כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הנסיכה על הסוס הלבן 24

"מה יש?" אני עוזב את המסמך ותופס את הפנים שלה. "אני לא מבינה איך היא יכלה לעשות לך את זה..." היא אומרת ומסתכלת בעיניים שלי.

פרק 24:
-נקודת המבט של גל-
-בוקר למחרת-
השמש חודרת וממלאת את החדר כשאני פוקח עיניים בחוסר רצון. ירדן שוכבת מעל הזרוע שלי ונראה לי שאני לא מרגיש אותה אחרי לילה שלם. היא ישנה כל כך חזק ונראית רגועה שפשוט לא בא לי להעיר אותה, מצד שני, היא ערומה במיטה שלי, זה ממש גורם לי לרצות לא להתאפק ולעשות איתה דברים. אני מנשק לה את המצח כשהיא מתחילה לזוז בחוסר נוחות ימינה ושמאלה. "דוני" אני לוחש לה באוזן ומנשק אותה, היא כזו מדהימה, אני מאוהב. היא מוציאה כל מיני קולות הפגנתיים מהפה שלה, ומסרבת לפקוח עיניים. "בייב" אני אומר ומנשק לה את הצוואר, והיא ישר מגיבה וכורכת את הידיים שלה סביב הצוואר שלי, "בוקר טוב". היא מחייכת אליי כשאני מעליה וזה הדבר הכי טוב בעולם הזה בעיקרון. "בוקר מעולה" החיוך לא נמחק מפניה. "איך ישנת נסיכה?" אני מחייך כשהיא תופסת לי את היד ומצמידה את כף היד שלה לשלי. "מממ... מעולה" היא גורמת לי לחייך חיוך גדול יותר כשהיא אומרת את זה. הלוואי שנתעורר ככה כל בוקר, עד שנמות ביחד. "אני אוהב אותך" אני לוחש אל הצוואר שלה כשהיא עוטפת אותי ומלטפת. "אם הייתי יודעת שככה אתה מזיין הייתי אומרת לך כן על ההתחלה" היא אומרת וגורמת לי לצחוק. "אם רק היית שואלת" אני אומר והפעם זה תורי לגרום לה לצחוק. היא מושכת אותי אליה שוב ובא לי להיקבר איתה על המיטה. אני עוטף את כל הגוף הקטן שלה בזרועותיי ולא בא לי בכלל לצאת מהמיטה. "את הכי יפה שיש" אני בוהה בה ונושך לה את השפתיים, שמתי לב שהיא מתחרפנת מזה ממש, בקטע טוב. "אהובי!" היא צועקת ומנשקת את הצוואר שלי. הטלפון שלי מצלצל ואני מתעלם ממנו. "אל תענה אף פעם" ירדן מבקשת ומנשקת אותי שוב, נראה שאנחנו בדרך לסיבוב שני. הטלפון שלי ממשיך להתעקש ואני קם ממנה ומציץ בו. "אני חייב לענות" אני אומר כשהיא נועצת בי מבט מאוכזב, "זה אבא שלי".
"בוקר טוב אבא"
-"בוקר טוב גולי, אתה בבית?"
"כן, למה?"
-"אני צריך לקפוץ להביא לך משהו, אני יוצא"
אני בא להסביר לו שלא מתאים כשהוא כבר מנתק את השיחה. פאק... וירדן עוד ערומה במיטה שלי. "הוא בדרך, פאק, תתלבשי" אני אומר לירדן בחוסר רצון, הדבר האחרון שאני רוצה שהיא תעשה עכשיו זה להתלבש. "פאק גולי, מה נעשה?" היא קמה ונעמדת מולי, אני לא יכול להתרכז כשהיא ככה. "נראה לו מי זו הבחורה שלי" אני מחייך, "את חייבת להתלבש, אני לא מתרכז כשאת ככה". "ככה איך?" היא מתמתחת בכוונה וכל הגוף שלה מובלט. בא לי לתפוס לה את השדיים ולא להרפות מהם בחיים, היא מושלמת בכל סנטימטר בגוף האלוהי הזה שלה. "את לא משחקת הוגן" אני תופס אותה ומצמיד אותה אליי, מרגיש את הזין שלי מתקשה בשבילה, אבל יודע שזה לא הזמן. "תתרגל גולי" היא מחייכת ומשתחררת ממני, הולכת להביא את הבגדים שלה שזרוקים איפושהו סביב שולחן האוכל בפינת הסלון שלי. אני שם על עצמי מכנס טרנינג שחור וחולצת טי אפורה ויוצא מהחדר אל הסלון, היא עומדת במטבח שלי ומכינה לעצמה משהו. "רוצה קפה?" היא שואלת כשאני מגיח מאחוריה ומנשק את העורף שלה. "יותר מעדיף אותך" אני לוחש לה באוזן ותופס לה בישבן, היא קופצת ומשחררת גניחה קטנה, ואז משתחררת ממני. "אבא שלך בדרך" היא מזכירה לי וניגשת אל מכונת הקפה שבדיוק סיימה להקציף. "מה נגיד לו?" היא נשענת על השיש ולוגמת מהקפה שלה. "שאנחנו ביחד, מה יש להגיד?" אני תוהה. "הוא יחטוף שוק של החיים שלו" היא מגלגלת עיניים. "הגזמת" אני אומר ובדיוק נשמע הפעמון, "בהצלחה לנו". אני ניגש לדלת ופותח אותה, אבא שלי עומד מעברה השני ומחייך אליי ואז מחבק אותי. הוא נכנס וקולט את ירדן במטבח, היא מסמיקה. "ירדן!" הוא מחייך ושולח אליי מבט מרוצה, "היא הבחורה שלך?". אני מהנהן וניגש אל ירדן, ומחבק אותה. "איזה יופי, איזה יופי!" הוא מתלהב ומחבק את ירדן, ידעתי שהוא יאהב את זה, "איך היה באמריקה?". "בסדר" היא מחייכת, "טוב להיות בבית". "ואיך התנאים? משלמים טוב? מתייחסים אלייך כראוי?" הוא שואל. "אבא!" אני לוטש בו מבט. "זה בסדר" ירדן צוחקת ושובה אותי, "כן כן, אחרת לא הייתי שם". "יופי, אני שמח לשמוע, ואני שמח לראות אתכם ביחד, מאוד שמח, גל זה בשבילך" הוא מגיש לי מעטפה בצבע חום ואז ניגש אל הדלת ויוצא ממנה. "אמרתי לך שהוא יאהב לראות אותך איתי, ראו לו את זה בעיניים" אני אומר. "אני אוהבת אותך!" היא מזנקת עליי בחיבוק ואני עוטף אותה ומנשק אותה, "מה הוא הביא לך?". אני מביט במעטפה ומשחרר מהחיבוק איתה. כשאני מוציא את המסמך מהמעטפה אני מבין. "מה זה?" ירדן תוהה. אני נאנח, למה כל פעם כשאני מרגיש שטיפה התקדמתי הלאה ממנה, היא באה וחוזרת לחיים שלי? "הודעה שההסכם ממון שתוכנן ביני לבין רותם בוטל" אני מסביר לירדן והפנים שלה פתאום נופלות, "מה יש?". "כלום מאמי סתם.." היא אומרת ובוהה ברצפה. "מה יש?" אני עוזב את המסמך ותופס את הפנים שלה. "אני לא מבינה איך היא יכלה לעשות לך את זה..." היא אומרת ומסתכלת בעיניים שלי. "אם היא לא הייתה עושה את זה לא הייתי מבין שהדבר הכי טוב בשבילי נמצא לי מול העיניים במשרד" אני מלטף את הלחי שלה, "אנחנו לא צריכים לדבר עליה בכלל, היא לא קיימת מבחינתי". היא מחייכת ומנשקת אותי. "מתי את צריכה להיות במשרד?" אני שואל כשהיא מלטפת את השיער שלי. "10" היא עונה, "מתי אתה?". "אני הבוס, אז מתי שבא לי" אני מחייך. "אל תהיה דוש גולי תלך לעבוד" היא נוזפת בי. "אני דוש?" אני מרים גבה והיא צוחקת. אני הולך למטבח ולוקח מהארון קופסא עם אלפחורס שאבא שלי הכין לי לפני כמה ימים, אחד הדברים האהובים עליי. "קחי, ארגנטינאי אורגינל" אני מוציא את הקופסא ומציע לה. "מוצ'יסימס גרסיאס קאניו (תודה רבה חתיך)" היא מחייכת אליי. "הופה מי זו" אני מתרשם. "הייתי בארגנטינה, למדתי" היא מחייכת. אני הולך לספה כשהיא הולכת לחדר. אחרי חצי שעה היא יוצאת ממנו מאופרת ולבושה לעבודה, לעזאזל כמה שהיא יפה זה לא אמיתי. "אני ממש מפחד כשאת הולכת ככה למשרד" אני מהספה וצועד לכיוונה. "למה?" היא מגחכת. "חבל על כל הבחורים שינסו לעשות איתך משהו" אני אומר תוך כדי שאני כורך את הידיים שלי סביב המותניים הקטנות שלה. "אף אחד לא ינסה, אני תפוסה" היא אומרת וגורמת לי לחייך, "יאללה לך להתארגן אדון מנכ"ל". אני מתנתק ממנה והולך לחדר, שם על עצמי חולצת פולו לבנה ומכנס שחור. "אני מתה על הסטייל שלך" היא כורכת את זרועתיה סביבי כשאני מגיע אל הסלון. "אני מת על כולך" אני אומר ומנשק אותה. אני לא יכול להסביר אפילו כמה שאני מכור אליה, לריח ולמגע שלה, היא משגעת אותי בכל דבר, לא רוצה לדמיין חיים בלעדיה... אני אוהב אותה כל כך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי עולה פרק??
הגב
דווח
guest
הלוואי ותמשיכי
הגב
דווח
guest
עוד פרקק
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan