כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אודם בחורף פרק 53

היא מתרווחת על הספה ומותחת את הגוף שלה ומסתכלת עלי עם העיניים השחורות שלה ועם חיוך גדול.

תוכן עניינים 1. אודם בחורף פרק 12. אודם בחורף פרק 23. אודם בחורף פרק 34. אודם בחורף פרק 45. אודם בחורף פרק 56. אודם בחורף פרק 67. אודם בחורף פרק 78. אודם בחורף פרק 89. אודם בחורף פרק 910. אודם בחורף פרק 1011. אודם בחורף פרק 1112. אודם בחורף פרק 1213. אודם בחורף פרק 1314. אודם בחורף פרק 1415. אודם בחורף פרק 1516. אודם בחורף פרק 1617. אודם בחורף פרק 1718. אודם בחורף פרק 1819. אודם בחורף פרק 1920. אודם בחורף פרק 2021. אודם בחורף פרק 2122. אודם בחורף פרק 2223. אודם בחורף פרק 2324. אודם בחורף פרק 2425. אודם בחורף פרק 2526. אודם בחורף פרק 2627. אודם בחורף פרק 2728. אודם בחורף פרק 2829. אודם בחורף פרק 2930. אודם בחורף פרק 3031. אודם בחורף פרק 3132. אודם בחורף פרק 3233. אודם בחורף פרק 3334. אודם בחורף פרק 3435. אודם בחורף פרק 3536. אודם בחורף פרק 3637. אודם בחורף פרק 3738. אודם בחורף פרק 3839. אודם בחורף פרק 3940. אודם בחורף פרק 4041. אודם בחורף פרק 4142. אודם בחורף פרק 4243. אודם בחורף פרק 4344. אודם בחורף פרק 4445. אודם בחורף פרק 4546. אודם בחורף פרק 4647. אודם בחורף פרק 4748. אודם בחורף פרק 4849. אודם בחורף פרק 4950. אודם בחורף פרק 5051. אודם בחורף פרק 5152. אודם בחורף פרק 5253. אודם בחורף פרק 5354. אודם בחורף פרק 5455. אודם בחורף פרק 55

"מה את עושה פה?"
אני שואל אותה בזמן שהעיניים השחורות שלה שוקעות בשלי, מנסות להבין לבד למה אני כל כך עצבני.
"שלום גילי, כייף שאת כאן, התגעגעתי..
משהו.."
"סליחה, לא צפיתי לראות אותך פה.."
"צפית למישהי אחרת?"
"לא צפתי לכלום.
לא חשבתי שתחזרי כל כך מהר"
"אתה נישמע כמו אחד שלא ממש שמח מזה שחזרתי"
"אל תדברי שטויות"
"אז מה העניין איתמר?
למה אתה ככה?"
"עזבי"
אנחנו עומדים אחד מול השנייה, אני רואה על הפנים שלה שהיא מתבאסת מהדרך שבה היא מתקבלת פה, אבל אני לא אחד שיכול להעמיד פנים..
אני לא מרגיש שום דבר כרגע, שום דבר לא מרגש אותי, גם לא זה שהיא כאן..
אני יודע שזה לא לעניין ושאני צריך לקבל את פניה בצורה קצת יותר נעימה, בכל זאת היא לא הייתה פה כמעט חודש וזה הכי הרבה זמן שלא ראיתי אותה בשנים האחרונות..
היא לא יודעת על כל מה שקרה, זה לא צריך לצאת עליה עכשיו..
אני משחרר אוויר ומנסה לשחרר חצי חיוך מאולץ כדי לנסות לרכך את האווירה המתוחה שיש פה..
"אני מצטער, אני שמח שאת פה"
אני אומר ומחבק אותה ומרגיש שלא דיברנו קצת יותר מדי זמן..
"התגעגעתי אליך רגנאר..
נעלמת לי"
היא אומרת ומחבקת אותי חזק אליה..
"אני יודע.
לא רציתי להפריע לך עם השקט שחיפשת.."
אני זז ממנה ונעמד מולה, מביט בה ולא מבין מה היא רוצה עכשיו..
"לא חשבת שאני מחכה למילה ממך?"
"גילי היית מאוד ברורה בפעם האחרונה שדיברנו.
אמרת שאת צריכה להתרחק, שאת רוצה שקט, שאת צריכה את הזמן שלך.."
"אז אמרתי..
היה קשה לשאול מה איתי, מה שלומי?"
"די גילי בבקשה..
אני לא יודע מה את רוצה..
אמרת שאת צריכה את זה אז לא יצרתי קשר!
נתתי לך את השקט שלך להבין מה את רוצה"
"אבל אני יודעת מה אני רוצה"
"כן וזה רחוק ממה שאני רוצה ודיברנו על זה"
"אני יודעת.."
"אז מה את רוצה?"
אני מעלה את הטון שלי ואני חסר סבלנות מול השיחה הזאת איתה.
אין לי זין לעצמי ואין לי זין לשיחה הזאת..
"עם כל הכבוד לזה שברחת לברוח כדי לקבל את השקט שלך ואני מכבד את זה כן?!
אז כאן קרו דברים ואני לא יכול לעצור את כל העולם כדי לתת לך את היחס הזה שאת מחפשת עכשיו!"
אני מנסה להסביר לה שדברים השתנו, כרגיל זה יוצא לי עקום ועם טון מסריח שמרכז לתוכו את כל העצבים והכעס.
אבל למרבה הפלא היא לא יוצאת מפה כמו דרמה קווין.
היא לוקחת את היד שלי ומובילה את שנינו לסלון..
היא מתיישבת בספה ואני מתיישב לידה.
"אני מצטער, לא התכוונתי להתפרץ"
אני מסתכל עליה ואיכשהו היא תמיד מצליחה להוציא מעצמה חיוך שמרגיע אותי.
"הכל בסדר..
תספר לי מה היה כאן.
במה כבר הסתבכת בזמן שלא הייתי כאן?"
היא שואלת ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות.
החיוך המיואש נמתח לי על הפנים והיא מניחה את היד שלה על הלחי שלי, מרגישה אותי, את הזיפים..
"קיצצת אותו.."
"כן.."
"יפה לך ככה.."
היא אומרת בקול השקט הזה שלה שתמיד גרם לי איכשהו להבין כמה היא מיוחדת..
"למה אתה ככה איתמר?"
"אין לי מצב רוח לזה, בואי נדבר על משהו אחר.
ספרי לי איך היה"
היא מתרווחת על הספה ומותחת את הגוף שלה ומסתכלת עלי עם העיניים השחורות שלה ועם חיוך גדול.
"היה מושלם רגנאר!"
"לא חשבתי אחרת"
אני אומר ומצליח לשחרר צחוק קטן..
"האמת שזה היה בול בזמן.."
"לא חשבתי שתחזרי כל כך מהר ולא אני לא אומר את זה כי אני מאוכזב מזה שחזרת.."
"אני יודעת שאתה לא..
וגם אני לא חשבתי שאחזור כל כך מהר ואת האמת אני לא יודעת לכמה זמן עוד אשאר, פשוט הרגשתי צורך לחזור קצת"
"אז את מתכוונת לברוח שוב?"
"זה לא העניין של לברוח כבר.
אני חושבת שאני מוצאת את עצמי שם.
יש לי אופציה לעבודה והכרתי כמה אנשים מדהימים"
"אז מה גרם לך לבוא?"
"יש לי פה איזה עניין.."
"גילי אם זה קשור למה שהיה בנינו.."
"זה תמיד קשור איתמר"
"גילי שום דבר בהקשר של זה לא השתנה מבחינתי"
אני אומר והיא משפילה את המבט שלה.
אני יודע שהיא מאוכזבת אבל אני לא יכול לשקר לה.
"בזמן שלא היית פה היו כמה שינויים.
קרו כמה דברים שגרמו לי להרגיש קצת אחרת מבדרך כלל.."
"אני לא ממש מבינה"
"אני יודע אבל אני גם לא ממש רוצה לדבר על כל זה עכשיו.."
היא מוציאה סיגריה מהתיק שלה ומדליקה אותה.
משחררת לעברי את העשן הלבן שמלווה בשיחרור אוויר ואני מרגיש שהיא עוצרת את עצמה מלספר לי משהו..
"מה את לא אומרת לי?"
"למה אתה חושב שיש לי משהו לספר?"
"אל תעני לי בשאלה!
אני מכיר אותך קצת!
אני יודע מתי את מנסה להסתיר ממני משהו"
"אני לא.."
"גילי!"
"איתמר!"
אני מחייך ואיכשהו היא מצליחה לגרום לשנינו לצחוק מעט מאיך שהיא עונה לי ומהפרצוף שהיא עושה.
אני מרגיש אותה, אני יודע שהיא מנסה להזיז אותי מהשאלות, להזיז אותי מהנושא.
היא מתחמקת מלהגיד לי מה באמת קורה..
אני מכיר אותה, היא לא הייתה חוזרת אם היה לה טוב שם..
אני לא רוצה ללחוץ אותה ואני בטוח שכשהיא תרגיש שוב בנוח היא תספר לבד מה היו הסיבות שהחזירו אותה לכאן.
"אז איך המסיבות שם?"
אני בא לקראתה ומשנה נושא..
"וואו!
טירוף איתמר, פשוט טירוף מה שהולך שם.
הכל כל כך, משוחרר, כל כך זורם, הכל רגוע שם מבחינה רגשית שום דבר לא מזיז לך, אתה פשוט חי!"
"נשמע כמו חלום"
"אז זהו שזה לא חלום איתמר!
זאת המציאות שם.
אנשים עובדים, לומדים מבלים במקומות הכי טובים, אוכלים במסעדות הכי מיוחדות, חיים את החלום הזה כחיים בפני עצמם"
"את נראית זוהרת כשאת מדברת על החיים שם"
היא מחייכת ואוחזת ביד שלי, החיוך שלה גורם לי לחייך מיד אחריה.
העיניים שלה נוצצות והיא נראית נרגשת מתמיד..
"חשבתי על משהו.."
"על מה?"
אל תילחץ מזה, בבקשה!
ואל תשתגע לי ותצא משוגע כמו כל פעם כשאני מציעה לך משהו"
"דברי כבר יא מעצבנת!"
אני לא מצליח לקרוא אותה ואת התלהבות היתר שיש לה..
"אוקי"
היא אומרת ומתיישרת לידי, מניחה את הסיגריה במאפרה ולוקחת אוויר.
"מצאתי דירה מהממת שם, שאמורה להתפנות בקרוב, הם משאירים את הריהוט שהוא לא פחות ממושלם..
המיקום שלה מדהים, צמוד למרכז קניות, חנויות והכי חשוב קרוב לים..
היא לא זולה ממש, אבל היא שווה כל שקל וגם יש לי הצעה לעבודה הם רק מחכים לתשובה ממני..
חשבתי להציע לך לבוא אתי לגור שם!"
היא אומרת את המשפט האחרון ועוצמת את העיניים שלה חזק מהמבוכה ומהפחד של איך אגיב לזה.
"איך הגעת לזה?"
היא פוקחת את העיניים שלה ונראית מהוססת..
"אני חושבת שיעשה לך טוב לשנות קצת אווירה..
לשנות סיגנון חיים, לנסות להנות ממה שיש, אבל הפעם באמת!"
"גילי אני לא יכול.."
"למה לא איתמר?"
"כי כל החיים שלי כאן"
"אז מה?!
גם החיים שלי כאן, אבל שם הכל אחר, אני באמת חושבת שתצליח להנות שם ולפרוח"
"אני לא יכול פשוט לקום וללכת, לקום ולעזוב הכל!
מה גם שדברים השתנו פה קצת ואני עדין תקוע בחרא של עצמי עם כל הסיוטים והתסביכים.."
"אני אעזור לך, אני מבטיחה אני אעשה הכל כדי שיהיה לך טוב שם"
"אני לא יכול.."
"מה השתנה פה איתמר?"
"זה לא משנה מה השתנה פה, זה לא קשור אליך גילי, זה עניין שלי ואני לא יכול פשוט לקום וללכת..
יש לי מחויבות פה אם זה למשפחה שלי ולעבודה שלי.."
אני קם ולא ממש מוצא את עצמי.
אני שונא שהיא מעמידה אותי במקום הזה.
אני שונא שהיא ככה מתקילה אותי כל פעם מחדש..
"איזה מחויבות איתמר? על מה אתה מדבר?!
מה יש לך פה? אנחנו יכולים לבנות שם חיים מטורפים"
"את מבינה בכלל מה את מציעה לי?"
"כן! אחרת לא הייתי בכלל מנסה"
"גילי זה לא יקרה!
אני לא יכול לעזוב, אני גם לא רוצה!"
"איתמר אנחנו מכירים כל כך הרבה שנים, מעבר לרגש שיש לי אליך שכרגע לא באמת משנה, אני חושבת שיש לנו חיבור מעולה שמצליח לעבוד בכל דרך.
יש לנו חברות, יש לנו הרבה מעבר ואני באמת חושבת שנצליח להרים אחד את השניה בלי קשר לפן הזוגי..
מה לעזאזל קושר אותך לפה?"
היא מרימה את הטון שלה והוא נשמע מאוכזב, עצוב אפילו ואני לא מצליח להבין למה..
אני הריי לא חייב לה שום דבר ותמיד הייתי ישיר וברור איתה..
היא נעמדת מולי והעיניים השחורות שלה מבריקות אלי..
אני משחרר אוויר ואני מרגיש שאני חייב להגיד לה על מיכאלה..
כדי שתבין שביני לבינה לא יכול לקרות שום דבר..
שתבין שיש כאן מישהי שחשובה לי ואני רוצה להיות איתה.
אנחנו מסתכלים אחד על השניה ובאותה נשימה, שנינו משחררים מהפה את הסיבות האמתיות שלנו..
"התאהבתי במישהי.."
"אני בהריון ממך!"

************************
אוקי!
היא חזרה וחזרה בגדול הגברת!
מה תגידו עכשיו?
איך תשמיצו אותי?
מחכה לכם בתגובות חחחח
שיהיה לכם יום שלישי חמים ונעים יא אהבות!
אוהבת אתכם מלא!
נתראה בפרק הבאאאאאא

V D עקוב אחר V
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Aviya Braham
Aviya Braham
אווווו אוקי....I like it ❤❤❤
הגב
דווח
V D
V D
באמת?!?!
זה שינוי מרענן לעומת מה שבא לכולם פה לעשות לי חחחחחחחח
❤❤
הגב
דווח
Aviya Braham
Aviya Braham
אני אוהבת מסובך...ואותך❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
V D
בוא רק לרגע..
בוא רק לרגע..
מאת: V D
יצור שבור..
יצור שבור..
מאת: V D
תחזרי כבר..
תחזרי כבר..
מאת: V D
רק עוד חלום
רק עוד חלום
מאת: V D
מרתק
מגע אסור- 44
מגע אסור- 44
מאת: shir shir
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
גדולה מהחיים פרק- 10
גדולה מהחיים פרק- 10
מאת: Maya B
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
מומלצים מהמגירה
זיפים
זיפים
מאת: SHALEV PERETZ
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
"החיים הם זריחה נהדרת".
"החיים הם זריחה נהדרת".
מאת: Yoav Rehavi
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף