כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הנסיכה על הסוס הלבן 12

"בסופו של דבר הוא יימצא בחורה שתדע להעריך את מה שהיא מקבלת ושלא תעשה לו קטע כזה, כלומר אני מקווה כן? אבל אני חושש שהוא יסגור את הלב שלו ולא יפתח לאופציות".

פרק 12:
-נקודת המבט של ירדן-
-כעבור כמה ימים-
אני נכנסת לחדר שלי במשרד כשעל השולחן מונחת ערימה של דפים ולידה תיקייה בצבע כחול. אני מניחה את הג'קט שלי על הכיסא כשבדיוק נווה, אחד העובדים, דופק על דלת החדר שלי. "זה התיק של הקייס של ורדי" הוא מחייך ומצביע על התיקייה הכחולה. "איפה אנחנו עומדים בקייס הזה?" אני תוהה ומארגנת את הדפים שליד. "כמעט סגרנו, היא רוצה התחייבות בנקאית" הוא עונה ונשען על השולחן שלי. "תגיד" אני עוצרת אותו רגע לפני שהוא יוצא מהחדר שלי, "אתה יודע מה קורה עם גל?". "אמרו לי שהוא חולה" הוא עונה ומתכוון לצאת מהחדר. "אוקיי תודה" אני מחייכת אליו ולוקחת את התיק שלי שהיה מונח על הרצפה. אני בודקת את הנייד שלי, גל לא זמין כבר כמה ימים, להודעות שלי ששלחתי לו בוואטספ אין כל מענה, וזה כבר מתחיל להדאיג, נראה שיש משהו מעבר לזה. יש לי גם את המספר של רותם, הארוסה שלו, אבל לא דיברתי איתה מעולם ואולי קרה משהו ביניהם. אני מחליטה ללכת למשרד של דויד ולנסות לחלץ ממנו מידע. "כן" הוא מאשר לי להיכנס כשאני דופקת על הדלת הסגורה של המשרד שלו, "הו ירדן, תיכנסי, יש משהו שאני יכול לעזור?". אני מתיישבת על הכיסא ותוהה איך לשאול את זה מבלי לצאת חטטנית מדי. "אממ.." אני מגמגמת, "מה קורה עם גל? איך הוא מרגיש?". הוא נאנח ואז נשען על השולחן. "תראי ירדן אני לא מתכוון לשקר לך" הוא משלב ידיים ומכווץ את מצחו, אני רוכנת קדימה בסקרנות, "גל לא חולה, הוא נסע לארגנטינה". מה?! "מה?" אני משחררת גיחוך, יכול להיות שלא שמעתי טוב? "הוא נסע לארגנטינה, לאמא שלי, ביקש פסק זמן מהעבודה ומהלחץ, אז אישרתי לו.." הוא מסביר. "מה, הוא נלחץ מהחתונה?" אני לא מבינה. הוא לוקח אוויר והבעת פניו נראית מתוסכלת. "תראי.." הוא מנסה למצוא את המילים, "חתונה כנראה כבר לא תתקיים". אני בהלם, אני פוערת את פי בתדהמה ומנסה למצוא מה להגיד, אבל אני לא מצליחה. אני לא יודעת אם אני אמורה להמשיך להתעמק בזה כדי לא לפגוע בפרטיות של גל ובמה שקורה בחיים האישיים שלו, אבל באמת שאכפת לי, לא כי אני רכלנית, אלא כי גל חשוב לי. "הוא תפס את... את רותם" הוא מסביר את עצמו כשהוא רואה שאני לא מצליחה למצוא מה להגיד, "הוא תפס אותה בוגדת בו". אני מניחה ידיים על הפה שלי בתדהמה. איזו מטומטמת! "אני לא יודעת מה להגיד..." אני אומרת אחרי שאני מתעשתת על עצמי. "זה בסדר, אני לא גל, אותי את לא צריכה לנחם" הוא משחרר חצי חיוך, הוא בטח מרוצה מהמצב, הרי הוא לא אהב (בלשון המעטה) את רותם. "אתה בטח מרוצה מהסיפור לא?" אני מחליטה להיות חצופה ולשאול דווקא את השאלה הזו, מעניינת אותי הדעה של דויד בנוגע לסיפור הזה. "תראי, מההתחלה הייתה לי תחושה רעה לגביה, אבל מפה ועד לשמוח מול הבן שלי שעשו לו כזה מהלך מסריח?" הוא מכווץ את מצחו, "הפחד הכי גדול שלי זה שהוא לא ירים את עצמו מזה". "מה זאת אומרת?" אני תוהה. "גל הוא גבר שנותן, הוא נתן לה מעל ומעבר למה שהגיע לה, ולרוב הוא לא היה מקבל את היחס שנתן, היא הייתה דורכת עליו והוא היה סולח כל פעם כי הוא היה משוכנע שבשביל אהבה צריך להילחם ולסבול, אני מפחד שיותר הוא לא ייתן אמון בבחורות מהחשש שייפגעו בו" הוא מסביר. "אפשר להבין אותו" אני עונה. "נכון, אבל עדיין" הוא ממשיך, "בסופו של דבר הוא יימצא בחורה שתדע להעריך את מה שהיא מקבלת ושלא תעשה לו קטע כזה, כלומר אני מקווה כן? אבל אני חושש שהוא יסגור את הלב שלו ולא יפתח לאופציות". "אני מבינה אותך, אבל לדעתי בסופו של דבר גל ידע להרים את עצמו משם, בעיקר עם תמיכה מהמשפחה והחברים" אני אומרת. "אני מקווה, הוא עכשיו עם ההורים שלי ודוד שלי, הוא מאוד קשור אליהם, אז הוא קנה כרטיס והגיע אליהם הביתה, אני מאמין שהם יעזרו לו" הוא אומר ומחייך אליי, "תודה שאת דואגת לו ירדן, זה לא מובן מאליו". "זה בסדר" אני שולחת לו חיוך בחזרה וקמה מהכיסא, "אני אשמח אם תעדכן אותי בהתפתחויות". "אני היום צריך ללכת לדירה שלהם כי היא באה לפנות את הדברים שלה" הוא נאנח, אני בטוחה שעד עכשיו גם אם כל מפגש שלהם היה טעון, היום הוא יהיה פי כמה. "בהצלחה" אני אומרת בציניות, והוא מחייך חיוך מלא ייאוש, הוא יודע שאין לו ברירה אחרת. אני חוזרת למשרד שלי, מנסה לעכל את החדשות המסעירות שבדיוק עכשיו שמעתי. איך הגיוני שהיא תעשה לו דבר כזה? איך היא יכלה? היה לה גבר כל כך מדהים ובכל זאת היא הלכה לחפש במקום אחר... ואיך בכלל דויד ידע כל הזמן הזה שהיא שטן?!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Lital Golan
Lital Golan
מושלם המשךך
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
עלההה ♡♡
הגב
דווח
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
ומקסים כל כך.
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי