כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

הנסיכה על הסוס הלבן 19

איך היא יכולה להגיד שהיא אוהבת אותי רק בתור ידיד שלה? מכל התמונות והמעשים שלה זה נראה כאילו זה הרבה מעבר...

פרק 19:
-נקודת המבט של גל-
-כעבור שבועיים-
עוד יום במשרד משעמם לחלוטין... ירדן עזבה לארצות הברית, לפחות בינתיים, וזה פשוט לא אותו הדבר בלעדיה... מרוב כל הניירת שגורמת לי עוד שנייה לטבוע אני שוקע במחשבות, ונזכר בשיחה שלנו לפני שבועיים, כשהיא קיבלה את ההצעה לעבור לחברה של פיל ג'ונסון:
"ג'ונסון אחזקות הציעו לי תוכנית התמחות אצלם באל איי..." היא אומרת בהיסוס קל אחרי שהיא מנתקת את השיחה. אני מרגיש את הדם שלי רותח, היא מתרחקת ממני. "זו הזדמנות מעולה בשבילי להתפתח בתחום, לבנות לעצמי שם..." היא ממשיכה. אני זוקף גבה. "את מרגישה שכאן אנחנו לא נותנים לך להתפתח? ירדן אנשים כבר מכל העולם שמעו עלייך בגלל העבודה המדהימה שאת עושה כאן" אני אומר וטובע לה בעיניים. "לא ממש לא התכוונתי לזה ככה... פשוט תחשוב על זה, זה פאקינג אל איי" היא מסבירה את עצמה ומשחקת בחולצה שלה. אני מאבד ריכוז כשהכפתורים שלה פתוחים מדי, כאילו היא בכוונה מתגרה בי. "ואיך תסתדרי שם לבד? בלי המשפחה שלך או החברות שלך?" אני שואל והיא מזעיפה את המבט שלה. "אתה מתנהג כאילו אני איזו ילדה מפונקת שלא יכולה להסתדר בעצמה" היא נעלבת. "את יודעת שלא התכוונתי לזה ככה" אני אומר והיא מגלגלת עיניים. "אז איך?" - "שקשה להיות לבד בארץ אחרת, אני בעצמי יודע שלי זה היה קשה". "נכון זה קשה, אבל אני אסתדר, וחוץ מזה זו רק התנסות, עדיין לא התחייבתי לכלום" היא משלבת ידיים. "זה נשמע כאילו את מנסה לברוח ממשהו בארץ" אני מתחצף קצת, היא ידידה שלי, מותר לי. "ממך?" היא מגחכת. "אז אם בעצם את עוברת לחברה אחרת, אני יותר לא הבוס שלך" אני מחייך חיוך זחוח והיא מרימה גבה, "מה שאומר, שאת יכולה להגיד לי כן". "אני לא אוהבת גברים עם אובר ביטחון" היא מנפנפת אותי. "אין לי אובר ביטחון" אני אומר. "אז אתה סתם חושב שאם אתה רוצה אותי אתה תוכל להשיג אותי" היא עוקצת. "כן, כי אני יודע שגם לך יש משהו אליי" אני משלב ידיים בתוכחה. "ואפשר לדעת איך הגעת למסקנה המדהימה הזו?" היא זוקפת גבה בסקרנות. "את לא באמת נסעת לארגנטינה רק כי הייתי חסר לך בתור ידיד" אני אומר בחולמנות והיא מגחכת. "כמו שאמרתי מקודם, אני לא אוהבת גברים עם אובר ביטחון" היא מבטלת את דבריי, "עכשיו אם לא אכפת לך יש לי כמה משימות שאני צריכה לסיים, אני אשמח אם תשאיר אותי לבד". היא קמה מהכיסא שלה והולכת עד לדלת הסגורה. הייתי מת להפליק לה על התחת הזה שלה, שבולט מבעד לחצאית הזו. היא נעמדת ליד הדלת ומצביעה עליה, רומזת לי בתקיפות לצאת. אני קם מהכיסא שמול השולחן שלה ומתקדם לעבר הדלת, אבל שניות לפני שאני יוצא מהמשרד שלה אני מסתובב אליה, היא שולחת אליי מבט שכולו ציפייה. אני מחייך ואז פותח את הדלת ויוצא לה מהמשרד, למרות שכל מה שרציתי באותו הרגע הוא לתפוס אותה ולנשק אותה, ולא לתת לה לחמוק מבין זרועותיי... כנראה שזהו זה, היא עוזבת את הארץ, את החברה שלנו, אותי.
"גל" עדן, אחת המזכירות שלי עומדת מול השולחן שבמשרד שלי ומעירה אותי מהחלום בהקיץ שהייתי שרוי בו, היא מחזיקה בידיה ערימה מכובדת של דפים, "זה כל הפירוטים עם החתימות שצריך, תעבור עליהם?". אני מהנהן והיא מסמיקה ויוצאת. אני מרים את הראש שלי וקולט בקצה החדר ארגז עם דברים שהיו בשולחן הקודם שלי, כל מיני תמונות ודברים שקישטו אותו. אני קם ומתקדם לעברו. אני רוכן אליו ומרים אותו אל השולחן שלי. אני מתחיל להוציא משם כל מיני תמונות, עד שאני מוצא אחת שלא בדיוק רציתי למצוא... תמונה שלי ושל רותם, מאיזה ערב אחד שישבנו בבר עם החברות שלה, ואז אחת מהן תפסה אותנו בוהים אחד בשניי ומחייכים... אני כמעט נחנק כשאני נזכר בערב ההוא, בתקופה ההיא... לא מאמין ששרפתי על הבחורה הזו 3 שנים מהחיים שלי, אשכרה האמנתי שזו הבחורה שאיתה אני רוצה לבלות את שארית חיי... פאקינג טעיתי! הבחורה הזו היא שטן מהלך! אני תופס את התמונה בשתי ידיים והולך למגרסה שבקצה השני של החדר. תוך כמה שניות אין יותר זכר לתמונה הזו. אני חוזר לחייך ולנשום. אני חוזר אל הארגז שמונח עדיין על השולחן וממשיך להסתכל בו. ופתאום אני מוצא תמונה שלי ושל ירדן מאיזו הרמת כוסית כאן במשרד... בתמונה אני מחזיק כוסית ומחייך למצלמה, כשיד אחת שלי מונחת על המותן של ירדן, והיא מסתכלת עליי ומחייכת... פאק מה שהחיוך הזה עושה לי... איך היא יכולה להגיד שהיא אוהבת אותי רק בתור ידיד שלה? מכל התמונות והמעשים שלה זה נראה כאילו זה הרבה מעבר... הלוואי שהיא תחזור לארץ כדי שאני אוכל להילחם עליה. אני כבר לא הבוס שלה, היא לא יכולה להתחמק ממני לנצח... אני יודע שאני רוצה את הבחורה הזו, ולא כי אני מרגיש דחף לזיין אישה אחרת אחרי 3 שנים של זיונים עם אותה אחת, אלא כי באמת... התאהבתי בה. לא האמנתי שזה יגיע כל כך מהר אחרי כל העניין עם רותם, אבל מי אם לא היא הצליחה לגרום לזה לקרות? פאק... אני חושב עליה וזה רק גורם לי לרצות אותה בידיים שלי כאן ועכשיו, בזה הרגע. פאק, לראשונה מזה תקופה אני מרגיש שאני יודע מה אני מרגיש, אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה אותה, בחיים שלי, ולא כידידה, יותר מזה, בתור האישה שלי. אני מרגיש שאני מוכן לנסוע עד לקצה השני של העולם בשבילה, אני רוצה אותה כל כך. אני צריך אותה. אני לוקח את הפלאפון שלי שמונח על השולחן ומחליט לשלוח לה הודעה. לא דיברנו מאז שהיא עזבה את המשרד באותו היום ההוא לפני שבועיים, כשהיא קיבלה את השיחה ששינתה כל כך הרבה... "איך באל איי?" אני מקליד ולוחץ על 'שלח', ומשחרר אוויר, הרבה אוויר... אני מוכן לעשות הרבה כדי שהבחורה הזו תהיה שלי.
אני מסיים את כל ההתעסקות עם הניירת ומחליט שמספיק לי להיום, בתור הבוס יש לי את הפריבילגיה. אני נפרד מהעובדים במשרד ונכנס אל האאודי שלי. עוד יש לה רסיסים של הריח של ירדן מהפעם ההיא שיצאנו לשתות והתנשקנו... אני פותח את הדירה שלי בעזרת המפתח, ונבהל שאני קולט מי יושבת לי על הספה, לא, זה לא יכול להיות...

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
ניב אבישי
ניב אבישי
ירדן והמשך.
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
עלה!!
הגב
דווח
Anat
Anat
רותםםם??? איכ לא רוצים אותה!
הוא התאהב בהה איזה כיףףףף
תמשיכיייי
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
המסע לחופש
המסע לחופש
מאת: Ella Magar
"זה העבודה שלה"
"זה העבודה שלה"
מאת: Justice gov
לא מרגישה צורך לברוח
לא מרגישה צורך לברוח
מאת: secret charm
להיות שם
להיות שם
מאת: איריס לוי