כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

הנסיכה על הסוס הלבן 22

"אני אוהב אותך" אני לא מצליח לעצור את עצמי כשהיא מתנתקת ממני ובוהה בי. אשכרה זו הפעם הראשונה שאמרתי את זה לבחורה מאז רותם. פאק...

פרק 22:
-נקודת המבט של גל-
-כעבור 3 שבועות-
אני בדרך לדירה שלי אחרי כמה סידורים במשרד, כשירדן מחייגת אליי באמצע הנהיגה.
"כן יפה שלי?"
-"רוצה לבוא אליי?"
"אני בדרך לדירה שלי, בא לך לבוא אליי?"
-"טוב מאמי, אני אתלבש ואצא"
אני מנתק את השיחה איתה כשבדיוק אני מחנה את האוטו מול הדירה שלי. כשאני נכנס אן יושבת על הספה ומבהילה אותי. "תהיי בריאה" אני אומר כשהיא צוחקת, "ירדן בדרך לפה". "הו סוף סוף אני אזכה לפגוש אותה?" יש לה ניצוץ כזה בעיניים שהיא שואלת את זה ואני מחייך ומהנהן. "תתנהגי יפה" אני אומר בציניות ואן צוחקת. ברור לי שאם צריך היא זו שתעשה לי את היחסי ציבור הכי טובים שיש. אחרי כמה דקות נשמעת דפיקה בדלת, ואני מרגיש פתאום את הלב שלי דוהר. אני ניגש לדלת וירדן עומדת מולי עם שיער אסוף ועיניים נוצצות. "היי" היא מחייכת ומנשקת אותי על השפתיים. "היי יפה שלי" אני מחבק אותה ומזמין אותה להיכנס, "זו בת דודה שלי אן". אן קמה מהספה ומחייכת, ירדן מחבקת אותה אפילו מבלי שהן מכירות. "מה קורה?" אן מחייכת אליה אחרי שהן מתנתקות. "אני ירדן" ירדן אומרת ומסמיקה. "שמעתי עלייך הרבה" אן אומרת. הנה מתחילות הפדיחות... "מקווה שרק דברים טובים" ירדן מחייכת וגורמת גם לי. ברור שרק דברים טובים... "את רוצה לשתות משהו? לאכול?" אני שואל את ירדן למרות שמבחינתי היא יכולה פשוט לגשת למטבח ולקחת מה שהיא רוצה, היא הייתה אצלי בבית גם לפני שהיינו ביחד כי היינו חברים טובים, ועכשיו אני לא רואה שום סיבה למה שהיא לא תעשה את זה. "לא מאמי תודה" היא מסרבת. הטלפון של אן מצלצל והיא הולכת לסלון להביא אותו. "גולי אני צריכה ללכת, מאור צילצל" היא אומרת ומנשקת אותי על הלחי ואז פונה לירדן, "פגישה הבאה שלנו תהיה יותר ארוכה, היה נעים לפגוש אותך". היא וירדן מתחבקות ואז אן יוצאת מהדירה שלי. "גנים טובים יש לכם במשפחה" ירדן צוחקת. "אני עם הגנים הכי טובים כמובן" אני אומר בציניות וגורם לה לצחוק. היא מתקרבת אליי וכורכת את הידיים שלה סביב הצוואר שלי, אני מניח את הידיים שלי על המותניים שלה. אני בא לנשק אותה כשהטלפון שלה מצלצל וקוטע את הרגע. היא זזה ממני והולכת אליו. אני בינתיים מחליט ללכת לחדר שלי ולהחליף למשהו יותר נוח. אני מתיר את הכפתורים שבחולצה הלבנה שלי ומוריד אותה, לובש במקומה טי לבנה חלקה, ומוריד את המכנס ולובש מכנס טרנינג אפור של נייק, ואז אני חוזר לסלון לירדן, שנראית מרוכזת בשיחה. "מי זה היה?" אני שואל כשהיא שולחת לי מבט מבולבל כזה. "אממ.." נראה כאילו משהו מטריד אותה, משהו שהיא מפחדת לספר לי, "אמא של... גיא". אני לא יודע למה אני מרגיש אי נוחות כשהיא אומרת את השם שלו, אבל אני משתדל להסתיר את זה. "ומה היא רצתה?" אני ממשיך לשאול. "יש לו יום הולדת השבוע והם עולים לקבר... אז היא שאלה אם אני באה" היא עונה לי. אני עוד יותר מרגיש לא בנוח. יש מצב שאני מרגיש מאויים בגלל בחור מת? "אז את הולכת?" אני שואל למרות שברור לי שהתשובה ברורה, והיא מהנהנת. אני לא אומר כלום. "תגיד משהו בבקשה" היא פתאום משנה את הטון כלפיי. מה היא מצפה שאגיד? "אין לי מה להגיד" אני אומר. את האמת שיש לי הרבה מה להגיד, אבל נראה לי שלהציף את זה בשלב מוקדם של הקשר רק יהרוס. "אז למה נראה כאילו משהו יושב עליך?" היא מתיישבת על הספה ואני אחריה. איך היא קולטת אותי ככה... "אני לא יוצאת איתך רק כדי לנסות להמשיך הלאה ממנו" היא מדברת כשהיא רואה שזה לא בא ממני, "אני יוצאת איתך כי אתה מדהים ונראה לי ש...". היא עוצרת את עצמה ומחייכת ואני מסתכל עליה במתח. מה נראה לה? "נראה לך ש... ?" אני מסתקרן. "אני מתחילה להתאהב בך" היא אומרת אחרי כמה שניות ומשחררת חיוך. פיו, איזו הקלה. אני מחייך ומושך אותה אליי, היא מתיישבת עליי ומביטה בי מלמעלה, מלטפת את הזיפים הקטנים שלי שגדלו גם אחרי שהתגלחתי. "נכון, הוא היה אהבת חיי, אבל הוא מת, והחיים שלי צריכים להמשיך הלאה, וכשפגשתי אותך הבנתי שאתה זה שאני רוצה להמשיך איתו" היא מחייכת וגורמת ללב שלי להתפוצץ. אני מרים את הראש שלי אליה במטרה לנשק אותה והיא תופסת את הפנים שלי ומצמידה את השפתיים שלה לשלי. היא זזה על הירכיים שלי וכבר ממש קשה לי לשלוט בעצמי. "בייב בואי ניקח את זה לאט" אני עוצר אותה, אני לא רוצה לעשות משהו שייפגע בה. "מה מאמי אתה לא עומד בקצב?" היא מגחכת. אני מחייך ומלטף את הפנים שלה. "רוצה לישון אצלי היום?" היא מפתיעה אותי, לטובה, כל פעם שאני חושב מה היא עוד צפויה להגיד ולעשות היא שולפת עוד הפתעות מהכובע. "ירדן פיין אני לא יודע מה לעשות איתך" אני אומר וגורם לה לצחוק. "פשוט תגיד כן" היא מלטפת את הצוואר שלי. "כן" אני אומר ומשחק לה בשיער, והיא מצמידה את השפתיים שלה שוב לשלי, אבל הפעם הנשיקה היא עמוקה יותר. היא מכניסה את הלשון שלה אל הפה שלי וחוקרת אותו בעזרתה, תוך כדי היא תופסת בזרועות שלי ומלטפת אותן, אני כמעט מאבד ריכוז. "אני אוהב אותך" אני לא מצליח לעצור את עצמי כשהיא מתנתקת ממני ובוהה בי. אשכרה זו הפעם הראשונה שאמרתי את זה לבחורה מאז רותם. פאק... היא מחייכת ומלטפת את הפנים שלי, אני לא מאמין שזה מה שהיא גורמת לי להרגיש בזמן קצר כל כך. "תגיד אני יכולה לשאול משהו?" היא פתאום משנה את האווירה לרצינית ויורדת ממני, אני מהנהן, "רותם החזירה לך את הטבעת?". ידעתי שדיבור עליה יגיע מתישהו, ברור לי שלירדן יש כמה סימני שאלה בקשר אליה. "כן אבל זרקתי אותה" אני אומר וניכר מהבעת פניה שהיא מופתעת, "מה?". "זרקת טבעת שבטח עלתה מלא?" היא לא מבינה. "כן, בחייאת דוני, כסף ברוך השם זה לא בעיה, ולא רציתי מהבחורה הזו אף זיכרון, אני עדיין לא רוצה" אני אומר. "אתה עוד כועס עליה?" היא שואלת וממשיכה בכיוון הספציפי הזה של השיחה. "לא יודע אם כועס, אבל מבחינתי היא כבר חסרת משמעות, לא אכפת לי ממנה" אני אומר, להגיד שאני כועס עליה אומר שעדיין יש לי רגש כלפיה וזה לא נכון, אני לא מרגיש אליה כלום ומבחינתי היא לא קיימת. "ואין לך שום רגשות אליה.. ?" היא שוב מפתיעה אותי בשאלות שלה. "למה שיהיה לי? לך יש רגשות לאקס שלך?" בטעות נפלטת לי השאלה המטומטמת הזו, והיא נבהלת, "סליחה דוני, לא התכוונתי". "זה בסדר, הבנתי למה התכוונת" היא מרגיעה אותי. "אנחנו יכולים להחליף נושא?" אני מבקש. לדבר על רותם לא עושה לי טוב. וגם לא בדיוק על האקס של ירדן... אני אוהב אותה ורוצה להתרכז בקשר שלנו עכשיו, לא בקשרים הקודמים שלנו. "תגיד..." היא אומרת פתאום ומניחה את הידיים שלה על החזה שלי, "סיפרת כבר לאבא שלך עלינו?". "ההורים שלי יודעים שיש לי מישהי" אני מתחיל, "הוא לא יודע שזו את, רציתי להביא אותך לארוחת שישי בקרוב". "כבר?" היא תוהה. "מה מוקדם מדי?" אני שואל. "לא זה פשוט ש..." - "שמה?". "מה אם הוא לא יאהב אותי כמו שהוא לא אהב את רותם?" היא פתאום זורקת את השאלה הזו. "דוני הוא מת עלייך, איזה לא יאהב אותך" אני מבטל בשנייה אחת את הדברים שלה. "זה לא אותו דבר, הייתי פרטנרית לעבודה ועכשיו אני...." - "החברה שלי?". היא מסמיקה כשאני אומר את זה. "בחייאת דוני, הוא מת עלייך, ואני מת עלייך, וכל המשפחה שלי תמות עלייך אוקיי?" אני מכריז. אין לי ספק בזה בכלל, איך אפשר שלא לאהוב אותה? היא מנשקת אותי. בפה. המגע שלה גורם לי כמעט להתחרפן, אני נשבע, יש בנשיקות איתה מעין ניצוץ כזה, אני אפילו לא בטוח שעם רותם היה לי את זה. "בואי נלך אלייך, נאכל ארוחת ערב ונלך לישון" אני אומר והיא קמה מהספה ואני אחריה. אני הולך לחדר שלי לארגן תיק עם בגדים לעבודה מחר, ואז חוזר אליה לסלון ואנחנו יוצאים מהבית שלי ונוסעים אליה. אנחנו מגיעים לדירה שלה ושל השותפה שלה, שלא נמצאת בבית. אני הולך לחדר שלה ושם את התיק שלי שם כשהיא בינתיים נכנסת למטבח ומכינה לנו ארוחת ערב. היא מכינה לי ביצת עין עם ירקות חתוכים בצד ולחם עם גבינה. כשאנחנו מסיימים אנחנו הולכים לחדר שלה. היא סוגרת את הדלת אחרי שאני נכנס. כשאני מתיישב על המיטה שלה היא פתאום מורידה את המכנס שלה ואת החולצה. פאק, איך נושמים? היא שמה על עצמה חולצה לבנה קצרה ונשארת בתחתון שחור. "לא מפריע לך שאני ככה נכון?" היא שואלת ומרגיש לי כאילו היא מנסה להתגרות בי. שאני אמות מהדבר המושלם הזה שעומד ובוהה בי. "גולי שכחת איך מדברים?" היא שואלת ואני מהנהן וגורם לה לצחוק. היא נכנסת למיטה, אני נכנס אחריה והיא מושכת אותי לשכב צמוד אליה, כשאני כורך את הידיים שלי סביב המותניים הקטנות שלה. היא הבחורה הראשונה שאני ישן איתה מאז רותם, וזה מרגיש כל כך טוב. היא נרדמת ישר ואני נותן לה נשיקה קטנה בצוואר ונרדם בעצמי, רגוע, שליו, ומלא ביטחון.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ניב אבישי
ניב אבישי
ממש מושלם המשך
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
תודה רבה העליתי!
הגב
דווח
guest
סיפור מדהיםם תמשיכיי!!
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
דמות משנית
דמות משנית
מאת: L'Etranger surréaliste
האהבה שבבגידה - פרק 12
האהבה שבבגידה - פרק 12
מאת: A.G ----
בחורים טובים מול בחורים רעים.
בחורים טובים מול בחורים רעים.
מאת: Alon Alonpaglin6@walla.co.il
החיים ריקיים
החיים ריקיים
מאת: A One With No Name
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה