כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

יש לי הכל- פרק 71

כשטליה מזכירה לי איך פגעתי בה אחרי ההחלטה שלי

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 71: בין שתיהן

כשהשעון המעורר על רטט אני מתעורר איכשהו טוב יותר. אני מרים את הנייד מהרצפה עם יד אחת, מותח את השנייה ותוך כדי מביט בתום שעוד ישנה לידי. המסך מציג שיחה שלא נענתה מטליה לפני חצי שעה. הו אה. וואי וואי. נראה שמישהי לא ישנה הלילה וחגגה או שהיה לה לילה לבן ולא בקטע טוב...
אני מחייג אליה, והיא עונה אחרי שני צלצולים בלבד.
"להתחיל לדאוג?" אני משתדל לדבר בשקט.
"בוא נגיד ככה, סתיו עשתה הכל כדי שהערב הזה יעבור בשלום, אבל באמת שרציתי להעיף אותה לבריכה שהייתה בשביל איפה שהחופה."
אני מגחך. "מה קרה?"
"אתה מכיר את זה שהיא חייבת לשחק אותה הבוגרת, נכון? הגענו לצילומים בסביבות ארבע, וכאילו דיברנו ארבעתנו, יענו עם עדי ורותם, אבל בפנים אתה מרגיש שזו העמדת פנים אחת גדולה ואף אחד לא רוצה שהיא תתפוצץ היום. קלטתי את הפרצופים שלה כל הערב והחזקתי את עצמי."
"מי ניגשה אל מי קודם?" אני סקרן לדעת על איך התחילה הפגישה שלהן אחרי חצי שנה בערך. הפעם האחרונה שסתיו ראתה את טליה הייתה כמה ימים לפני הלידה של תום.
"אני הגעתי עם עדי לאולם. עדי והיא התחבקו, ואז היא כזה נשמה עמוק ואמרה לי שלום. חשבתי לבוא בטוב, לחבק אותה גם. היא לקחה צעד אחורה וישר הסתובבה אל רותם כשהצלם קרא לה."
"וואה וואה." אני יודע שאני נשמע מחמם, אבל נשמע שהגזרה בין שתיהן הייתה מחוממת יותר אתמול.
"אחרי זה בצילומים נסענו לאיזו חורשה באזור. סתיו נסעה איתנו באוטו, ועדי והיא דיברו כל הדרך על המצגת שעדי הכינה לרותם ומסתבר שסתיו ידעה על זה ואני לא. שתקתי עם פרצוף חמוץ ודפקתי חיוכים מזויפים בתמונות. עדי כאילו הרגישה שאני לא מרגישה בנוח, אני לא יודעת אם לקרוא למה שהרגשתי מצוקה, אבל היא כאילו בכוונה שמה את סתיו לידי בתמונות. אין, שום דבר כבר לא אותו דבר. באמת שאני בהלם מעצמי שהחזקתי את כל הלילה הזה."
"כשהגעתן לאולם חזרה ניסית לתפוס אותה לשיחה לבד?" אני עדיין מנסה לחבר את כל החלקים.
"מה, על דברים אחרים?"
"נגיד."
אני שומע רעש של צופרים ואז קול של אישה מוקלטת שמכריז על התחנה הבאה. טליה בדרך ללימודים שלה? הייתי שואל, אם לא הסקרנות שהולכת וגוברת.
"כמו?"
אני נאנח. קשה לדובב אותה. "אני יודע?" אני מאלתר לפי המחשבה שלי. "הלימודים שלך."
"אה." היא נשמעת כבדרך אגב. "לא."
אני לוקח נשימה עמוקה ומקווה לא להיכוות מהתשובה שלה לשאלה שלי. "ועלי?"
היא שותקת לכמה רגעים שמרגישים כמו נצח. אני כמעט אומר "הלו" כשהקול שלה מופיע שוב. "שמעתי אותה אומרת לרותם שהיא מופתעת לדעת שאנחנו עוד מדברים."
אני מופתע בעצמי. "חשבתי שהיא יודעת."
"לא. היא חשבה שניתקנו קשר לגמרי." טליה מנמיכה את הקול שלה. "אם זה היה תלוי בי, אחרי אותו ערב כשחזרת מבית החולים כשסתיו ותום נפגשו פעם ראשונה, זה מה שהייתי עושה. אבל אתה... אני מבינה את המצב שאתה נמצא בו עכשיו. אתה במצוקה ארוכה יותר ממה ש... ממה שנגיד הרגשתי אתמול."
אני מתחיל לראות בעיניים את הערב הזה. איך נכנסתי הביתה עם אמא ותום, ואמא הלכה לקלח אותה, ואני ידעתי שהערב הזה לראשונה אני עושה את הדבר הנכון בחיים שלי.

הלכתי בסלון-מטבח-מרפסת הלוך ושוב בלי הפסקה. חזרתי על כל קטע לפחות שלושים פעם, אני לא מגזים. כשאמא ותום יצאו מהמקלחת, אמא לא הבינה מה יש לי.
"למה אתה חסר מנוחה?" היא ניגבה את תום והניחה אותה על השידה בחדר. לקחתי את אחד מהקרמים שלה והעמדתי לאמא עובדה שאני מורח לה אותה אותו.
"טליה צריכה לבוא לפה עוד מעט." אני מגניב מבט חטוף אל השעון שבקיר. פחות משעה והיא תהיה כאן.
"נו ו... אתה לחוץ בגלל זה? השתגעת?" אמא עברה לשבת על הכורסה, ולכן לא יכולתי לראות את הבעת הפנים שלה.
העברתי את היד העמוסה בקרם שלי על היד של תום שצחקה אלי מכל הלב. החיוך שלה גרם לי להתרכך. "אני לא לחוץ, אני פשוט הולך לומר לה משהו ש... שיהיה משמעותי להמשך ויהיו לו השפעות." לא רציתי שאמא תדע לפני טליה על ההחלטה שלי וניסיתי לדבר בכמה שיותר כלליות.
רק שאי אפשר היה להסתיר כנראה את איך שנראיתי. "על מה מייקל דיבר איתך?"
"אמא, בבקשה אל תתערבי." החזקתי פתאום בצד השידה כשהרגשתי שאני עומד לעוף, ואמא ישר קמה וביקשה שאעבור לשבת על הכורסה ולא אאמץ את הרגל.
"הרגל שלך שבורה וכמו שזה נראה עד מחר גם הלב יצטרף אל רשימת האיברים השבורים," היא מלמלה והלבישה את תום בזריזות, מה שהראה שהיא עצבנית. "ולא רק הלב שלך. ידעתי שאתה משחק בטליה המסכנה."
"זה לא איזו טרגדיה יוונית או משהו, אמא. זה שיקול הגיוני. מערכת היחסים שלנו לא מתאימה עכשיו. אני כן אוהב אותה, אמא. אני יודע שמה שאני מרגיש לה זהה למה שהרגשתי לסתיו."
"אז זו לא אהבה." אמא הרימה את תום והניחה אותה במיטה שלה. "טוב, תרדים אותה. אני נוסעת חזרה הביתה, כבר מאוחר."
וכשהיא הלכה, הבנתי שאני הולך להתמודד עם משהו שאני לא בהכרח רוצה לעשות, אבל אני מוכרח, בכוחות עצמי.
שרתי לתום גם כשהיא כבר נרדמה ורק שטליה כתבה לי שהיא למטה, קמתי מהכורסה אל הסלון. היא הגיעה אלי מקולחת ומבושמת, לבושה בשמלה פרחונית כחולה שהשיער שלה מפוזר לה בצורה יפה על הכתפיים. באה יפה מדי לסוף מערכת היחסים הקצרה שלנו.
ופשוט אמרתי לה את מה ששנינו ידענו שמרחף מעלינו. והיא בכתה. ואני חיבקתי אותה חזק עד שהיא קמה לא לפני שהיא צעקה ושכחה מהקיום של תום.
"למה היית צריך לשחק בי אז? למה לא יכולת להגיד את זה מההתחלה? הרי אני חשבתי את אותו הדבר! והאמנתי לך שהכל יסתדר."
"אבל הכל יסתדר לך כשתטוסי לגרמניה, את תראי. אם כבר אני זה שיישאר לבד."
"איך אתה אוהב לרחם על עצמך, יא חתיכת אפס. העיקר הכנסת אותי למיטה וסימנת וי."
"זה ממש לא ככה."
והיא כבר באה לפתוח את הדלת וללכת, כולה סוערת, כשהרמתי אותה בכוח והושבתי אותה עלי על הספה. "אני באמת התכוונתי לכל מה שאמרתי לך בתקופה האחרונה."
לא היה לה במה לנגב את הדמעות שלה, וכל הפנים שלה היו מרוחות במסקרה שזלגה. "איך אני אאמין לך אם אתה הרגע אומר לי שהקשר שלנו, אולי האהבה שלנו, לא, לא, זה להיסחף. אמרת לי הרגע ש..." היא נחנקה. "שאתה יודע שאתה עוד אוהב את סתיו. אז מה הרגשות שלי בשבילך? מה אני בשבילך? כלום!"
"לא, לא. אמרתי לך שזה מרגיש לפעמים שאני אוהב את שתיכן, נכון? אל תעמידי פנים שלא, אמרתי את זה. היא הייתה האהבה הכי גדולה שלי, ופשוט הרגיש לי כאילו הפסקתי לאהוב אותה, אבל זה לא נכון. את כעסת כשאמרתי את אז בבית חולים."
היא התעלמה מהנאום שלי. "מי הפך את הדעה שלך ככה עלי דווקא כשהכל מתחיל להסתדר? האמא הזאת שלך שמסרסת אותך או האבא ששולט לך בחיים ולא נותן לך עצמאות?"
המילים שלה היו קשות. הלב שלי דפק מהר שפחדתי באמת שאחטוף התקף לב. "אף אחד."
טליה חזרה לבכות תוך כדי שהיא מכה לי את הכתף כדי שאשחרר אותה. "אל תשקר לי, איתי. אל תשקר לי. מה סתיו אמרה לך בבית חולים?"
"זאת לא היא."
"אז מי?" היא הרימה את הקול ובסוף הצליחה להשתחרר ממני ולעמוד מולי. "מי זה, איתי?"
"מה זה משנה?" לא היה לי אומץ להסתכל לה בעיניים. הסתובבתי אל דלת החדר של תום כדי לבדוק אם היא סגורה.
"אתה חתיכת אפס." היא לקחה את התיק שלה והתחילה ללכת לכיוון הדלת, והפעם לא עצרתי אותה. "רק עכשיו אני מצליחה לדמיין את סתיו שוכבת פה על הספה בתחילת ההיריון ואתה מעיף אותה. יש בך צדדים הרסניים וקיימים בתוכך שדים שאתה אפילו לא מודע אליהם. אתה כל-כך נהנה להרוס חיים של אחרים, להוריד אותם למקום הכי נמוך שאפשר, שאין לי שום דבר לאחל לך חוץ משתמות, אמן."

אבל טליה, כמו טליה, לא יכולה לכעוס עלי לנצח, בטח שהיא פועלת מרגשות. שלחתי פרחים לבית שלה, אליה, למחרת. היא התקשרה אלי וצרחה: "מה אתה חושב שאתה עושה?!" אני אהבתי לדעת שלפחות היא לא מתעלמת ממני. היא גם הגיעה למשחק של מכבי שנתתי לה כרטיס אליו מבעוד מועד ושיחקה אותה כאילו לא הבחינה בקריצות שלי אליה מתא הכבוד. אחר-כך היא חיכתה לי בתחנה שבהמשך רחוב יגאל אלון כמו תמיד, וכמה שמחתי לראות אותה כשהגעתי עם המונית לשם שינוי, ולא עם האוטו שלי, כשהיא נוהגת. הלכנו לשבת באיזו מסעדה, וכשהיא ישבה מולי ולא לידי- הבנתי שאנחנו חוזרים להיות ידידים, ולא היה אכפת לי. ועכשיו עצוב לי לדעת שהקשר שלנו עומד להסתיים, למרות שאנחנו כמעט ולא נפגשים. היה בה ותמיד יהיה בה צד שלאביטל לא יהיה. לא יודע אם זה בגרות או פרספקטיבה אחרת לחיים, אבל פשוט אהבתי את התכונה הזו אצלה.
אני חוזר אל ההווה, אל החדר שלי. האוזן שלי כבר מתחילה לכאוב. אני מזיז לרגע את הנייד וקולט שאנחנו מדברים כבר עשרים דקות, הייתי צריך להביא את האוזניות שלי מהסלון עוד אתמול. אוח עצלנות.
"זה למה את כל-כך מיוחדת, טליושה." אני יודע שהיא מדברת איתי עדיין בעיקר מרחמים, אבל זה לא מזיז לי. יכול מאוד להיות שהיא התגברה עלי, ואני אשמח בשבילה, עם כמה שיהיה לי קשה, אם תכיר מישהו בגרמניה. "אני יודע שמה שהרגשתי אלייך היה אמיתי."
"השיחה הזאת גולשת למקום שאני לא רוצה להיות בו." הטון שלה קר, מלא בשליטה. יש לי תחושה שהיא בטיפול פסיכולוגי בגללי.
שנינו מסיימים את השיחה, וכשהיא זו שמנתקת סופית, אני קם מהמיטה והמום שתום עוד ישנה. אמנם היה לה יום מבולגן אתמול, אבל לא הנחתי שהיא ככה התעייפה ממנו.
אני מתמתח, נוגע בתקרה עם קצות האצבעות ואוסף את הנייד שוב אלי. אני לא יודע מאיפה האומץ לשלוח לסתיו הודעה, אבל כן מעניין אותי לשמוע על נקודת המבט שלה למה שטליה סיפרה לי. אני שואל אותה בווטסאפ איך היה בחתונה. אפילו לא בדקתי את הרשתות החברתיות הבוקר. באמת הייתי גמור. כמו טליה, גם סתיו ערה מוקדם ונכנסת להודעה שלי ישר. מוזר. היא מקלידה כמה שניות ואז מופיעה ממנה ההודעה הבאה, שגורמת לי לגלגל את העיניים:

"תשאל את האקסית שלך"

אני מחליט לוותר וסוגר את הווטסאפ. העיניים של תום בדיוק נפתחות ועוד לא הספקתי לצחצח שיניים. שיט.
אני חוזר לשבת לידה על המיטה ומעביר את האצבעות על הלחי שלה. היא קולטת אותי ישר ובוהה בי.
"בוקר טוב, פיצוש."
אני מקרב את האף אל הפרצוף שלה ונהנה להסניף את הריח שלה. "נראה לי שאמא שלך עצבנית עלי." תום מתחילה לבכות פתאום. בדוק היא רעבה. אני מרים אותה ושנינו יוצאים אל הסלון. "גם את עצבנית, אני יודע. לא אכלת כבר הרבה שעות." אני קושר אותה לטרמפולינה ומהר מאוד מכין לה את הבקבוק. אני שמח לדעת שבמשפחתון שיש לי באחת הקומות בבניין ותום נמצאת בו בשעות היום כשאני באימונים ובשיקום שהולך ומסתיים, היא אוכלת כבר אוכל מרוסק. שכנה שלי אומרת שהיא מאוד מרוצה ממנה, ואני צריך לדעת לבשל כבר. זו מחשבה מצחיקה, אני במטבח עם סינר לבד, אבל אני יודע שהיא צודקת.
אני מתיישב על הספה ושם אותה עלי. כמה שלא נעים לי להיות מסריח, צחצוח השיניים יחכה. תוך כדי שתום אוכלת, והעיניים שלה עצומות וזה ממש מתוק, מזכיר לי את הימים הראשונים שהיא הייתה יותר קטנה ממה שהיא עכשיו, אני קולט בזווית העין עוד הודעה מסתיו. אני פותח אותה רק דרך החלון ודי חוטף הלם מהנועזות שלה.

"אה, בעצם שתינו אקסיות שלך".

בהתחלה עולה בי מחשבה שהשגיא הזה מחדיר לה ביטחון עצמי, רק שכזה שמופרז ואני לא סובל, והיא ממש מיישמת אותו. אחר-כך אני נזכר בפחות מיממה אחורה, איך היא באה לפה כדי להתנצל ושהכל יהיה בסדר בנינו... אוה אה. באמת כנראה הייתה יכולה להתפתח קטטה שם, מכות אולי, בינה לבין טליה.
תום פותחת את העיניים ומסתכלת עלי. אני מחייך אליה. "איך הסתבכתי ככה, איך, תגידי לי?" אני שואל אותה תוך כדי שאני נותן לה נשיקה במצח. היא מחזירה לי בכך שכל האצבעות שלה סוגרות על אצבע אחת ארוכה שלי, ולי בא פשוט להישאר איתה בבית ולשכוח שיש עולם בחוץ.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מתי פרקק בא לי שהם יחזרו
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
הפרק הזה יהיה רחוק מכך. יעלה בהמשך היום
הגב
דווח
just me
just me
אני מאוד אוהבת את זה שאת משתפת את הקוראים בסיפור ועונה :)
הגב
דווח
טען עוד 27 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D