כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

הנסיכה על הסוס הלבן 6

"גל אני נשבעת לך שאני לא יודעת מאיפה זה בא" אני מנסה לדבר לליבו, זה מה שיחסר לי, שיוציא את העצבים שלו עליי עכשיו. "ירדן הכל בסדר, אני רק רוצה להיות לבד עכשיו" הוא עוצם עיניים ומשלב את כפות ידיו זו בזו. אני לא יכולה שלא לתת לו את מה שהוא רוצה. אני חייבת להבין מאיפה מגיע כל האנטי של דויד כלפי רותם, מי שעוד מעט תהיה הכלה שלו, במידה והיא תגיד לגל כן כמובן...

פרק 6:
-נקודת המבט של ירדן-
-כעבור יום-
אני נכנסת למשרד בבוקר ומברכת את נאיה בבוקר טוב כשפתאום נשמעות צעקות מכיוון החדר של דויד, המנכ"ל ואבא של גל. אני מתקרבת לפתח הדלת מבלי שייראו אותי ואני מתחילה להבין מה נאמר בויכוח בין גל לאבא שלו. "אבא אני נשבע לך שזה לא יקרה יותר" גל נשמע בקול מתחנן. "זו הייתה אמורה להיות גולת הכותרת שלנו, אחרי הרבה זמן ששטיינמן לא ויתר על הקרקעות האלה, ובשנייה אחת זה נמחק" דויד מטיח בו את העצבים שלו, "אם היית מתרכז יותר בעבודה ופחות בחברה שלך לא היינו מגיעים למצב הזה". המשפט האחרון שדויד מוציא מהפה שלו מכניס אותי למן הלם וגורם לי לרצות להקשיב לויכוח יותר. "אני סיימתי כאן" גל אומר בטון נחרץ ויוצא מהחדר, לא לפני שאני מסתלקת מהר מהדלת, שלא יגלה ששמעתי. אני מתיישבת במשרד שלי, מתקשה לעכל את מה ששמעתי כמה דקות קודם לכן. דויד לא תומך בקשר של הבן שלו וחברה שלו, אבל למה? מה כבר קרה? אני מתה להשיג לעצמי פתרונות על השאלות שלי אבל גל הוא בטוח לא הכתובת כרגע בשביל לספק את צורך הרכלנות שלי. דויד יוצא מהחדר שלו ועובר על פני השולחן שלי, אבל עוצר. "הו ירדן" הוא מחייך אליי, "לא שמתי לב שהגעת, בוקר טוב". "בוקר טוב" אני מחזירה אליו חיוך ומנסה לעכל עדיין את מה שקרה כאן. "בואי איתי רגע" הוא מבקש ואני מהנהנת וקמה ממקומי. אנחנו הולכים לחדר של גל. אוי לא, למה יש לי תחושה רעה בקשר לזה? גל שעסוק בניירת מרים את הראש כשהוא מבחין בנוכחותנו. "מה עכשיו? באת לנזוף בי בנוכחותה?" - "מהיום ירדן היא הסמנכ"ל ואתה מתחתיה". מה לעזאזל?! "מה?" שנינו, גל ואני, פוערים את הפיות שלנו בתדהמה ואומרים ביחד. "אני מפסיק לשלם על הטעויות שלך, אני צריך מישהו אחראי תחתיי, וירדן, בחודש וקצת שהיא כאן, הוכיחה שהיא כזו" הוא אומר ובא ללכת. "דויד אני לא..." - "קבעתי עובדה" הוא קוטע אותי ומסתלק משם ומשאיר אותי חסרת אונים מול גל הפגוע. אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי עכשיו. "גל אני נשבעת לך שאני לא יודעת מאיפה זה בא" אני מנסה לדבר לליבו, זה מה שיחסר לי, שיוציא את העצבים שלו עליי עכשיו. "ירדן הכל בסדר, אני רק רוצה להיות לבד עכשיו" הוא עוצם עיניים ומשלב את כפות ידיו זו בזו. אני לא יכולה שלא לתת לו את מה שהוא רוצה. אני חייבת להבין מאיפה מגיע כל האנטי של דויד כלפי רותם, מי שעוד מעט תהיה הכלה שלו, במידה והיא תגיד לגל כן כמובן... אני ממלאת אחרי הבקשה של גל וסבה על עקביי חזרה לשולחן שלי, לא לפני שאני שולחת לו מבט שאומר 'בבקשה אל תכעס עליי'. אני נעמדת אל מול השולחן שלי כשדויד מופיע בתחילת המסדרון. "ירדן בואי אליי למשרד בבקשה" הוא קורא ונעלם אל תוך החדר שלו. אני הולכת אל עבר החדר שלו אחוזת חרדה, לא יודעת מה לחשוב, ואיך הגעתי לעמוד באמצע הריב הזה. "תשבי בבקשה" דויד מצביע על הכיסא שמולו ומזמין אותי להתיישב. אני מתיישבת בכיסא ומשלבת רגליים בדריכות, מצפה לשמוע מה שיש לו להגיד, ואולי גם אצליח לשפוך אור על היחסים שלו עם רותם. "תראי, אני יודע שהפלתי עלייך פצצה ושזה לא פשוט, אבל אני סומך עלייך, מאוד, הוכחת לכולם שאת רצינית ואחראית מאוד..." - "אבל מפה ועד למנות אותי לסגנית המנהל כשאני כאן בקושי חודש?". "כן, יש אנשים שיודעים להוכיח את עצמם בזמן קצר, ויש כאלו שגם 10 שנים לא יעזרו להם" הוא אומר והלב שלי מתכווץ מחשש שהוא מתכוון לבן שלו, זה לא נכון, גל רציני ואחראי, טעות אחת לא תיקח את זה ממנו. "אבל דויד, אתה יודע כמה שגל תותח בתחום, אז הוא טעה פעם אחת..." - "נכון, ובכל זאת". "מה בכל זאת? הוא הבן שלך" אני מנסה לשכנע אותו שיפסיק את הטירוף הזה, הוא לא יכול לעשות שרירים על הבן שלו רק בגלל טעות מטופשת אחת! הוא לוקח הרבה אוויר בבת אחת ואז משחרר אותו. "תראי, גל עכשיו לקראת מעבר שלב בקשר עם החברה שלו, הראש שלו לא 100% בעסקים בעבודה, אני צריך מישהו שישקיע את מלוא תשומת הלב לכל פרט ופרט, אין לי זמן עכשיו להתעסק בתקלות בגלל קשר מטופש" הוא פולט בטעות את המילה האחרונה ואני זזה בכיסא שלי באי נוחות. "קשר מטופש? הבן שלך מתכוון למסד את הקשר שלו" אני מנסה להעמיד אותו במקומו. "תראי, אל תיכנסי למקומות שאת לא קשורה בהם" - "אני קשורה בסיפור הזה מהרגע שהחלטת לקדם אותי על חשבונו של גל, מה הקטע? למה אתה כל כך אנטי הקשר הזה?". "מי אמר שאני אנטי?" - "קצת קשה לפספס עם כל האימרות שלך, אתה חושב שגל לא שם לב לזה?". "גל יודע טוב מאוד מה דעתי על הקשר הזה.." הוא אומר. "ולמה אתה נגד הקשר הזה? כי הוא גורם לגל להתרכז פחות בעבודה?" אני שואלת. "לא" הוא אומר ומניח את כפות ידיו על השולחן, טבעת נישואין זהובה מונחת לה ברוגע על הקמיצה בידו השמאלית, אם הוא נשוי אז למה הוא כל כך נגד שהבן שלו מצא את האחת? "זו החברה הזו שלו... היא.. היא" הוא אומר ונראה שקשה לו להוציא את המילים מהפה, "היא מנצלת אותו, היא לא אוהבת אותו, היא איתו בגלל ההון שיש למשפחה שלנו". מה? מאיפה הוא הביא את זה? "אל תשאלי אותי מאיפה אני יודע את זה, אני פשוט יודע, היא מאכילה את הבן שלי בשקרים עם כפית" הוא אומר ולפי הבעת פניו נראה שמאוד קשה לו עם זה. "אמרת את זה לגל? הוא יודע שזה מה שאתה חושב?" - "אני לא חושב את זה, אני יודע את זה!" הוא נוזף בי אבל אז מחזיר את הטון דיבור הרך, "וכן, אבל הוא לא מאמין לי, את יודעת, האהבה עיוורת". כשאני מסתכלת על דויד כשהוא ככה ממש כואב לי עליו, אני מאמינה לו, למרות שאני לא מכירה ובחיים שלי לא ראיתי את רותם, רואים עליו כמה שהוא אוהב את הבן שלו. "הבן הבכור שלי עוד כמה ימים הולך להציע לאישה הזו נישואין ואני רק יכול להסתכל מהצד ולראות אותה שוברת אותו" הוא אומר בלב כבד, "העסקה של שטיינמן בכלל לא מעניינת אותי, רק העובדה שהוא מתרכז פחות בעבודה בגללה". "דויד אני מצטערת, הלוואי שהייתה לי דרך לעזור" אני אומרת ומסתכלת עליו במבט מרחם כזה, הלוואי שגל היה מבין שאבא שלו רוצה רק בטובתו. "זה בסדר, עירבתי אותך מעבר למה שהיית צריכה, אני מצטער שהפלתי עלייך את כל זה, אבל כרגע אני רוצה אותך מתחתיי, אולי זה יגרום לגל להתפכח" הוא אומר ואני מהנהנת בהבנה, אחרי שקיבלתי הסבר הגיוני, מקובל עליי כל מה שקרה כאן. אני אוהבת את העובדה שהוא סומך עליי מספיק בשביל לפתוח דברים אישיים מולי, ואני מאמינה לו בלב שלם שמה שהוא חושב זו האמת, אני אפילו לא יודעת למה.

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אלעד וויקי מלול
אלעד וויקי מלול
מהמםםםםםם המשךךךךך
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
תודה ♡ עלה!
הגב
דווח
Anat
Anat
המשךךך
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
סיפורים אחרונים
קולטר
קולטר
מאת: אין לי .
בונד
בונד
מאת: איש המגבעת
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema