כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

יש לי הכל- פרק 33

מחשבות על לילות ההוללות שלי פלוס טליה

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 33: שחור

כבר שבוע שאני הולך עם המחשבות ותהיות שגרמה השיחה שלי עם שי בשבת שעברה. ספטמבר הגיע רשמית, החגים תיכף כאן, ואני יודע שבקרוב תחלוף שנה מאז הפעם האחרונה ששכבתי עם סתיו ובעצם חווינו סוג של רגש.
"אתה עוד אוהב את סתיו?" שי שאלה, ולמען האמת אני לא זוכר איך זה לאהוב אותה כמו שהכרתי אותה. כשהיא סיפרה לי בנובמבר על ההיריון, כעסתי עליה. אחר כך היא עזבה, או יותר נכון לומר שאני אילצתי אותה לעזוב. כשבאתי לבקר אותה בבית החולים שבועיים אחר-כך כשהיא התעלפה מהבחילות, הייתי נסער מדי. נפגשנו שוב אחרי כמעט חצי שנה שלתום כבר הייתה נוכחות בתוך הבטן שלה. במשך כל החודשים האלה נבלעתי בשגרת האימונים, כמעט ולא יצאתי, נכון, אבל ישנתי הרבה ונשארתי להתאמן אחרי האחרים. כשהייתי נוסע להורים שלי וכמובן שהיינו מדברים על התינוקת העתידית שלי, לא הייתי מסוגל להבין מה זה. רק אחרי אותה בדיקת אולטרסאונד נפל עלי בבום שתום אמיתית. הפעם שאחרי הייתה במסיבת האירוסין של רותם, שבעצם הייתה הפעם האחרונה גם לפני שיחת הטלפון מסתיו באותו לילה בו נכנסתי לסחרור שאני די בטוח שלא יצאתי ממנו עד היום. האם הרגשתי אליה אהבה באותם הימים בבית החולים? או שזו הייתה הדאגה לה ולתום, שהתבשרנו שתגיע לעולם חודש וחצי לפני הזמן?
"אני חושב שאם לא הייתי אוהב אותה, לא הייתי מגיע לישון איתה כל יום בבית חולים או מגיע עכשיו לבקר אותה, למרות שמאוד קשה לי," השבתי, אבל שי רק הנידה את ראשה.
"זה לא מה ששאלתי, איתי."
אחר-כך עברנו לדבר על מערכת היחסים של טליה ושלי. "אתה לא אוהב את טליה," שי פסקה ישר. "אז מה יוצא לך ממערכת היחסים הזו עם מישהי שאתה יודע שמאוהבת בך ובנוסף היא גם חברה ממש טובה של חברה שלך, אם אפשר לקרוא לסתיו ככה."
אני נזכר בפגישה הראשונה שלי עם טליה לפני כמעט שלוש שנים. בהתחלה היא נראתה לי כמו ידידה-מעריצה, אני מודה, וזה היה לי כיף שיש לי מישהי שמעלה לי את הביטחון ומהללת מהלכים שלי במשחק כשחוסר הביטחון תקף אותי או ביקורות הושמעו. בהמשך גיליתי שכיף לי לדבר איתה גם על נושאים שהם לא כדורסל, אבל הסובבים לשנינו הבינו מהר מאוד מה סוג מערכת היחסים הזאת, ואני כמובן הבנתי זאת סופית בשירותים באותו ערב שסיפרתי עליו.
לא התכוונתי לספר לשי שטליה כן עושה לי את זה מבחינה חיצונית, ובתקופה האחרונה אני רואה בה סוג של פרס על ההתנהגות שלי. וכן, אני מופתע מעצמי שלא איבדתי את העשתונות למרות שברב הזמן אני לבד עם תום. נצרתי את הלשון אחרי משפט אחד בלבד: "אנחנו חברים טובים מאוד וטליה יודעת שכרגע אין סיכוי שנהיה ביחד."
רק ששי חכמה. היא אמנם בת 18 בערך, אבל היא ידעה להיתפס במילה אחת: "כרגע."
ביקשתי ממנה לשים עין על תום ונכנסתי לבית כדי להכין לשנינו לשתות, וגם כדי להרוויח כמה דקות לחשוב על תשובה לשאלה הבאה שלי, שידעתי מה היא. ברור שהשאלה הזו בוערת בה.
"עם כמה אוהדות של מכבי שכבת בכמעט שנה הזו?"
גם אם ידעתי את השאלה, וצדקתי בניחוש שלה, הרגשתי כאילו בעלתי את הלשון. שי נעצה בי את עיניי השקד שלה ואמרה משהו על ניצול "המעמד" שלי בתוספת העבודה שאני בחור חתיך, גבוה עם שרירים ובנות פותחות בפניי רגליים. זה לא בדיוק ככה, אבל בכיוון.
לילות הוללות על הספה בסלון או במכונית קופצים לי לראש. בחיים לא במיטה שלי. נשיקות חטופות מאוהדות, האמיצות שבניהן מרשות לעצמן לשבת לי על הברכיים באירועים משותפים כשאף אחד לא רואה. רובן אותו הטייפ. טליה, אם אני משקיע רק טיפת מחשבה, לוקחת את כולן בהליכה. היא בחורה עם ראש על הכתפיים גם כשהיא מאוהבת ובעצם מפה נובע גם מה שאני בא להגיד: היא לא מסתירה את הרגשות שלה ולא נותנת להם להשפיע עליה כשיש לה דברים נוספים לעשות. בחיים לא ראיתי אותה עוצרת לרגע ואומרת "אני צריכה לבכות" או אם ללכת רחוק "לקחת הפסקה מהחיים". היה בה משהו מסתורי תמיד, כמו למשל העובדה שאף פעם לא הייתי אצלה בבית. למדתי לקרוא אותה, אבל כאילו בספר שנקרא "טליה" היו פינות דפים מקופלות שלא הייתה לי גישה לפתוח או שלא הצלחתי, כמו למשל מערכת היחסים שלה עם הדודי הטמבל הזה.
בהמשך היום הפגישה עם הידידות שלי שלמדו איתי בתיכון ונשארנו בקשר, לא הייתה פשוטה גם. הן התנהגו ככל הנראה כמו שרותם ועדי מתנהגות לטליה, ולא חסכו בביקורת ובדעות שלהן על הכיוון בו החיים "זורמים". הן שינו את הפרצוף שלהן במהירות: כועסות עלי ומתמוגגות מתום.
"הפעם האחרונה" שהיה לי מגע עם מישהי שהיא לא סתיו הייתה לפני ארבעה חודשים. חגגנו את הניצחון שהבטיח לנו סופית את הפיינל פור, ולמרות שנשארו עוד שלושה משחקים למה שנקרא "פרוטוקול", הלכנו לשתות כאילו אין משחק עוד יומיים. היא הייתה גבוהה ויפה, עם הרבה ציצי, ואני לא זוכר אם קוראים לה דור/דוריה/דורית...
"אתה שובר לבבות ומניאק לא קטן," שי סיכמה את השיחה שלנו ביום ראשון בבוקר בעודה עוזרת לי להעמיס את התיקים חזרה באוטו לנסיעה אל המרכז, לדירה שלי. "ואני באמת לא רוצה לדעת מה דעתן של הבנות האלו, שבטח היו תחת השפעת אלכוהול כמוך ברב הפעמים, כשהן גילו מאוחר יותר שבמשך כל לילות ההוללות האלה שלך, חברה שלך ישבה בבית כשיש לה בבטן את התינוקת שלך."

אני מרגיש רע עם עצמי לראשונה מזה הרבה זמן כשאני צופה בתום שעדיין ישנה ומעדיף לא לקום מהמיטה בשביל שלא תתעורר לפני שמונה. רב הזמן הייתי בטוח שההתנהגות שלי לגיטימית ובאיזשהו מקום לא היה לסתיו ולי שום קשר ברב ההיריון עד שהצטרפתי אליה לאולטרסאונד. בשבועות הראשונים, כשהיא ניתקה איתי את הקשר, הייתי בטוח שהיא הולכת להיות אמא חד הורית ולא תיתן לי להתקרב לתינוק/ת. הרעפים מהגג שבניתי לי על הראש נפלו כשסתיו שאלה אותי בבית החולים, רגע לפני כשחתכו לה את הבטן להוציא את תום, אם אני מתכנן להתאהב במישהי. לא יכולתי לספר לה על הטיולים של הזין שלי (סתיו קראה לו "איתי הקטן"), אבל בפנים אני יודע שלא הייתי צריך. סתיו תמיד ידעה, וכשהיא שאלה אותי אם אני מתכנן בעתיד היא בעצם שאלה אם הכרתי מישהי שהייתה שונה מהאחרות ושינתה את ההתנהגות שלי, גרמה לי להתאהב בה...
כשהמילים של אמא שלי מתווספות לי לראש, אני מרגיש כמו בלאגן אחד גדול, אבל כזה שאני יצרתי אותו. אם לפני הלידה של תום דימיתי את החיים שלי להר געש שאני הולך סביבו, הגיע הזמן לבנות ולשקם את הכפר מחדש אחרי שהלבה פגעה בו.
אבל הכפר לא משתקם. הוא, או יותר נכון היא, לא מתעורר כבר כמעט שלושה חודשים. ולא משנה כמה מנסים לשחזר את הכפר למה שהיה לפני ההתפרצות, זה אף פעם לא יהיה אותו דבר...

אמא ואבא מנופפים לי בקהל, ואני קורץ להם תוך כדי החימום. אמא עם נייד שלוף ומתעדת הכל. בסך הכל משחק חימום/אימון ראשון לעונה, אבל בשבילה זה חשוב. הקבוצה לא ממש השתנתה מאז הקיץ האחרון, כן היו כאלה שעזבו והצטרפו, אבל הבסיס נשאר. כולם רוצים לתקן את הכישלון שחווינו באירופה. תמיר ואני אוהבים את האווירה באולם בראשון לציון כי הוא קטן וביתי, ושנינו מקיפים אותו תוך כדי צעדי רדיפה וריצות ספרינט. מאמן הכושר שלנו וליאור, עוזר המאמן, זורקים כדורים כמה שניות אחרי והופ! מתחיל אימון הקליעות הקליל. מהר מאוד האולם הזה הופך להיות רועש, והאולטראס (אוהדים שרופים) שלנו משתלטים על היציע הקבוע שלנו ומכינים את התופים. וזה רק משחק חימום, כן?
"רוני פה?" אני שואל את תמיר תוך כדי שאני סורק את הקהל. קל לזהות פרצופים מוכרים מהר.
"לא, איזה." תמיר תופס את הכדור שיצא מהסל וזורק שוב. "טסה לוורשה עם חברות שלה. נהיה טרנד עכשיו לעשות שופינג וללכת לראות מחנות השמדה."
"אוי." אני מעקם את האף, תופס כדור שנזרק אלי וזורק אותו לסל. אני לא מצליח לקלוע אותו.
אנחנו חוזרים לחדר ההלבשה לכמה דקות הדרכה. אני מציץ בנייד שלי לראות אם יש הודעה חדשה מטליה. כלום. היא הגיעה לדירה שלי בארבע כשבדיוק יצאתי ומאז לא שמעתי ממנה. היא אמרה לי מראש שהתכנון שלה הוא לקחת את תום איתה בהמשך הערב להחליף איזו חולצה שהיא קנתה ויש סניף של החנות כמה דקות הליכה מהדירה שלי. אני בודק מתי היא התחברה פעם אחרונה כדי לבדוק אם יש טעם לשלוח הודעה. 18 דקות. אין.
אנחנו עולים לפרקט עם להט של תחילת עונה, אבל אני מרגיש חלוד. לא מצליח לקלוע. מנסה, מנסה. לא הולך. שתי נקודות ברבע שלם. יכול להיות שבאמת בקיץ הזה עשיתי הכל רק לא כדורסל?
יוצאים לטיים אאוט לפני הרבע השני. המאמן נוזף בי שאם לא אשתפר בדקה הקרובה, ושיפור מבחינתו זה שלשה, אני חוזר לספסל. אני לא מצליח, ומעביר בישיבה את הרבע השני. אנחנו חוזרים לחדר ההלבשה ביתרון של 20 ומשהו הפרש. כשהשחקנים מתחילים לעלות לחימום קל לפני המחצית השנייה, המאמן עומד מולי בפרצוף קשוח.
"אין מי שישמור לך על הילדה? למה אתה ככה?" הוא נובח עלי.
"אני דואג-"
"אז תדאג להיות טוב על המגרש. זאת העבודה שלך. תשאיר את הכל מחוץ לפרקט. אני נותן לך עוד הזדמנות ורוצה לראות תוצאות." הוא מסתכל מסביב כדי לוודא שאנחנו לבד. "תזכור שהחוזה שלך נגמר בסוף העונה, ואני כבר הבהרתי להנהלה שאתה שחקן צעיר וטוב, עם רעב, ואני רוצה שתישאר ותאריך חוזה. הכל תלוי בך, שוב."
אני מהנהן. "thank you, coach."
המאמן עוקב אחריי כשהוא יוצא, ואני יודע שאין לי ברירה ואצטרך לבדוק את הנייד רק כשמהשחק יסתיים. אני עולה חזרה במדרגות אל האולם וישר מקבל כדור לידיים ותופס. ככה צריכה להיות ההזדמנות שלי להוכיח שיש לי מקום בהרכב.
איכשהו בתחילת המחצית השנייה אני עדיין על הספסל. אני שונא את זה והרגל שלי מרקדת. אין לי דרך למרוט את העצבים חוץ מלרוץ עכשיו אל הטבעת עם הרשת ו... הנה החילוף המיוחל שלי. אני נותן כיף לשחקן שאני מחליף אותו ותוך שניות קולע שתי נקודות קלות. בום. אני רץ. הקהל מריע. ההפרש גדול מדי לטובתנו, אבל אני צריך להראות שאני חד.
אחד השחקנים זורק אלי כדור. אני תופס אותו ורואה מולי שני שחקנים. הכל חסום. שיט. אני מתחיל לכדרר אותו במרווח הפצפון לפני ששניהם יקפצו עלי וארשום איבוד. אני זורק אותו לאחד השחקנים בקצה השני. הוא תופס. אני מתקדם אל אזור הסל וקולט שהוא רוצה להחזיר לי את הכדור. אני במרווח טוב לדאנק. אני תופס את הכדור, קופץ אל הסל ואיכשהו נכנס בי אחד השחקנים. אני מרגיש שאני מתגלגל באוויר ושומע קול חבטה... הכל נהיה שחור.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Rina Gidoni
Rina Gidoni
האם סתיו תתעורר מתישהו?
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
כן
הגב
דווח
Yasmin Ilgaev
Yasmin Ilgaev
וואו..
אין לי מיליםםם.
את פשוט אלופה וכותבת מדהים!
השארת אותי במתח..
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 111
להילחם בשבילו- פרק 111
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 112
להילחם בשבילו- פרק 112
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 91
יש לי הכל- פרק 91
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 66
יש לי הכל- פרק 66
מאת: שלכת כותבת מהלב
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer