כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

מי אתה? - פרק 6

18+

פרק 6

שיר
אני עם כיסוי עיניים שוכבת במיטה עירומה, הוא שוכב לידי עירום. אנחנו בתנוחת כפיות, הידיים שלו עוטפות אותי חם לי ונעים לי.
מי הדליק עכשיו את השיר "Súbeme La Radio" של Enrique Iglesias לעזאזל?!
אני פוקחת את העיינים, מסתכלת מסביב וצונחת על הכרית שוב. ממששת את הצד השני של המיטה והוא ריק וקר כאילו ציפיתי שהוא באמת יהיה שם.
אני שולחת יד לטלפון שלי ומכבה את השעון המעורר.
״פאק! אנריקה אל תקח את זה אישית אבל הייתי מעדיפה לקום כרגע לקול של מישהו אחר״ זורקת לאוויר.
בחוסר רצון וחשק אני קמה מהמיטה, הולכת לכיוון המקלחת. אחח כואב לי בישבן וזה מחזיר אותי שוב לאתמול בלילה.
אני שוטפת פנים ומצחצחת שיניים.
מסתכלת על עצמי במראה ״אז מה שיר? מעכשיו את הולכת לפנטז עליו כשאת ערה ולחלום עליו כשאת ישנה?״ אומרת להשתקפות שלי במראה.
אני מתאפרת עדין, לובשת ג׳ינס כחול כהה עם קרעים, סריג דק בצבע ורוד עתיק בהיר ונעלי עקב תואמות לצבע הסריג ויוצאת מהדירה, אין לי זמן לקפה אשתה כבר בעבודה.
אני מגיעה לעבודה באיחור של כמה דקות. עוצרת במטבחון ומכינה לי קפה חזק בלי סוכר כמו שאני אוהבת ומתקדמת לכיוון המשרד שלי.
מתיישבת בכיסא לוקחת שלוק מהקפה, אוי חזק מידיי! לא נורא זה בטח יעיר אותי... דפיקה בדלת.
״נו כנסו!״ קוראת בעצבים, מי עכשיו על הבוקר?!
״מה קורה שיר?״ ניצן מחייך אליי את החיוך ההורס שלו.
״עוד לא התעוררתי, דבר״ הוא צוחק ומתיישב בכסא מולי.
״שתי את הקפה הדוחה שלך אני אסתכל ואחכה בשקט״ הוא מוציא ממני חיוך ואני לוקחת עוד שלוק... ועוד שלוק מהקפה, פותחת בנתיים את המחשב שעדיין ישן בדיוק כמוני. עוברות שתי דקות בערך. ״הוא באמת מתכוון לשבת פה ולהסתכל עליי שותה את הקפה?״ אני חושבת לעצמי.
״להתפשט גם?״ אני גורמת לו לצחוק.
״שמעי, אין לי בעיה עם זה אם בא לך... תרגישי חופשי״ אני צוחקת.
״איי ניצן... דבר״ אנחנו מחייכים אחד לשני.
ניצן היה ראש הצוות שלי עד לא ממזמן, התקדמתי לנהל צוות qa מקביל אז פחות יוצא לנו לעבוד ביחד אבל מרגיש לי שהוא מנצל כל הזדמנות שנעבוד ביחד.
טוב, הוא אף פעם לא הסתיר בפניי את הרצונות שלו כלפיי אבל תמיד היה לי מישהו.
״בתחרות שהייתה בין כל הצוותים, הצוות שלך ושלי יצאו תיקו מקום ראשון אז החליטו לפנק את שני הצוותים בטיסה לסופש באילת במקום לחו״ל״
״באסה דווקא היה בא לי חו״ל עכשיו. והצוות שלי אוכל את שלך בלי מלח!״ הוא צוחק.
״זה נתון לוויכוח אבל בגלל שבוקר ועוד לא סיימת את הקפה שלך אני לא אתווכח״
״ממש מתחשב אתה... אז למתי להכין מזוודה?״
״משהו כמו עוד שבועיים זה הדיבור אבל עוד לא סגרו סופית״.
״מעדכנים ביחד את הצוותים?״ אני שואלת.
״כל מה שהולך ביחד איתך מקובל עליי״. אנחנו צוחקים.
״יאללה עוף לי מהמשרד יש לי הרבה על הראש והחיוך ההורס שלך לא עוזר לי להתרכז״. אני קורצת לו.
הוא קם מהמשרד שניה לפני שפותח את הדלת הוא מסתובב אליי מחייך אליי שוב ״יום טוב לך שיר ממני ומהחיוך ההורס שלי״ אני צוחקת בתגובה הוא קורץ ויוצא מהמשרד.
אני מסיימת את הקפה ושוקעת בעבודה.
הטלפון במשרד מקפיץ אותי מרוב שהייתי מרוכזת.
״גברת ׳אני לא אישה של בוקר׳, עוד שניה ארוחת צהריים קראתי לשני הצוותים לישיבה בואי לחדר הישיבות״.
אני מתמתחת בכסא וקמה, לוקחת את הטלפון שלי ויוצאת מהמשרד.
בדרך לחדר הישיבות אני בודקת את המייל שלי, אין שום דבר חדש. באסה.
אחרי שהודענו לכולם, חלק התבאסו שזה רק אילת אחרי שהובטח חו״ל וחלק שמחים שזה שני הצוותים ביחד. אני וניצן מסתכלים אחד על השני אחרי שכולם מתחילים להתפזר.
״אתה יודע, אף פעם אי אפשר לרצות את כולם״אני אומרת לו.
״ואותך? אפשר?״ לא מוותר הבחור.
״תלוי״ אני יוצאת מחדר הישיבות והולכת להפסקת צהריים עם כמה חברות מהמשרד, משאירה את ניצן מאחור.
בבית קפה הן מדברות על כל מיני דברים ואני מהנהנת בתגובה, הראש שלי לא באמת שם והאמת שהיום אין לי כוח לחפירות שלהן. תודה לאל שההפסקה נגמרה ואני ממהרת לחזור למשרד שלי.
אני חוזרת לשקוע בעבודה ולא שמה לב לזמן, השעה כבר 17:00 אני מסיימת עוד משהו קטן ומתחילה להתקפל. אני מקבלת הודעה בדיוק כשאני יוצאת לגמרי מהמשרד ״הלכת בלי להגיד שלום. תלוי במה?״
״ניצן, מגיע לך הרבה יותר ממה שיש לי להציע כרגע. אני מתה עליך אבל תרפה ממני״.
״אוקיי. שיהיה אחלה ערב״ הוא עונה לי ואני מקווה שהוא לא נפגע כי אני באמת מתה עליו, הוא בחור מקסים אבל הוא קטן ממני בשלוש שנים, חתיך הורס שימצא מישהי בגילו...
אני בודקת את המייל שלי שניה לפני שאני עולה לאופנוע, חוץ מכמה מיילים מסתומי אחותי הקטנה ועוד כמה מיילים שיווקיים אין כלום. אני חייבת להפסיק עם זה! אני עולה לאופנוע ומתחילה לנסוע הבייתה. יום שלישי היום, יש לי דייט עם דן דן ולא בא לי לצאת. אשלח לה הודעה שתבוא אליי.

הוא
קמתי הפוך לגמרי! אומנם החדר במלון היה שלי עד הבוקר אבל מה זה שווה אם היא לא שם? חזרתי הבייתה בלילה. רוי אצל אמא שלו אז היה לי זמן לעצמי, לחשוב על מה שהיה ועל מה שהולך להיות. אני נכנס למייל ומתחיל לכתוב לה מכתב אבל מוחק וסוגר את הטלפון. נהנתי איתה כל כך והיה נראה לי שגם היא. בסוף היא אחזה לי בפנים ונישקה אותי, זה סימן טוב לא? אז למה היא ברחה? ולמה עוד לא קיבלתי ממנה מייל? איזה שהוא סימן חיים...
אני יודע שהיא הגיעה הבייתה. אחרי שעזבה נסעתי לכיוון הבית שלה וראיתי שהיא יושבת עם אחותה בחצר. תקראו לי ׳סטוקר׳ אבל הייתי חייב לראות שהיא הגיעה הבייתה בשלום.
אני מציץ פעם אחרונה במייל, אין כלום. אני סוגר את הטלפון ושם בכיס. אני נכנס לדיון הזה בחוסר חשק, הראש שלי לא פה, הוא שם איתה בחדר במלון...
״בוקר טוב סליחה על האיחור״ אני מתיישב ליד הלקוח שלי ומנסה להתרכז.
הדיון נגמר אני יוצא מהמשרד, אני מחליף עוד כמה מילים עם הלקוח שלי והטלפון שלי רוטט בכיס מודיע לי שהגיעה הודעה או מייל.
אני נפרד ממנו ואומר לו שאהיה איתו בקשר.
בדרך למשרד שלי אני מוציא את הטלפון מהכיס ומתפלל שזה מייל ממנה.
״יש מצב שאתה לוקח היום את רוי? אני על הפנים״ הודעה מגרושתי. שנים היא הייתה ידידה טובה שלי וזה התפתח לקשר רציני. בהתחלה באמת אהבנו אחד את השני אבל האהבה נגמרה קצת אחרי שרוי נולד וניסינו, באמת שניסינו הלכנו ליועץ זוגי וזה לא צלח. בסוף החלטנו לפרק את החבילה אבל נשארנו חברים טובים גם בשבילנו ובמיוחד בשביל רוי.
״בטח, אשמח לקחת אותו! את צריכה משהו?״ ההסדר שלנו לגביי רוי רוי זה שבוע, שבוע בגלל זה ברגע שטל, גרושתי, עברה לראשון לציון אחרי הגירושים עזבתי את הרצליה ואנחנו גרים במרחק שני בניינים אחד מהשני. אני שמח על כל זמן איכות שיש לי איתו.
״לא, כלום. רק צריכה לנוח. תודה! אל תשכח לקחת את התיק שלו והמעיל מהגן״
״סבבה. תרגישי טוב!״
אני מתיישב בכסא ומסתכל על כל תיקי הלקוחות שיש לי על השולחן, פשוט בוהה בהם ומה שעובר לי בראש זה איך אני אוחז בה שוב, מנשק, מחבק וכן, איך אני מזיין אותה שוב. פאקינג הזיון הכי טוב שהיה לי!
הזמן עובר ועוד מעט צריך ללכת לקחת את רוי מהגן. אני מתקפל ויוצא לכיוון החניה.
כשאני מגיע לגן של רוי אני רואה את אביטל אחותה של שיר ואת אלירן הבן שלה. רוי רץ אליי וקופץ עליי.
״אמא לא הייתה אמורה לבוא לקחת אותי היום?״
״אמא קצת לא מרגישה טוב אז אני באתי. מבואס?״
״לא!״ הוא מחבק אותי.
״איך היה היום בגן החדש? כבר יש לך חברים חדשים?״
״אבא של רוי״ אני מרגיש מישהו מושך לי במכנס.
״זה אלירן חבר שלי!״ רוי מודיע לי בהתלהבות ומצביע על אלירן ואני מאושר שהילד שלי מתחיל להסתגל למקום החדש.
״היי אלירן חבר של רוי. מה קורה גבר קטן?״
אני מוריד את רוי ומתכופף לכיוון אלירן.
״בסדר! רוי יכול לבוא אליי לשחק איתי?״
״בטח! גם אתה מוזמן אלינו. אני אדבר עם אמא שלך ונקבע יום״
״טוב! ביי!״ הוא רץ לכיוון אמא שלו ואני לוקח את רוי לרכב ונוסעים הבייתה. אני מציץ בטלפון, נכנס למייל שפתחתי במיוחד בשביל להתכתב עם שיר, אין שום דבר חדש...
״הגענו הבייתה. יש לרוי חבר חדש בגן קוראים לו אלירן והוא הזמין אותו אליו לשחק. אמרתי לו שאדבר עם אמא שלו ונקבע יום״ מעדכן את טל.
״יופי תתן לו מלא נשיקות ממני! כן, ילד חמוד. יצא לי להכיר את אמא שלו. אני כבר אדבר איתה״.
״סגור. תנוחי ודברי איתי אם את צריכה משהו״ מזל שהורידה את זה ממני...

המשך יבוא...

Shir Stories עקוב אחר Shir
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
shir stories new
shir stories new
לצערי יש לי בעיה עם היוזר הישן... מוזמנים לעקוב אחרי היוזר הזה.
שם יעלו הפרקים החדשים!
הגב
דווח
Danit Atia
Danit Atia
המשך!!
הגב
דווח
shir stories new
shir stories new
פרק 7 עלה ביוזר הזה (החדש)
הגב
דווח
טען עוד 2 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
תסתכל לי בעיניים
תסתכל לי בעיניים
מאת: Yoav Rehavi
כבולה אליו
כבולה אליו
מאת: Lauren .
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
סיפורים אחרונים
מגע אסור- 40
מגע אסור- 40
מאת: shir shir
הבחורה הזאת היא אני
הבחורה הזאת היא אני
מאת: Red Mayu
הרגש הכי כואב
הרגש הכי כואב
מאת: Shir Yanko
לעת פרידה
לעת פרידה
מאת: נועה אדלר
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
האם גברים ונשים כואבים אחרת?
האם גברים ונשים כואבים אחרת?
מאת: Yoav Rehavi
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
איך כותבים אהבה?
איך כותבים אהבה?
מאת: Liel Shmuel