כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

יש לי הכל- פרק 65

"הנסיכה מבית החולים," אומר שגיא, ואני נזכרת איך הכרנו

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 65: לשים לך כתר על הראש

אני עומדת מול המראה במסדרון ומורחת את המסקרה המעבה שלי על כל ריס וריס. הטלוויזיה דלוקה על ווליום ממש נמוך בחדר שלי, והיא ועוד מנורת לילה חלשה הן האור היחיד שמאיר כרגע. תום נרדמה לפני חצי שעה בערך, ואני לא רוצה שהיא תתעורר ותפריע להורים.
המכנס המחויט השחור שלי והסריג הלבן והפרוותי יכולים ללכת עם כל צבע שפתון, אבל מפני שהיום ערב השנה הלועזית החדשה, ואולי שגיא ואני נתנשק במסיבה בחצות, אני חייבת לבחור בסוג עמיד.
אני חוזרת לחדר, מניחה את המסקרה בארגונית ועומדת לשלוף איזה גוון חורפי כשהשם של איתי מוזכר בשידור הדרבי (משחק של שתי קבוצות מאותה העיר. בת"א מכבי מול הפועל) שפתוח ברקע בטלוויזיה, למרות שאני לא רואה/ מתעמקת ממש בו. אני יודעת שאיתי נמצא שם וזו הסיבה שתום כאן הלילה, ואפילו אין לי מושג אם הוא יוצא אחר-כך לחגוג. תחושת בטן שלי שכן.
אני מסתובבת אל המסך ורואה שהמצלמה התמקדה באיתי. ממש זום על הפרצוף היפה שלו. הוא יושב ליד הבעלים הוותיק של מכבי, ממש בשורות הVIP על הפרקט ולבוש בחולצה חומה עם צווארון. השרשרת שלו עדיין עליו, שיהיה בריא. ואם כבר בריאות, השדרן והפרשן מדברים על תהליך השיקום וההחלמה שלו מהשבר ברגל.
"הוא מאוד קרוב לחזרה," אומר השדר ומספר על התמונה שראיתי בעצמי באינסטגרם של איתי הבוקר מאיזו בריכת שחייה.
"עניין של שבועות. הוא מאוד חסר למכבי," מוסיף הפרשן.
הם חוזרים לדבר על המשחק, ואני חוזרת אל המסדרון והמראה שתלויה שם (תאורה על הפנים) תוך כדי שאני מגניבה מבט אל תום שישנה כמו... תינוקת.
אני שומעת את הנייד שלי רוטט תוך כדי שאני מורחת שפתון בגוון ורוד כהה ומחכה שיהפוך למאט. יכול להיות ששגיא הגיע? יש עוד מעל עוד עשרים דקות לתשע וחצי.
הלילה נהיה במסיבה קטנה וחמודה בבית של דפנה, אחת הידידות הטובות של שגיא. פגשתי אותה פעם אחת בבית החולים בדיוק כשקפצתי לחדר שלו להגיד שלום, והיא הייתה לקראת הליכה הביתה. אמרה שהיא שמחה לדעת ששגיא ואני עוד בקשר כשהוא אמר לה שאני מגיעה איתו.
בסוף מסתבר שההודעה מרותם. היא נשארת בבית עם דין כי כואב לה הראש ושואלת אם אני חוגגת עם שגיא איפשהו. אני משיבה לה שכן, והיא כותבת שמזג האוויר לא ממש מזמין ליציאה. אני מציצה מהחלון. וואו, איזה גשם חזק. אולי אצטרך להחליף את נעלי העקב במגפיים.
"יש חורף רציני השנה פה", אני מקלידה לרותם. היא עושה סמיילי בוכה עם מטפחת ועונה שמחר אחרי הצהריים ניסע לחפש שמלה שוב והפעם, לא משנה מה, אנחנו חייבות למצוא.
אני מסיימת להתארגן ומתיישבת על המיטה שלי. מראים את איתי עוד פעם אחת מוחא כפיים כשנכנסת שלשה למכבי. כפות הידיים הענקיות שלו ממש שמחות, בטח משתוקקות כבר לגעת בכדור הכתום כשהקהל שואג. אני מסתכלת על תום ומחייכת לעצמי. היא ללא ספק הדבר הכי טוב שקרה בשנה הלועזית הזו. והיא כבר בת חצי שנה...

קורל, אחת החברות של דפנה שגרה ליד שגיא, מסמנת לי עם היד שאתקרב אל הרכב שלה. אני מגלה רק את שגיא בפנים ודי שמחה שהולכת להיות לנו נסיעה פרטית יחסית.
"נעים מאוד," אני אומרת לה ומתיישבת במושב האחורי. ציפיתי ששגיא יעבור לשבת לידי, אבל הוא נשאר במושב הקדמי. הוא לובש סריג פשוט שחור וג'ינס ומסובב את הראש שלו אלי כשאני סוגרת את הדלת ומתחילה לחגור את חגורת הבטיחות.
"היי, סתיו."
"היי, שגיא." אני מרימה את העיניים וקולטת שהוא מחייך.
"את כל-כך יפה." הוא מושיט את היד שלו ונוגע לי בפנים. מזל שלא שמתי מייקאפ. רק טיפה פודרה לאחד את העור בגלל האדמומיות וזהו. המגע שלו קצת מחוספס, אבל התרגלתי.
אני מנסה לחייך גם ומורידה את התיק הקטן והוורוד שלי של טופשופ מהכתף אל המשך המושב. נראה לי מוזר לראות את שגיא מסתמך על חברות של ידידות שלו ולא על ג'ו, שהפך להיות הנהג הצמוד שלו.
"איפה ג'ו?" אני שואלת. "הוא והלנה ממש חיכו למסיבה של השנה החדשה."
לשגיא מתחיל להיתפס הצוואר, ולכן הוא מתנצל ומסובב את הראש חזרה. "נשארו בדירה. הוא הולך להציע לה נישואין הלילה."
"וואלה." לא ידעתי שג'ו עד כדי כך רציני. הבנתי משגיא שהלנה מתגעגעת למשפחה שלה הרי ונסעה אליהם לכריסמס.
"כן. הוא רצה מלון, אבל היא הייתה עולה על זה ישר. היא גם ככה חושדת כי חשבה שהם יהיו במסיבה עם כולם."
ואם כבר מסיבה, הרגשתי כמו בשיר של עברי לידר "תמיד אהבה" כשנכנסנו לדירה של דפנה. ממש "מסיבות מסיבות שכולם על כולם".
שגיא ואני יושבים על הספה ביחד ואיכשהו מחזיקים ידיים. אני לא מרגישה מספיק בנוח כדי לקום ולרקוד, בתכלס אפילו לא כדי לקחת לעצמי כוס מים. אני לוחשת לשגיא שאני צמאה, והוא אומר שתיכף הוא יקום ויביא לי לשתות. קצת נחמד לי לדעת שהוא לא רוצה להרפות את המגע איתי. אני מוחמאת מכך.
כשמתחילים לחלק את האביזרים הזוהרים, אני מסתכלת בשעון שבכף היד של שגיא. כמעט חצות. הוא קם בסופו של דבר ודי דוחף את הראש אל אחת מהשקיות (שקיות זבל?! ) תוך כדי שהוא מפשפש בתוכה. מה הוא עושה? בסוף הוא שולף כתר פלסטיק ומדליק את האורות המהבהבים שלו תוך כדי שהוא חוזר אל הספה, בלי שתייה.
"כתר הבאת, מים לא?" אני מרימה את הראש אליו.
הוא שם לי את הכתר על השיער באיטיות מרשימה, כאילו הוא מכתיר אותי למלכה או משהו. "את עכשיו נסיכה רשמית," הוא נותן לי דרגה פחות.
"אז אתה הנסיך?" אני מסמנת לו לשבת, לא בא לי שמישהו אחר יתפוס את המקום שלו.
"אני הנסיך, ואת הנסיכה מבית החולים," הוא ממשיך עם אותו הקו וגורם לי להיזכר באיך הכרנו.

לא רציתי ללכת לארוחת הצהריים ביום שלמחרת הביקור הראשון של רותם ועדי אצלי. הייתי חלשה אחרי טיפול הפיזיותרפיה ותשושה בנפש. רציתי פשוט להיכנס למיטה וללכת לישון. לא הראיתי לאף אחד שאני בוכה, אבל איך אפשר שלא כשאת מגלה לאיזה עולם התעוררת אחרי ארבעה חודשים? מי שהייתה אחת משלושת החברות הכי טובות שלי עכשיו בזוגיות עם החבר שלי לשעבר, שזה בסדר בעיניי, כן? אבל נולדה לי תינוקת ממנו, ועכשיו היא אצלו והם כאילו משפחה. כעסתי, זעפתי, קיללתי. ובלילות? בלילות בכיתי.
המטפל שלי הכריח אותי ללכת לאכול. הוא ממש דחף אותי מדלת החדר שלו לכיוון חדר האוכל המזורגג. "את לא מבינה כמה את מזיקה לעצמך. הגוף שלך גם ככה חלש," הוא אמר והצביע על הזרוע מלאת שטפי הדם שלי בגלל המחטים שהיו תקועים שם.
ישבתי בשולחן צדדי ונברתי בקושי בצלחת הפתיתים שלקחתי. לסלט היה טעם של הצרות שלי, לנקניקיות ולשניצל הצמחוני לא היה טעם בכלל... ופתאום התיישב לידי בחור עם הרבה תחבושות ואף קצת שבור.
"לקחת את האוכל הכי גרוע שיש, רואים שזאת פעם ראשונה שלך פה." הוא הצביע על הנקניקייה שטעמתי רק חתיכה ממנה. "הדבר הזה יכול לעכב את השחרור שלך, שתדעי."
"תודה על הטיפ," מלמלתי בקיפאון.
"את קרה למרות שבחוץ חם ממש. זה בגלל המזגן?" הוא הצביע על התקרה. "באמת הקור פה בלתי נסבל, אני מתחיל להבין אותך."
אני זוכרת איך בהיתי בו כאילו הוא נפל עלי מהשמיים. כבר אספתי את הצלחת ועמדתי לקום כשהוא תפס לי את היד. "היי, היי, לאן זה, נסיכה? אני שגיא. נעים מאוד."
"נסיכות אמורות להיות בארמון לא בבתי חולים," מלמלתי וסירבתי להסתכל לו בעיניים.
ואז הוא אמר את המשפט שגרם לי לשנות את ההתנהגות כלפיו: "כן, אבל אם תהיי ככה כל תהליך ההחלמה שלך יראה לך איטי פי מיליון. עדיף לך לעבור אותו עם מישהו שנמצא פה גם, ואני מוכן לנסות לעזור לך."
למחרת הוא חיכה לי מחוץ לחדר הטיפולים והמליץ לי מה לאכול. הגישו לי בצלחת את מה שהוא אמר, אבל שוב כמעט ולא אכלתי. ולא דיברתי בכלל. ביום שאחרי, מישהו סיפר לו שהייתי בתרדמת ארבעה חודשים, והוא פשוט הכריח אותי לאכול ואמר שלא יעזוב אותי. אחרי כמה ימים כבר לא רציתי שהוא יעזוב. הוא הפך להיות הצבע שלי בין כל הקירות הלבנים שמסביב.

פתאום אני קולטת שעוד פחות מדקה חצות. האורחים כאן ממש סופרים לאחור. שגיא חוזר לשבת לידי ומצמיד את האף שלו אל הצוואר שלי. זה קטע מוזר כזה כי גם איתי היה נוהג לעשות את אותו הדבר בדיוק. אני מניחה שהוא מסניף את ריח הבושם של נינה ריצ'י ובטח נעים לו. אני נותנת לו נשיקה בראש ומלטפת לו את הזיפים כשהספירה מ50 ומשהו מגיעה ל20 ומשהו.
"הכתר הזה כל-כך יפה לך." הוא נוגע לי בעור הפנים. "אולי כבר אמרתי את זה יותר מדי פעמים, אבל את יפה כל-כך, סתיו."
"עשר, תשע, שמונה, שבע..."
אני מרפרפת מבט מהיר מסביב. הזוגות כבר בהיכון לנשיקת החצות. הנשימות של שגיא נהיות חזקות יותר על העור שלי.
"שתיים, אחת."
אני עוד לא מספיקה לעצום את העיניים, וכבר השפתיים של שגיא מנשקות את שלי חזק. כמה תשוקה בנשיקה אחת, וואו. אני מציצה קצת ורואה ששגיא ממש שקוע בה ולא רוצה להרוס. יש לרוק שלו טעם של אחד מהחטיפים שיש על השולחן פה. אני עוד לא אכלתי כלום וגם לא שתיתי.
"שגיא." אני מתנתקת ממנו. גם ככה נגמר לי האוויר. "אני צמאה ולא דאגת לי לשתות. כבר עברה שנה."
הוא מצחקק. "עד חצי המלכות."
"זה כבר חג אחר," אני אומרת לו בחצי חיוך ומרגישה שאריות של שמפנייה על השיער שלי. מישהו התיז את המשקה בחדר תוך כדי שהתנשקנו.
לקראת השעה אחת וחצי, שגיא אומר שקורל רוצה ללכת. הוא הציע לי לבוא לישון אצלו וככה גם יחסך לה סיבוב במיוחד בשבילי, ונמשיך את החיבוקים והנשיקות אצלו במיטה. "אני מצטערת לבאס אותך, אבל התשובה שלי שלילית. אני נשארת עם תום ויכולה לחזור במונית," אני עונה.
"השתגעת?!" שגיא לובש את המעיל שלו מחדש ורגע לפני שניגש אל דפנה אומר, "מזג האוויר סוער. אני לא נותן לך לחזור במונית ככה דווקא בגלל שיש לך תינוקת."
אני נשענת על הקיר שבכניסה לבניין ונכנסת לאינסטגרם. איתי העלה סטורי בשעה האחרונה. מחשבה ראשונה שלי היא כמובן ממסיבה, אבל אני די מופתעת לראות שהוא בבית. הסטורי הוא תמונה שרואים בה את הרגליים הארוכות שלו בנעלי הבית זורקות שקית אשפה אל הזבל עם הכיתוב של השנה שחלפה. במילה אחת: מוזר. בכמה מילים: אני באמת חייבת להפסיק להתעסק בו. בשתי מילים? קשה לי...

***
"מה זה הכתר הזה?" אמא שואלת תוך כדי שאני מאכילה את תום. הורדתי אותו ישר אתמול כשנכנסתי ואפילו לא כיביתי את הבטרייה שלו, בטח עניין של כמה שעות והכתר יהיה סתם פלסטיק.
אני מספרת לה איך היה במסיבה ומרגישה שאני שוקעת בפרצוף של תום שיזכיר לי לנצח את איתי.
"אז את ושגיא ביחד עכשיו?" אמא משתדלת להישמע לא נדחפת. הניסיונות שלה ממש לא הולכים לטובתה, לצערה, כי היא נשמעת סופר נדחפת כבר תקופה.
"זה העניין שלי בלבד," אני ממלמלת ובודקת שתום לא שואפת אוויר, אלא אוכלת באמת.
"איתי יודע?" כמובן שאמא תשאל את זה.
"אפשר להשאיר את איתי בשנה שעברה?" אני רוכבת על גלי האופוריה מאמש כשבטלוויזיה מוקרנים זיקוקי הדינור והקונפטי מהטיים סקוור. לחשוב שאיתי ואני תכננו שאת יום ההולדת ה-25 שלי נחגוג שם. הנה אני כאן, עם התינוקת שלו ושלי.
"חבל שאת מעדיפה להדחיק דברים או בשפה שלך "להשאיר מאחור" במקום להתמודד איתם. איתי כרגע במצב חשוף, זה את מולו. ההורים שלו לא יתערבו כל עוד יש לכם משפחה משלכם." אמא יוצאת מהחדר לא לפני שהיא אומרת, "תתעמתי איתו כבר. תעמידי לו עובדה שמעכשיו ואילך תום עוברת לגור איתך. ממה את מפחדת? כבר שכחת את הלילות הראשונים שלך פה אחרי שהוא גירש אותך בתחילת ההיריון? את רצית אותה בעולם, לא הוא, אז למה לעזאזל היא עדיין גרה בתל אביב?"
אני שותקת ויודעת שהיא צודקת. אין לי לב לקחת לו אותה אבל. ואתם יודעים למה אין לי לב? כי איתי לקח לי אותו וריסק אותו לחתיכות ביום בו רעדתי על הספה בסלון בדירה שלו כשתום הייתה דבר זעיר ממש ברחם שלי. וחזרתי הביתה, ולא יצאתי מהבית, ואיבדתי את העבודה שלי והחיים שלי כדי להגן עליה בין היתר ממנו, כי הוא לא רצה אותה. וכשאני נכנסת לתוך הזיכרון הזה מחדש, אני לא רחמנית בכלל יותר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 8 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yasmin Ilgaev
Yasmin Ilgaev
מתי ההמשך?? לא היום?? :(
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
עכשיו
הגב
דווח
guest
מחכה כבר להמשך
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 102
להילחם בשבילו- פרק 102
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 82
יש לי הכל- פרק 82
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 101
להילחם בשבילו- פרק 101
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 87
להילחם בשבילו- פרק 87
מאת: שלכת כותבת מהלב
לילה מטורף
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המתנה שלי
המתנה שלי
מאת: Luba Viskun
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
רגשות מפלסטיק- פרק 3
רגשות מפלסטיק- פרק 3
מאת: מאיה .
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay