כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הנסיכה על הסוס הלבן 18

גל פתאום נכנס אליי למשרד, ומתחיל לבהות בחזה שלי כשהוא קולט ששחררתי כפתור. גברים..

פרק 18:
-נקודת המבט של ירדן-
-כעבור יום-
אני הולכת למשרד של דויד כשבדיוק הוא וגל מדברים ביניהם ומסתכלים במחשב. "הו ירדן טוב שהצטרפת אלינו" דויד מחייך אליי, "אני בדיוק עושה לגל חפיפה". גל שולח אליי מבט רציני, שלא אומר הרבה על הרגשות שלו. הוא כועס עליי? הוא מבין אותי? פאק! מה לעזאזל עשיתי... הוא אוהב אותי או שזה סתם צורך שלו לזיין כרגע? אוף... כנראה שלעולם לא אדע. "אה בהצלחה גל" אני קוראת לו בשם הפרטי שלו ולאו דווקא בכינוי, פשוט כי אני לא יודעת מה הוא מרגיש. "טוב אני חייב לצאת לעשות כמה סידורים, גל נשאר פה האחראי במשרד" דויד לוקח את המפתחות מהשולחן, שולח אליי חיוך אחרון ויוצא מהחדר ואז מהמשרד. "דוני" הוא פתאום קורא לי, עוצר אותי רגע לפני שהתכוונתי לצאת מהחדר. אני קופאת ואז מסתובבת, סוגרת את הדלת אחריי שלא יישמעו ומתיישבת על הכיסא שמולו. הוא יושב בכיסא של דויד ומתמתח לאחור, ככה ששרירי הידיים שלו בולטים באופן משמעותי, אני כמעט מאבדת ריכוז. "אני לא כועס על אתמול" הוא מחייך אליי, "באמת, אל תרגישי לא נעים, אם כבר אני צריך לבקש סליחה". באמת? "לא אתה לא" אני ממהרת להסביר את עצמי, "זו אני, אבל אתה גם הבוס שלי מעכשיו". "ואת הסגנית שלי... לא סתם עובדת" הוא מנסה לשכנע אותי. פאק, אני מרגישה את הלב שלי דוהר ואת הסומק עולה בלחיי. "אני לא מרגישה בנוח" אני עונה. באמת ירדן? עד שיש לך סיכוי להתגבר על גיא? להתאהב מחדש? לנסות? או שאולי בעצם זה כל מה שאני רואה בגל, הזדמנות שנייה להתאהב? "אוקיי, סליחה" הוא מתנצל. "אתה לא צריך, אבל בוא נישאר ידידים" נו באמת, על מי אני עובדת?! "מקובל עליי" הוא שולח אליי חיוך שכולו מלא בעיניים הכחולות המכשפות שלו, באמת, אם היה אפשר לראות את מצב הנוזלים בגוף האדם, שלי כבר התאדה מזמן. איך אני מוותרת על ההזדמנות הזו?! עד שיש מישהו שמוצא חן בעיניי... אוף! זה בחיים לא יסתדר כל עוד הוא הבוס שלי. אני מרגישה שאם אני אמשיך לשבת ולבהות בו אני פשוט אמס לגמרי, אז אני ממהרת להתחפף משם וכמעט מחליקה על עקביי. הוא מצחקק מאחוריי, אני בטוחה שהוא יודע מה אני חושבת עליו. אני ממהרת להגיע למשרד שלי ולסגור את הדלת. הנשימה שלי גוברת ופעימות ליבי מתגברות גם הן, אני כמעט מזיעה ואני מרגישה שאני אדומה כולי. למה הוא גורם לי לתחושה מביכה כזו? מה הוא עושה לי? אני מתיישבת בכיסא שלי וממהרת להתעסק בניירת, אני חייבת להירגע. דפיקה נשמעת בדלת ואני מסתדרת עם השיער שלי והפנים ואז צועקת "כן!". נווה מגיח מעבר לדלת, לבוש בחולצה לבנה מכופתרת. מה נסגר עם כל הבחורים במשרד?! למה כולם כאלה יפים ומפתים? "זה הדו"ח של קרלנברגר" הוא מחייך חיוך מקסים ומניח את הניירת על השולחן. יופי, עוד הסחת דעת.
"תגידי" הוא כבר בא לצאת מהמשרד שלי כשפתאום הוא מסתובב ומחייך בערמומיות, "בא לך לצאת לשתות משהו?". אני עוד לא מספיקה לעכל מה ששמעתי עכשיו וכבר גל מגיח גם הוא מבעד לדלת, "נווה אני צריך לאמת איתך את הפרטים על העסקה של ג'ונס". זה מכוון? הוא מקנא? מה הולך כאן לעזאזל?! נווה שולח אליי מבט, הוא ללא ספק קודם כל רוצה לשמוע תשובה, ורק אחר כך הוא יתפנה לגל. "אממ.. תשמע" - "נווה זה דחוף!" אני באה לסרב בנימוס כשפתאום גל מרים את הקול וקוטע אותי. מה קורה איתו? הוא הבטיח שהכל בסדר ושזה לא ישפיע עליו! "טוב" נווה אומר בבוז, "אני אחזור אחר כך, אז תחשבי על זה בינתיים". פאק איט! מה יש לחשוב? אתה אמנם חתיך אבל לא כמו הבוס החתיך-הורס-שאי-אפשר-לעמוד-בפניו שלי. ומה היה כל זה עכשיו? גל באמת היה צריך אותו או שהוא החליט שאם לא הוא יצא איתי אז אף בחור, לפחות לא במשרד, יצא איתי גם?! לעזאזל הבחור הזה... אני מסדרת את השיער שלי ומריצה לעצמי שוב בראש את כל מה שהלך כאן עכשיו, מה זה היה?! אני לא נרגעת... כל כך חם לי עד שאני מחליטה לפתוח כפתור אחד בחולצת השיפון הלבנה המכופתרת שלי, ואוספת את השיער לקוקו גבוה. גל פתאום נכנס אליי למשרד, ומתחיל לבהות בחזה שלי כשהוא קולט ששחררתי כפתור. גברים... "אני צריך שתשלחי לי למייל את הדוחות המפורטים של השבוע האחרון" הוא מתאפס על עצמו. "אוקיי, אני אשלח אותם אחר כך" אני אומרת תוך כדי שהקצה של העט נעוץ בין שיניי, אני שמה לב שזה גורם לו לאבד ריכוז ומחייכת ביני לבין עצמי. "אוקיי" הוא אומר ונשאר עומד במקומו. אני יכולה לשאול אותו מה היה הקטע ממקודם או שזה חצוף מדי? "תגיד מה היה הקטע עם נווה?" אני מחליטה להיות אמיצה. גם הוא הגזים, אני לא שלו. היית מתה להיות שלו ירדן... "איזה קטע?" הוא משחק אותה תמים. אוף. "שהתפרצת לכאן ונכנסת לדברים שלו" אני עונה. "שום קטע, הייתי צריך אותו" הוא מיתמם ואני לא אוהבת את זה. "אוקיי אני צריכה לעבוד עכשיו" אני מחליטה להעיף אותו ממני קצת. "שנייה יש לי שאלה" הוא עוצר אותי. מה עכשיו? אני מגלגלת עיניים. "אם את לא רוצה אותי אז למה טסת עד ארגנטינה בשבילי?" מה? השאלה שלו גורמת לי להתבלבל. "כי היית חסר לי" אני עונה. "בתור ידיד?" - "גל זה לא מתאים, אתה הבוס שלי". הוא גורם לי לחזור על עצמי כבר בפעם המאתיים בערך ולי זה מתחיל לעלות על העצבים. אוף! הלוואי שזה לא היה ככה! "אז עם נווה כן ואיתי לא כי אני הבוס שלך?" מה זה קשור?! ומי בכלל אמר לנווה כן?! אוף, כמה עצבים! "שאני אבין" אני מגלגלת עיניים, "אתה שמעת אותי אומרת לנווה כן?". "לא, אבל גם לא אמרת לו לא" יואו הוא כל כך מעצבן עכשיו! "כי נכנסת באמצע ולא נתת לי אפילו את האופציה לסרב!" אני עונה בעצבים, ומגבירה את הטונים מול גל שנבהל שכל המשרד יישמע מה הולך בינינו. הוא סוגר את הדלת. "אתה רואה שאתה מפחד שיישמעו במשרד?" אני נשענת על השולחן שלי ומשלבת ידיים, הוא בדיוק הוכיח לי את מה שחשבתי. "מי מפחד?!" הוא מרים את קולו, "אנחנו מדברים כרגע על היחסים שלך עם עובד אחר". יואו הוא מביא לי את הסעיף ומדליק אותי בו זמנית. "אין שום יחסים, אני לא יוצאת עם בחורים מהמשרד, במיוחד כשהם הבוס שלי" אני עונה למורת רוחו. לפני שהוא בא לענות צלצול הטלפון השולחני שלי קוטע את האווירה בינינו ואני מסתובבת לשולחן ורוכנת כלפי הטלפון כדי לענות.
"הלו?" אני עונה בהיסוס
-"ירדן פיין?"
"כן"
-"מדבר ג'ונתן מקסוול, מ'פיל ג'ונסון אחזקות', מה קורה?" הוא מדבר איתי באנגלית
"הכל בסדר" אני עונה באנגלית חזרה
-"תראי קיבלנו עלייך המלצות, היינו רוצים להציע לך תוכנית התמחות כאן אצלנו, באל איי" וואט דה פאקקק?!
"וואו, זה ממש מחמיא לי"
-"אני בטוח"
"אני יכולה לחשוב על זה ולחזור אליך עם תשובה?" אני מסתכלת על גל שמשתגע לגלות עם מי אני מדברת ומה פשר השיחה.
-"כן ברור, אני מניח שיש לך את המספר שלי באנשי קשר של דויד, אני מחכה לטלפון ממך" עוד לפני שאני מתכוונת להודות לו הוא מנתק את השיחה ואני משחררת אוויר. גל מסתכל עליי במבט מסוקרן שרק מחכה לגלות את פשר השיחה. "ג'ונסון אחזקות" אני אומרת, "הציעו לי תוכנית התמחות אצלם... באל איי".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Anat
Anat
מהה??? שיהיו ביחדדד
אני אוהבת שגל מקנא להה!
פרק מושלם
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
יום 9
יום 9
מאת: המועדון הסודי
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
מאת: שירלי חיון
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
הסיפור שיכול היה לקרות
הסיפור שיכול היה לקרות
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה