כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

יש לי הכל- פרק 39

הוא מתוודה על הרגשות שלו כלפייך, ואת עושה הפוך מחלומותייך ודוחה אותו...

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 39: לא

לכמה רגעים אני חושבת שאני בתוך הזיה. אני מעבר לקו עדיין, אבל לא אומרת כלום. הנשימות שלי נעשות כבדות מההלם, אולי נגמר החמצן/אוויר טרי פה? הלב רץ, פועם בקצב שמלחיץ אותי ולא בריא בכלל. זיעה מתחילה למלא לי את הגוף ומשתלטת על כפות הידיים.
"את חיה?"
הקול של איתי גורם לי לרעוד. אני תוהה אם אצליח להרים את תום ולשים אותה בלול וחוששת שאפיל אותה. אני רוצה לנשום. קשה לי. הבטן מתכווצת לי. זה מרגיש כאילו קיבלתי בה אגרוף וקשה לי להזדקף. אני יודעת שאיתי שומע אותי נושמת בקושי ומחכה שאומר משהו ואפצה את הדממה. בסופו של דבר אני מרימה את תום ומתפללת כל הדרך שהוא לא יגיד משהו נוסף. אולי יקרה נס והנייד שלי יחליק לי מהאוזן לרצפה ויתנפץ?
תום לא מבינה מה היא עושה בידיים שלי ואז בלול שבסלון, ברווח שבין הספות. אני מפעילה לה את המובייל עם הארנבונים שתוך רגע מסתובבים ומשמיעים מנגינה קלאסית ועדינה שמרגיעה אותה. היא מתמכרת להם במהירות ורוקדת לה, מחייכת. איתי בטוח שומע את הצחוק שלה ומנחש שאני איתה, ולכן לא אומר כלום גם.
אני פותחת את הווטרינריה ומותקפת רוח קרירה של תחילת הסתיו שנכנסת לי היישר לריאות ומרפה את כל הגוף. איתי מבין שאני לא ליד תום עכשיו, וידוע שהוא שונא שקט. כשהוא מדבר, כאבי הבטן חוזרים. "תגידי משהו. אני מתוודה בפנייך שיש לי רגשות כלפייך בשבועות האחרונים, ואת לא מגיבה."
אני נכנסת ללופ. "זה לא היה אמור היה לקרות. לא."
"אבל זה קרה. מה אפשר לעשות?" איתי מדבר בטון רך וקצת חושש. הוא באמת התאהב בי? אף פעם לא שמעתי אותו ככה. "את כן מרגישה אלי משהו גם, לא?"
ההיגיון עוטף אותי בחיבוק שיהיה בסדר. אני רק צריכה להאמין שיבוא יום וההתאהבות הזו בו תסתיים. "אנחנו לא יכולים להיות ביחד. לא."
איתי נאנח ומשנה נושא. "ההורים שלי חזרו הביתה ליממה. אני לבד עכשיו, ואני לא מת על זה. תהיי פה מחר בתשע, טוב? תלווי אותי לפני שאני נכנס לחדר ניתוח."
"לא."
הוא מצחקק. "את אומרת עוד משהו חוץ מ"לא"?"
"יש לי לימודים." אני מסתובבת חזרה אל הסלון ומגלה שתום עומדת להירדם. אני נכנסת חזרה פנימה אל הבית, מפעילה לה שוב את המובייל ובודקת מה השעה. ההורים של סתיו צריכים לחזור.
רואים שאיתי לא היה ולו ביום לימודים אחד באוניברסיטה. "אז תפסידי."
"לא."
אני מתיישבת על הספה עם העיניים על הדלת. אני לא רוצה להיתפס לא מוכנה. למה אני מרגישה כל-כך רע עם עצמי? זה לא שעכשיו אני חוגגת, פותחת שמפניות, קופצת על המיטה, רוקדת את הלהיט החדש של פונסי ודמי לובאטו. מה קורה לי?
"נו, טליה. תשע ודקה אני אהיה כבר מורדם. מה אכפת לך?" הוא לוחץ וכנראה גם לחוץ.
"שההורים שלך יהיו איתך," אני פולטת והכעס חוזר לבצבץ לי בקול. "למה הם חזרו לצפון?"
איתי ממלמל, "כי אני אמרתי להם לחזור. למה שיפסידו יום עבודה אם מחר אני בניתוח כמעט שלוש שעות?"
"אז תגיד להם שיחזרו." אני יודעת שאני נשמעת תינוקת וכמו סתומה אני מוסיפה. "מה, אני ברירת מחדל?"
"אוף, למה את כל-כך רגישה?" את סוף המשפט הוא אומר בכעס. "איך את ברירת מחדל אם אני אוהב אותך?"
אני מרגישה שאני עומדת להתעלף. הוא לא מתחיל לאהוב, אלא הוא אוהב. בלבל אותה, אל תעשה לה חשבון, בלבל אותה עד שלא תוכל לישון. ואני באמת לא אצליח להירדם הלילה. אני עוצמת את העיניים חזק ואומרת לעצמי בפנים בלב "תגידי לא, טליה. תגידי לא. אל תהיי איתו שם מחר." אבל משהו בי לא יכול לתת לו להישאר לבד. הוא בתוכו עוד ילד. ילד עם תינוקת. והוא צריך אותי. אני יודעת שמבחינה רגשית הוא נמצא עכשיו על הקרשים, שומעים את זה גם בקול שלו. אוף, זה התפקיד שלי להיות המאוהבת, זה לא אמור היה לחזור חזרה. מתי זה הספיק לקרות? אמרתי לו במסעדה שיש לו משפחה, למה הוא לא מבין? למה החיים שלו כל-כך מסובכים ולמה לעזאזל אני חלק מהם איכשהו?
אני אומרת, "בסדר, אבוא", וזוכרת את חוקי השחמט מפעם "נגעת נסעת". אין דרך חזרה.
דלת הבית נפתחת בדיוק, ואני חושבת שאני עומדת לחטוף התקף לב שההורים של סתיו נכנסים בדיוק. "זה איתי?" אמא שלה שואלת ומניחה על השולחן במטבח את התיק שלה. אני מהנהנת ואומרת לאיתי שההורים של סתיו הגיעו. אמא שלה עומדת ליד הלול ורואה שתום כבר עייפה. "תגידי לו שקראתי על הניתוח באיזה אתר וגם דיברו בתוכנית ספורט ברדיו על מה שיעבור. שיהיה חזק ובריא, נשמע לא פשוט וכואב שמכניסים ברזלים לרגל. אם הוא או ההורים צריכים כמובן, תום יכולה להישאר כאן עוד כמה ימים."
איתי מוסר תודה, ואני מתנתקת את השיחה. הבטן מתהפכת לי כשאני צופה באמא שלה מרימה את תום ומתיישבת על הספה לידי כשהיא בידיים שלה. "היא אכלה," אני מדווחת.
"יובל הלך?" אמא שלה פוזלת אל החדר ורואה חושך. "תום יצאה דומה לאיתי ממש, בטח שמת לב גם. סתיו עלתה על זה ישר בפגייה כשהיא ראתה אותה ממש כמה שעות אחרי הלידה. אני מסתכלת עליה ורואה את איתי, כולל הגומה הזו." היא עושה פרצוף שגורם לתום לצחוק ומבליט את החור שיש לה בצד ימין בפנים.
"כן," אני כמעט לוחשת. אני מתחילה להרגיש לא טוב. "אני חושבת שאלך כי יש לי אוטובוס עוד כמה דקות ואם לא אני צריכה לחכות כמעט שעה."
"אני אנזוף ביובל אחר-כך שהלך. את מבינה למה ביקשתי שתבואי?" אמא שלה מניחה את תום במקום בו ישבתי הרגע על הספה."תיקחי כסף מהארנק שלי. כמה שמגיע לך, מגיע."
"השתגעת?!" אני כבר פותחת את הדלת.
היא מאחלת לי לילה טוב, ואני יוצאת וכל הדרך אל האוטובוס ובחזרה הביתה תוהה אם היא יודעת, אם היא חושדת. בטוח שסתיו סיפרה לה עוד בימי ההיריון על הקשר של איתי ושלי, למה היא עוד נותנת בי אמון? אני מתחילה לבכות כשאני מרגישה לרגע מפלצת. אלה ייסורי מצפון?

אני מגיעה לבית ומגלה שאני לבד. אני נכנסת למקלחת, ואחרי שהמחשבות גועשות בי ועל השטות שאני כנראה עושה בכך שאהיה איתו שם מחר, אני יוצאת מהר. אני לובשת פיג'מה, מכוונת שעון לשש בבוקר ומתיישבת מול הטלוויזיה. אין מה לראות. אני מוציאה מהתיק שלי את הלק הוורוד ניודי החדש שקניתי בסופרפארם בבית החולים בבוקר וחושבת אם לשמור אותו לימי החורף או למרוח אותו עכשיו. בחיי, נדמה לי שהבוקר הזה היה לפני שנה לפי הדברים שקרו בו ובאמת שאין לי שליטה בחיים. לפני יממה בשעה כזו הייתי אצלו בבית עם תום אחרי שישבתי איתה בבית קפה וטחנתי עוגיות בראוניז. אני הולכת לחדר, לוקחת מחזק ציפורניים, פצירה ומייבש ומתחילה להעסיק את עצמי כשברקע טיילור סוויפט והשיר האהוב עלי שלה SPARKS FLY. הוא מתאים לבחורה שפגשה מישהו והתאהבה לו בחיוך למרות שכולם סביבה אמרו לה, כולל המוח שלה, שזה לא רעיון טוב ונכנסו למגננה.
כשאני הולכת לישון, אני שומעת את הקול של איתי אומר את שלוש המילים "אני אוהב אותך" ופתאום מתפלק לו חיוך אל הפנים שלי. ההיגיון נכנס לי לחדר על קצות האצבעות ומגרש אותו. אני חוזרת על המילה "לא" תוך כל כך הרבה פעמים עד שהיא נראית לא אמיתית. בסוף, במבט לאחור, מסתבר שנרדמתי מהר כי השעון המעורר העיף אותי מהמיטה ולכמה שניות לא הבנתי למה אני ערה בשעה כזו אם השיעור הראשון היום מתחיל בעשר. אני נזכרת מהר מאוד ומתחילה להתארגן. תוך כדי שאני מצחצחת שיניים אני קולטת שיש מצב שאיתי התאהב בצד המסתורי שלי, הבונקר, זה שנעלם לו לחודש ואחרי שנפגשנו מחדש לא מספרת לו כלום מצד אחד, אבל מצד שני עוזרת לו ונכנסת לדמות שהוא צריך עכשיו בחיים לצידו. טיפשה שכמותי.

בדרך לתחנת האוטובוס רותם מתקשרת. למה היא ערה בשעה כזו? לה אין לימודים והיא בד"כ עובדת רק משמרות ערב.
"הלו? מה קרה?" אני שואלת ישר. רק שלא תפיל עלי עוד בשורות.
"לא קרה כלום." היא נשמעת רגועה. "את בחוץ? אני שומעת רעש של מכוניות."
"כן." אני לא יודעת אם לספר לה לאן אני הולכת או לא ומחליטה לקחת את השיחה לכיוון שלה. "איפה את?"
הקול של דין מופיע לרגע. "אני חושב שזה הבית."
"דין ואני מחפשים דירה," היא עונה את מה שהנחתי מארבע המילים שאמר. "התקשרתי לשאול מה עם איתי, איך היה הלילה עם ההורים שלו אתמול-שלשום. שמעתי שהוא שבר את כף הרגל ויפספס כמעט חצי עונה, לא נעים."
"הוא עוד שעתיים וחצי בערך נכנס לחדר ניתוח." אני משתדלת להישמע כמו רובוט. "עשית משהו אתמול?"
"הייתי אצל סבתא שלי עם בת דודה שלי והבת שלה רב היום. אמא של סתיו רצתה שאשגיח על תום, אמרתי לה שתנסה איתך כי אני לא בבית. אמא שלה מספרת לי הכל, אמרתי לך."
אני עולה על האוטובוס ובודקת עם עצמי אם הלב שלי פועם מהר כי רצתי אחריו או בגלל הדברים של רותם. "ומה היא אמרה לך?"
"היא מחבבת אותך למרות שהיא יודעת דברים, אל תחשבי שהיא לא יודעת." עכשיו רותם גברת שושו. "שתינו מקוות שאת לא בודקת את הכושר הגופני של איתי על מזרן."
"את נשמעת מזה כלבה עכשיו." אני מוציאה את משקפי השמש שלי מהתיק. "הבחור בבית חולים רק מקיא, לא נראה לי שיש לו זמן לאת יודעת מה בימים אלה." אני כמעט אומרת סקס באוטובוס. איפה אתה כשצריך אותך, מר היגיון?
"הוא כותב לך גם כשהוא מקיא? בחיי, הוא לא יכול שנייה בלי שאת, סתיו או כל מעודדת/אוהדת/מעריצה של מכבי תהיה צמודה לו לתחת." אני יכולה לדמיין איזה פרצוף רותם עושה וקצת משועשעת מכך. "וכולכן גם מגיעות לו לתחת, זה מה שמצחיק."
ואני באמת צוחקת.
"אני לא הייתי רוצה להיות עם מישהו שגבוה ממני בחצי מטר." אני שומעת טריקת דלת. "טוב, אנחנו יוצאים לדירה. תעשי חיים במסדרון בית החולים עד שהנסיך עם הגופייה הצהובה יתעורר מהניתוח."
הלסת שלי נשמטת. "מאיפה את-?"
"אם היו שוכרים אותי להיות בלש פרטי אחרייך, הייתי מוותרת על ההגעה לשם כדי לבדוק אם את שם, כי את כל-כך צפויההההההה." היא מאריכה את המילה האחרונה. "בבקשה אל תעשי שטויות. מה תספרי לסתיו ביום כשתיפגשו אחרי שהיא תתעורר?"
"שקניתי לתום רהיטים לחדר?" אני מריצה בראש את השבוע וקצת האחרונים. הרי לא נפגשתי עם איתי לפני.
רותם נשמעת רצינית. "הלוואי הלוואי שזה יישאר ככה." והיא מנתקת (וגם אומרת שהיא אוהבת אותי, ואני לא מבינה למה כולם אוהבים אותי לאחרונה).
אבל בפנים אני יודעת ששום דבר לא "יישאר ככה". אני לוחצת על כפתור "עצור" ומתכוננת לירידה מהאוטובוס כשהדימיון מנסה להדריך את הגוף איך להגיב כשאיתי יגיד את שלוש המילים האלו, שחלמתי עליהן כל-כך הרבה זמן, כשנסתכל אחת לשני בעיניים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Daniella Lev
Daniella Lev
הוא לא הוגן כלפיה , הוא שם אותה במקום כל כך לא נוח.
מצד אחד הוא, החבר הכי קרוב שלה , וגם בחור שהיא תקופה מאוהבת בו.
מצד שני , חברה טובה שלה , האמא של הבת שלו , שכרגע חסרת אונים.
מצד שלישי החברות , החברים , המשפחות , שכולם שמים עליה אצבע מאשימה.
למרות שגם היא צריכה להתייצב קצת ולהעמיד לו גבולות.
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
ניתוח מעניין. בכל מקרה היא תיקרע עוד הרבה בפרקים הבאים
הגב
דווח
Daniella Lev
Daniella Lev
וחבל , כי זה דיי ברור שהוא מחפש משענת.
סתיו הייתה בוגרת ממנו (אומנם לא בהרבה) ,
והוא גם צייתן , עוקב אחרי הפקודות של אבא שלו , המאמנים שלו , תמיד צריך איזו דמות מעליו, הוא ילד.
במקרה הזה טליה פה , וזה סידור נוח , הוא עצמו מלא בסטריאוטיפים תינוקיים - צריך שמישהו יתלווה אליו לניתוח , צריך שישמרו עליו בבית חולים , צריך את האוכל של אמא , משתרך אחרי טליה לחניות כדי לקנות דברים לבת שלו בלי עמדה משל עצמו , לא יכול להרכיב רהיט מאיקאה , ובעיקר לא יכול להיות רגע לבד , הוא ילד שלא התבגר.
במקרה טליה כאן , אז זה נחת עליה , אם לא טליה אז זה היה נוחת על מישהי אחרת , הוא צריך דמות סמכותית בחיים שלו שתדע לתפעל אותו.
הגב
דווח
טען עוד 32 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 81
להילחם בשבילו- פרק 81
מאת: שלכת כותבת מהלב
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
עשיתי את זה! הצעתי לך לצאת, איתי.
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 93
יש לי הכל- פרק 93
מאת: שלכת כותבת מהלב
חלומות
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
המדורגים ביותר
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי