כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3

יש לי הכל- פרק 62

כשאני מחטטת לאיתי במחשב תוך כדי "בייביסיטר" לתום בבית שלו

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 62: המחסן של איתי

אני די מופתעת לקבל טלפון מאיתי פחות מיממה אחרי שתום חזרה לדירה שלו. השעה היא כמעט שעת אחרי צהריים, והוא אומר שצצה לו פגישה דחופה במשרדים של מכבי והוא חייב שמישהו יהיה עם תום, כי הבייביסיטר שלו לא פנויה. פעם ראשונה שאני שומעת שהוא מעסיק מישהי מבחוץ... בכל מקרה, לקחתי את האוטו, והנה אני כאן בכניסה לבניין בו לא ביקרתי בדיוק שנה. מדצמבר של אשתקד.
אני נתקפת זכרונות איך אמא חיכתה לי במכונית כשירדתי עם המזוודות אל הלובי, וגררתי כל פעם אחת. לקחתי כמעט הכל. אני לא רוצה להיכנס לחרדה ומנסה לנשום עמוק כשאני דופקת בדלת. רבאק, פעם הייתי נכנסת לפה שאני בועטת בדלת או מקללת את המפתחות העיקשים כשהיה לי קשה לפתוח את המנעול. השלט מימי חנוכת הבית עוד נמצא כאן, וזה מעניין.
אני לא מספיקה להתחיל לחשוב וכבר איתי פותח את הדלת. הוא לבוש בסריג אפור, ג'ינס שחור ומריח ממש טוב. אני מרימה את הראש אל הפרצוף שלו, והשיער השחור שלו מבריק. הוא התקלח.
"ממש תודה שבאת." הוא סוגר אחריי את הדלת. אני עומדת כמו נציב מלח בכניסה ודי המומה לראות שכלום לא השתנה חוץ מבאמת שעל הרצפה בין הסלון למרפסת יש מזרן עם מלא צעצועים. יש טרמפולינה בכניסה למטבח, והמטבח עצמו מלא בבקבוקים של תום. הוא אבא טוב, אני לא יכולה לקחת ממנו את התואר הזה.
"איפה תום?" אני שואלת ישר.
"ישנה בחדר שלה. היא אכלה לפני חצי שעה ככה ונרדמה. לא קילחתי אותה עוד. אם היא תקום ותרצי לעשות את זה-בכיף. האמבטיה שלה נמצאת במקלחת של האורחים." הוא מוביל אותי לחדר של תום שפעם היה המחסן במה שהיה המכונה הדירה שלנו. אני נזכרת איך ניסיתי לדמיין את המקום הזה חדר של תינוק כשגיליתי שאני בהיריון, והסקרנות גוברת בי בכל צעד.
אור שמש של סוף היום מאיר בחדר יחד עם מנורת לילה עמומה. איתי עומד בצד ונותן לי להיכנס ולהתרשם בעצמי. וואו. אני כמעט שואלת אותו אם הוא עיצב את החדר לבד, אבל אז נזכרת שטליה נסעה איתו לקנות את הרהיטים. זה ככל הנראה הטאץ' שלה. אני אולי לא סובלת אותה עכשיו, רק שהחדר באמת יפה.
אני מתקדמת אל המיטה. תום ישנה בפנים על הגב. צמוד למיטה שלה יש כורסה שנראית ממש נוחה.
"אתה ישן פה לפעמים?" אני לוחשת.
"כמעט ולא, אמרתי לך. אם תום לא מרגישה טוב או משהו היא ישנה איתי," הוא לוחש חזרה.
אני מתקדמת אל מדף ספרים שנמצא ליד החלון. פעם החלון הזה היה סגור כל-הזמן, עכשיו הוא טיפה פתוח. וילון בצבע סגול לילך ממש עדין ויפה תלוי מעל וקשור באחד הצדדים. "מה, אתה מקריא לה סיפורים?" אני מסתובבת אליו. הוא נשען על הקיר.
"את האמת שלא ממש. אני צריך להתחיל באמת. אני יותר שר לה." את סוף המשפט הוא אומר בחיוך שחושף את הגומות שלו.
"כן, אתה שר יפה." אני מהנהנת ונזכרת בשירה שלו עם האוהדים. "תקנה לך גיטרה שתהיה פה." אני גם נזכרת שהוא יודע לנגן.
הוא צוחק. "לא בקרוב."
אני בוחנת את שידת ההחתלה של תום. הוא באמת השקיע ברהיטים. יש מעין קופסה צמודה שמונחת שם עם משחה שהוא בטח שם לתום בטוסיק אחרי שהיא עושה קקי, מנורה קטנה של יתושים ושקיות ניילון.
מעל השידה יש שתי תמונות של תום. הראשונה שלה לבד בשמלה חגיגית וסרט בשיער, והיא נראית ממש מתוקה שם. "זה מראש השנה," איתי אומר כשהוא קולט אותי מסתכל עליה. "חמודה, נכון?"
"אמא שלך הלבישה אותה?" אני מצחקקת.
"כן."
התמונה השנייה היא זו שראיתי בבית החולים וממש אהבתי. זאת התמונה שתום שעונה עליו כשהם שניהם ברקע של הים בבית קפה וברקע שמיים תכולים ושמש. אם כבר תמונה, אני צריכה ללכת לחדר השינה שלו לראות אם נשארו שם תמונות שלנו ביחד. בסלון לא ראיתי כלום. הוא או טליה דאגו להעלים הכל נהדר.
לא דיברתי עם איתי על הזוגיות שלו עם טליה מעבר למה שאמרתי בבית החולים כשפגשתי את תום לראשונה. זה באמת לא ענייני. אני לא אמורה להגיע לכאן זועפת וזועמת, כי בסופו של יום אני מגיעה להיות עם התינוקת שלי...
אני חוזרת לסלון כשאיתי כבר עם נעליים ובדיוק לובש את הז'קט השחור שלו. "יהיה לך קר, תחליף למעיל," אני אומרת.
"זה בסדר." איתי מצביע על הכניסה לחדר של תום. "אהבת?"
"מאוד." אני פוזלת אל הרגליים שלו. "מה שלומך? אני רואה שאתה חוזר לדרוך על הרגל."
"אני כבר מתאמן ואני די בסדר." הוא נעצר ליד דלת הבית. "סתיו, תודה שבאת בהתרעה כל-כך קצרה, אני באמת מעריך את זה. אני יודע שכשתחזרי לעבודה את לא תהיי זמינה ככה ובאמת צריך למצוא עוד עזרה פה באזור."
"זה ייקח קצת זמן עד שאחזור לעבודה." אני לא יודעת למה אני משתפת אותו בזה.
הוא מהנהן ומצביע עם האגודל שלו לכיוון המטבח. "את מכירה הכל, כלום לא השתנה. כמו שאמרתי, תום אכלה לא מזמן ונרדמה. לדעתי היא לא תתעורר עד שאחזור."
"אני אמא שלה, לא בייביסיטר." אני מתיישבת על הספה. "תנעל אחריך את הדלת המזורגגת הזו."
איתי צוחק ויוצא החוצה, ואני ישר קמה וטסה אל החדר שלו. כמובן שצדקתי. אין שום תמונה שלנו ביחד. יש בחדר שלו עכשיו רק תמונה ממוסגרת שלו עם תום, שלבושה באותה שמלה חגיגית כמו בתמונה שבחדר שלה, והוא עם חולצה מכופתרת שחורה. היא יושבת לו על הברכיים, ואני לא יודעת כמה זה בריא או נורמלי, והוא מקיף אותה עם שתי כפות הידיים הענקיות שלו ומחייך חיוך מלא גומות. הגבס שעל הרגל שלו גונב את תשומת הלב משניהם. מסכן שלי.
שיט. אני לא צריכה לרחם עליו.

איתי השאיר בסלון את המחשב הנייד שלו. אני חולצת את הנעליים, עוברת לשבת ישיבה מזרחית על הספה ופותחת לו את אותו. הסיסמא נשארה עדיין תאריך הלידה שלו עם הספרה 9 בסוף.
אנחנו אמנם חברים בפייסבוק, אבל אני לא יכולה לראות מי הוא מתכתב למשל. אני נכנסת ישר לתיבת ההודעות הנכנסות שלו ורואה שהפעם האחרונה שהוא דיבר עם מישהו היה לפני מעל שבוע, וזה היה גבר. טוב, בפייסבוק הוא לא פעיל. אני גם זוכרת שהוא לא ממש מחבב אותו ויותר באינסטגרם ובטוויטר.
בלשונית האינטרנט אני קולטת שהווטסאפ שלו דרך האתר נשאר פתוח. הוא אמנם לא מחובר כי הוא לא בקרבת מקום, אבל כן אפשר לראות שיחות שלו עד הרגע שיצא מהדירה. אני לא רואה במה שאני עושה כחיטוט בחיים שלו. הוא אף פעם לא הסתיר ממני דברים, כולל סקס עם נשים אחרות, אבל כן יש מסתוריות באיך מערכת היחסים שלו ושל טליה הסתיימה. אפילו רותם לא יודעת מה קרה שם.
"היא דיברה איתי כמה ימים אחרי רק ונשמעה רגיל לחלוטין," סיפרה רותם. "שאלתי אותה הכי בדרך אגב מה חדש איתה ועם איתי, והיא אמרה שהיא בסוף הולכת על הלימודים בגרמניה והם כבר לא ביחד. לא ביקרה את עצמה או נשמעה מלאת חרטה או משהו. אמרה בפשטות שהם הבינו שהעתיד המקצועי שלה חשוב יותר וזהו."
אבל אני לא האמנתי ועד היום אני לא מאמינה. והנה יש לי הזדמנות לברר. אני מקלידה את האותיות "טל" וכבר מופיע לי "טליושה". אני נושמת עמוק ורואה את מה שהמסך מציג. רגע, מה? מהמעט שקלטתי השיחות שלהם ממש קרות, במיוחד היא. זה באמת נגמר בניהם? גם בתור החברים הכי טובים?
אני מגוללת למעלה עד שאני רואה הרבה לבבות. אוקי, כאן הם כן ביחד. זה מעלה בי בחילה. איתי אשכרה כותב לה שהוא אוהב אותה, אבל מה הוא יודע על אהבה בכלל?
יום לפני שאיתי הביא את תום אלי לבית החולים, הוא כתב לטליה שתבוא אליו בערב. זאת אומרת שמבית החולים הוא המשיך לבית שלו, והם נפגשו שם.
עכשיו יש חור. פער מידע שלא יהיה במקום בכלל לשאול את איתי עליו כשישוב מהפגישה. אחרי כמה ימים יש בניהם שיחה קצרה.
איתי: "התאריך שאת עוזבת הוא סוף פברואר, נכון?"
טליה: "כן."
איתי: "אני מתגעגע אלייך, אבל את עושה את ההחלטה האחרונה".
טליה עושה אימוג'י של אצבע זוקפת אגודל. היא קרה אליו.
איתי: "אני מקווה שאנשים לא מכניסים לך לראש דברים עלי. אני באמת אוהב אותך"
טליה: "אף אחד לא מכניס לי שום דבר לראש. אתה האכזבה הכי גדולה שלי ואת זה הבנתי לבד."
איתי: "לא השתמשתי בך. אל תתני לאנשים להטעות אותך".

טליה: "אני לא מדברת עם אף אחד עליך. טוב שהיה לי את התקופה הזו "ביחד" כדי להבין שזה בכלל לא מה שרציתי. ואני סתומה שכמעט לא רציתי ללכת ללמוד בחו"ל בגללך."
איתי: "את כועסת עלי, נכון?"
היא לא ענתה לו. איתי שלח לה כמה הודעות של סימני שאלה וכלום.
יש עוד שנשלחו לפני פחות משבוע. מסתבר שטליה ישנה כאן כמה פעמים בתקופה הזו שהם יצאו. אני באמת רוצה להקיא כשאני חושבת עליהם מקיימים יחסי מין במיטה שהייתה שלי עד לפני שנה, עליה במקלחת שבחדר שלו, שם עשינו מקלחות משותפות כמה פעמים ביחד וקצת מעבר.
טליה: "יש מצב שכחתי במקלחת את המסכה שלי של השיער?"
איתי: "כן. להקפיץ לך אותה כשאני מביא את תום?"
טליה: "חזרת לנהוג?"
איתי: "כן, אני עם נעל מוגבהת עכשיו."
טליה: "אה, הורידו לך את הגבס?"
איתי: "רוצה להיפגש?"
טליה: "לא."
איתי: "אני מתגעגע לשיחות שלנו."
טליה: "אני לא מתגעגעת אליך. גם לא אמא שלי, בטח לא אמא שלי. קח את זה בחשבון."
אני מחייכת לי מול המסך.
איתי: "את תשמחי לשמוע שכל הימים האלה לא הזדיינתי עם אף אחת?"
טליה: "כפיים! אתה מתחיל להתבגר!"
איתי: "את צינית..."
טליה: "מה אתה רוצה שאני אגיד? שאני שמחה בשבילך? הגיע הזמן שתבין שאתה יכול להתמודד עם זה גם אם אתה גר לבד עכשיו."
איתי: "אני לא גר לבד. תום עדיין פה."
טליה: "דגש על עדיין. רותם אמרה לי שכמו שזה נראה לה מסתיו, אתם לא הולכים לחזור. תגיד לחבר של אבא שלך מהקיבוץ שאולי הוא גרם לך להבין הרבה דברים, אבל מציאותי הוא לא."
חבר מהקיבוץ? איתי היה אצל מייקל הזה בטח. הוא רצה שאני אבוא איתו ביום העצמאות לשם בטענה שאצלו יש את המנגל הטוב בעולם... שיהיה. מקווה שתום לא שאפה יותר מדי עשן שם.
איתי: "אני יודע שלא נחזור."
טליה: "לא, אתה לא. אתה מאמין בזה בפנים ושיהיה לכם סוף שמח ותגדלו את תום ביחד."
איתי: "את עכשיו רעה אלי כי אני לא חבר שלך יותר?"
טליה: "אני לוקחת את המילים בחזרה. לא התבגרת. אף אחד לא עושה לך דווקא או נוקם בך, הכל תוצאות של ההתנהגות שלך."
אחר-כך יש רק הודעה אחת שגורמת לי להבין שטליה הייתה פה.
טליה: "מה הקטע שאתה לא פותח? אני מחכה מחוץ לדלת כבר שעה."
וזהו. מאז אין כלום.
אני מרגישה שאני חייבת כוס מים כדי לעכל את כל מה שקראתי עכשיו, סוגרת את המחשב שלו תוך כדי שאני מעלימה רמזים כמובן וניגשת אל המקרר. מה הדבר הראשון שאני רואה? את תמונת האולטרסאונד של תום ברחם שלי תלויה שם. זו התמונה שנתתי לו לקחת כשבא איתי לבדיקה. אוי, הוא הזוי.

לפעמים כואב לי לדעת שלא יכולתי להניק את תום אפילו פעם אחת ולהרגיש אותה ממש צמודה לגוף שלי. אני יושבת על הכורסה שבחדר שלה ונותנת לה לאכול, ולראשונה היא לא בוכה ישר כשרואה אותי ומבינה שאבא שלה לא בסביבה.
"אני מתחילה לדמיין איך אעצב את החדר שלך. זה בכל זאת המקצוע שלי, את יודעת? ודרוש הרבה מחשבות ועבודה," אני מדברת אליה, והיא קשובה לי ומסתכלת עלי בעיניים הקטנות שלה.
בימים האחרונים ראיתי לא מעט רעיונות ונדלקתי על כמה. נראה איך ליישם אותם, כי קל זה לא יהיה. כשגלשתי באינטרנט מצאתי אביזרים לחדר ממש חמוד עם תמונות של ירח ועננים מנייר שאפשר לתלות למעלה. הוא מצא חן בעיניי ממש, שלא לדבר על שעון קיר בצורת ינשוף שראיתי בזמן השיטוטים עם רותם בקניון ויתאים בדיוק. ואם כבר שעון, אני מציצה בשעון היד שלי ומגלה שאיתי כבר היה צריך להיות פה.
תום מסיימת את הבקבוק, ואני מוציאה לה אותו מהפה בעדינות ומחבקת אותה חזק. חיכיתי לה שתקום כשהיא ישנה. שמתי את כף היד שלי צמוד לשלה וכשהתחלתי לדגדג אותה קצת, היא תפסה לי את האצבע וזה הדבר הכי חמוד ביקום. אני חושבת לעצמי שאם איתי לא יחזור בחצי השעה הקרובה אני אקלח את תום, אבל הוא בדיוק נכנס.
"סתיו?" הוא קורא בשמי ואני שומעת את הצעדים שלו קרובים אלי יותר ויותר. הוא נעמד בכניסה לחדר, קולט שאני כאן, מתכופף כדי לא לפגוע במשקוף ואז נעצר ממש מולי. כמה לא התגעגעתי לתחושת הצוואר התפוס כשאני יושבת והוא עומד.
"היא בדיוק אכלה." אני מסמנת עם העיניים על הבקבוק שמונח ברצפה.
איתי מהנהן. "אני לא צריך לשאול אותך איך היה ואם היא הייתה ילדה טובה."
"אה, לא." באיזשהו מקום לא בא לי עכשיו ללכת הביתה, אלא להישאר איתה לנצח, אבל היא עכשיו אצלו ותחזור אלי מחר בערב או מחרתיים בבוקר.
הוא כאילו קורא לי את המחשבות. "את לא חייבת ללכת. רוצה להישאר לישון פה? אני יכול להזמין משהו לאכול גם אם את רעבה."
"איתי, לא." אני קמה באיטיות ונותנת לו להחזיק את תום, עם כמה שקשה לי להרפות ממנה. "זה לא רעיון טוב."
"תשני איתה פה בחדר שלה." הוא נותן לה נשיקות בכל הפרצוף, והיא ישר צוחקת וחושפת את הגומה שלה. "מה, התגעגעת אלי? הלכתי בקושי לשעתיים."
משהו בי כן רוצה להישאר, רק שההיגיון חזק יותר. אני לוקחת את המעיל שלי מכיסא הבר ועומדת לצאת. איתי הולך אחריי עם תום בין הידיים שלו כשלפתע הוא עוצר אותי. "אוי, רגע. שכחתי את הפלאפון באוטו. יש מצב את משגיחה עליה רק עוד דקה?"
"ברור." אני לוקחת אותו ממנה, והוא ישר לוקח את מפתחות הרכב ויוצא מהדלת.
תום לא נראית לי לבושה חם מספיק פתאום, ואני חוזרת איתה אל החדר שלה ובוחרת לה חליפה ורודה בהירה מפליז. היא לא ממש רגועה כשאני שמה אותה על שידת ההחתלה, ולכן אני נותנת לה להחזיק את המשחה שבקופסה. יש משהו מוזר בהתנהגות של איתי לאחרונה, והוא השתקף היטב מהשיחה שלו עם טליה. הוא אולי ממשיך להתנהג כמו מטומטם, אבל הוא מבין דברים.
"את חושבת שאבא שלך מתחיל להתבגר?" אני מסיימת לסגור את הכפתורים שבמכנס. היא לא עשתה קקי או פיפי עדיין. אני נותנת לה נשיקות בידיים ועולה אל הפנים. היא מחייכת אלי. "מה דעתך, תום? אולי הוא סוף סוף לוקח את עצמו בידיים?"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yuval Barashi
Yuval Barashi
עשית לי את השבת!
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
יש עוד פרק אחרי גם
הגב
דווח
guest
אין אליפות כמוך!!!
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
פתאום הם חוזרים
פתאום הם חוזרים
מאת: secret charm
אני אוהבת אותך ❤️
אני אוהבת אותך ❤️
מאת: nitzaneliezer 96
קורס אונליין: איך ללמוד כל דבר מהאינטרנט
קורס אונליין: איך ללמוד כל דבר מהאינטרנט
מאת: אפטיל וורקס
על תקראו לזה כישלון
על תקראו לזה כישלון
מאת: Nouraldein Yousif
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan