כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

הנסיכה על הסוס הלבן 5

"עזבי אין לי כוח עכשיו לכלום" אני נוטש אותה והולך לחדר האמבטיה, אני מרגיש שאני חייב איזו מקלחת קרה שתעיר אותי מהמצב הזה.

פרק 5:
-נקודת המבט של גל-
"אני מתכוון להציע לחברה שלי נישואין" אני נושף אוויר מהפה שלי ומספר לה את זה, אני לא רואה בה עובדת שלי, אלא יותר בכיוון של ידידה טובה, היא אשת שיחה אמיתית, אני מרגיש שאני יכול לספר לה הרבה על החיים האישיים שלי ועל מה שקורה לי עם רותם, היא תמיד מבינה אותי ונותנת לי עצות טובות, מסבירה לי לפעמים במה אני טועה, ואני מאוד סומך עליה. אני חושב שהכימיה הטובה שלנו מורגשת גם בעבודה, הצלחנו לסגור הרבה עסקאות יוקרתיות מאז שהיא נכנסה למשרד, ובינינו, מי יכול לסרב לבחורה יפה כמוה?
היא נראית כאילו תקף אותה הלם, אבל מהר מאוד היא מתאפסת על עצמה. "יאא" היא מחייכת כשהיא מתעשתת, "איזה יופי, מתי?". עכשיו כשהיא מפרגנת לי אני מרשה לעצמי לחייך באופן מלא. "חמישי הבא, יש לה יום הולדת 24, אז בערב הזמנתי מקום למסעדה שהיא אוהבת" אני עונה. "איזה חמוד, היא בטוח תגיד כן" היא מחייכת אליי ואני רואה בעיניים שלה שהיא שמחה בשבילי, איזה כיף. "אני מקווה" אני מחייך, הלוואי שהיא תגיד לי כן, "מה איתך? אין מישהו?". "לא" היא מחייכת ומנידה בראשה לשלילה, "כשזה יבוא זה יבוא". "תהיי בטוחה שזה יבוא" - "אני לא לוחצת, אם מישהו שאני רוצה יגיע כל האופציות פתוחות". אני מהנהן ואנחנו ממשיכים לדבר על הא ודא תוך כדי האוכל, השיחה זורמת ואני ממש מרגיש שיש מישהו שמקשיב לי ומתעניין בחיי הפרטיים. "טוב" היא מחייכת כשאנחנו מסיימים את האוכל, "נחזור למשרד?". "כן כן, אני אזמין את החשבון ואשלם" אני אומר וממשיך לדבר בדיוק כשהיא באה להתווכח איתי, "אל תעזי להתווכח, עליי". היא מחייכת בהבנה ואני קורא למלצר שמביא איתו את החשבון, אני משאיר שטר ונותן לו הוראה לשמור את העודף, השיחה עם ירדן הרימה לי את המצב רוח בהחלט. אנחנו יוצאים מהמסעדה וחוזרים למשרד מחוייכים. היום עובר מהר, אני מסיים כמה פגישות שנקבעו לי מראש, מקדם חוזים לקראת חתימה ומריץ עסקאות בטלפון. כשסוף היום מגיע אני מסדר את הדברים והניירות החשובים בתיק שלי וקולט את ירדן נשענת בחינניות על פתח הדלת. "סיימת?" אני מרים את הראש אליה והיא מהנהנת בחיוך. "משוחררת, את צריכה טרמפ הביתה?" אני שואל בנימוס. "לא" היא מנידה בראשה לשלילה, "יש לי אימון אישי, אני נוסעת ישר לשם". "וככה את הולכת לאימון?" אני מגחך. "יש לי בגדים באוטו" היא משלבת ידיים בתוחכה ומחייכת. "טוב, אז שיהיה אימון נעים, ניפגש מחר" אני מחייך. "ביי, תודה" - "תודה לך דוני". היא מחייכת ומסתלקת מהמשרד. אני מסיים לארגן את הדברים שלי ולפני שאני יוצא מהמשרד אני עובר דרך החדר של אבא שלי. "אבא אני הולך" אני אומר כשהוא בדיוק מנתק שיחה בטלפון. "ביי ילד" הוא מחייך, "חברה שלך מחכה לך בבית?". "אבא יש לה שם" אני מגלגל עיניים, אני בקשר עם רותם כבר 3 שנים והוא לא כל כך תומך בקשר הזה, הוא טוען שהיא איתי בגלל הכסף. "רותם מחכה לך בבית?" הוא מתקן את עצמו. "נראה לי" - "נראה לך? אתה לא יודע איפה חברה שלך?". "פעם אחרונה שדיברתי איתה בצהריים היא הייתה בבית" אני עונה, "ביי אבא". אני ממהר להסתלק משם, עם כמה שאני אוהב את אבא שלי הייתי שמח יותר אם הוא מקבל פשוט את הקשר הזה כפי שהוא. אני יוצא מהמשרד ונכנס אל האאודי, מתניע אותה מהר ונוסע הביתה. אני פותח את דלת הבית ולמרבה ההפתעה רותם לא כאן, בדרך כלל היא מעדכנת אותי כשהיא יוצאת ולאן. אני מניח את התיק שלי על השולחן ומתחיל לפתוח את הכפתורים שבחולצה שלי כשפתאום צליל סיבוב מפתח נשמע מכיוון הדלת, ורותם מופיעה בסלון. "יפה שלי" אני מזנק אליה ומחבק אותה, "איפה היית?". "אממ.." היא מהססת לרגע, "אצל חברה". "אצל מי?" אני שואל. "ליאור" - "אהה". "איך היה בעבודה גולי?" - "בסדר, חשבתי עלייך הרבה". היא מחייכת וכורכת את זרועותיה סביב הצוואר שלי, אני מרים אותה ומניח אותה על שולחן הבר במטבח שלנו, היא כורכת את הרגליים שלה מעל המותניים שלי ומביטב בי מלמעלה. אני מצמיד את השפתיים שלי לשלה והיא נושכת לי את השפה התחתונה ועוזרת לי להוריד את החולצה שלי. אני מתכוון להוריד את החולצה שלה כשבדיוק האייפון שלה מצלצל וקוטע את הרגע. "מאמי תביא לי את הפלאפון" היא מנסה להתנתק כשאני ממשיך להדביק לה נשיקות קטנות על השפתיים, "די מאמי תביא רגע". אני נכנע ושולח יד אל קצה השולחן, שם מונח האייפון. "מי זה גיל?" אני שואל כשאני בוהה במסך המרצד. "סתם, חברה מהלימודים, אתה לא מכיר" היא אומרת מהר ומחייכת, "בוא נמשיך". אני דוחק שוב את הפלאפון לצד וחוזר לנשק אותה בצוואר, כשהיא מרימה אותו למעלה מה שגורם לי להעמיק את הנשיקה ולהתחפר עוד יותר בצוואר שלה. היא מרימה את הידיים שלה למעלה ואני מרים לה את החולצה ועוזר לה לפשוט אותה. היא נשארת בחזייה ואני יורד לשדיים שלה, תופס אותם בשתי הידיים שלי ומכניס את הראש שלי ברווח שביניהם. היא גונחת ותופסת את הראש שלי ומעבירה ידיים בשיער שלי. שוב צליל טלפון נשמע, הפעם זה האייפון שלי שמחליט להרוס את החגיגה. אני מתנתק בחוסר רצון משווע מהציצים של רותם כשעל הצג מופיע השם 'אבא'. "לא לא" רותם נאנחת, "תחזור לכאן". "זה אבא שלי אני חייב לענות" אני נאנח והיא מגלגלת עיניים.
"הלו אבא"
-"גל תקשיב, שטיינמן פיצץ את העסקה, אין לנו את הקרקע בבוסטון"
"מה?! מה זאת אומרת? הוא חתם על החוזה!"
-"עורך הדין שלו מצא פרצה בחוזה שאיפשרה לו להתקפל, הוא נתן אותה לאיזה עסקן סיני מפוצץ בכסף"
אני מטיח אגרוף בשולחן ורותם קופצת בבהלה.
-"גל, אסור לנו לעשות טעויות כאלה, מי הכין את החוזה? ירדן או אתה?"
"אני אני, נראה לך שמישהי שעובדת רק חודש תיגע בעסקה הזו?"
-"אבל היא הייתה איתך בפגישה עם הנציגים שלו ברמת גן"
"נכון, אבל בחוזה היא לא נגעה"
-"גל, אין צורך שאגיד לך שאני מאוכזב..."
"אבא אני נשבע שעברתי על החוזה הזה 20 פעם!"
-"ובכל זאת העסקה הזו נפלה"
"אני מצטער, מה אתה רוצה שאני אגיד?"
-"שנינו צריכים לקוות שזה לא יגרום לשאר המשקיעים לרדת מהעסקה של גולדסטיין, אני לא רוצה עוד טעויות כאלה בתקופה קריטית כזו של השנה, תיכנס לפוקוס" הוא מנתק לפני שאני מספיק להגיב.
"מה קרה גולי?" רותם מנסה לקחת לי את היד ואני מסרב. "העסקה של שטיינמן, עם הקרקעות בבוסטון, נפלה בגללי" אני אומר והיא מסתכלת עליי במבט מבואס. "די יפה שלי זה לא אומר כלום" היא אומרת ומנסה למשוך אותי אליה, "בוא נמשיך זה יעודד אותך". "עזבי אין לי כוח עכשיו לכלום" אני נוטש אותה והולך לחדר האמבטיה, אני מרגיש שאני חייב איזו מקלחת קרה שתעיר אותי מהמצב הזה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נעה גולדשטיין
נעה גולדשטיין
המשךך
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
עלהה
הגב
דווח
Anat
Anat
רותם נראה לי באמת איתו בגלל הכסף .. זה נראה שיש לה יד במה שקשור לעסקה הזאת
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
יום 9
יום 9
מאת: המועדון הסודי
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
מאת: שירלי חיון
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
הסיפור שיכול היה לקרות
הסיפור שיכול היה לקרות
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan