כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

יש לי הכל- פרק 49

"אתה מתנהג כמו ילד קטן וחרמן" או בקיצור: הדייט הראשון שלי ושל טליה

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

לבקשת הקהל חחחח

פרק 49: לאכול (ו)סרט

אני רואה את המונית שהזמנתי לטליה נעצרת מתחת לבית ונכנס חזרה אל הסלון. עכשיו צריך לחכות שהבייביסיטר תגיע. אני פותח את דלת הבית ומחכה שתעלה במעלית. כשאני שומע את הדלתות נפתחות, אני מתקדם חזרה אל הכניסה ורואה אותה עומדת מולי. וואו. היא נראית כל-כך יפה.
היא לבושה בחצאית כחולה מקטיפה (שאני מעביר עליה את היד תוך כדי שאני מחבק אותה. להתנשק איתה בעמידה זה קצת קשה ואולי בלתי אפשרי. איזה חרא זה להיות שני מטר בקטע הזה! ), חולצת שיפון לבנה אבל בגוון שקוף שאפשר לראות את החזייה שלה מתחת, והפעם זו חזייה אמיתית ולא ספורט, והיא נועלת נעלי עקב מאוד גבוהות בצבע לבן גם. השיער שלה, שבדרך-כלל גלי, עכשיו חלק ממש ואפשר לראות שהקצוות שלו בהירים בהרבה מהשורשים. היא מאופרת רק בעיניים. אני מצליח לראות את הנקבוביות שלה, וכמו שלי, גם לה יש חורים בפנים. אני לא יודע אם היא סבלה מעודף חצ'קונים או לא, מה שכן יש לה כרגע כמה באזור הסנטר וזה כנראה למה היא בלי מייקאפ. אני דווקא אוהב אותה ככה.
"הבייביסיטר לא באה?" היא נעמדת בכניסה לחדר שלי ורואה שתום ישנה שם. "אה, היא חזרה לישון איתך?"
"אם תישארי לישון פה כשנחזור, אני אעביר אותה לחדר שלה." אני עומד במקום. "אין לה כבר חום וגם הקקי שלה חזר להיות מוצק. את לא מבינה כמה מאתגרים היו הימים האחרונים."
"אין לי ילדים אז אני לא מבינה." היא מסתובבת אלי ומתיישבת על הספה. "העקבים האלה הורגים אותי. אני כנה איתך ותדע שלא נוח לי איתם."
"סליחה?" אני מתיישב לידה ונותן לה נשיקה על השפתיים. אני רוצה יותר, העיניים שלי כבר עצומות, אבל היא מתרחקת ממני מהר. "הכל בסדר?"
"אנחנו יוצאים, לא?" היא מחייכת חיוך קטנטן.
אני מוציא את הנייד מהמטען. "כן. הבאת את הרישיון שלך?"
היא מוציאה מהתיק הקטן והשחור שתלוי לה על המותן את רישיון הנהיגה שלה. "דווקא מחמיא לי להיות הנהגת שלך."
"רוצה גם להיות הבשלנית שלי?" אני שם לה ביד את מפתחות הרכב. "יום שישי אני לבד פה. לא בא לי לנסוע להורים שלי."
"אתה כאילו מזמין אותי לארוחת ערב, אבל שאני אבשל?" היא נראית משועשעת מהרעיון וצוחקת בקול.
"תראי, אפשר ללכת לאיזו מסעדה. אני פשט מעדיף משהו אינטימי בבית." אני פוזל אל השולחן שצמוד לקיר לפני היציאה למרפסת. "בתכלס? לא נגעתי בשולחן הזה כמה חודשים טובים."
היא נאנחת. "אוי, איתי. מה יהיה איתך?" אני רוצה לענות לה כשבדיוק האינטרקום מצלצל, והיא קופצת מהספה לכיוון המכשיר שפותח את דלת הכניסה למטה.
אני מסביר לבייביסיטר מה נמצא איפה במטבח ובחדר של תום, אומר שהיא אכלה ולא אמורה לקום ויוצא בעקבות טליה מהדירה אל המעלית. אני קולט שהיא כמעט נופלת מהעקבים ותוהה איך היא תצליח לנהוג ככה. ואת האמת? מצחיק לראות אותה מעיפה אותם אל המושב האחורי ונוהגת יחפה.

"טוב, אני אוריד אותך פה ואחפש חנייה." האוטו עוצר ממש על המדרגות שבכניסה לסינימה סיטי בגלילות. "אתה יכול אולי להוציא את הכרטיסים בזמן שאני מקיפה את המתחם. משום מה מלא פה למרות שעדיין לא סוף שבוע."
אני לא יכול להתאפק יותר ומצמיד את האף שלי אל הצוואר שלה (יותר נכון לומר שאני מוריד את הראש... זה מתסכל קצת הבדלי הגובה האלה ~). יש לבושם שלה ריח ממכר שהתפזר בכל רחבי המכונית, ואני באמת שלא יכול לא להסניף אותו. "באיזה בושם את משתמשת?" אני מרגיש את הניחוח שלו חזק בנחיריים שלי.
"קלואה."
אני לא מסוגל לראות את הבעת הפנים שלה משום שהעיניים שלי נמצאות ממש מתחת ללסת שלה. שם הבושם נשמע לי מוכר ומהר מאוד אני נזכר מאיפה. היה לסתיו גם אחד עם סרט ורוד כזה שעולה 500 שקל. בלי להתכוון אני פולט שהיא פלצנית כמוה בקטע של בשמים יקרים, וטליה מזיזה אותי ממנה בלי התראה פתאום.
"מתכווצת לי הבטן כשאתה משווה." היא מסתכלת דרך המראה שלא מפריעה לשום מכונית בדרך לכיכר הצמוד. אני מבין את הרמז ויוצא מהמכונית.

טליה מופיעה כמעט רבע שאחרי שהוצאתי את הכרטיסים והספקתי לעשות לא מעט סלפי עם אוהדים ואוהדות (והיו גם הרבה איחולי החלמה מהירה). היא בדיוק מבחינה בי כשאני מסיים עוד סט של תמונות עם שתי אוהדות וממתינה עד שאסיים.
"החנייה לא קרובה, אני מבין." אני נותן לה את הכרטיסים כדי שתשים אותה בתיק שלה. במכנס השחור שלבשתי יש רק שני כיסים ובאחד יש את הארנק שלי ובשני את הפלאפון.
היא עומדת לרגע מולי ומסדרת את קצוות החולצה הקצרה בגוון ירוק זית שאני לובש. "אתה תחכה עד שאני אביא את האוטו כשהסרט יסתיים." הציפורניים שלה נוגעות לשבריר של שנייה בקטע עור חשוף שלי ואני מקבל צמרמורת ישר. היא מסתכלת על הכרטיסים.
"אוי ואבוי, בחרת סרט אקשן?" היא הולכת לאט בגלל הקצב שלי ושל הקביים.
אני מחייך לעצמי מפני שהעיניים שלה שקועות בשם הסרט. "מצטער שהסרט לא קומדיה רומנטית או משהו של בנות."
טליה חוזרת אחרי בטון מתנשא קצת, "משהו של בנות."
אנחנו עוצרים ליד עמדות הפופקורן והשתייה, והיא קולטת שהיא תצטרך להחזיק את הכל. "תעשי שתי נגלות. הסרט מתחיל עוד רבע שעה ובטח יש לפני פרסומות וטריילרים," אני מציע.
"רעיון טוב." היא מושיטה לי את אחד הכרטיסים. "תיכנס בינתיים לאולם, אל תאמץ את הרגל. אתה תסתדר?"
אני מהנהן ומתחיל ללכת לכיוון אולם מספר 8. כשאני מגיע אל המדרגות שבתוך האולם ומתחיל לעלות אל השורה העשירית, טליה מופיעה ומדלגת עם שני בקבוקי מים עד לאיפה שאני נמצא. כמובן שהיא עוקפת אותי, אני מרגיש כמו חילזון, לא, יותר נכון כמו צב, עם הקביים האלה. "שותפה לאהבה למים," אני אומר לה ומתיישב על אחד הכיסאות. דווקא בחרתי מקום לא רע.
"קולה זה איכס." היא מוציאה את הלשון שלה כאילו היא נגעלת ומקפצת חזרה לכיוון היציאה. "אני הולכת להביא את הפופקורן. קניתי בינוני כי אני לא ממש אוהבת את התחושה השומנית שלו בשלב מסוים."
אני מוציא את הנייד מהכיס ושם אותו על מצב שקט. אחר-כך אני נכנס לאינסטגרם ורואה שאביטל ומאיה נמצאות במסעדה ומתלהבות מכך שעונת המרקים התחילה. אני מחפש את ה-REPLAY וכותב שאני מצפה להזמנה בפעם הבאה. מאיה משיבה מהר: "אין בעיה, אהוב שלי", ואני בערך מחייך. אני עובר על עדכונים נוספים, כולל תמונה של אחותי וחבר שלה בחדר השינה שלה מול המראה. הסתומה הקטנה לא מבינה שפלאש מכער את כל התמונה ולא רואים את הפרצוף שלהם. אני רוצה לכתוב לה את זה, כשטליה חוזרת עם הפופקורן ובטופ שלו חמצוצים.
"אני לא נוגע בזה," אני אומר ישר כשהיא מתיישבת ולוקח כמה חתיכות.
"אם הייתי יודעת ככה, הייתי לוקחת שוקולד." היא עומדת לפתוח את החמצוצים.
"אז לכי תחליפי. בקצב ההליכות שלך בדוק תשקלי 50 ומשהו כבר." אני מקווה שהיא מבינה שאני צוחק.
היא מכניסה לפה חתיכה כחולה. "שטויות. זה גם בסדר."
כשהסרט מתחיל, והאולם נהיה חשוך לגמרי, אני פוזל לרגע אליה. היא עסוקה בפופקורן, ולכן אני פשוט שם את הידיים על הרגליים הארוכות שלי וזהו. איפשהו לקראת אמצע הסרט, היא לוחשת לי אם אני רוצה פופקורן או שתשים את הקרטון שעוד חצי מלא על הרצפה. אני מסרב, והיא מניחה אותו בצד שלה. היד שלה עוברת לרווח שבין המושב שלי לשלה, רק ששלי נמצאת שם. היא בטבעיות גמורה מניחה את כף היד שלה על שלי, ממש סוגרת את האצבעות שלה עלי. אני מקווה שהיא לא תרגיש שאני מתחיל להזיע. אני חושב שאני מתרגש. כמה זמן לא הרגשתי ככה... אני מסתכל עליה ומחפש את התגובה שלה. העיניים שלנו מצטלבות לשנייה. אני מאבד פתאום עניין בסרט. אני מסתכל לה על השפתיים, ורואה שהן נהפכות לסוג של החיוך. היא משעינה את הראש שלה על הגוף שלי. הכל בסדר.

"לא מספיק אתה לא יודע לבשל, אתה גם לא יודע לבחור סרט!" טליה אומרת ישר כשהאורות באולם נדלקים והכתוביות מופיעות. "אני לא מאמינה שבזבזתי כמעט שעתיים מהחיים שלי על הסרט הדבילי הזה. ברצינות, לזה חיכית?"
אני מסמן לטליה שנמתין עד שהשורות שמאחורינו יתרוקנו לגמרי. אני לא רוצה לעכב אף אחד. "לדעתי הוא היה אחלה, מה יש לך?" אני מוציא לשנייה את הנייד מהכיס ומחזיר כשאין שום התראה/הודעה/שיחה שלא נענתה. תום ישנה עדיין אם ככה. "רוצה ללכת לבלאק שיש פה? אני קצת רעב."
"לא נעים מהבייביסיטר. תיכף אחת עשרה." היא סורקת את האולם. "אני חושבת שאפשר להתחיל לצאת. הסדרן פה לוטש בנו מבטים."
"לוטש," אני חוזר אחריה ומרים גבה. "את לא רעבה בכלל?"
"רעבה לצ'יפס, הומפרייז... משהו כזה. לא המבורגר עכשיו." היא מביאה לי את הקביים למרות שלא ביקשתי עזרה, ואנחנו מתחילים לרדת במדרגות אל היציאה מהאולם.
הבלאק כמעט ריק ומוצאים לנו מקום ישר תחת התאורה האדומה העמומה והדי אינטימית. אני מזמין המבורגר וסלט, היא מזמינה צ'יפס גדול שאני כמובן אגנוב לה חתיכות ממנו ואוספת את השיער שלה.
"יפה לך פזור אבל," אני אומר ומבואס מכך שאנחנו יושבים אחד מול השנייה. "תעברי לשבת לידי."
טליה מזיזה את הצלחת שלה למקום שליד הספה שאני יושב עליה וקמה אלי. "אתה יודע, פעם גל, הבחור מהפסיכומטרי (איך אפשר לשכוח? ) אמר לי שבחור ובחורה יושבים אחד מול השנייה רק אם הם ידידים."
"אנחנו כבר לא ידידים, לא?" למה אני בעצם שואל? ברור שאנחנו לא.
היא בולעת את הרוק שמצטבר לה בפה ומשפילה את המבט. "כבר לא."
"רגשות אשם תוקפות? להתקשר למשטרה?" אני מקווה שהבדיחה הזאת תעבוד.
היא קצת מחייכת, מורידה את תיק הצד שלה, מניחה אותו בקצה השולחן וממש מתקרבת אלי. אני אוהב שהיא נשענת לי על הגוף. הייתי חופר לה ומשחק לה בשיער, אבל צריך להיות היגייני לפני האוכל.
"מה מטריד אותך?" אני עדיין מצליח להריח את הבושם שלה. אולי הוא נדבק לי לחולצה בשעתיים האחרונות, כי זו הפעם השנייה שהיא ממש דבוקה אלי?
"לא יודעת. הזמן האחרון נראה לי כמו חלום ופתאום אנחנו בדייט, ואני רוצה להגיד שאני מאושרת, אבל זה שלא דברים קרו בדרך טבעית, מבין?" היא סוג של מתפתלת, ולי סוג של מתחיל לצמוח כאב ראש מלנסות להבין.
"שום דבר כבר לא קורה בדרך טבעית." אני מרגיש שהזרוע שלי מתחילה להירדם, אבל "העטיפה" שלי את טליה נותן לה סוג של ביטחון. נדמה לי. "את חושבת שאימוני הקליעות שלי שאני אשכרה יושב על שולחן וקולע לסל זה טבעי? אני רגיל לנתר לסל. זה מרגיש, לא עלינו, כמו כדורסל כיסאות גלגלים. פתאום כל הכוח בידיים והרגליים נשארות במנוחה."
"מתי מורידים לך את הקיבוע/גבס/חבישה מה שזה לא יהיה?" היא פוזלת אל כפות הרגליים שלי. "ותחזור ללכת עם שתי נעליים." אני שומע שהיא מגחכת.
מלצר מביא את האוכל לשולחן, ואנחנו מתחילים לאכול. אני יותר נכון אוכל, והיא מנשנשת כמה חתיכות צ'יפס ומרחיקה ממני את הצלחת כשהיא אומרת באנגלית: "ALL YOURS."
"מחרתיים אני אדע יותר פרטים. בבדיקה האחרונה הרופא שלי שיער שבדצמבר אני כבר אוכל לחזור ללכת מלא. קשה וכואב לי לדרוך על כף הרגל עדיין."
היא מהנהנת ומלקקת עם האצבע שלה טיפה מיונז שנשאר לה בצלחת. "בסדר, אני אבוא אליך ביום שישי מהערב המוקדם כדי לבשל קודם. אתה יכול לעשות קניות באינטרנט עם משלוח בבוקר, לא?"
אני עונה בפה מלא, "בטח שאני יכול. תכיני לי רשימה עד יום חמישי בבוקר מה את צריכה ואני אזמין."
"כנפיים ברוטב צ'ילי?" היא קורצת אלי ומרימה בו זמנית את הלחי שלה.
"את מכירה אותי כל-כך טוב שזה מפחיד." בתכלס, הגיוני שהיא מכירה אותי ככה. אנחנו מסתובבים ביחד כ"חבורה" מעל שנתיים.
המלצר מביא לנו מגבונים. אני לא ממש רוצה לחזור הביתה ושואל את טליה אם היא רוצה קינוח. היא נשענת על הספה אחרי שלוקחת חזרה את התיק שלה ומנידה את הראש. אני שם לב שהרגליים שלה קצת פתוחות ומכניס את היד ברווח שבניהן, בתוך החצאית שלה. אני מרגיש שהיא לבושה בתחתונים רגילות, לא תחרה ולא בלי תפר או וואטבר.
היא מרימה את העיניים שלה אלי ומבט קצת מאיים מופיע בהן. "לא פה."
"את מפחדת לגמור?" האצבעות שלי כבר בתוך התחתונים שלה.
היא קופאת כשאני מכניס לתוכה אצבע אחת. היא ללא ספק מתרטבת מהר. "איתי, זה לא מנומס." היא מצליחה לדבר, אבל אני רואה שהיא מתגרה.
אני מנסה להכניס את האצבע עמוק יותר לתוכה. "תחיי על הקצה."
היא מזמינה חשבון תוך כדי שאני דוחף לתוכה אצבע נוספת וסוג של מקפצת בשנייה שהמלצר מתרחק. אני חושב שאני ממש נוגע לה בדגדגן. "די כבר. אתה כמו ילד קטן וחרמן בקטע הזה. תוציא אותן, בבקשה."
אני קצת מתבאס, אבל מקשיב לה ומנגב את האצבעות במגבון שהיא פתחה בשבילי. היא מכניסה יד אלה החצאית שלה וכנראה מסדרת את התחתונים שלה.
"לפחות למדת להתאפק, קלטתי אותך," אני אומר לה כשהמלצר מתרחק עם האשראי שלי. היא רצתה לשלם ואמרה שלא נעים לה כי גם שילמתי לה על הכרטיסים, המונית, הפופקורן...
"אתה רוצה שאני אצרח ליד כולם?" היא מתרוממת ולוחשת לי באוזן, "אתה מלמד אותי להתאפק, ואני אלמד אותך שלא דוחפים לי אצבעות במקום ציבורי." והיא מנופפת במפתחות הרכב ומתרחקת ממני.
סתיו דווקא אהבה שהייתי עושה את זה לה. שנה שעברה הלכנו לדאנס בר, והיא לבשה שמלה בלי תחתונים ונתנה לי להעביר את היד על איבר המין שלה תוך כדי שאנחנו יושבים. לקחתי את זה כרמיזה לכך שנתחפף לדירה שלי ונגמור את הלילה בסדינים במקום להירקב כאן, אבל לא התאפקתי ודחפתי לה את האצבעות ישר. באותן שניות לא קלטתי שרותם הפילה את הארנק שלה וקלטה הכל. אחר-כך סתיו סיפרה לי את זה משועשעת ממש ואמרה שכדאי שבפעם הבאה נשים לב.
אני מחכה בקושי דקה בכניסה, וטליה מופיעה. היא יוצאת מהאוטו ולוקחת ממני את הקביים למרות שלא ביקשתי עזרה בכלל. כשאנחנו בדרך לדירה שלי, אני מתנצל. "היה לי כיף איתך, שתדעי."
היא לא מגיבה ממש, יותר מרוכזת מנהיגה, ואני מחליט לא להפריע לה וגולש באחד מאתרי הספורט. ביום חמישי, מחרתיים, משחק היורוליג הראשון שלנו לעונה, ואנחנו מארחים אותו בבית. קודם כל בבוקר אני אהיה בבדיקות ואחר-כך אבקר מישהי...

"רוצה להישאר לישון?" אני שואל את טליה כשהבייביסיטר עוזבת, ואני סוגר את הדלת.
"יש לי מחר לימודים והדברים בבית. אל תנעל, אני יוצאת." היא לוקחת שרפרף בפינה שבין המטבח לחדר הכביסה ומביאה אותו אל הרווח שבין הסלון לדלת. "יש לי שבוע עמוס, אז ניפגש ביום שישי."
"אל תשכחי ביום חמישי לכתוב לי את הרשימה." אני מתחיל לצחוק כשהיא מטפסת על השרפרף ופתאום עם העקבים נהיית 1.90 בערך. "אני אחזור מהבדיקות ואעשה משלוח."
"אתה תלך לבקר אותה?" היא נשמעת דרוכה, לא מזכירה את השם.
אני מתקרב אליה. "כן."
"יופי. עכשיו בוא נבדוק איך זה להתנשק איתך בעמידה." היא כורכת סביבי את הזרועות שלה. הידיים שלי נשארות רפויות צמוד לגוף שלי, אבל השפתיים משתוללות על שלה. יש לרוק שלה טעם של מיונז מעורבב עם פופקורן שמהר מאוד מתערבב עם ההמבורגר והסלט שלי. אני מרגיש גם קצת מנטה מהליגפלוס שלה.
"אולי תישארי בכל זאת לישון?" אני עם רגל אחת באוויר וזה מבאס כי אני מת להרים אותה למיטה שלי. הנסיך עם הגבס הלבן אני.
היא יורדת מהשרפרף ומחזירה אותו אל המקום. "אני לא יכולה. אני אשמח לקבל את האוטו שלך שוב, אם אתה לא משתמש בו."
"המפתחות אצלך בתיק." אני מזכיר לה ומלווה אותה לדלת. אנחנו מתחבקים, או יותר נכון היא מחבקת לי את המותן, ואני נועל את הדלת.
אני מדלג אל החדר של תום ומגלה שהיא לא שם. אוקי. היא לא בכתה ולא התעוררה, מה שאומר שהיא נשארה בחדר שלי. אני נכנס לחדר ומשתדל לא להעיר אותה כשאני מחליף בגדים (מתחיל להיות קר לישון בלי חולצה). אני קולט שהטלוויזיה דלוקה, ממלמל "גם כן בייביסיטר" ומכבה אותה בעודי נכנס למיטה. תום ישנה בשלווה, ואני מבסוט מאוד מכך.
אני כמעט נרדם כשאני שומע הודעה נכנסת בווטסאפ ושולח יד ארוכה אל הנייד שלי. השעה עשרים לאחת. זאת הודעה מרוני, ארוסתו של תמיר. אני קורא את ההודעה כמה פעמים ולא יודע איך להגיב:

"יש מצב שהיית מקודם בבלאק בסינימה סיטי עם מישהי? "

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
יווו איזה עינוי זה לחכות עד מחר!!!
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
חחח כן חשבתי על זה גם, אבל מתח זה טוב
הגב
דווח
guest
וואי וואי כמה אני מחכה לפרק 50 .....
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לילה מטורף
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המתנה שלי
המתנה שלי
מאת: Luba Viskun
האישה המושלמת
האישה המושלמת
מאת: קריסטין .
מרתק
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי