כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

יש לי הכל- פרק 42

ביקור בבית בו גדל ושבת שלמה עם ההורים שלו

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 42: מרכז החיים

בחיים לא האמנתי שנסיעה לצפון תהיה ארוכה כל-כך. בימי הטיולים השנתיים בתיכון, או יום הגיבוש שהיה לנו בצבא, הן איכשהו עברו. כשאני נוהגת? אוי ואבוי.
איתי מחליט להציק לי ומתקשר כל כמה דקות לשאול איפה אני. "אני לא אהרוס לך את האוטו, תירגע," אני מסננת בכעס ועוצרת בחנות הנוחות הראשונה שאני רואה בדרך.
"פעם ראשונה שאת יוצאת מהמרכז, בכל זאת." איתי ממשיך עם הטון העוקצני שלו.
אני מזמינה אייס קפה וסנדוויץ' סלט ביצים (הוא לא מבין לרגע מה אני אומרת כשאני עם המוכרת עד שאני כמעט צורחת עליו שאני לא מדברת איתו). "חה חה חה." אני צוחקת בהגזמה וייתכן מאוד שאני מפחידה את איתי.
הוא דווקא זורם. "הבאת איתך דרכון? בכל זאת תהיי קרובה ללבנון."
אני חוזרת למכונית. "איך נוח לך לנהוג בדבר הזה? הכיסא הכי קרוב שאפשר להגה, וזה עדיין רחוק לי."
"ענית בעצמך על השאלה. לדעתי תום תעבור אותך בגובה מהר מאוד. אמרו לאמא שלי אתמול בטיפת חלב שהיא באחוזון טוב מאוד." הוא נשמע גאה.
אני מנסה להתחכם. "אתה יודע בכלל מה זה אחוזון?"
הוא כמובן אומר הרבה "אהה..." ואני צוחקת בקולי קולות ושמחה שהתנועה דווקא זורמת והכי חשוב שאני זוכרת עדיין איך זה לנהוג.

שביט פותחת לי את השער האימתני (עם חיבוק ומוסיפה "ברוכה הבאה". קבלת פנים חמה יותר ממה שציפיתי לקבל) ומגלה חצר יפה ומטופחת שבהמשך שלה, בין שביל אבנים, נמצא בית פרטי שהוא די בית חלומות. אני הולכת בעקבותיה ונעצרת בכניסה. וואו. הוא ענקי. ואיזה עיצוב מדהים יש לו מבפנים! הדבר הראשון שמושך את העין שלי בעודי מניחה את התיק שהבאתי על הרצפה הוא תמונה של איתי ושי אחותו. איתי לבוש במדים של נבחרת ישראל וזה בטח מהימים בהם השתייך לנבחרת העתודה. "היו ימים," שביט אומרת כשרואה אותי מסתכלת על התמונה. "איתי בחדר שלו עם תום. הדלת פתוחה, את תראי."
אני אוספת את התיק שלי ועולה שלוש מדרגות אל מעין פינת טלוויזיה עם כורסאות שמסביבה ארבע דלתות. אני מוצאת את החדר של איתי מהר מאוד.
"תראי מי פה." הוא מרים את תום מהברכיים שלו ומסובב אותה לכיוון שלי. "טליה הסנובית שלא ממש באה לבקר אותי בבית החולים."
אני סוגרת את דלת החדר שלו ומניחה את התיק על הרצפה. "אוי, תשתוק. כל העולם ואשתו היו שם וכמו שאמרת לי כשביקרתי אותך, גם אוהדים. ממש לא היית צריך אותי."
החדר נראה פצפון בגלל יותר מדי רהיטים שיש בו. קודם כל, מיטת היחיד של איתי מאוווווד ארוכה ומשתלטת על רובו. המיטה של תום נמצאת צמודה למיטה שלו ויש גם טלוויזיה על הקיר, ספרייה וכיסא מחשב. צמוד לטלוויזיה שעונים על הקיר זוג קביים שגורמים לי אוטומטית להסתכל על הרגל המגובסת של איתי.
"נו, תשבי." הוא מסמן לי להתקרב אל המיטה שלו ואני לא מצליחה להבין איפה בדיוק אשב ויהיה לי נוח, אבל אני עושה זאת. אכן צפוף כאן לשלושה אנשים. כלומר, שניים וחצי. תום לא באמת תופסת מקום. היא שוכבת לה על הבטן וקצת מהרגליים הבלתי נגמרות של איתי. הוא נותן לי נשיקה על הלחי שמזכירה קצת את זו שאני נתתי לו שנייה לפני שנכנס לחדר הניתוח ועד היום אין לי מושג אם הוא זוכר אותה או לא. יש לשפתיים שלו תחושה נעימה כשהן מרפרפות לי על העור.
"תתגלח." אני חייבת לקלקל כי הזיפים שלו דוקרים, והם ממש ממש לא נעימים.
איתי מרים את תום ומניח אותה בין הידיים שלי. היא מסתכלת על איתי שלוחץ לה על האף הפצפון ואומר, "תהיי קצת על טליה, לא יקרה כלום. כואבת לאבא הרגל."
"אבא," אני חוזרת אחריו בקול. "זה עדיין מוזר לי ולא נקלט שאתה אבא."
הוא מדקלם קלישאה/ מצטט שיר, "בסוף מתרגלים להכל."
"אני תיכף אלך לשים את הדברים בחדר אורחים. זה החדר שצמוד לחדר שלך, נכון? אני חושבת שראיתי אותו כשנכנסתי." אני מרגישה טוב יותר תמיד כשתום בין הידיים שלי. היא כאילו משרה עלי רוגע.
איתי שולח יד ארוכה ומוציא משכך כאבים מכיס הג'ינס הקצר שהוא לובש. יש לו בקבוק מים על המיטה צמוד לקיר וגם אליו הוא מגיע בלי בעיה. "כן, אבל את תשני בחדר של אחותי. היא ישנה אצל חבר שלה הלילה." הוא בולע את הכדור וסופר כמה נשארו לו.
"ממש כואב?" אני מסמנת עם העין לכיוון כף הרגל שלו.
הוא מתעלם מהשאלה שלי. "אנחנו רוצים שתרגישי פה בבית, לא כמו אורחת."
אני חוזרת להסתכל על תום ומבחינה שהיא נהיית אדומה. "נראה לי שהיא עושה קקי."
איתי צוחק. "כמובן. היא נהיית אדומה רק כשהיא עושה קקי, ועכשיו היא עלייך."
אני מכווצת את העיניים שלי ונועצת אותן בו. "מה אתה רומז?"
"את סוג של סנדקית שלה, לא? תעשי עבורי מצווה ואל תיאלצי אותי לקרוא לאמא שלי או לקום ולשנות תנוחה כדי להחליף לה חיתול." הוא מצביע על מגבונים שיש על הספרייה. "החיתולים בתיק שלה שתלוי על העגלה."
אחרי כמה דקות אני חוזרת לשבת לידו. "אתה חייב להפסיק לראות הארי פוטר, שר הטבעות וכל זה... סנדקית עלק."
"את יודעת בתוך תוכך שאת האישה שהיא הכי קרובה אליה עכשיו, לצערנו יותר מאמא שלה."
ואז הלב שלי מתכווץ. "למה היית צריך להגיד את זה?" המבט של תום שממש מזכיר את של סתיו בדיוק חודר אלי וגורם לדמעות לבצבץ.
"אני מציאותי." הוא מקרב אצבע אחת שלו בלי התראה ומנגב את הדמעות שלי. אוף, המגע שלו ממכר. אני רוצה לעשות איתו כל-כך הרבה דברים, אבל מחזיקה את עצמי. אסור. ואז השאלות מציפות אותי. למה אני משקרת לעצמי? למה אני כאן, אצלו בבית? אני יודעת שזה יקרה מתישהו, ומתישהו לא יהיו בי כוחות לדחות את "הקץ" הזה ואני אפול אל זרועותיו החסונות. הכל מתנקז אל הבכי שמציף אותי. ואני יודעת שזו הפעם הראשונה שאני בוכה בפני איתי.

הוא לא התרגש מהרגשות שלי שצפו והשתלטו, פשוט הביא לי רק מגבונים במקום טישו כי הם היו בהישג יד ואמר שזה בסדר לבכות. "לא ביקרת אותה מאז כשקנינו לתום את הדברים לחדר, נכון?" בתוך תוכי אני יודעת שהתשובה חיובית.
"יש לי בדיקות עוד שבועיים שם, בבית חולים שהיא מאושפזת."
אנחנו אפילו לא אומרים את השם שלה. זה כמו פיל בחדר שיודעים שהוא כאן וכל-כך קשה להתעלם ממנו, אבל כולם עושים מאמצים כדי לא להישיר מבט אליו.
"תלך לבקר אותה." הקול שלי רועד.
"בטוחה שזה רעיון טוב?" הוא נשמע מהוסס.
אני מושכת את האף במקום לבקש עוד חתיכת מגבון. "במיליון אחוזים."
איכשהו עצמתי עיניים והתעייפתי מהשתיקה והבכי. התעוררתי כשאני שעונה על הכתף של איתי, והוא מעביר את המבט שלו מתום שישנה גם אלי.

שמעתי לא פעם על האוכל של שביט, והערב לראשונה טעמתי אותו. הוא באמת היה משהו מיוחד. איתי מספר תוך כדי הארוחה על תוכנית השיקום שלו. אני קצת מרחמת עליו, במיוחד כשהוא מתאר שבאימון הקליעות הוא יצטרך לשבת על שולחן בזמן שכל החברים שלו לקבוצה ירוצו סביבו.
"יאללה, שעת המקלחת הגיעה." שמעון קם ועוזר לאיתי לקום. "איפה הניילון שאתה שם על הרגל?"
אני עוזרת לשביט לפנות את הכלים ולנקות את הרצפה. שתינו שותקות בהתחלה והרעש היחיד שממלא את הבית הוא המים מחדר האמבטיה.
שביט שוברת את הדממה. "את מקסימה, שתדעי לך. לא מכירה הרבה אנשים שהיו מקריבים את עצמם והתכנונים שלהם כמו שאת עושה למען איתי. אני מודה שבהתחלה פקפקתי בחברות שלכם, אבל מיום ליום, בטח מאז שתום נולדה, אני מבינה שאת הדמות החזקה שהוא צריך במרכז, כשאנחנו לא בסביבה."
"אמרתי לו ללכת לבקר את סתיו עוד שבועיים כשיהיה בבדיקה בבית חולים שם איפה שהיא נמצאת." אני אוספת עם כף היד והסמרטוט את שאריות האורז.
"יכול להיות שפיתחת רגשות לאיתי עם הזמן?" שביט מחפשת את המבט שלי. אני משתדלת לא לפגוש את שלה. לעשות שיחה עם אמא של הבחור שאת מאוהבת בו זה הדבר הכי חולני ביקום. היא מתקרבת אלי. "טליה, אין בזה שום דבר רע. להתאהב זה אנושי, אני רק לא רוצה שאת תיפגעי ממנו. את לא פוגעת בו, לעומת מה שהוא עושה לך. אני מכירה את הילד שלי וכרגע הוא חצוי."
"אני מרגישה את זה ומנסה לדחות אותו. אני לא יודעת כמה אני אצליח, ש... שכן, שלי בעצמי יש רגשות אליו." איזו טעות להיפתח בפני אמא שלו.
"את לא צריכה לדחות, הסיטואציה עצמה היא הבעיה. מה אמא שלך חושבת על זה?" היא לוקחת ממני את הסמרטוט.
אני ניגשת לשטוף ידיים. "את מה שכל הסביבה שלי חושבת. שאני כלבה רעה שקופצת על חבר של חברה שלי בזמן שהיא בקומה."
"טוב, מי שמכיר את הסיפור לעומק כמוני או כמו איתי יודע שזה לא ככה." שביט נשענת על השיש ומושיטה לי מגבת. "ואמרת לה שאיתי מרגיש אותו דבר כלפייך?"
"אבל הוא חצוי." אני רואה את איתי ושמעון יוצאים מהמקלחת בזווית העין. "אי אפשר לאהוב 50%."

אני שונאת להרגיש שאני טובעת ברגשות שלי. זו תחושה לא נוחה בכלל. רציתי לקחת באותה השנייה שאיתי הופיע במטבח שוב את המכונית שלו ולחזור הביתה. שביט ושמעון הלכו לחברים שלהם שגרים במורד הרחוב, ונשארנו שנינו בפינת הטלוויזיה כשברקע איזה סרט. תום כבר נרדמה, והנשימות שלה מילאו את השקט שבחדר (לא שמעו את הסרט כמעט) דרך הבייבי סנס.
"אני לא מחזיק אותך. את יכולה לנסוע חזרה." איתי מבין שאמא שלו ואני דיברנו. הוא עצבני. "היא לא נמצאת לי בלב ויודעת איך אני מרגיש."
אני יושבת על הספה לידו עם הרגליים מקופלות עליה, לבושה במכנסונים קצרים ורודים וחולצה לבנה ארוכה דקה. "בסוף מי שיפגע זו רק אני."
איתי נותן לי קצת מהשמיכה שלו. "איך בדיוק תיפגעי? נגיד סתיו תתעורר בחודש הקרוב, כמו שאת אומרת שאמור לקרות-"
"אני לא רוצה עכשיו לשמוע תסריטים." אני קוטעת אותו ומשתגעת כמה הוא מריח טוב. הוא לבוש בחולצה שחורה קצרה ובוקסר קצת רחב בצבע בורדו. הרגליים שלו ישרות על השולחן. השיער השחור שלו מבולגן. אני מעבירה עליו יד ומתחילה לסדר לו אותו. "למה אתה לא מסתרק?"
"כן, זה מה שחשוב עכשיו." הוא ממשיך עם הטון הכועס. "את נוסעת אז חזרה למרכז?"
"אני נראית לך לבושה לנסיעה של כמעט שעתיים עכשיו?" אני מורידה את היד מהשיער שלו וקולטת שאני מתנהגת אליו כמו ילד קטן כשאני שואלת אם הוא צריך עזרה עם גילוח הפנים, למרות שאין לו ממש הרבה שיער. הוא פשוט הרבה יותר יפה שיש לו טיפה זקן וזהו.
איתי כורך את הזרוע הענקית שלו סביבי ומצמיד אותי אל הגוף שלו. "אז די, תירגעי." עם היד השנייה הוא נכנס ל-VOD ותוך כדי שם את המשקפיים שלו. הם ממש לא מתאימות לו. "ותבחרי סרט."
"הכל רק לא גיבורי העל שלך." אני לוקחת ממנו את השלט ופתאום עובר בי זרם חשמל שגורם לעור שלי להפוך למנוקד. "אאוץ', הרגשת את זה?"
איתי מחייך חיוך גדול שחושף את הגומות שלו. "זה מה שאני מרגיש כבר תקופה כשאת לידי."

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
בתור מישהי שנכנסת במיוחד לאתר בשביל לקרוא את הסיפור שלך .. מתחיל להימאס לי מהסיפור
סתיו ממש חסרה ואני לא יכולה לסבול מה שקורה כאן בין איתי וטליה
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
סתיו תחזור בפרק 50. זה נחמד שאת לא יכולה לסבול, זה אומר ש"מה שקורה כאן בין איתי וטליה". מעלה בך רגשות
הגב
דווח
Gili Levy
Gili Levy
הם המעצבנים ביחד אני מחכה לזה שסתיו תתעורר ותשבור לאיתי את הלב ותמצא מישהו אחר ותקח לו את תום כי הוא אשם בהכל אז מגיע לו הוא זרק בומברנג והוא יקבל אותו בדרך הכואבת על טעויות משלמים
הגב
דווח
טען עוד 29 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 25
להילחם בשבילו- פרק 25
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 21
להילחם בשבילו- פרק 21
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
אהבה
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מרתק
מגע אסור 14
מגע אסור 14
מאת: Shir Shir
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai