כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

יש לי הכל- פרק 61

"שגיא חושש שבסוף תחזרי לאבא שלך התינוקת שלך"

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 61: הלנה

זוג עיניים ירוקות-שקופות חתוליות ננעצות בי תוך כדי שהן צועדות באציליות, על זוג מגפיים גבוהים ושחורים, אל כיוונו של שגיא. הן מוקפות במסגרת של ריסים נפוחים ומלאים על ידי מסקרה יוקרתית מאוד בטח, בתוספת תיחום של עיפרון שחור, שמשום מה עליה לא נראה כבד בכלל. השפתיים שלה מלאות ונראות מושכות כל-כך למרות שיש עליהן רק גלוס שקוף. הפנים שלה חלקות ויש עליהן סומק טבעי שאפילו תאורת הרחוב מחמיאה לה. לא ייאמן. כשהיא עומדת לידי, ריח בושם כבד נוטף ממנה. אני מאמצת את חוש הריח ומתאמצת בעצמי לגלות של איזו חברה הוא. אני בטוחה שגם הוא יוקרתי והסוג שמחזיקים נהדר בימים קרים במיוחד. רואים שהיא ממדינה קרה באירופה. בסוף אני מנחשת שמדובר בבושם של "ברברי".
היא לבושה במעיל שחור ארוך ואני מניחה שיש מתחת חצאית מיני משום שהרגליים הארוכות שלה חשופות. לדעתי אנחנו באותו גובה, אני פשוט על סניקרס. השיער השחור שלה ארוך מאוד וגלי, והוא נשפך לה על הגב בצורה מושלמת. היא כאילו עצמה יצאה מאיזה מגזין אופנה, בחיי. ווג, מישהו?
כשטיפה רוח מתחילה לנשוב, השיער שלה זז לכיוון אחד וחושף עגילי חישוק מוזהבים ולא גדולים מדי. יש לה על אצבע אחת טבעת עם יהלום שמנצנץ בכל צעד שלה חזרה לכיוונו של ג'ו. הציפורניים שלה ארוכות ומרוחות בלק אדום שנראה כציפוי ג'ל. אני לעומתה עם ציפורניים לא ממש מטופחות ולק רגיל טיפה מתקלף בצבע סגול לילך. איך שגיא עומד ניצב לו כמו פסל, כאילו לא מזיז לו? אני בהלם.
ואם כבר הלם, פתאום קלטתי שאני לא הכי מבוגרת בחבורה, כמו שקרה לא פעם עם איתי והידידות שלו, אלא הכי קטנה כאן.
אנחנו נכנסים אל המסעדה ומתבקשים להמתין עד שיתפנה שולחן לארבעה. יש עוד רביעייה אחת לפנינו בהמתנה, והמארחת מניחה שניכנס בין חצי שעה לעשרים דקות. אני חוזרת למצב "קוצים", ושגיא מסביר באנגלית להלנה שאני צריכה להחזיר אותו לבית החולים. אוי. כמה לא התגעגעתי לשיחות באנגלית בלבד. כן, זה בדיוק כמו לצאת עם החברים של איתי ממכבי או שהם היו באים אלינו הביתה. זאת אומרת, אין יותר אלינו. לדירה שלו. לבית של תום. כן, זה הבית של תום כרגע.
הלנה מורידה את המעיל שלה באיטיות וחושפת חולצה בצבע בורדו עמוק וחצאית מיני מקטיפה שחורה (צדקתי). השדיים שלה נראים עגולים ומושלמים. היא עצמה כל-כך מפתה, סקסית. איך שגיא הצליח להחזיק את עצמו ועוד כששניהם היו שתויים? ואם הוא הצליח, והיא נראית ככה, למה טליה לא הצליחה?

הלנה ושגיא מתחלקים בשני שיפודים של פרגית וצלחת פירה עמוסה. אני מכרסמת צ'יפס ומקשיבה לתוכניות של ג'ו לגבי ערב השנה הלועזית החדשה ההולך ובא. עוד שבועיים וקצת, אם חושבים על זה. הוא אומר להלנה שיש בשוק הכרמל מקום שמוכר זוהרים ואביזרים למיניהם בכלום כסף.
"את תבואי לדירה שלנו באותו ערב?" שואל שגיא תוך כדי שהוא דג עם המזלג עוד חתיכת בשר.
"אני לא יודעת." אני לא ממש מרגישה בנוח כשאנחנו שלושה אנשים ואני, אז עם בית מלא בזרים?
"What are they talking about?" הלנה שואלת והריש שלה ממש מתגלגלת.
ג'ו מכחך בגרונו. "Sagi wants Stav to come to our new years eve party."
הלנה פותחת עלי מבט ירוק. "Oh, Stav, you should really come! by the way, what's the meaning of your name? What is Stav in Hebrew?"
אני מסבירה לה מה זה סתיו, והיא נראית מרותקת. אולי היא באמת מתוקה ולא כזו מאיימת. מה שבטוח, לא הייתי רוצה חברה כזו כל עוד יש לי חבר. ואז המציאות מכה בי. טליה לא יפה כמוה וזה כבר קרה לי. ונהרס לי התיאבון.
בשלב מסוים ג'ו זונח את הלבבות שלו ונכנס לאחד מאתרי הספורט. שגיא סתם מכניס לפה את הכפית שלו ואוכל כל פעם מעט פירה. לדעתי הוא לא רעב כבר.
"מכבי ניצחה בסוף," הוא אומר ונכנס אל הכתבה.
"אתה יודע שהאבא של התינוקת של סתיו זה איתי, נו גופיה מספר 9." שגיא מתרגם מיד להלנה מה שמר לג'ו.
היא נראית מופתעת. "You're ex boyfriend is a basketball player? wow! In my country they are really famous."
שגיא לוקח קיסם ומכניס אותו לפה. עכשיו הוא סופית סיים לאכול. "Here they are too, but he left her after she carried his baby."
"No way!" הלנה שוב מסתכלת עלי במבט ירוק מהפנט. "Is he? what a Douchebag."
אני מראה לה את התמונות של תום, והיא מתמוגגת. מסתבר ששגיא סיפר להם שיש לי תינוק, הוא פשוט לא סיפר לג'ו מי האבא של התינוק, וג'ו, אם כבר מסתבר, הוא אוהד של מכבי ומאלה שגם הולכים למשחקים.
"למה לא הלכת למשחק היום?" אני שואלת את ג'ו תוך כדי ששגיא משכנע את הלנה לסיים את הפירה כי הוא באמת טוב, לדעתו.
"משחק מול נס ציונה לא נשמע ממש מעניין." הוא לוקח קיסם שיניים וכמו שגיא מתחיל לחפור איתו בתוך הפה שלו.
שגיא מציץ בשעון שבנייד שלו ותוך שנייה מרים את היד ומזמין חשבון. זה מוזר לי להגיד את זה, אבל איתי תמיד התבייש ובטח הוא עדיין להזמין חשבון כשהיינו הולכים למסעדות. אביטל, אחת מהידידות הטובות שלו בקיבוץ, ממש עשתה לו קורס באיך להזמין חשבון. היא גם כתבה לו שיפסיק לעשות מזה כזה סיפור וזאת לא בעיה בברכה ליום ההולדת ה-22. אוף, אני לא יודעת למה אני חושבת עליו כשאני בסוג של דאבל דייט עם שגיא, החבר שלו ובת הזוג. הצלחתי להדחיק את קיום המשחק למרות שידעתי עליו עד הרגע שג'ו פתח את אחד האתרים כדי להתעדכן בתוצאה. תום עם אמא של איתי עכשיו בבית שלהם. רציתי שאבא או אמא יביאו אותה כבר הלילה במקום מחר אלינו, אבל שני ההורים שלי עסוקים מדי, ואני? אני מפחדת לנהוג לבד, אז עם תום? ממש לא.
הלנה מעירה אותי מהמחשבות ומבקשת שאצטרף אליה לשירותים. כנראה שהמנהג הזה, של ללכת בזוגות או יותר כשאת מהמין הנשי להתפנות, לא פסח על ליטא. אני מחכה לה מחוץ לתאים ומרוצה מכך שאני נראית סבבה לגמרי. אני ממש לא הולכת להתחרות ביופי שלה, גם אין לי סיכוי.
כשהיא יוצאת, היא שוטפת ידיים ומחפשת את מגבות הנייר. אני פותחת את אחד הארונות שמתחת לכיורים ומוצאת, תוך כדי שאני חוטפת ממנה הרצאה על כמות החיידקים שיש במייבשים.
אני עומדת להסתובב חזרה אל היציאה למסעדה כשהיא אומרת משהו שגורם לי לקפוא: "לשגיא יש חשש, שאם את שואלת אותי יהיה לכל בחור שאיתו תצאי, שבסוף תחזרי לאבא של התינוקת שלך."

אני חושבת על הדברים שלה כל הדרך חזרה אל בית החולים. שגיא לא מבין למה אני שותקת ומנסה לדובב אותי לדבר, אבל אני כועסת עליו שהוא לא שיתף אותי במחשבות האלו שלו. זאת אומרת, אין בנינו כלום רשמית עדיין, אבל מרגישים דברים באוויר...
שגיא יוצא מהמכונית שלי ראשון וממתין שאסיים לכבות את המנוע ואצא החוצה. כשאני יוצאת ומתחילה ללכת לכיוון הבניין, הוא כבר עצבני. "נו, סתיו, מה הלנה אמרה לך בשירותים כשחזרת ככה?"
"יש משהו שמציק לך בי?" אני מנסה להישאר רגועה גם אם אני מרגישה כמוהו מאז שיצאתי חזרה אל המסעדה.
"לא. משהו אמור להציק לי?" הוא מרחיק לי את היד מכפתור המעלית כשאנחנו מגיעים ללובי. "נו, חכי רגע. ברגע שאני עולה איתך למעלה אני לא אצליח להבין מה עשיתי לא בסדר. מה, לא נדבר עכשיו? תיעלמי לי? אני בא לסדנא להמשך, אמרתי לך."
"לא, אני לא ילדה בת שנתיים. אני לא איעלם לך." אני בסוף כן לוחצת על כפתור המעלית ומשלבת ידיים תוך כדי המתנה לה. "שגיא, זוכר מה אמרתי לך אחרי הפגישה השנייה שלי עם תום? היא חלק ממני וזה לא הולך להשתנות. היא שלי. סבלתי כל-כך הרבה כדי להגיע לרגע הזה, אוקי? עמדתי למות בשבילה, בסדר?"
הוא מושך אותי חזרה אל הלובי כשאני נכנסת למעלית, אבל אני מצליחה להתנגד. "נו, סתיו. מה הבעיה שלך?"
"בפעם הבאה כשיש לך משהו להגיד, תגיד אותו לי ולא להלנה הזו, בסדר?"
בלית ברירה הוא נכנס אחריי למעלית ולוחץ על קומת המחלקה. "בגלל זה את עושה סיפור? כי אמרתי לה שאני מפחד שתחזרי לאיתי הזה? לא מגיע לו מישהי כמוך."
"הוא אבא של התינוקת שלי, כרגע הוא זה שמגדל אותה ואני צריכה להתייחס אליו בכבוד. עדיין." אני פוזלת אל צג הקומות. אוטוטו אנחנו שם.
שגיא נאנח. "אל תכעסי עלי. אני לא רוצה לריב איתך. בסדר, אני לא אתערב בעניינים שבינך לבינו. את צודקת, אתם משפחה. אני באמת רק לא מבין למה את מגנה עליו."
אני עומדת לומר משהו כשבדיוק דלת המעלית נפתחת, והאורות במחלקה כבר די כבויים. אני מלווה את שגיא עד לכניסה למסדרון, ואנחנו מתחבקים וזהו. הוא הולך. אני עוד מספיקה לראות את האחות מחייכת אלי כשאני מזמינה שוב את כפתור המעלית חזרה אל המכונית שלי.
במשך כל הנסיעה הביתה וגם תוך כדי שאני מתארגנת לשינה, המשפט הזה שלה תקוע לי בראש. הוא גורם לי לבחילה, ואני באמת לא רוצה להקיא ולהסביר להורים מה קורה לי. אני מדליקה את מנורת הלילה בחדר ולוקחת את הנייד שלי. אני כמעט ולא גולשת באינסטגרם. הפעם האחרונה שהעליתי משהו היה לפני מעל שנה.
הסטורי של איתי הוא הדבר הראשון שמופיע לי בדף הבית בתוך העיגול הכתום. אני נכנסת ורואה שניים. אחד מאתמול שעוד רגע יימחק כי כתוב 24 שעות בו הוא מכין לעצמו משהו אדום ומוזר לשתות. ברקע רואים את הרצפה ועליה מפוזרים המון צעצועים של תינוקות. מעניין אותי לדעת באמת איך נראה הבית שלו עכשיו. הסטורי השני מלפני שעתיים מהמשחק. הוא יושב בתא הכבוד וכתב "טוב להיות בבית. יאללה מכבי".
איתי עצמו העלה בשנה הזו רק תמונות מקצועיות ממשחקים שהיו או מהשיקום שלו כמו בבריכה או בחדר כושר. ראיתי לא פעם בתגובות שאומרים לו להעלות תמונה עם תום, ואני שמחה שהוא לא מעלה. אני אוהבת שהוא לא חושף אותה לעולם. הדבר היחיד שהוא העלה שמראה שהוא אבא היה תמונה של הרצפה עם אותם הצעצועים והוא כמעט נפל (עם רגל שבורה) כששכח שהם שם באמצע הלילה.
במבט לאחור, הסקרנות שלי הלילה הזו הייתה טעות. הייתי צריכה לסגור את האינסטגרם ובכללי את הנייד אחרי הסטורים שלו וללכת לישון. אבל נזכרתי שיש לו מעריצה שהכינה לו עוגה ליום ההולדת והביאה לו אותה לדירה (וואו, כמה אני התחרפנתי מכך... ), והוא עוקב אחריה. נכנסתי לפרופיל שלה ותוך רגע הלב שלי עבר לפעום בקצב שלא ייתן לי לישון בלילה. היא העלתה איתו תמונה לפני פחות משעה שהיא פשוט מרוחה עליו, הוא כמובן יושב, והיא מחייכת חיוך ענקי שדי תאם לסמיילי המאוהב שלה בתיאור. איתי לא מחייך בתמונה, אבל כן מניח יד על המותן שלה. אני נכנסת לרשימת הלייקים ולא מתפלאת שהוא עשה לה לייק לתמונה. תוך רגע הכרית שלי מתמלאת בדמעות.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
פרק לכבוד פורים אמןןן
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
מחר
הגב
דווח
מישהי שלך
מישהי שלך
מתחשק לי לרצוח את איתי
הגב
דווח
טען עוד 30 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
הצד השני של שנינו פרק 10
הצד השני של שנינו פרק 10
מאת: Maya B
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
כששולט משחרר לי שליטה
כששולט משחרר לי שליטה
מאת: Yael Shayn
האור בקצה המנהרה 8
האור בקצה המנהרה 8
מאת: שיר פיליבה
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
מאת: Gekyosi Geki
כמעט וזה היה פספוס
כמעט וזה היה פספוס
מאת: Lian Sahy
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי