כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אתמול בלילה- פרק 7

משהו בתת מודע שלי היה מוכן לרגע שבו ארצה להיות עם ניר.

פרק 7:
בהמשך הערב אני וניר תפסנו מרחק הגיוני אחד מהשני. השתוללתי עם החברות שלי והוא עם החברים שלו וניסיתי כמה שיותר להנות. ראיתי על הבנות שהן סקרניות בטירוף לדעת מה קרה בחדר האחורי של המועדון, אבל השארתי את זה ביני לבין ניר לעת עתה.
ב 4:00 היינו כבר ממש עיפים וכולם התחילו להתקפל. "אני אקח אותה הביתה" ניר אמר והופיע מאחורי פתאום. הבנות לא התווכחו ורק נישקו אותי. אלון תפס את מקומי במכונית של תמר. לא דיברנו הרבה במהלך הנסיעה אבל המבטים והחיוכים שלנו אמרו הכל. הייתי עייפה ושתויה והאמת היא שרק רציתי להתכרבל במיטה ולישון. הוא הוריד אותי בפתח הבית "ניפגש מחר?" הוא שאל ואני הנהנתי בציפייה "בסדר אם ככה" הוא אמר וראיתי אותו מהסס. פניתי אליו ונישקתי אותו אני. "לילה טוב" לחשתי לו על שפתיו ויצאתי מהמכונית.
התעוררתי ב 10:00 בבוקר והדלקתי את הטלפון. אמא כתבה שהיא יצאה לטיול עם משפחת שלו. זאת אומרת, המשפחה של ניר. הודעה נוספת מניר שאלה אם הוא יכול לבוא. מיהרתי לענות לו שכן. הייתי כל כך עייפה אתמול שאפילו לא התקלחתי. פשוט נכנסתי לישון.
עכשיו קמתי מהמיטה ופשטתי את הבגדים, חפפתי את השיער בשמפו עם הריח המוכר של הבית שהצליח להסדיר את נשימותיי לקראת הביקור של ניר. לבשתי טרנינג שחור וחולצת סריג אפורה והתיישבתי על המיטה. אחרי כמה דקות הוא נכנס ומיד חייך אליי. כאילו מישהו לחץ לו על כפתור. הוא התיישב לידי במיטה ואני מיד שמתי עליו ראש ונשענתי עליו. התנוחה האהובה עליי מאז גיל 12 בערך. הוא העביר את אצבעותיו בשערי הרטוב ויכולתי לשמוע את נשימותיו "בוא נשחק את המשחק" הצעתי והוא הנהן בהסכמה. המשחק היה הדרך שלנו שלאול שאלות שהיינו מובכים לשאול. אני הייתי שואלת שאלה והוא היה חייב לענות לי עלייה ואז הפוך. בלי שיפוטיות. "מתי התחלת להריגש אליי את מה שאתה מרגיש?" שאלתי "אני חושב שזה איכשהו תמיד היה שם. מאז שהתעניינתי בבנות. כאילו, אני זוכר את עצמי משווה את כל הבנות שיצאתי איתן אלייך תמיד בקריטריונים. אבל ממש ידעתי לתת לזה לשם בתחילת כיתה יא" הוא אמר ואז הוסיף "מתי הבנת ששינית את דעתך?" הוא שאל "כשאמא שלי אמרה שיש לך חברה, כשהייתם פה, כש'שכחת' שיש לי יום הולדת" אמרתי את הרצף ואז לקחתי נשימה "כשקראתי את הברכה. שכבת עם הדר?" שאלתי "לא. לא הייתי מסוגל. וזה לא שהיא לא רצתה. את לחוצה מזה שיש לי יותר ניסיון ממך?" הוא שאל "לא יודעת" עניתי ואז שנינו שתקנו. שתקנו זמן רב.
"אכלת משהו היום? את רעבה?" הוא שאל, "לא אכלתי.." מלמלתי והוא מיד קם מהמיטה "אני אכין לנו משהו?" הוא שאל ואני הנהנתי "אני כבר באה לעזור" אמרתי. פתחתי את הטלפון וראיתי שהקבוצה עם הבנות גועשת. הן מתות לדעת מה היה אתמול. קבעתי איתן לנסוע אחר הצהריים לים, כדי שנוכל לצפות יחד בשקיעה והבטחתי שאספר להן הכל.
כשירדתי במדרגות ראיתי את ניר מתנועע למשמע מוזיקת סלסה מקסיקנית תוך כדי שחתך ירקות לסלט. המראה גרם לי לצחוק בקול מה שגרם לו להשאיר את המטבח ולבוא להרקיד אותי בסלון. כשהיינו קטנים ההורים של ניר היו עושים לנו ערבי סלסלה. הוא היה ממש מצויין- זז במקצב המדויק וידע להוביל אותי בצורה מדוייקת. בסוף השיר הוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי על האף. חיממתי לנו לחם וערכתי את השולחן בזמן שהוא סיים את הסלט ואת החביתה ואז התיישבנו יחד.
"אני רוצה לבקש משהו" אמרתי תוך כדי שאני דוחפת אל פי ביס סלט "בבקשה" הוא אמר והיה נשמע מתעניין בבקשה "אני יודעת שבגלל שאנחנו חברים כל כך טובים יש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם בקשר שלנו. כמו לישון אחד אצל השני לדוגמא. ואני מבקשת ששום דבר לא יהיה מובן מאליו עכשיו כשאנחנו במצב חדש. אני עוד לא יודעת איך אני מרגישה לגבי הכל ואני רוצה שזה יהיה הדרגתי בבקשה" אמרתי את מה שהרגשתי שקצת ישב לי על הלב מאז המשחק שלנו "מקובל" הוא אמר "אפשר להזמין אותך לדייט ראשון אם ככה?" הוא שאל ואני צחקתי והסמקתי "תפסיקי להיות מובכת ותתני לי לחזר אחרייך" הוא אמר ואני הסתכלתי לתוך עיני הים הכחולות שלו "בסדר. מחר" אמרתי לו והוא חייך מרוצה.
ניר היה אצלי עד הצהריים, ובדרך לאסוף את הבנות הורדתי אותו בבית. ישבנו על החול החמים כשצבעים חמים החלו לשטוף את השמים. "נו? אני לא אצליח לחכות עוד הרבה" אמרה רותם בציפייה ועיניי העגל שלהן נתלו בי "אנחנו לוקחים את זה לאט" אמרתי להן והן התחילו לצרוח מהתרגשות "הוא נישק אותך? מה היה?" שאלה שני "האמת שאני חושבת שאני יזמתי את זה" אמרתי בהבעה מבולבלת בעודי מנסה לעבד את אמש. סיפרתי להן בערך מה קרה, בלי יותר מידי פרטים.
כשחזרתי הביתה אמא כבר הייתה, וכמובן שמיד סיפרתי לה את כל ההתפתחויות. היא התרגשה מאוד, אבל לא נתנה להתרגשות לסחוף אותה ושאלה אותי גם את השאלות הנכונות. כמו שתמיד היא הייתה עושה. והאמת, שהפעם שמחתי לדעת שיש לי תשובות לכל השאלות האלו, גם אם לא זכרתי שחשבתי עליהן. כאילו משהו בתת מודע שלי היה מוכן לרגע שבו ארצה להיות עם ניר.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שרית כהן עקוב אחר שרית
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Noy Vaknin
Noy Vaknin
כתוב מצוין! מחכה להמשך!
הגב
דווח
guest
מושלם!!!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
שרית כהן
משהו אחר פרק 2
משהו אחר פרק 2
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 16
מישהו לדבר איתו- פרק 16
מאת: שרית כהן
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan