כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אתמול בלילה- פרק 5

פרצתי בבכי

פרק 5:
"טוב, אז מה התוכניות להיום?" שאלתי ביאוש כשעמדנו כל הבנות בשער "פשוט תזרמי" אמרה שני בחיוך "את ממש לא יודעת לא להיות בשליטה נכון?" אמרה רותם ואני גלגלתי אליהן עיניים בבוטות "אז מה אני אמורה לעשות עכשיו? ללכת הביתה?" שאלתי והן פנו לכיוון האוטו "פשוט תחכי" הן ענו ביחד ונעלמו משדה הראייה שלי.
כרבע שעה לאחר מכן, כשהעומס במגרש החנייה פחת, זיהיתי את המכונית של אמא שלי מגיעה. קפצתי בשמחה מהחומה עליה ישבתי ודילגתי לאוטו. אמא כמובן קיבלה את פניי בחיוך וביקשה שאעצום עיניים. כשפתחתי אותן על ראשי הונח זר פרחים יפיפה שאפשר היה לראות בבירור שהיא שזרה באהבה ומקצועיות בעצמה. "איך היה היום?" היא שאלה ואני כמובן, כמו בכל פעם שאמא שאלה שפכתי את כל הפרטים. סיפרתי על השרשרת מהבנות ועל ההערב המעליבה של ניר בשער ועל השיחה הכל כך חשובה ומרגשת שהייתה לנו. רק כשסיימתי לדבר שמתי לב שהגענו לבטויק הבגדים שניהלה ירדנה אמא של ניר. מקום ייחודי ואהוב עליי במיוחד. בפנים חיכו לי בלוני הליום וירדנה קידמה את פניי בחיוך וחיבוקים אוהבים. "תבחרי לך מה שאת רוצה. משהו פנסי לערב" אמרה ירדנה וקרצה, רומזת על תוכניותי להמשך היום. הן עזרו לי למדוד שלל רב של שמלות ובסוף נבחרה ברוב קולות שמלת מעטפת מבד סריג כסוף עדין, היא הגיעה לאמצע הירך שלי והבליטה בדיוק את המקומות הנכונים בגוף. אמא שלי וירדנה כמעט בכו כשראו אותי לבושה בה. ירדנה ארזה לי אותה בעדינות.
כשיצאנו מהחנות, הלכנו לאכול ארוחת צהריים בבית הקפה של המושב ובסוף חזרנו הביתה. "אולי תלכי לנוח טיפה" אמא הציעה וידעתי שכנראה יש משהו מאחוריי ההצעה הזו. עליתי במדרגות וכמעט נחנחקתי כשנכנסתי לחדר שלי. כל התקרה הייתה מלאה בבלוני הליום ועל השידה היה מונח זר ורדים אדומים. כל המיטה הייתה מלאה בתמונות מפוזרות. התיישבתי והתחלתי להסתכל. תמונות שלי ושל ניר בגיל שנה על הדשא בחצר, תמונה שלנו ערומים באמבטיה, תמונה שלנו בגן וביום הראשון של כיתה א, תמונה בבת מצווה שלי ואחר כך בבר מצווה שלו. תמונה של היום הראשון בחטיבת הביניים ואחר כך מכל מיני אירועים אחרים. תמיד איתו. העיניים שלי התמלאו דמעות. אספתי את התמונות באהבה ועדינות במטרה להיכנס למיטה ואז נתקלתי בפתק על הכרית "תהפכי אותן" מיד פיזרתי את התמונות בחזרה על המיטה וראיתי שעל כל אחת מאחורה כתוב חלק מברכה ומספור. סידרתי אותן לפי הסדר הנכון והתחלתי לקרוא
גולי שלי,
אני מקווה שזה בסדר מבחינתך שאני כותב שלי. כי תמיד תהיי. ולגבי הגולי, כמה התגעגעתי לקרוא לך ככה. אני בטוח ששמת לב (עם ההפרעה הכפייתית שלך) שהקפדתי לקרוא לך אביגיל בזמן האחרון. האמת היא, שאני לא יודע בדיוק למה עשיתי את זה- אבל הרגשתי שזה היה הדבר הנכון לעשות. אולי כדי שאצליח להתקדם הלאה ולא לחשוב עלייך. שלא תחשבי שזה פשוט...

הסמקתי
אני לא יודע מה את הרגשת בחודשים האחרונים, אבל אני יודע שבשבילי זה היה סיוט. בהתחלה הסתגרתי בבית ובכיתי כל הזמן. ממש כמו הבנות בדרמטיות בסרטים. אמא שלי כבר לא ידעה מה לעשות איתי. יום אחד היא הכריחה אותי ללכת למסיבה עם נועם במושב של הדר. והלכתי. היא התחילה איתי והדבר הראשון שעלה בראשי היה 'אולי ככה אראה לגולי שהתגברתי כדי שלא יהיה מביך בינינו. וזרמתי איתה. ואז היא נישקה אותי. ופתאום השתנתה המחשבה שלי ואמרתי לעצמי 'אולי זו בעצם דרך לגרום לגולי לקנא' ואז נכנסתי לרכבת ההרים הזו ולא הצלחתי לעצור אותה. אבל בכלל לא התראנו, והדר נקשרה ונקשרה אליי ואני לא מצאתי תירוץ להיפרד ממנה, כי כביכול הכל היה בסדר. ואז באנו לארוחה המסורתית אצלכם, וכמובן שחשבתי בטיפשותי שזה רעיון חכם להביא אותה. אבל זה לא היה, כי לא הצלחתי פאקינג להוריד ממך את העיניים המזורגגות שלי. היית כל כך יפה ועדינה. וראיתי אותך בוחנת אותי. שלא תחשבי שלא ראיתי. הדר שמה לב לזה ובאותו יום ניהלנו שיחה ארוכה שבמהלכה נפרדנו. אני יודע שזה לא תואם את מה שסיפרתי לך בבית ספר היום, אבל לא רציתי שהתוכנית שלי תיהרס.
גולי, הייתי מפגר אמיתי. אני אוהב אותך אהבת אמת, אני לא אשקר. אבל אני מוכן להתעלות על זה בשביל לעמוד לצידך בתור החבר הכי טוב שלך. אני לא מבקש ממך שום דבר שאת לא רוצה בו ואני בטח ובטח לא מתכוון לגרום לך להרגיש לא בנוח בדרכים מטופשות.
את הדבר הכי חשוב בחיים שלי.
אוהב המון,
ניר.

פרצתי בבכי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שרית כהן עקוב אחר שרית
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
שרית כהן
משהו אחר פרק 2
משהו אחר פרק 2
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מישהו לדבר איתו- פרק 19
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מישהו לדבר איתו- פרק 17
מאת: שרית כהן
מישהו לדבר איתו- פרק 16
מישהו לדבר איתו- פרק 16
מאת: שרית כהן
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
אל תהיה כמוני
אל תהיה כמוני
מאת: אתי בן ארויה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי