כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

יש לי הכל- פרק 40

"את מפחדת שסתיו תתעורר ואת תיפגעי?"

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 40: נשיקת לילה טוב

"היי, קיא." אני נכנסת לחדר ורואה את איתי לבן יותר ממה שהוא בדרך-כלל. הוא עוד עם האינפוזיה בווריד ואני משערת שהוא לא נגע באוכל עדיין.
הוא פותח עיניים לרגע וסוגר אותן שוב. "היי, לא."
"מה, סחרחורת?" התסמינים תואמים בדיוק את מה שהרופא אמר שלשום בלילה.
איתי שותק, אבל הנחיריים שלו מתרחבים כל כמה שניות מה שאומר שהוא נושם עמוק. הוא באמת חיוור. על הראש שלו אין יותר את הפלסטר הלבן, רק קו קטן שבולט על העור מעל הגבה. "אני חושש מהעבודה הרבה שתהיה לי כשאצא מהניתוח, בטח שהחוזה שלי נגמר בסוף השנה." העיניים הגדולות שלו מכווצות וגורמות לתווי הפנים שלו להיראות שונים לגמרי. "יש בי הרבה מוטיבציה אבל לחזור כמו שהייתי עונה שעברה ויותר טוב."
אני מציצה בשעון שלי. שבע ורבע. "אמרת לאחות שאתה לא מרגיש טוב?"
משהו בי לא מעדיף לדבר איתו על מה יקרה כשיחזור. ראיתי לא מעט חזרות של שחקנים מפציעה ואף פעם זה לא היה קל, ורבים מהם לא חזרו להיות כמו שהיו לפני הפציעה. לאיתי הייתה עונה טובה מאוד שנה שעברה על אף גילו הצעיר, ויהיה לו מאוד קשה לשחזר אותה.
הוא לא עונה, והעיניים שלו עצומות, בטח נרדם. אני בוהה בו ונלכדת מחדש בתוך הרגשות שלי. לשפתיים שלו כבר אין את הצבע הוורוד חזק, הן איבדו את הצבע ונראו יבשות. אני מוציאה את שפתון הלחות שלי מהתיק ומושיטה יד לכיוון הפה שלו. הוא מרגיש ככל הנראה, או אולי מריח את הוניל, ופותח את העיניים. "מה את עושה?" הוא מוריד את העיניים אל היד שלי.
"סתם, שלא תרטיב את היובש עם הרוק ותעשה יותר גרוע." אני סוגרת את השפתון ושמה לו אותו ביד.
"טוב." נשמע כאילו זה לא מעניין אותו, אז הוא עובר למה שכן. "מה דעתך על מה שאמרתי לך אתמול?"
אני נאנחת. "למה אתה חייב לדעת תשובה מידית?"
איתי ממצמץ כמה פעמים ולאחר מכן מרים את העיניים אל המנורה שיש לו מעל הראש. הוא מושיט את היד הארוכה שלו ומכבה אותה. אני משערת שהיא גורמת לו ללחץ ברקות ובטח עם הבחילות והסחרחורות מדובר בשילוב קטלני.
אני רואה שהוא לא עונה, ולכן אני ממשיכה את המשפט הקודם, "יש מסביבנו כל-כך הרבה בלאגן."
המבט של איתי ושלי מצטלב. הקול שלו נשמע עמוק ומחושב כשהוא שואל, "את מפחדת שסתיו תתעורר ואת תיפגעי?"
אני עונה בשאלה, "נו, מה אתה חושב?"
"אני אספר לה אחרי שתתאושש." הוא כאילו תכנן הכל מראש, וזה מלחיץ אותי. "ברור שזה לא יהיה מידי ולא נוכל להיות ביחד ישר-"
אני קוטעת אותו בשאלה שבוערת לי בפנים, "ואז תבגוד בי גם עם האוהדות של מכבי?"
הוא לא נבהל מהשאלה. "בחיים לא."
"אני לא יודעת למה, אבל אני לא מאמינה לך." אני לא מסוגלת להסתכל לו בעיניים כשאני יודעת בפנים שהזין שלו יצא לטיולים יותר מדי פעמים בשנה הזו.
"את רוצה שאעשה לך תינוק עכשיו?" הוא שואל בקול תמים שגורם לי לרצות לקום ולהחטיף לו סטירה.
אני מגלגלת את העיניים. "אתה לא מפסיק לדבר שטויות, יו."
"אני לא באמת מתכוון לזה, תירגעי. זה להראות לך נכונות ושאני... אני..." הוא מסתבך עם המילים שלו ותוך כדי מחפש בכוח את המבט שלי מחדש. "את מיוחדת, טליה. את בחורה שכל אחד היה רוצה לעצמו, ואת אפילו לא מודעת לזה. בחורה להכיר לאמא ואבא, בסדר? וכן, אני אוהב אותך (והנה הלב שלי מתחיל את ריצת ה100 מטרים שלו)."
"איתי, אני לא רוצה... אני כן רוצה כלומר, אבל לא יכולה..." אני מתחילה להסתבך במילים שלי גם. אני זורקת את היד שלי על הברך ומעקמת את הצוואר תוך כדי שהדמעות נושרות. "אני לא יכולה לעשות את זה לסתיו, לא משנה כמה אני רוצה אותך. אתה מעמיד אותי במצב כל-כך לא נעים ואני לא מאחלת לך להיות מאוהב במישהו שאין לך סיכוי איתו במשך יותר מדי זמן. אוף, זה פשוט לא יכול להיות."
"אבל לשנינו יש עכשיו רגשות זה לזה." הוא מתעקש. "הרגשות שלך אלי היו שם כל הזמן, אני יודע. זה קסם לי והחמיא לי, והייתי עסוק כל הזמן הזה בסתיו. בכמה שהגוף שלה יפה וכיף לי לשכב איתה, ואני בר מזל שהיא הסכימה לצאת עם בחור מחוצ'קן כמו שהייתי אז, באישיות העצמאית והחזקה שלה... ידעתי על הרגשות שלך בשלב מסוים, שלא תחשבי שלא. אני חשבתי את מה שאת חושבת עכשיו: למה להסתבך?"
"למה להסתבך?" אני חוזרת על סוף המשפט שלו. "נניח שלא תאהב את סתיו גם כשתתעורר ותחזרו לשגרה שלכם עם תום פתאום, תגדלו אותה ביחד או תנסו לפחות. תצא עם מישהי זרה, מישהי שלא נגועה באמא של הילדה שלך."
"לא." הוא ממשיך להתעקש. "אמנם הרגשות שלי אלייך התעוררו רק בתקופה האחרונה-"
אני שוב קוטעת אותו. "איתי, במה בדיוק התאהבת? בצד המסתורי שלי, כביכול? בבחורה שמסייעת לך מתוך רחמים, כי אתה עוד שנייה קורס לבד? כל הסיפור הזה של להיות אבא גדול עליך, לא משנה כמה אתה חושב שאתה כבר בתוך זה. יש לך מזל שיש לך הורים תומכים כל-כך, שאמנם התנגדו לבואה של תום לעולם, אבל מקבלים אותה באהבה וחום."
איתי כמעט לוחש, "את סתם נסערת. את אוהבת אותי, ואני הבנתי שאני בדרך לפספס את הרכבת."
אני עומדת לומר לו את מה שאני חושבת, כששתי אחיות נכנסות לחדר. "מוכן?" אחת מהן שואלת את איתי.
"אני לא מרגיש הכי טוב, אבל בגדול כן." הוא אומר ונראה מאוכזב מהטיימינג.
אני הולכת איתו עד לחדר שלפני הכניסה לחדר הניתוח. זה מעין חדר הכנה כזה, ואני רואה שהוא לובש חולצה כחולה דקה וזהו. הוא נראה לחוץ, ואני חייבת לומר משהו שישחרר אותו. "נכנס לניתוח בבוקסר? אז תהיה שחיין לכמה שעות." כשצפינו במשחקים האולימפיים בריו לפני שנתיים ביחד, גם סתיו וגם אני אמרנו לאיתי שיש לו מבנה גוף כמו שלהם עם דגש על מוטת הידיים.
הוא חובש על הראש שלו כובע בד שתואם לחולצה. "נכנסתי ככה פחות או יותר לחדר ניתוח כשסתיו ילדה את תום. נכון מצחיק?"
"אני אחכה בחוץ." אני נעמדת לידו כשהוא בדיוק מכווץ את הפרצוף אחרי שדוחפים לו לווריד עוד מחט.
"לא, אל תפסידי את כל יום הלימודים בגללי."
"איתי, יאללה לך לישון. הכל יהיה בסדר. אתה חופר היום." זה עדיין מוזר לי להיות מעליו. אני תמיד רגילה שנתפס לי הצוואר מהניסיונות הכושלים להסתכל לו על הפרצוף.
המרדים ניגש אל איתי ואומר לו בטון חביב מאוד שאמור היה לשחרר אותו, "תשמע, אחי, עם הגובה שלך תצטרך כמות כפולה כדי לישון טוב." אבל איתי נשאר קפוא.
"יאללה, איתי תאי, לילה טוב." אני עוקבת אחרי המרדים שמחזיק בתיק הרפואי של איתי ושואל אותו אם בלע בבוקר את נוגד ההקאות שהביא לו בשיחה שלהם אתמול בערב. אני עומדת ללכת, כשהוא תופס את היד שלי עם כף ידו הענקית. "מה?" ואז אני רואה שהוא ממש מאבד את הצבע בפנים שלו ובטבעיות עוטפת את כף היד שלו עם שתי כפות הידיים שלי.
נתנאל המרדים שואל את איתי אם הוא מוכן. איתי מסתכל עלי לפני שמהנהן. אני יודעת שהוא לא חושש מהניתוח, אלא ממה שיקרה אחרי. קל להיכנס לו לראש. ברגע שהוא יצא מחדר הניתוח תתחיל התקופה הכי קשה בקריירה שלו כנראה.
נתנאל שם לאיתי על הפנים את חומר ההרדמה שבמצב תחמוצת חנקן (למה אני יודעת את זה?! ) דרך מסכה. "תנשום, אל תפחד," אני אומרת לו ולא משחררת את האחיזה. אני חושבת שהיינו ככה, בדממה הזו, רק שתי דקות, רק שהן הרגישו לי כמו נצח. הלכתי לאיבוד בעיניים שלו. ועכשיו הן מתחילות להיעצם.
"אנחנו נכנסים עכשיו לחדר הניתוח, בסדר?" נתנאל מדבר בקול רך, ואני מבינה שזה הזמן שלי ללכת.
אני עוזבת לאיתי בהדרגה את היד ומאחלת לו בהצלחה. כשמתחילים לגרור את המיטה שהוא עליה, אני פועלת לראשונה מהבטן. אני רוכנת אל הפנים של איתי ונותנת לו נשיקה על הלחי. העיניים שלו אמנם עצומות, אבל שתי גומות החן הכי יפות שראיתי בחיים מופיעות ומחייכות אלי.

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
בקרוב
הגב
דווח
Gili Levy
Gili Levy
שונאת אותם החוסר התחשבות שלהם הורגת אותח אין פה צדק לסתיו אפילו שהיא בקומה
הגב
דווח
טען עוד 20 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פשע
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
לא זמינה אלייך, מעכשיו.
מאת: C Y
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
את היית הפרידה הכי קשה שלי.
מאת: Avishai Hai
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
איך תוכלי לומר שזה אונס בכלל?
מאת: שירה כהן
סיפורים אחרונים
Eleven laws of friendship – chapter 2
Eleven laws of friendship – chapter 2
מאת: אביטל סיאני
יש לי כתם .
יש לי כתם .
מאת: אודליה כחלון
לנשום עמוק 3
לנשום עמוק 3
מאת: שיר פיליבה
שרק תתעורר 2
שרק תתעורר 2
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
פסק זמן
פסק זמן
מאת: אורי אוחיון
אתה הולך ברחוב
אתה הולך ברחוב
מאת: אורי אוחיון
אהבה בנבדל פרק 28
אהבה בנבדל פרק 28
מאת: Maya B
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
לוחם
לוחם
מאת: SAHAR ..
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף