כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אתמול בלילה- פרק 9

"אנחנו לא הולכים עד הסוף היום יקירתי" הוא לחש לי והמשכתי לנשק אותו "היום נתמזמז כמו שני נערים מרוגשים" הוא הוסיף מה שגרם לי ממש לצחוק.

פרק 9:
השבועות עברו מהר. כמו הציפיות שלי, רוב השכבה שלנו התעסקה עכשיו בזוג החדש והרבה עיניים נתלו אלינו כשישבנו רק אנחנו ברחבי בית הספר. לעומת זאת, זה אומנם קצת הלחיץ אותי בהתחלה אבל לא גרם לשום התקף חרדה. והזמן עם ניר היה נפלא. לקחנו את הזמן לאט כמו שביקשנו ובכל פעם התקדמנו קצת. בימים הראשונים לא רציתי שבכלל יראו אותנו מחזיקים ידיים בבית ספר ועכשיו הרגשתי ממש בחופשיות. המגע איתו כבר לא היה לי מוזר ונשאר רק החלק של הריגוש הסקרנות. כשהבחנתי בזה, הזמנתי לי תור לרופא נשים כמו שהבטחתי לאמא וידעתי אותה שאני מתחילה לקחת גלולות. רציתי להיות מוכנה ליום שבו ארצה את זה.
היה יום חמישי בערב ואמא שלי סיימה לארוז את המזוודה שלה. ניר הציע שניקח אותה ביחד לשדה התעופה "אביגיל" היא החל הלגיד כשהורדנו את המזוודה במדרגות "תהיי אחראית כשאני לא פה" היא אמרה במעט דאגה. וידעתי שהיא לא דואגת ממני לבד בבית אלא מהחבר החדש שלי שכנראה הולך לבלות פה לא מעט זמן "יהיה בסדר אמא" אמרתי לה.
חזרנו הביתה והכנו ארוחת ערב. הוא בישל ואני שמעתי מוזיקה. "מה התוכניות שלך להיום?" שאלתי אותו "הבנים רוצים לצאת לארבינג, רוצות להצטרף?" הוא שאל "לא. אני מעדיפה להתכרבל במיטה ולקרוא ספר" אמרתי "להתכרבל נשמע טוב" הוא מלמל "תבוא להתכרבל איתי כשתסיים" אמרתי בפשטות והוא הסתכל אליי במבט הכחול שלו "כן?" הוא שאל בהיסוס "אף אחד לא מת מהתכרבלות" אמרתי והוא התחיל לצחוק "אני אבוא".
ניר יצא ואני הכנתי לעצמי כוס תה גדולה ונכנסתי עם ספר למיטה. אחרי שעתיים בערך הרגשתי את העיניים צונחות וכיביתי את האור. התעוררתי אחרי כמה שעות בבהלה מרעש בחדר. ראיתי את ניר נכנס לחדר בניסיון להיות בשקט והתחלתי לצחוק "הערתי אותך? את רוצה שאלך?" הוא שאל "בוא" מלמלתי בישנוניות. הוא פשט את המכנסיים שלו ולבש טרנינג אפור וחולצת טי לבנה. התגלגלתי ופיניתי לו את המקום לידי והוא החליק פנימה וחיבק אותי קרוב אליו. דחפתי את רגלי בין רגליו והתקרבתי אליו אפילו יותר הוא היה נראה נבוך לרגע. ואז הוא נישק אותי בקצה האף ועצם את עיניו. הנה- התגברתי על עוד פחד שהיה לי. הוא ישן אצלי, הפעם בעודנו זוג וזה לא היה נורא בכלל. על מי אני עובדת, זה היה מדהים להתעורר בחיבוק שלו. בבוקר התעוררנו באותו זמן ופשוט שכבנו והסתכלנו אחד על השני "זוכר שבכיתה י' ישנתי אצלך אחרי שאוהד נפרד ממני ובבוקר אור באה אלייך וראתה אותנו מחובקים במיטה?" שאלתי בגיחוך "אני בטוח שזה מצחיק אותך. אותי היא שטפה בקללות ואחרי זה נפרדה ממני. היא הייתה בטוחה שאני בוגד בה" הוא אמר במבט לא מרוצה ואז נישק אותי. ראיתי שהוא מסתכל על משהו על השדה מאחורי ואז הבטתי להסתכל. חפיסת הגלולות שלי הונחה שם "מה?" שאלתי אותו "לא תמיד לקחת גלולות, נכון?" הוא שאל בצמצום עיניים "נכון" עניתי וצמצמתי גם אני את עיני, יודעת לאן הוא חותר. הוא התגלגל ככה שהיה טיפה מעליי "את מתכננת משהו שאני לא יודע עליו?" הוא אמר ונישק אותי ארוכות "כשתצטרך לדעת אתה תדע. אני מבטיחה" אמרתי ונישקתי אותו שוב. הוא קם מהמיטה במבט מרוצה "אל תסתכל עליי ככה זה דוחה" אמרתי לו "ישנתי פה היום" הוא אמר בטון שמח "אני יודעת. הזמנתי אותך" אמרתי "במילים שלך- 'אני לא רוצה שנתייחס לדברים כאל מובנים מאליהם, כמו לישון אחד אצל השני' " הוא ציטט אותי "למה אתה זוכר משפטים שלמים שאני אומרת?" שאלתי בגיחוך. לקחתי מהארון בגדים והלכתי לשירותים להתלבש.
באותו יום בערב גם ההורים של ניר יצאו לצימר בצפון ורוני ישנה אצל חברה וניר הזמין אותי אליו לארוחת ערב רומנטית. הקטע הרומנטי עבד טוב אצלנו והרגשתי מעולה במערכת יחסים, אבל אני חושבת שנינו התקדמנו בהססנות מוגזמת בעניין המגע והאינטימיות. ממש הרגשתי שאנחנו מפחדים לעשות דברים מסויימים ומתעלמים מהפיל שנמצא בחדר. התכוונתי לפתוח את זה בפניו הערב.
הגעתי אליו ב 20:00 והשולחן היה ערוך עם כוסות יין וסירי פסטה וריח נפלא נישא באוויר. הוא חיבק אותי חזק ונישק את קודקוד הראש שלי. התיישבנו לאכול וכל הזמן חשבתי איך אני אומרת לו את מה שאני מרגישה. הרי אני רוצה שניקח את הדברים לאט, אבל מצד שני שגם לא נעצור את עצמנו. המחשבות גרמו לנשימות שלי להתקצר והוא שם לב לזה מיד "מה מלחיץ אותך?" הוא שאל בטון נינוח שמיד, כרגיל כשמדובר בניר, גרם לי לשפוך את הכל. הוא ישב וחייך, העיניים שלו ממש צחקו בעדינות. אחרי האוכל הרגשתי את המתח המיני באוויר. הוא שטף כלים בזמן שאני יבשתי ובכל פעם שהעיניים שלי נפגשו עם העיניים שלי הרגשתי את הסומק עולה בצווארי. כשסיימנו ועלינו לחדר שלו הוא סגר מאחוריו את הדלת ואז הצמיד אותי אליו ונישק אותי בלהט. נתתי לראש שלי להשתחרר, דבר שהיה נדיר אצלי. אם ארגיש שמשהו לא צריך לקרות, אני אעצור אותו.
הוא הצמיד אותי בעדינות לקיר והנשיקות התלהטו עוד יותר, בקושי הצלחתי לנשום. כשהוא התנתק ממני הרגשתי כאילו מישהו לקח ממני משהו חיוני ונאנקתי בכאב. הוא צחק.
אחרי כמה דקות של נשיקות לוהטות דחפתי אותו לכיוון המיטה ונפלנו כשאני שוכבת עליו. הוא לקח תנופה קלה והפך אותנו, כשהוא שוכב מעליי עכשיו. כרכתי את רגליי מתוך אינסטינקט מסביב למותניו. "אנחנו לא הולכים עד הסוף היום יקירתי" הוא לחש לי והמשכתי לנשק אותו "היום נתמזמז כמו שני נערים מרוגשים" הוא הוסיף מה שגרם לי ממש לצחוק.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שרית כהן עקוב אחר שרית
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
המשךךךך
הגב
דווח
guest
ממש אלופה!!
הגב
דווח
guest
מחכה להמשךךך
אדירה את!!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
שרית כהן
משהו אחר פרק 2
משהו אחר פרק 2
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 16
מישהו לדבר איתו- פרק 16
מאת: שרית כהן
חלומות
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
סיפורים אחרונים
אין כותרת
אין כותרת
מאת: Olive Tenant
שהכל נהיה בדברו 4
שהכל נהיה בדברו 4
מאת: שיר פיליבה
פוסט טראומה
פוסט טראומה
מאת: Alon PAGLIN
ההתנגשות הסופית חלק 16
ההתנגשות הסופית חלק 16
מאת: Miss D
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה