כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

יש לי הכל-פרק 57

כשאת מבינה שהכל השתנה

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון


סתיו

פרק 57: לחזור

אני זוכרת את היום כשגיליתי שאיתי בוגד בי. יודעים מה? אני לא יכולה לקרוא לזה בגידה כי הוא לא הסתיר את זה, את הדחף. ירדתי לאוטו ביום שישי בצהריים כדי להביא את הסווצ'ר ששכחתי שם, ולא מצאתי אותו במושב הקדמי. המושב האחורי באוטו של איתי תמיד היה מטונף ומסריח. עד שהוא לא היה שולח אותו לניקיון, אי אפשר היה למצוא משהו שם, וזה ביאס אותי לדעת שהוא זרק לי את העליונית למושב האחורי. להפתעתי, בין כל הבלאגן הזה, כן מצאתי משהו אחד: קונדום. איתי לא הכחיש כששאלתי אותו. ככל שהמעמד שלו עלה, הבנתי שכמות המחזרות שלו עולה אף היא, והוא לא מצליח לשלוט בעצמו. אני לא יודעת למה לא קמתי והלכתי, אם זה מה שאתם שואלים. בפנים האמנתי שמתישהו הוא יתבגר ודברים ישתנו. וכן, עם הזמן התאהבתי בו. ועם הזמן הילד המוחצ'קן שהכרתי וחיזר אחרי תקופה, נעלם לתמיד בבחור צעיר שנעלם אחרי משחקים ולא דואג למחוק עקבות. באמת שהייתי בטוחה שכשאעבור לגור איתו הוא ייקח אחריות ויגיד לבנות היפות האלו מילה אחת: לא.

כעבור חודש וקצת

"ברוכים הבאים הביתה," אני קוראת את השלט שעל הדלת בקול ולא מאמינה שהגיע הרגע הזה. טומי, הכלב שלי, קופץ עלי ישר ואני מתכופפת ונותנת לו ללקק לי את כל הפרצוף, ולא אכפת לי שזה לא בריא לי כרגע למערכת החיסונית. "שלום לך, טום טום." אני מתחילה לצחוק כשאני קולטת שעכשיו לו ולתינוקת שלי יש שם דומה.
אני נכנסת אל הסלון ודי המומה מכמות הבלונים שתלויים על התקרה. "די, נו. לא הייתם צריכים." אני מתרגשת ומתיישבת על הספה. אמא ישר מביאה לי לשתות וגם את הכדורים שאני צריכה לבלוע.
"תראי, לא נגענו לך בחדר ממש, הוא פשוט הפך להיות החדר של תום כשהיא מגיעה לכאן. אבא ואני החלטנו שניתן לך לראות ואז תחליטי מה לעשות. אני יודעת שהתגעגעת למיטה שלך, ולכן פשוט נעביר הכל לספה הלילה כדי שתוכלי לישון בה."
"סקרנת אותי." אני קמה ישר אל החדר ופותחת את הדלת. וואו. מה קרה לו?
פתאום לא רואים את הספרייה שלי, אלא הרבה בגדי תינוקות וציוד. גם המיטה שלי מלאה בדברים של תינוקות. הנה המיטה של תום! אני ניגשת אליה ומוציאה את השמיכה שלה. יש עליה את הריח שלה, והוא כל-כך ממכר. פגשתי אותה בסך-הכל עוד שלוש פעמים, אבל הן מילאו בי כל-כך אנרגיה ונתנו לי כוח.
עם איתי כמעט ולא החלפתי מילים. הוא תמיד היה נוכח בפגישות, כדי שתום לא תבכה, אבל שתק. הבנתי מרותם שטליה והוא כבר לא ביחד כזוג, וגם הידידות שלהם לא אותו דבר. שאלתי את רותם אם היא מתכוונת להזמין אותה לחתונה, והיא אמרה שזו הדילמה הכי גדולה שלה. בפנים ריחמתי על טליה שהפכה להיות עוד אחת.
"יש לך לב כזה טוב שגם כשהוא כועס על טליה, הוא מרחם עליה ומכיל אותה," אמרה לי רותם אתמול בערב. "וזה מדהים שהיא לא ניסתה אפילו ליצור איתך קשר."
לא ידעתי מה להגיד. זאת הייתה תקופה קשה גם ככה בלי לדבר איתה ולהתעמת איתה. הפסדתי כל-כך הרבה דברים בארבעת החודשים האלה, ועדיין צורב לי בפנים שהפסדתי את תחילת ההתפתחות של תום. אוחחח, אני כל-כך לא אוהבת את השם שלה, והוא גם כתוב אצלי בספח בתעודת זהות. מה איתי עשה, מה?

נרדמתי כמו תינוק אתמול, מה שגרם לי לתהות אם תום נרדמת מהר גם או שלוקח לה זמן. איתי אמר שהיא ישנה במיטה שלה ולפעמים גם איתו, ואני לא יכולה לעשות כלום כל עוד אני לא בדירה שלו כדי לשבור את ההרגל המחורבן הזה. ואפרופו משהו שבור, איתי כבר התחיל לדרוך על הרגל ואין לו גבס. הוא עוד נתמך בקביים פה ושם, אבל כבר יכול להחזיק את הסלקל של תום למרחקים קצרים, ואני תמיד מופתעת לראות מה האבהות עשתה לו.
כשהתעוררתי עוד הספקתי לשמוע את אמא אומרת שהיא הולכת להביא את תום כי איתי יהיה בטיפולים כל היום וגם שהיא כבר נמצאת במשפחתון בבניין שלו. אני יודעת שלשביט יש צד חזק בכל העזרה והחינוך מחדש לילד שלה, שעכשיו יש לו ילדה. שביט עצמה שלחה לי הודעה אחת ישירה במהלך התקופה הזו. הבנתי מאמא שלי שהן מתכתבות מעט עוד בימים הראשונים שלי חזרה בכדור הארץ. היא שלחה תמונה של תום ושי וכתבה ששי מוסרת ד"ש. כתבתי ד"ש חזרה ומאז הקשר היחיד למשפחה היה עוד פגישה אחת עם הבן שלהם, שישב כמו בול עץ בחצר בית החולים בדקות הבודדות ששיחקתי עם תום. נהיה כבר קר בתקופה האחרונה, בכל זאת דצמבר, ולא היה מתאים להוציא אותה מהעגלה יותר מדי, לא משנה כמה חם איתי הלביש אותה.
המציאות עם תום היא לא מה שחלמתי. היא לא מתרגלת אלי, בוכה הרבה, מתישהו אני מצליחה להרגיע אותה או שהיא פשוט מתעייפת ונרדמת לאיתי בידיים אחרי חיבוק אחד קטן ממנו. כואב לי לראות, ואיכשהו בו זמנית משמח אותי, איך היא נקשרה אליו. קצת הבעתי חשש מהיום בו היא תגיע לכאן ותצטרך להיות איתי יום שלם. אולי הנוכחות של אבא ואמא תעזור? הבנתי מרותם שבלילה בו איתי חטף את זעזוע המוח ושבר את כף הרגל, היא בכתה הרבה מאוד זמן.
אני הולכת למטבח ומכינה לעצמי טוסט עם חמאה. פעם לא יכולתי לנגוע בדבר הזה, מבחינתי זה היה סופר משמין ודוחה. היום? אחרי מעל חודש בבית חולים מתרגלים לטוסטים בקפטריה שעדיפים על מנות מוזרות. חוץ מארוחת הצהריים שאחרי השיקום והפיזיותרפיה לגוף שלי, שחוזר לעצמו די מהר, שם הכרתי את שגיא שהפך את הימים לפחות נוראיים, דווקא לה חיכיתי, גם אם האוכל היה בלתי נסבל.
שגיא, שבפברואר יחגוג 27, הגיע לבית החולים אחרי שהוא עף על מערכת התופים שלו ושבר כמה איברים. הבנתי ממנו שבזמן שאני ישנתי, הוא היה בטיפולים אינטנסיביים ואני עוד הכרתי אותו במצב טוב. הוא ממש לא דומה לאיתי. לא בעל עור לבן, אלא שחום. לא גבוה, מניחה שבסביבות 1.80. אבל כן עם סיפור קצת דומה למה שגיליתי שקרה כשהתעוררתי. שגיא גר בדירה שכורה בשכונת פלורנטין שבתל-אביב עם ג'ו, השותף שלו והזמר בלהקה הקטנה שיש להם. ג'ו עלה מארה"ב בגיל 18 עם רצון להתגייס ולשרת את המדינה, והם הכירו בגולני ומאז החברות בניהם נקשרה הודות לאהבה למוזיקה. ג'ו שר וניגן בגיטרה, שגיא תופף. שגיא סיפר על הערב ששניהם הכירו את הלנה, בחורה שהגיעה לישראל מליטא דרך תגלית, לפני שלוש שנים. הוא התאהב בה וגם ג'ו התאהב בה, והיא בחרה בג'ו. זאת אומרת, שגיא אף פעם לא סיפר לה שיש לו רגשות כלפיה מאותו הלילה. הלנה עשתה עלייה בשביל ג'ו, שלא מפסיק לחשוד שהתפתח בניהם רומן מאז שהיה בביקור מולדת בארצות הברית. ראיתי את ג'ו פעם אחת בבית החולים. הוא כולו מקועקע ושרירי, עם עור לבן צח ושיער שחור מלא. הלנה לא באה איתו, ושגיא טוען שרק שימצא בחורה נורמלית להיות איתה, ג'ו אולי סוף סוף יאמין לו. הוא קצת מבואס שהחברות בניהם נסדקה בגללה ומקווה שיום אחד הוא יאמין לו שהוא לא עשה שום מהלך. ככל שהתקרבנו יותר, הוא סיפר לי שהלנה דווקא התחילה איתו וניסתה לפתות אותו לשכב איתה כשהם שתו עד אמצע הלילה בדירה ורקדו והשתוללו. הוא היה גאה בכך שהחזיק את עצמו. היה תורי להיות כנה בחזרה, ואני סיפרתי לו מה קרה בין טליה לאיתי ואיך כולם דאגו להסתיר ממני, אבל אני לא טיפשה. שגיא התקרב אלי עם הכיסא, ליטף לי את השיער ואמר שהוא בטוח שאהיה אמא מדהימה ושאיתי הוא מסוג הבנים שיבינו מה הם איבדו רק אחרי שיפרשו מהספורט. הוא ידע מי הוא וראה אותו בביקור השני עם תום. הוא ישב במרחק מה מאיתנו בחצר וסוג של עקב אחריי. למחרת, כשנפגשנו בארוחת הצהריים, הוא אמר שעד אתמול איתי העלה בו סלידה והוא תמיד חשב שהוא מהכדורסלנים העשירים והמפונקים שיש להם הכל, אבל תום גורמת לו להיראות שברירי ואנושי יותר. אני עדיין לא מצליחה לראות בו את הצד הזה. מבחינתי בחורות עדיין נופלות לו לרגליים ועוד דברים אחרים שהוא רוצה, ואיתי עצמו עדיין רואה את העולם מלמעלה, תרתי משמע.

אני שולחת לשגיא הודעה שהלילה הראשון בבית עבר מהר כי נרדמתי מהר ומבטיחה שאבוא לבקר אותו בשבוע הקרוב. הוא ישתחרר עוד שבועיים והיה קצת מבואס מכך שאני עוזבת לפני מועד השחרור המקורי, אבל כמובן ששמח בשבילי. הוא משיב לי בסמיילי מחייך. אני כותבת לו שישקול ברצינות את ההצטרפות אלי לסדנת הבישול שבית החולים מארגן, והוא משיב תשובה כל-כך טיפוסית לבחור תל אביבניק: "אני גר מתחת לכל-כך הרבה מסעדות. מה לי ולבישול?", ואני עונה לו שגם אני הייתי ככה תוך כדי שאני נזכרת בחודשים הבודדים שגרתי בעיר הזו ונראים לי כמו חלום רחוק.
אני שמה את הטוסט בצלחת ויושבת על הספה עם הנייד ביד. בימים הראשונים גיליתי כמה דברים החמצתי שקרו בתוך הדבר הזה שיש בו רשתות חברתיות, אבל הצלחתי להשלים את המידע די מהר ומרב שעמום הודות לרותם ועדי. הכי שימח אותי לדעת שרותם מתחתנת עוד חודש בדיוק מהיום, ואני לא אפספס את החתונה. היא דאגה שזה מה שיקרה כשדין והיא סגרו את התאריך, ודין התעקש להתחתן בחורף כי זה יותר חסכוני ועדיף להם להשקיע את הכסף הזה בדירה שהם רוצים.
שגיא משיב שאם הוא יגיע לסדנא זה רק כי אני שם, ואני מחייכת מאוזן לאוזן בעודי אוכלת בהנאה את הטוסט.
***
טקס הבכי של תום מסתיים הפעם אחרי עשרים דקות בלבד ובקבוק פה, למרות שאמא אומרת שאיתי אמר לה שהיא אכלה כמה דקות לפני שלקחה אותה. היא יושבת עלי בסלון ובוהה באמא, ששואלת אם החלטתי מה לעשות עם החדר שלי.
"הרעיון של אבא הוא שנבנה לתום חדר זמני בחצי החדר הריק שיש ליד חדר הכביסה. אני לא יודעת עד כמה זה רעיון טוב, כי הוא מאוד מרוחק מיתר החדרים."
"אפשר לעצב לה שם חדר שפשוט יהיו בו את הדברים שלה, וככה החדר שלי ישאר שלי, אבל תום תישן איתי." זה נראה לי הפיתרון הכי נורמלי. "גם ככה כרגע הבית של איתי הוא הבית שלה. היא תהיה כאן בינתיים גג לשלושה ימים בשבוע."
"איתי שאל למה לא באת." נראה על אמא שהיא מפחדת לפתוח את הנושא הזה.
"מישהי הייתה אצלו בדירה כשבאת? טליה?" אני יודעת שלא ובכל זאת שואלת.
אמא מנידה את הראש. "הקפצתי אותו לאימון שלו. הוא פתח בפניי שהוא קצת מפחד מהיום שתחליטי על קביעת סידור מי לוקח את תום ומתי."
"אני אצטרך להיות סופר עדינה בנושא הזה. אני לא רוצה להשאיר אותו מצולק, אבל גם לא רוצה שיגעו בתום כל מיני בחורות שיגיעו בשלב מסוים, ואני יודעת שהן יגיעו, לדירה שלו." אני שואבת כוח ממנה ומסתכלת עליה. אני עושה לה פרצוף, והיא חושפת לי גומה כמו של אבא שלה.
"אולי הוא מתחיל להתבגר?" אמא נשמעת דרוכה.
"איתי ולהתבגר לא נשמע כמו משהו שאמור ללכת ביחד." אני קמה ושמה את תום על הבטן באוניברסיטה. היא מתרוממת לכמה שניות וחוזרת למצב הרגיל, מה שאומר שבאמת עניין של זמן עד שהיא תתחיל לזחול.
"הוא די לבד עכשיו במרכז, לפי מה שהבנתי משביט. עם טליה הוא כמעט ולא מדבר. היא נהייתה קרה אליו."
אני מתאפקת לא לפרוץ בצחוק מוגזם. "ממש אחרית הימים הקטע הזה. ידעתי שברגע שהוא שיכניס אותה למיטה היא תתעורר. אני באמת מרחמת עליה, אמא. גם היא נשארה לבד."
"דיברתי עם שביט ממש מעט אתמול. כמה דקות. אמרה שתמיר, החבר שלו לקבוצה, דאג שאיתי יהיה איתו אצל המשפחה של רוני בשמחת תורה. התלהבו שם מאוד מתום, לפי מה שהוא מספר."
"סידר לעצמו צעצוע," אני ממלמלת בכעס.
"לדעתי תקופת המשחקים שלו הסתיימה, סתיו. גם אני וגם אבא מאוד מאוכזבים מאיך שהוא וטליה פתאום נהיו זוג והתחילו לבלות, וגם קצת הרבה כעסנו שהיא כאילו אמא של תום והם משפחה קטנה ומאושרת בזמן שאת בתרדמת. אני חושבת שמתישהו האשמה כרסמה בטליה וגרמה לה להבין שההצעה הזו ללמוד בחו"ל באה לה בול בזמן."
אני לא יכולה לסבול את זה שאמא פתאום מדברת בשלווה כי לפני מספר שבועות היא כמעט קיללה את טליה ואיבדה את הממלכתיות הטיפוסית שלה. "היא עושה את זה נטו ממחשבה על העתיד שלה, לא בגללי." אני עושה לתום פרצוף שגורם לה לצחוק. "ואני באמת לא יודעת מה אני אעשה אם רותם תבחר להזמין אותה לחתונה שלה."
"עדי חזרה לדבר איתה, לא?"
"עדי תמיד הייתה הצלע המרוחקת בחבורה שלנו, אני עד היום לא יודעת מה קורה איתה בחיים הפרטיים."
"רותם אמרה לי אישית שהן כן מדברות, שלושתן, אבל שום דבר לא אותו דבר."
"שום דבר לא אותו דבר כבר כמעט שנה. הפיצית הזו שפה לידי היא ההוכחה הכי טובה לכך."
אני מרימה את תום ומתחילה לנשק אותה תוך כדי שאני לופתת אותה חזק ולא רוצה להרפות. היה שווה לחזור הביתה רק כדי להיות איתה במקום הטבעי שלי, ואני לא יכולה לחכות ליום שגם היא תרגיש כאן בבית.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
מהמם!! מחכה בקוצר רוח חחח להמשך! לראות איך העניינים התפתחו עם שגיא...
למרות שאני רוצה את איתי (בוגר יותר)
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
המשך היום
הגב
דווח
guest
מדהימה כהרגלך
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 81
להילחם בשבילו- פרק 81
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 93
יש לי הכל- פרק 93
מאת: שלכת כותבת מהלב
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai