כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הנסיכה על הסוס הלבן 20

"אז אולי תעלה על פאקינג מטוס?" היא מציעה. זה לא פתרון ריאלי. אני יודע שחלק מהסיבות שירדן עכשיו שם הן כדי לקבל קצת שקט ממני, ומי יודע, אולי המרחק הזה יגרום לה אולי להבין שיכול להיות בינינו משהו טוב.

פרק 20:
-נקודת המבט של גל-
פאק! אני עומד שם מול הסלון וקופא כשאן יושבת על הספה. לזה ממש לא ציפיתי. אן היא בת דודה שלי, ואנחנו בקשר ממש קרוב, היא עזבה לארצות הברית לפני 4 שנים, שם היא הכירה את מאור, ישראלי שהכירה שם והם בני זוג עד היום. "מה נבהלת? תביא חיבוק!" היא קמה וקופצת עליי בחיוך ואני עוטף אותה בזרועותיי ומתמוגג על הרגע הזה. איך התגעגעתי אליה, כמה שהנוכחות שלה הייתה חסרה לי... היא בדיוק מה שאני צריך עכשיו אחרי כל הבאלגן הזה שאני עובר. "פאק אן!" אני מחייך את החיוך הכי גדול שלי וסוקר אותה מכף רגל ועד ראש, "איך לא אמרת לי שאת באה לארץ?". "רציתי לעשות לכולם הפתעה" היא מחייכת וחושפת שיניים לבנות, והעיניים הכחולות שלה בורקות. "פאק אן" אני מחייך שוב ומחבק אותה, מסרב להאמין שהיא כאן. היא צוחקת ומחבקת אותי בחזרה. "את רוצה לשתות משהו? לאכול?" אחרי כל ההתלהבות שראיתי אותה אני קולט שעדיין לא דאגתי לה. "זה בסדר גולי כבר הכנתי לעצמי קפה" היא צוחקת ואנחנו מתיישבים על הספה. "איך נכנסת לכאן בכלל?" אני צוחק. "עברתי בדירה של דויד וליאת, נתנו לי מפתח" היא מחייכת, "אז מה איתך? ספר לי!". ממש שאלת השאלות, החיים שלי התהפכו בחודשים האחרונים מהקצה אל הקצה. "מאיפה להתחיל?" אני נאנח ואז חושב עם עצמי לכמה רגעים, "אוקיי... את זוכרת את החברה שהייתה לי?". "כן, רותם ברור, מה איתה?" היא תוהה. "וואו" אני מתנשף, מתכונן לספר לה את כל הטלנובלה שעברנו, "הצעתי לה נישואין לפני 3 חודשים בערך". "יא גולי!" היא אומרת בהתלהבות. "אל" אני עוצר אותה, "תפסתי אותה בחדר שלי, שהיה אז שלנו, עם מישהו אחר". היא פוערת את הפה שלה בתדהמה. "יואו, איזו חתיכת כלבה מטומטמת!" היא אומרת ונראה שההלם תקף אותה והוא כאן כדי להישאר. "וזה עוד לא הכל, היא נכנסה להיריון ממנו ושיקרה לי שזה ממני" אני ממשיך והיא עוד יותר לא יודעת איך להגיב. "פאק גולי! כדאי לה לברוח ממני, אם אני אראה אותה זה לא ייגמר טוב" היא אומרת וגורמת לי לצחוק. "התגברתי עליה, נשבע לך" אני אומר, "אחרי שזה קרה טסתי לארגנטינה לסבתא שלי, וזה עזר". "טסת עד לארגנטינה ולא עברת בסיאטל להגיד שלום?" היא משחקת את עצמה כועסת ואני צוחק. "אם היית רואה אותי במצב שהייתי בו לא היית מזהה אותי בכלל" אני עונה. "יש משהו במה שאתה אומר" היא זוקפת גבה ומחייכת, "ומה עכשיו גולי?". וואו, מה עכשיו.. מעניין מה היא תחשוב על ירדן... אני מקווה שהיא תאהב אותה, הדעה של אן חשובה לי מאוד. אני מחייך חיוך זחוח והיא מסתקרנת ומחכה לדברים שלי. "הכרתי מישהי בעבודה" אני מחייך ולא חושף יותר מדי פרטים, מה שמכניס אותה למתח. "נוו!" היא לוחצת עליי שאספר לה יותר, שאשתף. "היא מדהימה אן, אבל אנחנו לא ביחד" אני אומר ומוחק את החיוך מהפרצוף. להשיג את ירדן זו משימה שעדיין לא עשיתי עליה וי, היא עדיין לא שלי, אני עדיין רחוק שנות אור מלהיות בכיוון. "למה לא? הקסם של גל רוס לא עבד עליה?" היא מרימה גבה, הרי מתי לא הצלחתי להשיג בחורה שרציתי? "לא בדיוק" אני אומר, "אוקיי אני צריך להתחיל מההתחלה. אבא שלי החליט שהגיע הזמן לפנות את הכיסא שלו והעביר את תפקיד המנכ"ל אליי, היא הסמנכ"לית, והיא טוענת שכל עוד אני הבוס שלה זה לא מתאים". "וואי איזה באלגן..." היא אומרת ומרכינה את הראש לרצפה בבאסה. "הקטע הוא שהיא קיבלה הצעה לעשות התמחות בחברה אחרת בארצות הברית, והיא שם עכשיו" אני ממשיך. "יא איפה בארצות הברית?" היא מתלהבת - "באל איי". "רגע גולי בתכלס אם היא שם עכשיו אז אתה לא הבוס שלה יותר לא?" היא שואלת ואני מהנהן. "אז אולי תעלה על פאקינג מטוס?" היא מציעה. זה לא פתרון ריאלי. אני יודע שחלק מהסיבות שירדן עכשיו שם הן כדי לקבל קצת שקט ממני, ומי יודע, אולי המרחק הזה יגרום לה אולי להבין שיכול להיות בינינו משהו טוב. "כי היא צריכה את הזמן שלה, והיא עוד מעט תצטרך לחזור לארץ לארגן דברים, אני אופטימי" אני לפחות מנסה לשמור על אופטימיות, מיום ליום אני מרגיש כמה שאני צריך אותה, כמה שאני משתוקק אליה. "יש לך תמונה שלה להראות לי? שנראה אם היא בכלל שווה את המאמץ" היא שואלת ואני מרים את הטלפון שלי ונכנס אל הגלריה כדי לחפש מאחת התמונות. אני מוצא אחת ומראה לה. "וואו היא מהממת" אן מתלהבת וזה משמח אותי, "יש לך טעם טוב אה גולי?". אני מחייך ובוהה בתמונה. לראות את החיוך הזה של ירדן גורם לי לתחושה כזו טובה, אני לא יכול להסביר, אבל אני רוצה אותה, כל כך כל כך. אני חושב שאפילו רותם לא הצליחה לגרום לי רמות כאלה של השתוקקות, אני ממש מרגיש כאילו חסר לי איבר בגוף. "רגע, דויד קידם אותך למנכ"ל?" היא נזכרת במה שאמרתי קודם ואני מהנהן, "יואו גול איזה מדהים!". "טוב די לדבר עליי בואי נדבר קצת עלייך" אני עוצר את השמחה, "מה איתך? איך בסיאטל? איך מאור?". "יואו מדהים, הכל פשוט מדהים! אבל את האמת ש..." היא אומרת ומתחילה להסס, ואז עוצרת את עצמה, ואני מסתכל בה בתקווה שתבין את הרמז ותמשיך לדבר. "האמת שמה הוא פגע בך?" אני ישר דואג לה, אם מישהו יעז לפגוע באן הוא מת למחרת. היא כמו אחות בשבילי. "לא לא מה פתאום" היא שוללת אותי על הסף, "האמת היא שאנחנו מחפשים דירה בארץ". פאק! איזה כיף! "יש!" אני מחייך חיוך ענק ומחבק אותה. אני צריך אותה קרובה, אני לא אוהב את הקשר בשלט רחוק הזה שיש לנו כבר 4 שנים. "גם בכלל נראה לי שהוא מתכנן איזה משהו, הוא מתנהג מוזר, כאילו, מוזר טוב, אבל מוזר" היא אומרת בחיוך. "יש חתונה באופק?" אני מחייך. כל מה שאני רוצה זה שהיא תהיה מאושרת, ועם המאור הזה היא באמת מאושרת. "לא יודעת גולי" היא מסמיקה, ואני קולט שהיא מתרגשת מהרעיון, היא מתה עליו, ואני מקווה שגם הוא מת עליה. "גם אני התנהגתי מוזר לפני ההצעה לרותם" אני נזכר ומחייך, אבל לא כי זו רותם, סתם בגלל אן. "אל תיזכר בזונה הזו גולי" היא מניחה ידה על הירך שלי, "איך קוראים להיא מהעבודה?". "ירדן" אני אומר ומחייך, רק לחשוב עליה עושה לי כזה טוב. "ירדן וגל..." היא אומרת בחולמניות, "נשמע מהמם". אני צוחק. "וואי גולי נהייתי מורעבת" היא אומרת וקמה מהספה. "רוצה שנלך לאכול בחוץ?" אני מציע. "מתעצל לבשל לי?" היא צוחקת. "בכיינית, אני רוצה לפנק אותך" אני מגחך. "יאללה בוא" היא מחייכת ואני קם מהספה ולוקח את המפתחות מהשולחן. לפני שאנחנו יוצאים מהבית אני בודק אם ירדן ענתה לי לאסמאס, עדיין לא. אנחנו יוצאים מהבית ונכנסים לאאודי שלי, אני לוקח אותה לBBB. יואו איזה כיף שהיא כאן בארץ, איתי...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Anat
Anat
ואווו איזה פרקקק
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
שאכטה סוף יום
שאכטה סוף יום
מאת: Lonely Soul
כמו משוגע 4- פרק 0: הקדמה
כמו משוגע 4- פרק 0: הקדמה
מאת: תומר דגן
אני, תא וידויים וכומר אחד יוצא דופן.
אני, תא וידויים וכומר אחד יוצא דופן.
מאת: Alon PAGLIN
הכלוב
הכלוב
מאת: אלרן בשרי