) ועצם עיניים.
"איתי, אתה בסדר?" ליטפתי לו את השיער השחור שהיה מסודר בג'ל והיה קצת קשה.
"את מצחיקה," הוא אמר בעיניים עצומות. "ויש לך גם ידע בכדורסל, אל תשחקי אותה."
"צר לי לאכזב אותך." התחלתי ללטף לו את עור הפנים. קלטתי חצ'קון אחד ליד המצח, אבל זה לא הפריע לי. "לשים לך צ'יפס בפה כדי שתתעורר?"
"אין לי אפילו את הטלפון שלך." הוא פתח עלי עיניים חומות ומבולבלות. "איך נצא לדייט שני ככה?"
"אתה בטוח שיהיה דייט שני בכלל?" אני הייתי ערנית לגמרי. קירבתי את הפנים שלי אליו ממש עד שהנשימות שלו היו לי בתוך העור. הן היו נשימות מסריחות של אלכוהול. נתתי לו נשיקה על השפתיים והתרחקתי מיד. לא היו לי שום פרפרים בבטן.
הוא הזדקף במכה אחת ולקח לי את היד. "יהיה, נכון?"
"אם תבטיח לי שפעם הבאה נאכל משהו יותר נורמלי מצ'יפס, כן." הלב שלי דפק מהר. פתאום נבהלתי.
"אפשר ללכת לסדנא, למשל." הוא ממש נכנס לזה.
"איתי, אני..." לא היה לי נעים להגיד לו שאני לא רואה את הקשר הזה מרחיק לכת. כאילו, כן, זה נחמד להתפרק ולזרוק צ'יפס ולצחוק, אבל אני לא באמת רציתי להיות איתו כזוג. קראתי עליו כל-כך הרבה דברים לא טובים, כמה הוא "מכייף", "חוגג", יוצא עם דוגמניות. זה כמו תמרור אזהרה. ואמרתי לעצמי שלא אשאב למקום הזה. נטו היום וזהו. אבא גם הזהיר אותי. ופתאום מדברים על דייט שני ואני כמו סתומה נישקתי אותו, רק כדי להרגיש איך זה...
"את שופטת אותי לפי מה שחברים של אבא שלך אמרו, נכון? אני יודע שאני מצטייר כילד רע ובעייתי, בלשון המעטה." הוא לא עזב את היד שלי. "תתני לי צ'אנס, סתיו. בואי לעוד דייט. נאכל במסעדה יוקרתית ונבוא בלבוש יפה ותכירי אותי באמת."
"למה את ננעל עלי?" איכשהו הצלחתי לדבר. "כן, הרי זה ברור שהסכמתי לצאת איתך רק כדי שתרד ממני."
"למה את רצינית ככה?" עם היד השנייה שלו הוא ליטף לי את הלחי והוריד את הקטשופ והמייקאפ ממנה. היה לו מגע כל-כך שונה ממה שזכרתי שיש לגברים. והוא עוד ספורטאי שאמור להיות עם מגע גס מרב שהוא בחדר כושר כל היום. הוא היה נעים ורך.
אחרי כמה מחשבות מהירות שרצו לי בראש הבנתי שהוא צודק. אני לא יכולה לשפוט אותו בלי שאני באמת מכירה אותו. נהיה כבר מאוחר והזמנו חשבון. הוא שילם עלי למרות שהתעקשתי לשלם על עצמי.
"נו, מה, את רצינית? על מה תשלמי, על צ'יפס?" הוא שם האשראי שלו בתוך החשבון.
"יש לי מזכרות ממנו על הפרצוף." הבנתי כבר שמפית לא תעזור ואני צריכה מגבונים.
כשיצאנו החוצה הצעתי לו שאקח אותו, אבל הוא כבר הזמין מונית.
"תחשבי על מה שאמרתי לך," הוא אמר רגע לפני שסגר את הדלת. למרות שהיה לי אותו בפייסבוק, הוצאתי מהר מהתיק שלי את כרטיס הביקור והושטתי לו.
"תתקשר."
ובסוף הוא התקשר, ואתם יודעים איך זה נמשך. נפלתי. אולי התאהבתי בו, אולי שכנעתי את עצמי שאני אשנה אותו ואולי פשוט אהבתי את זה שאני די מחליטה על כל דבר במערכת היחסים הזאת. מה שבטוח הוא שאני הצלחתי לכבוש כל סנטימטר בו, עם כמה שזה קשה כי הוא שני מטר ;)

בסוף הדמעות נרגעות. אני נשענת על כיסא הפלסטיק וממש לא נוח לי, תוך כדי שאני לא עוזבת לו את היד. העיניים שלי די נעצמות כשאני שומעת מישהו נכנס לחדר ומתעוררת מחדש.
"קחי." זה אחד האחים. הוא מביא לי שמיכה אפורה מצמר. "לא ממש נוח לישון ככה, אני יודע. מתנצל שאין כיסא אחר שאני יכול לארגן לך."
"זה בסדר." אני שמה לב שהוא מסתכל על היד שלי, שמשולבת בשל איתי.
"תמר תהיה כאן מחר בבוקר ותדבר איתך או עם אמא שלו." הוא עומד ליד המוניטור. "הוא מגיב טוב לטיפול, אבל המצב שלו לא ממש משתפר ואנחנו לא מבינים למה."
אני מהנהנת, לא יודעת איך להגיב. אני מרגישה חנק בגרון ומנסה לגרש כל מחשבה רעה. בסוף אני נרדמת ליד איתי ולא רוצה לחשוב או להאמין שזו הפעם האחרונה שאזכה לישון איתו "ביחד".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה לפרק שבו הוא יתעורר כבר! ובעיקר מחכה לפרקקק
הגב
דווח
guest
פרק בבקשה תעשיי שהוא יתעורר...
הגב
דווח
guest
מתי פרק?
הגב
דווח
טען עוד 28 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 81
להילחם בשבילו- פרק 81
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 93
יש לי הכל- פרק 93
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
השדכנית פרק 57
השדכנית פרק 57
מאת: racheli :)
פרק עשירי סימני שאלה חלק א'
פרק עשירי סימני שאלה חלק א'
מאת: אור קרסנר
המבוך השלישי
המבוך השלישי
מאת: אורי אוחיון
כבר לא
כבר לא
מאת: Bateli Aya Yamran
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי