כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

איך עוברים את החגים?

כולם מדברים על החגים, חושבים כבר על תחפושות לפורים וניקיונות לפסח. אני שומעת ומקללת את הזמן על זה שהוא זז מהר מידי. רק ה׳ יודע כמה התפללתי שלא נגיע לחגים שוב, שאני לא אסמן שנה ראשונה של ריקנות.

כולם מדברים על החגים.
חושבים כבר על תחפושות לפורים וניקיונות לפסח.
אני שומעת ומקללת את הזמן על זה שהוא זז מהר מידי.
רק ה׳ יודע כמה התפללתי שלא נגיע לחגים שוב,
שאני לא אסמן שנה ראשונה של ריקנות.
חשבתי על זה שבדיוק בליל הסדר לפני שנה הכל התחיל,
שם התחלנו את כל הדרך.
בליל הסדר בירכנו על זה שהעם יצא מעבדות לחירות
בדיוק כמו הלב שלי שיצא מחושך לאור באותה שנה.
אתה זוכר איך הכל התחיל?
שכחתי את המטען במשרד ואתה התנדבת ראשון,
היית היחיד שהסכים לבוא עד אלי כדי להחזיר לי אותו.
עמדנו מתחת לבית שלי, אתה דפקת הופעה על האופנוע ואני ירדתי בלוק חגיגי ומבט של מבוכה.
אני חושבת שזו הייתה הפעם הראשונה שראינו אחד את השניה על אזרחי, החלפנו כמה מילים אמרתי
״תודה על המטען״
התקרבנו לחיבוק ונשיקה של כבוד ועליתי לבית.
יותר מאוחר שלחת לי הודעה ושאלת אם אני יוצאת בלילה
אמרתי לך שאני והבנות סגרנו שולחן באיזה דאנס בר.
שתי דקות אחרי זה אתה אמרת לי שאתה בא לשם עם חבר,
האמת לא הרגשתי כלום מיוחד
״עוד ידיד שקופץ לראות אותי, כמו תמיד״.
גם הבנות לא אמרו כלום הן כבר רגילות שלכל מקום שאני יוצאת פתאום מצטרף מישהו משום מקום.
שלחתי לך את הכתובת ואתה אמרת שאתם מחכים בכניסה.
אפילו לא ידעתי בן כמה אתה, חשבתי שזה מובן מאליו שתיכנס למסיבה של שנתון 90׳-92 אבל הייתם קטנים מידי אז הפעלנו קצת קשרים כדי שתיכנסו, עד היום אני נזכרת בפרצוף שלי שגיליתי בן כמה אתה וצוחקת.
ישבנו בשולחן אחד לפני האחרון, חברות שלי כבר תפסו להן מקום ברחבה ואני ישבתי איתכם.
הזמנתם בירה ואני כבר הייתי אחרי כמה כוסות עם הראש מסתובב חזרתי לבנות ומידי פעם זרקתי מבט לכיוון שלכם.
בכל זאת, בנאדם בא בשבילי אי אפשר לעזוב אותו לבד.
כמה דקות אחר כך המלצרית הגיעה עם מגש צ׳ייסרים ואמרה ״זה מתנה מהיחצן שלכם חג שמח..״
שתיתי עוד קצת ואפילו הרמנו לחיים.
הראש שלי כבר במקום אחר לגמרי.
אחר כך באתי לרקוד לידך, אתה ישבת על כיסא בר גבוה צמוד לשולחן אבל עם הגוף לרחבה ואני התקרבתי אליך ואתה עטפת אותי בשתי הידיים שלך והחזקת בי מאחור סובבת אותי אליך והתקרבנו קצת, פתאום לחשת לי באוזן ״תביאי נשיקה״
השבתי לך ״לא״ עם הראש והמשכתי לרקוד.
פלירטטנו מלא עם העיניים, אין אחד במסיבה שלא ראה את הניצוץ בנינו, אחר כך כולם שאלו אותי אם יש בנינו משהו,
אני עניתי ״פחחח מה פתאום?!״
אין אחד שלא ראה את החיבור המטורף בנינו.
יותר מאוחר אני ולינוי עלינו לרקוד בקומה השניה,
האמת שעליתי כי גם שם חיכה לי מישהו שייבשתי אותו כל המסיבה ועליתי כדי להגיד שלום.
בכלל שכחתי שאתה למטה מחכה לי, הראש מלא באלכוהול.
פתאום פתחתי את הטלפון וראיתי ששלחת לי הודעה:
״איפה את? לאן נעלמת?״
שלחתי לך שאני למעלה וכבר יורדת.
מאוחר יותר הבנות שנשארו למטה סיפרו לי שחיפשת אותי,
שעשית סיבובים בכל המקום וששאלת איפה אני.
שמחתי לשמוע למרות שזה היה משהו רגיל עבורי.
כשנגמרה המסיבה יצאנו החוצה,
אתה ליווית אותי לאוטו של אלונה ואמרת שהיה לך ממש כיף.
אני זרקתי לך חיוך מאולץ כי האמת
שלא ממש חשבתי על זה,
אפילו לשניה לא חשבתי עליך ״כאופציה״ אמרתי כל הזמן
״עוד שחקן בנבחרת שלי״ כי ככה הייתי קוראת לכל המחזרים שלי ״נבחרת הכוכבים״, ממש כמו קבוצת כדורגל שהשחקנים רודפים אחרי כדור בדיוק ככה רדפו אחריי וכל אחד מהם רצה להיות זה שהמהלך שלו ינצח את המשחק.
לא בקטע שחצני כן?
אבל אני נשבעת שמחזרים אף פעם לא היה חסר לי
ועדיין יש יותר מידי.
כנראה שהפלפל בדיבור שלי עושה את העבודה.
כשחזרתי לבית שלחת לי הודעה לבדוק אם הכל בסדר והגענו לבית.
כמובן שעניתי שכן ושלחתי סמיילי של נשיקה במקום זו שסירבתי לתת לך במסיבה.
ובבוקר שלמחרת הגעתי לעבודה,
פתאום הסתכלתי עליך אחרת סיקרן אותי לדעת לאן החיזורים שלך יגיעו, הרי לכל גבר שמחזר חייב לעשות את ״מבחן הגבולות״
לבדוק עד כמה הוא מוכן ללכת רחוק כדי להשיג אותך.
דיברנו המון, כמעט כל היום וככה זה המשיך במשך תקופה.
ואז נפגשנו בחתונה של חבר מהעבודה, באותו יום בכלל היה לי עוד אירוע משפחתי ונאלצתי ללכת משם מוקדם.
האמת שאני מודה שאם זה היה קורה היום, אני בחיים לא הייתי הולכת משם.
כשהגעתי לשם יצא לי לחשוב עליך שאלתי את עצמי פתאום
״מעניין מה יקרה כשניפגש?״
אבל שיחקנו אותה קוליים ושידרנו שיגרה האמת שאפילו אני הרגשתי כאילו אין בנינו שום דבר.
כשהלכתי משם לחתונה השניה המשכנו לדבר ושלחת לי תמונות משם, אמרת לי כל הזמן שמאז שהלכתי משם איבדת עניין,
גם כשהגענו לבית המשכנו לדבר עד שכבר הלכנו לישון.
וכך זה המשיך, שיחות שעות על גבי שעות כל היום
ומשם זה המשיך לפגישות ו״ישיבות עם החבר׳ה״ שסתם הפכו תירוץ כדי שניפגש, אחר כך כבר יצאנו לבד וככל שנפגשנו יותר כך הלב שלי קילף מעצמו קליפה אחר קליפה יותר ויותר.
ואז ביום בהיר אחד שלחת לי הודעה ששינתה את כל החיים שלי,
שאלת:
״את רוצה אותי?״
אני הייתי בהלם לא הבנתי את פשר השאלה ועניתי מופתעת
״מה? באיזה קטע רוצה?״
כתבת ״לא משנה עזבי נישאר ידידים״
אני לא ממש הבנתי מה אתה רוצה ממני אבל עניתי לך שאני צריכה לדעת מה אתה רוצה ממני כדי להבין מה אני רוצה ממך.
ואתה כתבת:
״אני גבר שזורם לא מתכנן, מה את אומרת? באלך לנסות?״
רק ה׳ יודע מה חשבתי לעצמי שעניתי לך ״אפשר לנסות״
בכזאת קלות.
אם רק היה שם מישהו שהיה מזהיר אותי ואומר לי
עד כמה אני אתאהב בך ואתן לך את הכל ואתה פשוט תוותר עלי ותלך
והלוואי שמישהו היה מספר לי עד כמה זה יהיה כואב.
לאט לאט הלב שלי התחיל להיפתח ועם הזמן כבר כל החומות ירדו.
כל רגע איתך נחרט עמוק בתוך הנשמה שלי ומילא אותי.
מי היה מאמין שיום אחד כל זה יהפוך לזיכרון?
עד היום כשאני נזכרת עוברת בי צמרמורת והפרפרים בבטן שהרגת חוזרים לחיים לכמה שניות מזכירים לי כמה התרגשתי ועד כמה הצלחתי להתאהב בך.
אני כותבת עכשיו והדמעות עולות בעיניי, פתאום נהיה לי קר
והידיים שלי קצת רועדות כי זה קשה להיזכר ברגעים ההם שלא יחזרו, אותם רגעים שעצרת לי את הנשימה מרוב אושר.
כי היום אני מבינה כמה הכל כל כך חסר משמעות בשבילך וכמה זה תמיד ישאר בלתי נשכח בשבילי ואיך רגעים שהשאירו בי כוויות נשארו בתוכי במזכרות שהיום אני רוצה לשכוח.

אתה עדיין שלי,
אתה תמיד תהיה שלי, בלב, בראש ובכל חלק ונים בגופי.
אתה תמיד תהיה שלי אפילו שאני לעולם לא באמת הייתי שלך.
והכי עצוב זה שאף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך
ובשבילי אתה קיים כאילו לעולם לא הלכת וויתרת עלי.

מה שנשאר לי זה להתסכל לשמיים ולהתפלל לאלוהים שאצליח לעבור את החגים, לנקות את הפצעים ולהבין שמה שחוויתי בשנה שעברה לעולם לא יחזור, הכל ישאר בזיכרון.
וללמוד להשלים עם הזמן ושתכף יגיעו החגים ושנה תעבור,
שנה שהלב שלי מלא בך והחיים שלי ריקים ממך.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Orel Yosef עקוב אחר Orel
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
דייטינג
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
מאת: Nomad .
סיפורים אחרונים
כששולט משחרר לי שליטה
כששולט משחרר לי שליטה
מאת: Yael Shayn
האור בקצה המנהרה 8
האור בקצה המנהרה 8
מאת: שיר פיליבה
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
מאת: Gekyosi Geki
כמעט וזה היה פספוס
כמעט וזה היה פספוס
מאת: Lian Sahy
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי