כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

יש לי הכל- פרק 78

לחזור לשתות ולחזור לעכל אוכל וגם את החיים עצמם

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 78: לבד מגיע לאט לאט

אני משתדל לנסות ולהישאר מה שנקרא קול. זה לא ממש מצליח לי.
"איתי, אתה בסדר? היד שלך רועדת." סתיו מין הסתם מרגישה איך אני מרגיש משום שהיד שלי עדיין על הגוף שלה. אני מוציא את היד, מעביר אותה בעדינות מעל הראש של תום ומחזיר אל מתחת לשמיכה.
"זו לא ממש בשורה משמחת בשבילי." לא בא לי להסתכל לה בעיניים.
"אמרתי לך, אני לא רוצה להשלות אותך בדברים שלא יקרו. יקרו בנינו..." היא נעצרת. "אתה לא יכול להבטיח לי שום דבר ממה שאני רוצה, אני עם שגיא בקושי שלושה חודשים וכבר-"
אני קוטע אותה. "נו, אמרת את זה לבד. בקושי שלושה חודשים ואת כבר עוברת לגור איתו עם הילדה שלנו, סתיו. שלנו. העיקר את לא אוהבת שבנות אחרות נוגעות בתום, אבל כשזה שגיא, זה בסדר."
היא לא מתרגשת מהטון שלי. "קודם כל, שגיא בחיים לא פגש את תום לבד. ראה אותה בבית החולים כשהבאת אותה, אבל לבד כשאני שם כמובן? לא יצא לו. הוא לא היה אצלי בבית גם אף פעם."
אני מופתע. "באמת?"
"באמת." היא מחפשת את המבט שלי, אני קולט את זה. "ואם לא היית ממהר לתקוף אותי, הייתי מסיימת את המשפט ואומרת שאם כן אסכים ו... ואעבור לגור איתו, תום תישאר לגור איתך."
"את מוותרת עליה?" אני קצת המום.
"תגיד, החלקת על כל הראש?! החום גורם לך להישמע פי אלף דביל ממה שאתה במציאות. למה שאני אוותר על הבת שלי?!" במקום להרים את הקול, היא לוחשת בטון רם ונשמעת ממש מצחיק, עם כמה שהיא דרמטית. "במקום עכשיו להחליט על משמורת והכל, הבית שלך יישאר הבית שלה, ואני אקח אותה בהתאם למשחקים שלך."
"שגיא לא מרגיש בנוח איתה?" אני מנסה להיכנס לראש שלו. ברור שלא קל לצאת עם מישהי שיש לה תינוקת ממישהו אחר.
"זה לא שהוא מרגיש לא בנוח, הוא פשוט די הבהיר לי שעדיף שנתחיל שנינו לבד, ואני די מבינה אותו. תום חלק ממני, שלא תבין אתה לא נכון, ואם לא היית מסכים לגדל אותה, ברור שהייתי מתעקשת שהיא תגור איתי ולא משנה מה. לא הייתי מסכימה לחשוב בכלל על מעבר איתו אם לא. אני פשוט רואה איך אתה קשור לתום וכמה היא שמחה כשהיא כאן. זה הבית שלה. אין שום סיבה שזה לא יישאר ככה."
"אז זהו, שיש בעיה." אני פוזל אל תום כשאני מרגיש את היד שלה נוגעת לי בלי מודע כמובן, מתוך שינה, בזרוע. "את יודעת שהחוזה שלי במכבי נגמר בסוף העונה, נכון?"
"אני יודעת." המבט שלנו מצטלב לשנייה. סתיו מרצינה. "אמרתי לו שקודם אני רוצה לראות מה ייסגר איתך, אבל הוא לוחץ-"
אני קוטע אותה שוב. "איך את יוצאת עם מישהו כזה? איך? הוא נשמע לחוץ חתונה ומשליך עלייך הכל."
סתיו נשמעת טבעית כשהיא אומרת, "אני אוהבת אותו."
"טוב." אני מסובב את הגוף לכיוון הקיר ורומז על סוף השיחה הזו.
"נו, איתי." היד שלה נוגעת לי בכתף כעבור שנייה או שתיים. "אני אפילו לא מבינה מה אתה רוצה ממני, למה אתה מצפה ממני."
אני מסנן, "כלום. לא מצפה לכלום. לילה טוב."
"איתי." היד שלה ממש לוחצת לי הכתף. היא לא מוותרת. "תדבר, נו."
אני מרים את אחת הכריות שנפלה לרצפה, שם אותה על הראש ושותק. בסוף סתיו מוותרת, לוקחת את היד שלה חזרה ואני עוד מספיק לשמוע את הטלוויזיה נדלקת לפני שאני נרדם, מרוקן מתמיד.

אני מתעורר כשאני מרגיש את צינור העירוי מסתבך לי בין השמיכות. אני מצליח לשחרר אותו ופותח עיניים בהדרגה אל המשך המיטה. אני לבד. אה לא, תום פה לידי ישנה. סתיו פשוט הרחיקה אותה טיפה לכיוון המקום בו היא ישנה. מה השעה?
אני מסובב את כף היד כדי לבדוק. שמונה. מה, למה תום ישנה? אני מגלה שיש לי מספיק קול כדי לקרוא לסתיו, אבל נזכר בסוף הלילה אתמול. לא בא לי לדבר איתה. שתלך קיבינימט עם השגיא הזה שלה ושיחקנו בעושר ואושר.
יונתן נכנס לחדר פתאום עם סתיו שהולכת אחריו ומרימה את תום.
"איך אתה מרגיש?" הוא עומד לידי ודוחף לי את מד החום לפה ככה שאני לא יכול לענות. הוא נוגע לי במצח. "יש לך וירוס בבטן לדעתי. יכול להיות שאכלת משהו אחרי שהחלפת לתום חיתול בלי לשטוף ידיים אחר-כך או שלא שטפת יסודי מספיק?"
אני עושה פרצוף לא יודע ומת שהמד חום יעוף לי מהפה כבר. כשהוא מצפצף, אני מבין שאין טעם להתווכח איתו ונותן לו לקרוא את המספר לבד.
"39.1. עלה לך החום בלילה, כמו שצפיתי."
יונתן מוציא בעדינות מהווריד שלי את צינור העירוי ועוזר לי לקום מהמיטה. אני מרגיש סחרחורות ישר וכאב חד בבטן שגורם לי להתקפל.
"כואב לו," סתיו אומרת כאילו יונתן לא מבין בכלל.
"אני יודע." הוא תומך בי. "איתי, תתקלח עם מים פושרים, טוב? אם קשה לך לעמוד- תשב. אני מחכה בחדר שלך."
אני מתקלח עם מים פושרים יותר לכיוון הקרים וקופא ישר. אני מסתכל על שטף הדם שמתחיל להשתלט על הווריד שלי ומזדעזע. אולי באמת כדאי שאתחיל לנסות לשתות משהו? אני חושב על האוכל שאני הכי אוהב ונתקף בחילה, אבל לא מצליח להקיא. אני יוצא חזרה אל החדר ולובש טי שירט לבנה אחרת ומכנס טרנינג.
"מה זה?" אני מצביע על בקבוק מים שלידו אבקה ורודה. "הביאו לי כזה בבית חולים אחרי הזעזוע מוח."
"כן, תתחיל לשתות מים עם אלקטרוליטים, זה נקרא ככה מה שיש בשקית. מערבבים את זה עם המים כדי להחזיר לגוף מינרלים ונוזלים." הוא אוחז בי עד שאני מתיישב על המיטה.
"כואבת לי הבטן, אני לא מסוגל להכניס כלום לגוף." אני מעביר יד על הבטן ונעצר על הנקודה שכואבת.
"כן, זה בקיבה." יונתן לוחץ בעדינות על הבטן שלי. "פה, נכון?"
סתיו חוזרת אל החדר כשתום על הידיים שלה. "נו, הוא שתה?"
"אני מרגיש מתח באוויר." יונתן מסתכל על סתיו ואז עלי. "רבתם במהלך הלילה? חשבתי שאם אתקשר אלייך, סתיו, זה יהיה יותר טוב מלהתקשר להורים של איתי."
"הם יודעים כבר, אמרתי להם לא לבוא." סתיו מתעלמת מהחלק הראשון של המשפט של יונתן.
"רבתם?" יונתן לא מוותר ונועץ בי את העיניים הירוקות שלו.
אני רוצה להגיד לו שהוא רופא ולא פסיכולוג, אבל נפלט לי כבר: "היא עוברת לגור עם חבר שלה."
"אהההה."
"והוא שכב עם דוגמנית לפני פחות משבוע. הוא מספר רק מה שנוח לו." סתיו מגלגלת את העיניים שלה ועומדת לצאת מהחדר.
"לא שכבתי איתה." אני גורם לה לעצור. "נשבע לך."
"בחיי, אתם צריכים לשבת על איזה כוס קפה או משהו ולהלבין את העניינים בניכם." הוא עוזר לי לשכב חזרה במיטה ולאחר מכן מערבב בכוס המים את האבקה הוורודה. "אבל קודם שישתה משהו."

"רגע." אני מתקדם אל הדלת ופותח אותה. טליה נכנסת פנימה אל הדירה וישר מרימה את הראש שלה אלי.
"פאק, אתה נראה כמו רוח רפאים." היא מתרחקת ממני. "עזוב, אוותר על החיבוק איתך הפעם."
אני מתחיל ללכת חזרה לכיוון המיטה שלי ובסופו של דבר מתחמם חדש מתחת לסדינים. "זוכרת את המים האלה כששברתי את כף הרגל?" אני מצביע בקטנה על השידה שלידי.
"זוכרת, זוכרת. נסעתי כמו אהבלה לבית חולים." היא משלבת ידיים ועומדת לידי, שעונה על הקיר. "ממש מבצר של שמיכות בנית לך כאן."
אני מחייך בקטנה. "יש לי 39 חום."
"אישה מתפקדת גם עם 40 חום, וגבר קורס. כאילו, אתה ילד." היא רצינית. "קראתי שיש לך וירוס בבטן ואיבדת נוזלים."
"אה, נכון. שכחתי לעדכן אותך." אני מזדקף טיפה. "אני כמעט בלי הנייד את האמת."
"אני מרחמת עליך, כבר אמרתי את זה?" הרגליים שלה בטח מתחילות לכאוב כי היא בלית ברירה הולכת לצד "של סתיו" במיטה (בתכלס זה היה גם הצד שלה בפעמים הבודדות כשהיא ישנה כאן) ומתיישבת.
אני מראה לה את שטף הדם שיש לי בווריד. "זה עדיף אבל מהמים הוורודים והדוחים."
"אתה רוצה כאילו מדבקה "כל הכבוד" על זה שאתה שותה?" היא מגלגלת את העיניים שלה.
"סתיו הייתה פה עד שתיים ככה. ישנה פה." יכול להיות שזה יהיה הסבר למיטה המבולגנת שטליה בוחנת. "נראה לי היא והשגיא הזה עומדים להתחתן."
"די לאכול סרטים." היא נאנחת. "תאכל אוכל אמיתי במקום. מכבי בחצי גמר גביע עוד שבוע וקצת, אתה חייב להיות חזק עד אז בשביל לשחק."
העיניים שלי נעצמות מעצמן. "כן." אני שם יד על המצח ומרגיש חום. אוףף, הקומפרסים לא עזרו.
"אז תום עם סתיו?"
"היא תביא אותה מחר. סיפרה לי שהיא רוצה לחזור לעבודה בהדרגה. מתחילה להשתעמם בבית, והרופא שלה אמרה שהיא כבר די בסדר. כאילו, הגוף שלה חזר לעצמו."
"כולם חוזרים לשגרה לאט לאט."
אני פותח עיניים, והמבט שלנו מצטלב. "ורק את נוסעת מכאן."
"אתה בוכה?" היא מושיטה אצבע אל זווית העין שלי.
"אני נשמע ככה?" אני מחזיר בשאלה.
האצבע שלה עוברת על גשר האף שלי. "אתה נשמע מקורר." היא מעבירה את כף היד שלה אל המצח שלי. "ויש לך חום, כן."
"ההורים שלי לא ממש יודעים שאני כמו סמרטוט, אבל הם חושדים," אני מספר. "הם כמוך, קראו באתרים."
"אתה סובל משיברון לב וזה אוכל לך את המערכת החיסונית." היא מעלה את היד שלה אל השיער שלי ומלטפת אותו. "אתה תהיה בסדר."
אנחנו שותקים. אני מרים את העיניים אליה. היא לובשת מעיל שחור פשוט, ג'ינס שחור וסוודר דמוי פרווה לבן (כזה שמחייב שאעביר עליו יד ואגרום לה להעיף לי את היד על המקום). "למה לך מותר לגעת לי בשיער ולי אסור-"
אני עוד לא מסיים לומר את המשפט והיא כבר אומרת בחוסר סבלנות, "כי אני לא רוצה לשכב איתך. אני פה נטו כדי לנחם אותך, ואני באמת מרחמת עליך, איתי. תשמור את הזין שלך לאחת מהדוגמניות הרזות האלו שרק עושות איתך סלפי בגלל מה שאתה."
"אוחח, עכשיו גם את עושה לי סרטים על זה." המגע שלה נעים לי, אז אני לא מוריד לה את היד עם כמה שזה דורש. לא מספיק אני סובל מצמרמורות, עכשיו יש לי יותר.
"אין לי אפילו כסף ללכת לסרט, אם כבר." היא נשמעת מצוברחת. "אני לא יכולה ללכת לעבוד."
"את צריכה כסף?" זה לא ממש נעים להציע לה את זה.
"השתגעת?!" היא מרימה את הקול. "זהו, עוד חודש מהיום אני לא כאן. אני אסתדר. זה הההזמן שלי להשקיע."
הנייד שלי מצלצל. אני מוציא אותו מהמגירה וקולט את השם של אביטל. תוך רגע אני נזכר שהחתונה הולכת וקרבה. עוד שבוע בדיוק, אני חושב.
"היי." אני עונה ותוהה אם טליה הספיקה להבחין בשם של אביטל על הצג.
"מה שלומך?" אביטל שואלת ישר. "כולנו פה דואגות לך בצפון."
"טוב לדעת שיש לך זמן לחשוב עלי תוך כדי שאתן מתארגנות לטיסה." אני צופה בטליה מורידה את היד שלה מהשיער שלי ומניחה אותה על המזרן.
"מה יש לך בבטן?" אביטל שואלת ומוסיפה, "אתה צריך נסיכה שתיתן לך שם נשיקה והכל יעבור, אתה יודע את זה."
"אני אהיה בסדר." אני משועשע ממנה. "וזה תקף גם לחתונה, מאמין שעד אז אבריא ואצליח להגיע לחתונה. אין מצב שאני לא נפרד ממך חוץ מההגעה לנמל התעופה, כמובן."
כשהשיחה מסתיימת, אני רואה את טליה מגלגלת את העיניים שוב. "עכשיו אתה מבין למה סתיו כועסת? תפסיק את רכבת הבחורות הזו כבר, די." היא נשמעת כועסת בעצמה.
"היא טסה לדרום אמריקה." אני נשמע מיתמם.
"ואני לגרמניה."
אולי טליה מקנאה שאני אלווה את אביטל לנמל התעופה ואותה לא? אני ממלמל, "ואני אשאר לבד."
"לאט לאט אתה תבין את נקודת המבט של סתיו." טליה חוזרת לנושא השיחה הקודם. "רק כשיצאתי איתך, גם אם זה היה למעט זמן, קלטתי את זה ישר."
"לא להילחם עליה?" אני מרגיש חלש מדי כדי להילחם בווירוס שמתנחל לי בבטן, אז תבינו שכוחות להילחם על סתיו שהיא כולה במצב רוח מאוהב אין לי בכלל. ואם כבר הכאב, הוא מופיע מחדש ואני עוצם את העיניים חזק שאני מרגיש כמו רטט בקיבה.
"מה?" טליה קצת נלחצת. "אתה בסדר? כואב לך?"
"את יכולה להתכווץ, להיכנס לי לבטן ולהגיד לחיידק שיצא החוצה?" אני קולט שהבטן שלי משמיעה קולות. "תראי, הוא ממש עושה הופעה חיה שם."
"איך רואים שקראת יותר מדי קומיקס וגיבורי על בימים שגרת עם ההורים בקיבוץ." היא צוחקת. "אין דבר כזה, איתי. תתמודד ותשתה את מה שהרופא הביא לך."
אני מושיט יד אל הכוס שעוד די מלאה ובלית ברירה, תוך כדי שאני ממש נחנק, אני שותה את כולה. "רוצה לטעום?" אני מציע לטליה.
היא מנידה את הראש בהגזמה. "לא. ממש לא." יש שתיקה לרגע, והיא שוברת אותה. "ולגבי מה שאמרתי על סתיו? אל תילחם עליה. לא. היא במערכת יחסים. תמשיך הלאה כבר."
אני מרגיש איך הבטן מתהפכת לי ואני לא יודע אם זה בגלל הנוזל הוורוד או המילים שלה ובעצם המציאות. "עכשיו אני חולה יותר."
"אתה חולה על תום ואל תהיה חולה בשבילה. היא צריכה אבא בריא ושמח שמרוכז רק בה ובעבודה שלו גם, אם חושבים על זה. אז תצא כבר מהמיטה, תרתי משמע." ובלי שום התראה היא קמה, מאחלת לי לילה טוב והולכת.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מחכה למחר
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
מקווה שלא תתאכזבי חחח
הגב
דווח
guest
מכורהה!!!אהובה מתיי יהיה פרק נוסף?
הגב
דווח
טען עוד 21 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק אחרון
יש לי הכל- פרק אחרון
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 50
יש לי הכל- פרק 50
מאת: שלכת כותבת מהלב
מתח
אנחנו לא זוג
אנחנו לא זוג
מאת: שקד מיכאל
הסיפור שלי.
הסיפור שלי.
מאת: •Our scratches | השריטות שלנו•
כועסת
כועסת
מאת: Shirel Ben-Or
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
זה התחיל בהודעה באחת בלילה, ונגמר באהבה אסורה
מאת: Miss Writer
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אני טובה בלהדחיק
אני טובה בלהדחיק
מאת: C.h .C
ארז התימני שלי- פרק 11
ארז התימני שלי- פרק 11
מאת: Just Me
נפל לי הלב בין הכיסאות
נפל לי הלב בין הכיסאות
מאת: Tal Suissa
Casta de lobos-פרק 3
Casta de lobos-פרק 3
מאת: אביטל סיאני