כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

גיא ועדן - פרק 13

כשחזרנו הגשתי לגיא את החטיף קליק שהבאתי לו. הוא נגע בידי כשלקח אותו וחייך.

הבטתי שאף אחד לא בא ואז רכנתי ונשקתי לו על הלחי. אחר כך חזרתי למקומי.
"בואי לפה. תני לי להריח אותך. "
קירבתי את גופי אליו. צווארי היה בגובה אפו. הוא נבר אותו בצווארי. ובפעם הראשונה מאז שהגענו לפה, הרגשתי שאני נרגעת קצת.

הרופא ביקר אותו וקטע אותנו. הוא שמח לראות אותו מרגיש יותר טוב. סיפר לו שכשהגיע אליהם, למרבה מזלו, היה רק עם פגיעת ראש ובלי שום עצם או צלע שבורות. הוא שלח אותו לסי. טי לראות מה קורה. הוא אמר לו שמחר יבוא לראות אותו שוב ושאם יהיה הכל בסדר ישחרר אותו מחר.

כשיצא, גיא נשק לידי וקירב אותה לפניו.
"התגעגעתי לידייך עליי"
"זה מוזר שזה לא מוזר לי? זה מרגיש לי כ"כ טבעי, מה שקורה בינינו.. אפילו שעד לפני שבוע חשבתי שאני שונאת אותך. אבל עכשיו זה מרגיש כל כך נכון... "
"אני יודע. אני גם מרגיש את זה, אבל לא רק. "
"למה הכוונה? " שאלתי והתקרבתי אליו.
" אני מרגיש... שאת עושה אותי אדם יותר טוב. שליו יותר. "
פתאום נזכרתי בשיחה שלי עם גאיה.
" גיא, אני יכולה לשאול אותך משהו? "
" בטח"
"תבטיח לי שלא תתעצבן... " היססתי.
הוא הוריד את ידי למיטה, עדיין מחזיק בה. הוא הנהן.
"באותו יום של ההופעה, כשחזרנו הביתה... למה היית ככה?"
גופו התקשח.
"מה זה משנה? זה עבר. " אמר.
" כי חשוב לי לדעת. כי אני רוצה להיות פה בשבילך. גם ברע. לא בא לי להרגיש שכל מה שאנחנו עושים זה... "
הוא נאנח. " זה אבא שלי. הוא רוצה שנחזור להיות בקשר. ולא, זה לא כל מה שאנחנו עושים. אני לא איתך רק כי יש לך גוף מדהים. אני איתך כי את מצליחה כל פעם להוריד את כל החומות שלי. את מנקה את הרעל שבגופי. אני חושב שבגלל זה שנאתי אותך. כי היית כמו נסיכת האור בשבילי. וחשבתי שהאור לא יעשה לי טוב. "
" ועכשיו? "
" עכשיו אני לא מבין למה הייתי עסוק בכל השטויות הללו. כשיכולתי לחבק אותך חזק, לנשק אותך כל שנייה שאנחנו יחד. כשיכולתי לראות אותך מחייכת אליי. "
ואז חייכתי אליו. רציתי לנשק אותו כל כך.
" מה? למה את מסתכלת עליי ככה? "
רכנתי ונשקתי נשיקה קטנה ורכה על שפתיו. הוא נישק אותי חזרה, מלטף את פניי. אך זו לא הייתה נשיקה כמו שלי. זו הייתה נשיקה ארוכה וגדולה, אך רכה לא פחות משלי. הוא נישק אותי כאילו שפתינו לא נפגשו שנים. טוב, זה הרגיש ככה. כל כך רציתי שיהיה בבית כבר. שאוכל לנשק אותו בלי לפחד.
"תנשקי אותי חזרה" לחש.
ולא יכולתי שלא. החזרתי לו נשיקה מעבירה כל פחד. נישקתי אותו חזק. לא יכולתי באמת להפסיק. רק רציתי לא להפסיק. הטלפון שלי צלצל פתאום.
"אוף" אמר ועשה פרצוף מסכן.
"חכה רגע" אמרתי והרמת את הטלפון.
"כן, אליה? " עניתי בחוסר סבלנות וראיתי את הפרצוף שהוא עושה. הוא נבר שוב את אפו בצווארי מנשק אותי מדי פעם על צווארי.
" את יודעת איפה גיא? הוא לא עונה לי כבר יומיים "
" אממ... " מלמלתי.
חיפשתי את האישור שלו בעיניו. הוא הנהן שזה בסדר.
" אני איתו. הוא בבית חולים.." אמרתי והעברתי לה את כל הפרטים.
תוך שעה הם כולם היו שם. מדברים איתו, מחבקים אותו. ישבתי בצד שקטה ופתאום, אפילו שהיו שם כמה מהחברים הכי טובים שלי, הרגשתי לבד..
"אני הולכת לשאוף אוויר גיא, אתה צריך משהו? "
אותך, עיניו אמרו לי. " משהו טעים" צחק.
"וואו גיא צוחק" לוקאס גיחך כשהלך אחרי.
"כן, אה? " אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
" אולי זה בגלל החברה החדשה שלו"
"מה? " שאלתי.
" כן, אליה ואנני אמרו שיש לו חברה חדשה"
" אה"

כשחזרנו הגשתי לגיא את החטיף קליק שהבאתי לו. הוא נגע בידי כשלקח אותו וחייך.
"מי היה מאמין שתסתדרו ככה" אנני אמרה.
"הוא עדיין האדם הכי מעצבן שהכרתי" אמרתי באדישות שרק הוא ראה דרכה.
"ואת עדיין נסיכה מפונקת"
החזקתי את הצחוק שרצה להתפרץ.
"האמת שאני קצת עייף... אכפת לכם לחזור בפעם אחרת? " אמר מבלי להביט בהם.
הם הנהנו ואחרי שנפרדנו ממנו, הסתלקו. סוף סוף.
"עדן, את באה?" אליה אמרה.
"אבי ביקש שאשאר איתו עד שהם יבואו. "
" אם עדן נשארת, גם אני נשארת" אליה אמרה והתיישבה על מיטתו.
"מה, זה תחרות אליה? הוא צריך לנוח. לא שלא יתנו לו לישון. " נזפתי בה.
" אני נשארת" התעקשה.
נאנחתי והתיישבתי על הכיסא לצד מיטתו. הוא הביט בי במבט עצוב שכאילו צועק, "געי בי!"
השפלתי את מבטי.
"את רוצה לשים עליי ראש? " הציע, " את נראית גמורה".
"אני בסדר, תודה " אמרתי עצמתי את עיניי וחייכתי אליו בתודה.
" אני יכולה לשים עליך ראש" גרגרה.
"את לא נראית עייפה" הפטיר.
"מה הבעיה שלך? " התעצבנה, " אני מנסה לעזור לך. "
" את מנסה להשיג אותי. זה שונה"
"ומה רע בזה? "
" אני לא בעניין שלך." אמר בשקט ולאט. שכחתי כמה הוא יכול להיות בוטה לפעמים...
הרגשתי את עצמי נרדמת אט אט.
"תשני נסיכה" לחש לי בקול כ"כ שקט שחשבתי שאני מדמיינת.
"אין לך סיכוי" שמעתי את אליה אומרת.
"על מה את מדברת? " שאל.
" אתה חושב שאתה לא שקוף? רואים ממטר את החיוך האוהב על הפנים שלך. אמנם היא אמרה שיש לך חברה, אבל רואים שאתה בעניין שלה. מאוד. "
" אם את אומרת... "
הרמתי את ראשי ופתחתי את עיניי.
" על מה אתם מדברים? " שאלתי.
" על כלום " אליה מיהרה להגיד," תהנה מהשברון לב שיבוא".
היא יצאה בחיוך זדוני מהחדר.
הרמתי את מבטי אליו. "היי"
"היי " אמר לי וניסה להעלות חיוך על פניו.
" מה קרה? " שאלתי ולקחתי ידיו בידו מתחת לשמיכה.
" למה את מתכוונת? "
" שאני מרגישה שקרה לך משהו. זה משהו שהיא אמרה? אם כן... " אמרתי אך הוא קטע אותי בנשיקה כה פתאומית, כה נועזת, כה מכילה. אפילו שידעתי שמישהו עלול לבוא בכל רגע, החזרתי לו נשיקה עוצמתית. ואז הוא חזר אחורה.
" תודה" אמר בשקט.
ופתאום הבנתי. קשה לו לדבר. קשה לו לשתף. ובכל זאת הוא משתף אותי. פתאום הבנתי כמה הוא מקריב כדי לעשות אותי מאושרת. כמה הוא מנסה.
"תודה לך"
"על מה? " שאל.
" עליך. על מי שאתה. תודה על כמה שאתה מנסה להפתח אליי. אני יודעת שקשה לך... ושזה לא קל. "
" את טועה. זה לא קשה. טוב, זה כן. אבל... אני מתכוון, זה לא קשה כמו שחשבתי שזה יהיה. חשבתי שצריך כל שנייה ושאאמלל אותך, אבל כרגע... אני מרגיש שטוב לי"
לקח לי רגע לעכל את משמעות הדברים שאמר לי.
"היי, תסתכל עליי" חייכתי אליו וכשהגיע את ראשו המשכתי, "אני אוהבת אותך. הפעם הראשונה שאמרתי לך את זה היית מחוסר הכרה, אבל זאת הפעם הראשונה שאתה שומע אותי אומרת את זה. אני אוהבת אותך, גיא. ואני... אני יודעת שקשה לך להתבטא, אבל זה בסדר. כי אני יודעת שאתה אוהב אותי. אני לא צריכה שתגיד את זה, לא כרגע. אני פשוט... כל כך דאגתי. אני הרגשתי... לא משנה. אבל כשהיית במצב הזה, אני פשוט... הבנתי את זה. שגם אם אפשר בך ואתה תפגע בי, הכל יהיה בסדר. כל עוד אתה תהיה בסדר. אז אל תדאג לגבי זה. "
הוא הביט בי ואז חיבק אותי.
" את מדהימה. ואני מצטער... על כל החרא שעברת בגללי. על הכל. "
" אנחנו מתקנים עכשיו, לא? "
" כן. אני מרגיש כל כך עייף פתאום... "
" אז תישן. אני פה. "
" את יכולה לשים לי ראש על החזה? אני ממש רוצה להרגיש אותך שוב. "
" גיא, אתה יודע שאני רוצה... "
הוא נאנח." אני יודע. אני מצטער"
הוא החליק לשכיבה ורק הביט בי.
"מה? "שאלתי.
" אני שמח לראות שאהבת את השרשרת"

למחרת בבוקר הרופא בא לבדוק אותו.

Panda  עקוב אחר Panda
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
סקרניתתתתת
הגב
דווח
Panda
Panda
❤ ❤
הגב
דווח
זה לא פייר להשאיר אותנו ככה במתח
הגב
דווח
טען עוד 13 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Panda
גיא ועדן פרק 5
גיא ועדן פרק 5
מאת: Panda
גיא ועדן פרק 7
גיא ועדן פרק 7
מאת: Panda
גיא ועדן פרק 2
גיא ועדן פרק 2
מאת: Panda
גיא ועדן פרק 1
גיא ועדן פרק 1
מאת: Panda
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
סיפורו של גנגסטר
סיפורו של גנגסטר
מאת: Barel Romano
היי מחלה זאת אני 2
היי מחלה זאת אני 2
מאת: גל לוי
התייאשתי להגיד לא
התייאשתי להגיד לא
מאת: מאי ...
"אז איך הכרתם?"
"אז איך הכרתם?"
מאת: כותבת מהלב
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D