כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

הנסיכה על הסוס הלבן 25 (18+)

האישה של גולי. אני מחייכת וחוזרת בראש על מה שהיא אמרה, אני אוהבת את התואר הזה.

פרק 25:
-נקודת המבט של ירדן-
-כעבור חודשיים-
"יפה שלי, מתי את באה?" אני מחייכת אל צג הטלפון תוך כדי קריאת האסמאס של גל. "עכשיו חזרתי מהמשרד, מתלבשת ויוצאת" אני מקלידה תשובה. "את יכולה גם לא להתלבש ;)" הוא מחזיק אחרי כמה דקות וגורם לי לצחוק. אני מורידה את החצאית והחולצה המחוייטת שלבשתי, כשאור מגיחה מהמסדרון ונשענת על משקוף דלת החדר שלי. "תראו תראו" היא מחייכת כשאני מולה בחזיית תחרה ותחתון חוטיני לבן, "יפה האישה של גולי". האישה של גולי. אני מחייכת וחוזרת בראש על מה שהיא אמרה, אני אוהבת את התואר הזה. אני מוציאה מהארון חולצת טי לבנה של דיזל וג'ינס שחור גבוה. לובשת אותם ונועלת עקב לבן, ואוספת את השיער שלי לקוקו גבוה, בתיק שאני לוקחת אני מכניסה שמלה שאותה אלבש ליציאה עם כולם בערב. "הוא הולך למות ממך ככה" היא אומרת כשאני מסיימת למרוח את האודם האדום בוהק שלי. "אורצ'י את לא מבינה איך אני מכורה אליו" אני רק מדברת עליו ומרגישה את הלב שלי נשרף. "חיים שלי, הכי מגיע לך בעולם!" היא מחבקת אותי ומחייכת. "יאללה אורצ'י אני הולכת אליו נתראה בערב" אני מנשקת אותה על הלחי כשאנחנו מתנתקות, אנחנו יוצאים היום כל החבורה. "תהנו מתוקה שלי" היא מחייכת חיוך שובב וצוחקת כשאנחנו הולכות לכיוון דלת הכניסה. אני יוצאת מהבית ונכנסת אל האוטו שלי, מתניעה אותו ונוסעת אל הדירה של גולי. אני מחנה את האוטו וכמעט רצה אל הדלת שלו. "שאני אמות" הוא מתמוגג כשהוא פותח את הדלת. "חיים שלי" אני מזנקת עליו ומנשקת אותו, הוא תופס אותי בשתי ידיו ומלטף אותי בגב. "אתה מבשל?" אני מחייכת כשאנחנו מתנתקים ואני מריחה ריח טוב של אוכל. "כן יפה שלי, אני מכין לנו צהריים" הוא מחייך ולוקח אותי למטבח. רשת של סירים ומחבתות נפרסת בפניי, והריח כל כך טוב. יואו כמה שהוא מדהים... "אני אחתוך סלט" אני מציעה. "זה בסדר, אני יכול לעשות את זה" הוא מחייך ולוקח קרש חיתוך מקצה השיש. "אתה תסתדר?" אני מגחכת. "מזלזלת בי?" הוא צוחק. "איך היה במשרד?" אני בוהה בו כשהוא חותך פלפל אדום, אני אוהבת איך שהחולצה שלו מקופלת עד המרפק וחושפת ורידי ידיים בולטים. "קשוח, מזל שיש לי את נאיה" הוא עוצר את החיתוך ומחייך ואז ממשיך לחתוך את הפלפלים. אני דופקת לו מבט קנאי ומשתעלת בכוונה. "אויש קנאית שלי" הוא עוזב את הסכין ומצמיד אותי אליו, "אין אף אישה בעולם שיכולה עלייך". "אני אוהבת אותך" אני אומרת את כל האמת שלי. אני מאוהבת בו, אין דברים כאלה. הוא מחייך ומצמיד את השפתיים שלו לשלי, ותוך כדי מלטף את הגב שלי, כל פעם יורד קצת למטה עד שהוא מגיע לתחת שלי. הטלפון שלי מצלצל ובדיוק קוטע את הרגע, אני עוזבת את גל שחוזר להתעסק בירקות. זה מייק, הצלם ההוא שפגשתי, הוא עשה לי בוק מאז והיו כל מיני הצעות לקמפיינים, זה עוד בתהליך. זה אחלה בתור מקצוע צדדי כזה.
-"ירדני מה קורה?"
"יש התקדמות?"
-"כן, קמפיין שמלות כלה, איך זה נשמע לך?" פאק מה?
"אממ אני אחשוב על זה"
-"טוב תחזרי אליי"
אני מנתקת את השיחה. "מי זה היה?" גל מעיף אליי מבט. "מייק" אני עונה. "מה הוא רצה?" גל תוהה. "קיבלתי הצעה לקמפיין" אנחנו ממשיכים במשחק השאלות תשובות. "איזה קמפיין?" - "שמלות כלה". הוא קופא במקום ולא מגיב. "גולי?" אני נבהלת. הוא עדיין לא עונה אבל ממשיך לבהות בי. "מה אמרת?" הוא סוף סוף מדבר. "שאני אחשוב על זה" אני עונה והוא עדיין חסר הבעה בפרצוף, כאילו חטף הלם רציני, כאילו חתונה זה מפחיד אותו, "מה יש לך?". "סתם" הוא עונה ומתעסק בחיתוך. "מה סתם?" אני שונאת שמתחמקים. "סתם" הוא חוזר על דבריו. "אז אתה סתם נראה כאילו ראית רוח?" אני נשענת על השיש ומחכה שהוא יסתכל בי. "כלום הכל בסדר" הוא עונה. "מפחיד אותך לראות אותי כלה?" אני מנסה לצחוק, לשחרר קצת את האווירה הרצינית שפתאום אופפת אותנו, הוא לא מגיב, "מה באמת?". "זה לא זה" הוא עוצר את המחשבות הפסימיות שלי, אני אמות אם הוא בכלל לא מתכנן להינשא. "אז מה זה?" אני שואלת. "זה.. זה.. זה לא משנה" הוא עוצר את עצמו. מה הוא כבר מסתיר ממני? "מה אתה לא מספר לי גל?" אני שואלת. "סתם... פתאום חשבתי על רותם" הוא אומר את השם שלה והלב שלי קופץ. למה הוא נזכר בה כשהוא איתי? "מה חשבת?" אני שואלת, למרות שאני לא יודעת אם אני באמת רוצה תשובה. "סתם עזבי דוני זה לא משנה" הוא מתחמק. "נו" אני מתעקשת והוא נאנח. "סתם את יודעת חשבתי על זה שהיא כמעט הייתה הכלה שלי" הוא אומר. אוי לא. מזל שרק כמעט. "כמעט" אני חוזרת על המילה שלו, "אבל היא לא". "נכון, אבל זה החזיר אותי לשם" הוא אומר ועוזב שוב את הסכין. "אז אתה לא מתכוון יום אחד להתחתן?" אני אפילו לא יודעת למה שאלתי את זה. "ברור שכן, מה זה קשור?" הוא מתגונן. "שאיך שאמרתי את המילה שמלת כלה קפאת" אני עונה. "כי חשבתי עליה וזה עשה לי רע" הוא מסביר. "גל אם אתה לא מכוון להתחתן אז אולי כדא..." - "אני כן מכוון לשם, מה את בלחץ?" הוא נכנס לי לדברים. "כי אני לא איתך סתם בשביל הכיף" אני מסבירה, "אני רואה בקשר הזה פוטנציאל, ואם אתה לא רוצה להתחתן אז..." - "אין אז, אני רוצה להתחתן, אבל זה מוקדם מדי אצלנו, את לא חושבת?". "ברור שאני חושבת, רק אמרתי שבכל קשר יש פוטנציאל ואם אחד הצדדים לא רוצה חתונה כשהשני כן אז עדיף להפריד כוחות" אני עונה. השיחה הזו קשה לי, אני לא אוהבת לריב, בטח שלא איתו, אבל זה נושא הכרחי, אם הוא לא מתכוון להתחתן אני לא אבזבז את הזמן שלי. "אבל אני רוצה להתחתן, יש עוד זמן, אנחנו רק 3 חודשים ביחד!" הוא מצטדק. "לא משנה" אני אומרת, זה סתם הולך למבוי סתום והבנתי את הדעה שלו. "מה לא משנה?" הוא מסתכל עליי כשאני הולכת לשבת בסלון. "הבנתי את הנקודה שלך, הכל בסדר" אני עונה. "אנחנו לא באמת רבים על משהו ששנינו מסכימים עליו נכון? אני רוצה להתחתן איתך, אבל יש עוד זמן חיים שלי" הוא קורא לי ככה וברגע אחד אני שוכחת את כל הכעס וקמה אליו. הוא מנשק ומחבק אותי. "ואגב, לפני כל השיחה הזו רציתי לתת לך משהו שאולי מלכתחילה היה מונע את כל העצבים כאן" הוא אומר והולך לחדר השינה שלו. אני נשארת בסלון מחכה במתח שיחזור. אחרי כמה שניות הוא חוזר כשהוא מסתיר מאחורי גבו את ההפתעה. "מה זה גולי?" אני עומדת מתוחה. "אני רוצה אותך כאן, לידי" הוא אומר ומושיט לי מפתח. פאק, זה באמת נהיה רציני. "גם אני רואה בקשר הזה פוטנציאל, יש לנו אהבה מטורפת" הוא מחייך, "אז מה את אומרת? אולי תעברי לגור איתי?". אומייגאד. "דוני?" הוא שואל כשאני לא מגיבה, "את לא חייבת לענות ישר, את יכולה לחשוב על זה". "כן" אני אומרת וגורמת לו לחייך. "יש" הוא רוכן אליי ומנשק אותי במצח. הוא עוזב אותי וחוזר לירקות, מעביר את כולם מהקרש אל הקערה. הוא מסיים ומכבה גם את האש שהייתה דלוקה בכיריים. אני מתיישבת ואנחנו מתחילים לאכול, סטייק עסיסי עם אורז עם בוטנים וסלט חתוך בצד. יהיה לי שווה לגור איתו, זה בוודאות. כשאני מסיימת אני קמה מהכיסא. "לאן את הולכת?" הוא שואל כשאני נכנסת אל המסדרון. "להכיר קצת את החדר החדש שלי" אני צוחקת והולכת אל חדר השינה שלו, שלנו. אני מורידה את הנעליים והבגדים ונכנסת אל המיטה שלו, שלנו. הוא בא אחריי לחדר כשאני שוכבת מתחת לפוך מוריד את המכופתרת והמכנס שלו ונכנס למיטה גם. הוא מחבק אותי ואני נכנסת בין הזרוע שלו לחזה. הוא לוקח את השלט ומדליק טלוויזיה, כשהרגליים שלנו כרוכות זו בזו. אני מרגישה את העייפות משתלטת עליי ולאט לאט נרדמת.

-נקודת המבט של גל-
"דון" אני לוחש לה באוזן ומנשק אותה. "דון" אני חוזר על עצמי כשהיא לא עונה. היא זזה עליי ומסרבת בתוקף לפתוח את העיניים. "קומי יפה שלי יוצאים היום" אני מנשק אותה בלחי ובצוואר ואז תופס את התחת שלה. "לא רוצה" היא אומרת כשהעיניים שלי עדיין עצומות. "אז את צריכה לרצות" אני מגחך ומוריד אותה ממני, קם מהמיטה. "לאן אתה הולך?" היא שואלת ופוקחת עיניים סוף סוף. "להשתין" אני אומר ופותח את דלת השירותים. כשאני חוזר היא מורידה מעצמה את השמיכה ואני מחייך בתחמנות. "מה אתה מחייך?" היא תוקעת בי מבט. "אני אוהב את הנוף" אני מחייך. היא מכסה את עצמה בחזרה בכוונה. "מה את מסתירה לי את הנוף?" אני נשכב על המיטה לידה ומוריד ממנה את השמיכה, מעביר את ידי על התחת שלי. אני יורד למטה ואז נותן לה נשיכה באחת הלחיים החשופות מעבר לחוטיני. "גולי!" היא קופצת כשאני עושה את זה. "אני לא יכול לעצור את עצמי כשאני איתך" אני לוחש ומנשק את הלחי הימנית של התחת שלה. אני תופס את התחתון שלה ומגלגל אותו ממנה, כשהיא מתהפכת על הגב שלה בינתיים. אני מנשק את השפתיים של הכוס שלה כשהיא כבר גונחת, אבל אז אני קם ממנה. "צריך להתארגן" אני אומר ולפני שהיא מספיקה להבין מה הולך אני גונב את החוטיני שהיה על המיטה. היא מסתכלת עליי בהפתעה כאילו היא ציפתה שנזדיין עכשיו, אבל לי יש תוכניות אחרות. "נו גולי" היא מפצירה בי. "מה?" אני משחק אותה תמים ונעמד מול הארון שלי. "אני צריכה את התחתון כדי להתארגן" היא אומרת וגורמת לי לחייך. "לא את לא, תתלבשי בלעדיו" אני מחייך שוב וחוזר לארון. "אני לא יודעת אם לשמוח או לפחד ממה שאתה מתכנן" היא אומרת וקמה מהמיטה, הולכת לסלון כשהתחת שלה בוהה בי. אני מוציא מהארון חולצת טי עם צווארון וי אפורה, גינס לבן ונעליים שחורות אלגנטיות. היא חוזרת לחדר כשהיא לבושה בשמלת כתפיות שחורה ונעמדת מול המראה כדי להתאפר. אני מתיז על עצמי בושם ואז הולך לסלון לחכות לה, מסתכל בינתיים בנייד שלי. היא מגיחה סוף סוף מקצה המסדרון לבושה בשמלה ובעקב כסוף, ואני קם ולוקח את המפתחות של האאודי. אנחנו נכנסים לאוטו ואני מתניע אותו, יד אחת על ההגה ויד שנייה מונחת על הירך של ירדן. באמצע הדרך כשאני עוצר ברמזור אדום אני נזכר שהיא בלי תחתונים. אני מחייך וגולש עם היד שלי אל פנים הירך שלה, מרים מעט את השמלה שלה תוך כדי שאני מתרכז בכביש. אני מוצא את הדרך לכוס שלה ומתחיל לשחק עם האצבע שלי על הדגדגן שלה. היא נושכת את השפתיים שלה ועוצמת עיניים. אני מרגיש איך היא נהיית רטובה ומחדיר לה אצבע אחת. היא משתנקת. "אה... אה.." היא גונחת וגורמת לי לחייך. אני דוחף לה עוד אצבע כשהיא תופסת את היד שלי ומחדירה אותה אליה חזק יותר. היא עולה ויורדת על האצבעות שלי שמזיינות אותה בקצב. "אהההה גלללללללל" היא מאריכה את השם שלי תוך כדי גניחה וגומרת, מתכווצת לי על האצבעות ומרטיבה אותן. אני מוציא אותן ממנה והיא מסדירה את הנשימה שלה ומסדרת את השמלה כשאני מחנה את האוטו ואנחנו יוצאים ממנו. היא מחייכת אליי ונותנת לי יד ואנחנו נכנסים למועדון כשכל החברים כבר שם. אנחנו מתיישבים עם כולם בשולחן בר שסגרו לנו ומתחילים לשתות ולצחוק. באיזה שהוא שלב אנחנו יורדים לרחבה ורוקדים, דוני רוקדת עם אור וחן חברות שלה, ואני עם דין, אן ומתן. אני הולך לשולחן שלנו למלא לי עוד כוס, וכשאני חוזר אני קולט שמישהו מנסה להתקרב לרקוד איתה. אני מתקרב אליה והיא קולטת אותי ומתקרבת. היא מזיזה את התחת שלה עליי ואני מניח עליה את הידיים כשההוא שבהה בה התחפף משם. מעולה, היא שלי. אני מנשק אותה בצוואר ואני רואה אותו מהצד השני של המועדון, מסתכל עלינו. היא מסתובבת אליי ואני מחבק את המותניים שלה ומצמיד קרוב אליי. "אני אוהבת אותך" היא מנשקת אותי בלחי תוך כדי ריקוד ואני תופס לה את התחת, "גולי אנחנו במקום ציבורי!". "את יודעת בדיוק מה זה מעניין לי" אני גורם לה לצחוק. היא מושכת אותי לשולחן ומוזגת לעצמה עוד קצת מהוודקה כשאני בינתיים יושב על הספה מאחורי השולחן. היא מתיישבת עליי ואני מחליט להתגרות בה. אני מניח את היד שלי על הירך שלה ולאט לאט מרים אותה במעלה הירך פנימה. "גולי" היא עוצמת עיניים ותופסת את היד שלי, מרגישה אותה עוברת על הדגדגן שלה. אני דוחף לה אצבע אחת פנימה והיא משתנקת, היא לא ציפתה לזה. היא נושכת את השפתיים שלה ומתענגת על המגע שלי, זה הדבר הכי מחרמן בעולם, לגרות אותה ככה במקום ציבורי, כשכל רגע עלולים לגלות אותנו. אני משפשף את האצבע שלי על הדגדגן שלה כשהאצבע השנייה חודרת אליה ומזיינת אותה בקצב. היא תופסת את היד שלי חזק ומשתדלת בכל כוחה להחניק את הגניחות שלה, שלא יתפסו אותנו. אני מרגיש אותה רועדת וסוגרת על האצבעות שלי כשהיא עוצמת עיניים ונושכת את השפתיים. היא גמרה, יש. אני מוציא ממנה את האצבעות שלי והיא ממהרת לסדר את השמלה שלה, ולהסדיר את הנשימות שלה. "גולי" היא לוחשת את השם שלי וגורמת לי לחייך. היא קמה ממני ומסדרת שוב את השמלה שלה, ושולחת אליי מבט. "נחתוך הביתה?" אני קם אחריה והיא מהנהנת. היא לוקחת את היד שלי ואנחנו הולכים להיפרד מהחברים ברחבה. אחר כך אנחנו יוצאים ונכנסים לאוטו, כשהיא שמה את הראש שלה אחורה ונרדמת. כמה שאני אוהב אותה...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Tzadef Asayag
Tzadef Asayag
???
הגב
דווח
guest
אלופה אחת, אני ממש נהנית מהסיפורים שלך!! הלוואי ותמשיכי (:
הגב
דווח
ר .
ר .
יהיה המשך?
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
שאכטה סוף יום
שאכטה סוף יום
מאת: Lonely Soul
כמו משוגע 4- פרק 0: הקדמה
כמו משוגע 4- פרק 0: הקדמה
מאת: תומר דגן
אני, תא וידויים וכומר אחד יוצא דופן.
אני, תא וידויים וכומר אחד יוצא דופן.
מאת: Alon PAGLIN
הכלוב
הכלוב
מאת: אלרן בשרי
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D