כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

אני לא מאמינה בך - פרק 32

לפני שאני הולכת לישון אני מקבלת הודעת וואצפ עם טקסט ותמונה. ״הוא אכל איתי כבר את הקינוח ועכשיו הוא גמור והכי חשוב מסופק כמו שלא היה מעולם״ בתמונה מופיעה רוני כשהיא שוכבת במיטה עם חזייה ותחתון מחוייכת ולידה שוכב עידן ישן.

תוכן עניינים 1. אני לא מאמינה בך - פרק 12. אני לא מאמינה בך - פרק 23. אני לא מאמינה בך - פרק 34. אני לא מאמינה בך - פרק 45. אני לא מאמינה בך - פרק 56. אני לא מאמינה בך - פרק 67. אני לא מאמינה בך - פרק 78. אני לא מאמינה בך - פרק 8 9. אני לא מאמינה בך - פרק 910. אני לא מאמינה בך - פרק 1011. אני לא מאמינה בך - פרק 1112. אני לא מאמינה בך - פרק 1213. אני לא מאמינה בך - פרק 1314. אני לא מאמינה בך - פרק 1415. אני לא מאמינה בך - פרק 1516. אני לא מאמינה בך -פרק 1617. אני לא מאמינה בך - פרק 1718. אני לא מאמינה בך - פרק 1819. אני לא מאמינה בך - פרק 1920. אני לא מאמינה בך - פרק 2021. אני לא מאמינה בך -פרק 2122. אני לא מאמינה בך - פרק 2223. אני לא מאמינה בך - פרק 2324. אני לא מאמינה בך - פרק 2425. אני לא מאמינה בך - פרק 2526. אני לא מאמינה בך - פרק 2627. אני לא מאמינה בך - פרק 2728. אני לא מאמינה בך - פרק 2829. אני לא מאמינה בך - פרק 2930. אני לא מאמינה בך - פרק 3031. אני לא מאמינה בך -פרק 3132. אני לא מאמינה בך - פרק 3233. אני לא מאמינה בך - פרק 3334. אני לא מאמינה בך - פרק 34

אני רוצה להחזיר את החיים שלי למסלול הרגיל שלו. אני רוצה לחזור לאהוב, אני רוצה לחזור להאמין באנשים, ובעיקר להפסיק לפחד מלהיפגע. אני רוצה להרגיש חופשייה, משוחררת, אני רוצה ללמוד לקחת סיכויים ולהשתחרר מאזיקים שנועלים לי את הלב, את הנשמה ומונעים ממני להיות אותה הבחורה של פעם, הבחורה הקלילה, החייכנית, מלאת הביטחון, הנועזת שהולכת בעקבות האינסטינקטים שלה, בעקבות החלומות. אני רוצה לחזור להיות הבחורה מלאת החיים שהייתי לפני שחר.
שבוע באיי הקריביים היה מושלם, משחרר, הייתי זקוקה לחופש הזה להריח ריח חדש ושונה באוויר, לשמוע שלווה, לראות איך האנשים חיים בלי לדאוג, פשוט חיים ומנסים למצוא את המקום הכי נכון שיסב להם את המקסימום האושר האפשרי.
ועכשיו אני עומדת בבניין בתל אביב בקומה השביעית ומשקיפה לנוף המסחרי ושונה מהפסטורליות שהייתי בה לפני שבוע."חזרת". שמעתי את עידן משמיע קול, נכנס פנימה כהרגלו בלי לדפוק.
"מה קרה שהחלטת לחזור?". הוא שואל סוגר את הדלת אחריו ומתקרב. אני לוקחת נשימה ומסתובבת אליו ונשענת על השולחן."הייתי צריכה כמה ימים להירגע מהכול".."יפה.. רואים שאת נראית קצת יותר טוב".."חח קצת? זה הדרך שלך להחמיא לבחורה?". שאלתי מצחקקת."אני מפחד להחמיא לך". הוא אומר בחיוך קטן ומשפיל את מבטו לרצפה."אני לא נושכת". אמרתי בחיוך פלרטטני, כשהתקרבתי אליו ולחשתי לאוזנו."אוהו אני רואה שהגעת בנוסח משודרג אחרי הקריביים, מה קרה נשך אותך ליוויתן?".
"אוהו אני רואה שנהיית מצחיק יותר.. מה קרה בלעת ליצן?". אמרתי מחייכת מחזירה לו באותה המידה."חח אוקי.. ניצחת בר רואבני". הוא אומר נכנע כשהוא מרים ידיים למעלה מחויך."החופש הזה עשה לך טוב. את נראית מעולה". הוא אומר. אם אני לא טועה אני רואה טיפה סומק בלחיים שלו, הצלחתי טיפה להביך אותו ישש! ."תודה. תתכונן כי אני הולכת לנצח אותך עוד הרבה". אמרתי בחצי חיוך כשהתיישבתי בחזרה סביב השולחן, חוזרת לשרטוטים שלי ולעיצובים."את רוצה לצאת איתי לארוחת צהריים במסעדה ממול?".."העבודה הצטברה לי בשבוע שלא הייתי.. הפעם אוותר.. אבל אם תרצה בערב אפשר לאכול אצלי. מה אתה אומר?". שאלתי."מעולה אז ניפגש בערב. עבודה נעימה". הוא אומר בחצי חיוך ויוצא.
הדרך ללב של עידן רצופה במכשולים אני יודעת, אני יודעת שאיתו גם הסיכון להיפגע הוא יותר גבוה,
אבל יש בנינו משהו שקשה להסביר, נוצר בנינו משהו אפלטוני, סוג של קליל.. אני לא יודעת מה אני מרגישה אליו ומה הוא אליי, אבל כמו שאמרתי נמאס לי לפחד ובשביל לצאת מהלופ הזה אני זו שצריכה לקבוע את הקצב והדרך, לעשות חשב מסלול מחדש.

כבר אחרי שמונה, והוא עדין לא הגיע. הכנתי לנו ספגטי ברוטב בולונז, סלטים ויין והכל כבר מוכן ועומד על השולחן. אני מחייגת אליו והוא לא עונה. מה קרה עכשיו? הרי קבענו! למה אני מרגישה את הכיווצים האלה בלב? לא בר לא! את לא נותנת לזה להשפיע עלייך. אני מחליטה לחכות לו עוד קצת ובזמן הזה עושה עוד כמה דברים בבית עד שיגיע. השעה כבר כמעט תשע, אני מחייגת שוב והוא לא עונה."היי אייל מה קורה?". יש ברקע רעש של מוזיקה, הוא בטח רק פתח את הבר לעוד לילה של בליינים."בסדר ברבור.. בעבודה איך את?". הוא שואל בחזרה."בסדר.. תוכל להגיד לי אם עידן שם?".."קרה משהו?".
"סתם.. נראה לי שהוא לא הרגיש טוב ורציתי לדעת לשלומו הוא לא עונה בנייד". שיקרתי."הוא בסדר הוא פה".."אפשר אותו?". אני שואלת בכוונה ואייל שותק כמה שניות."זה.. זה קצת בעייתי כרגע.. הוא פה אבל לא בדיוק פה..". הוא אמר באי נוכחות."איפה הוא?". שאלתי שוב. רציתי תשובה למרות שידעתי מצוין איפה הוא."הוא למעלה, בר, הוא בחדר את יודעת.. אני לא יכול להיכנס לשם". הוא אמר מובך."כן.. הבנתי. לילה טוב". אמרתי וניתקתי מיד."תנשמי בר, תנשמי.. את ידעת שזה לא הולך להיות קל". אמרתי לעצמי כשאני לוקחת נשימות קצרות ומנסה להירגע. אני לוקחת את צלחת הספגטי יחד עם הסלט וזורקת את שניהם לפח.
לפני שאני הולכת לישון אני מקבלת הודעת וואצפ עם טקסט ותמונה.
״הוא אכל איתי כבר את הקינוח ועכשיו הוא גמור והכי חשוב מסופק כמו שלא היה מעולם״ בתמונה מופיעה רוני כשהיא שוכבת במיטה עם חזייה ותחתון מחוייכת ולידה שוכב עידן ישן.
״אני שמחה שנהנית חמודה, ושוב מהשעריות שלי". רשמתי לה בחזרה עם סמיילי מחייך שאפילו היה מעצבן אותי.
אני מתאפסת על עצמי, עושה ריסטארט למוח, שוטפת פנים, לוקחת כדור והולכת לישון.

בבוקר אנחנו נפגשים במעלית בדרך לאותה הקומה. אני מתעלמת מימנו ואפילו לא אומרת לו בוקר טוב ומשחקת עם הטלפון שלי לפני שתגמר הסוללה כי בלילה שחכתי להטעין ואני על חמש אחוז.
״מה אנחנו שוב בברוגז?״ שואל עידן מסתכל ואני עדין מתעלמת.
״את כועסת על אתמול שלא באתי?״ הוא שואל. הלוואי והייתי כועסת על זה.. יותר מציק לי שהוא היה עם רוני ואיכשהו שוב הבחורה הזאת גורמת לי לאבד את העשתונות ויותר גרוע לאבד את הביטחון בי.״יכולת להודיע״. אמרתי בקצרה.״הייתי בבר של אייל ושתיתי ואיכשהו זה ברח לי מהראש אני מצטער.. חיכית הרבה?״ לפחות בזה הוא לא משקר. אמרתי לעצמי וגלגלתי עיניים.״לא. זרקתי הכל והלכתי לישון״ אמרתי בקרירות.״אני מצטער לא לא התכוונתי שזה יצא ככה״
״לא נורא. איך היה להתעורר עם רוני? ראיתי שהיא השקיעה בביגוד מנימלי במיוחד״. ההלבשה התחתונה שלה הייתה מזעזעת אבל יותר הפנים שלו כשאמרתי את השם שלה, הפנים שלו החליפו צבעים.
״איך.. את? את עוקבת אחריי?״ הוא שאל מבולבל ואני פלטתי צחוק.
״חח אני? לא, לא משעמם לי עד כדי כך.. רוני בעצמה שלחה לי תמונה שלכם״. אמרתי והפעם כשאני מסתכלת עליו.״היא תשמע ממני! בר אני לא.. אין ביני לבין רוני כלום״..״אין כלום חוץ מסקס מזדמן מדי פעם״ אמרתי מחייכת בצביעות.״אין לה משמעות בחיים שלי.. אל תחשבי ש..״..״אני לא חושבת כלום ואני לא רוצה לשמוע.. אתה את השיקולים וערעורים שלך תשאיר לעצמך אל תשתף אותי בזה כי אני לא רוצה לשמוע״ אמרתי חד משמעית.
המעלית כבר קרובה לקומה שבע עד שהיא משמיעה קול מנתקעת ואור חלש ועמום נדלק.״מה קרה?״..״אני חושב שנתקענו״ הוא אומר מסתכל עליי בבלבול.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Bar עקוב אחר Bar
שמור סיפור
לסיפור זה 14 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
רוני לא בסדר בכלל
הגב
דווח
guest
מהמםם!!תמשיכייי
הגב
דווח
נצנץ
נצנץ
פליז המשך התגעגעתייי
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 20
אני לא מאמינה בך - פרק 20
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 30
אני לא מאמינה בך - פרק 30
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 28
אני לא מאמינה בך - פרק 28
מאת: Bar
אני לא מאמינה בך - פרק 22
אני לא מאמינה בך - פרק 22
מאת: Bar
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
טעם אישי פרק 22
טעם אישי פרק 22
מאת: Maya B
הג'ינס שלו, טל העלים ודונג העצים
הג'ינס שלו, טל העלים ודונג העצים
מאת: איש המגבעת
דרך חדשה
דרך חדשה
מאת: שירז שירז
שלב הבא
שלב הבא
מאת: Life is a game you win some you lose some
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה