כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

האהבה המתסכלת שלי פרק-36

את יודעת כמה אני פוחד? כל החיים ברחתי מאנשים, התרחקתי מהם כי פחדתי שירביצו לי או לא יאהבו אותי... בעיקר פחדתי לאהוב מה כבר יש לפחד מאהבה? היו שואלים אותי, התנזרתי מהכול נתתי לעצמי להתרכז בכל דבר אחר מלבד האהבה...

תוכן עניינים 1. האהבה המתסכלת שלי- תקציר2. האהבה המתסכלת שלי פרק-13. האהבה המתסכלת שלי פרק- 24. האהבה המתסכלת שלי פרק -35. האהבה המתסכלת שלי פרק- 46. האהבה המתסכלת שלי פרק-57. האהבה המתסכלת שלי פרק -68. האהבה המתסכלת שלי פרק-79. האהבה המתסכלת שלי פרק-810. האהבה המתסכלת שלי פרק-911. האהבה המתסכלת שלי פרק-1012. האהבה המתסכלת שלי פרק- 1113. האהבה המתסכלת שלי פרק -1214. האהבה המתסכלת שלי פרק-1315. האהבה המתסכלת שלי פרק-1416. האהבה המתסכלת שלי פרק-1517. האהבה המתסכלת שלי פרק-1618. האהבה המתסכלת שלי פרק-1719. האהבה המתסכלת שלי פרק 1820. האהבה המתסכלת שלי פרק 1921. האהבה המתסכלת שלי פרק-2022. האהבה המתסכלת שלי פרק-2123. האהבה המתסכלת שלי פרק 2224. האהבה המתסכלת שלי פרק-2325. האהבה המתסכלת שלי פרק-2426. האהבה המתסכלת שלי פרק 2527. האהבה המתסכלת שלי פרק -2628. האהבה המתסכלת שלי פרק-2729. האהבה המתסכלת שלי פרק-2830. האהבה המתסכלת שלי פרק-2931. האהבה המתסכלת שלי פרק-3032. האהבה המתסכלת שלי פרק- 3133. האהבה המתסכלת שלי פרק-3234. האהבה המתסכלת שלי פרק-3335. האהבה המתסכלת שלי פרק -34 36. האהבה המתסכלת שלי פרק-3537. האהבה המתסכלת שלי פרק-3638. האהבה המתסכלת שלי פרק 37+3839. האהבה המתסכלת שלי פרק-3940. האהבה המתסכלת שלי פרק 40 ואחרון

אלמה:

" אני.." גמגמתי.
" אם תגידי לי שאת לא מרגישה כלפיי שום דבר את יכולה ללכת ואני נשבע שאיעלם מחייך... אח... רגע, את יכולה לעזור לי לעלות טיפה את הכיסא?" עשיתי זאת אפילו בבהלה יתרה הוא התמקם על הכיסא ואז רק המשיך לפצוח במונולוג שלו.
" אני מרגיש שמשהו לא שלם אצלי פה" נתן לי לגעת בלב שלו.
" בכל פעם שקורה לך משהו או אפילו הבכי שלך... אוי אני נשבע שאני מוכן לשבור את מי שגורם לך לבכות... רק אם תגידי שאת לא מרגישה כמוני אשחרר אותך." אחיזתו לא הרפתה ממני בוודאי שלא המבט שלו שהצית בי משהו מלבלב בלב.
" למה את שותקת?" כי אומרים שהשתיקה שווה לפעמים מילים שאי אפשר להגיד.
" את פוחדת? את יודעת כמה אני פוחד? כל החיים ברחתי מאנשים, התרחקתי מהם כי פחדתי שירביצו לי או לא יאהבו אותי... בעיקר פחדתי לאהוב מה כבר יש לפחד מאהבה? היו שואלים אותי, התנזרתי מהכול נתתי לעצמי להתרכז בכל דבר אחר מלבד האהבה... אולי בגלל זה לא התנסיתי בשום דבר לא הייתי בטוח אם שווה לי להיכנס לזה... אז אם יש מישהו שפוחד יותר ממך זה אני" היה לו קול רך, די נדהמתי מהמילים שלו, מהכנות והיושר הזה שאני אף פעם לא אעלה בדעתי לחשוף.

" אז תעני לי... אני משתגע הבטן שלי עוד רגע תתפוצץ!" מכריז ומצביע על הבטן שלו.
" רציתי להגיד עוד קודם שאני מסכימה אבל אז התחלת את המונולוג היפה הזה... לא יכולתי לעצור אותך" חייכתי חיוך רחב.
" פשוט תודי שרצית לשמוע את מה שאמרתי וזהו" שחרר את ידי.
" טוב אני מודה... תפסת אותי" הרמתי ידיים למעלה כמו פושע שנתפס זה עתה על ידי המשטרה.
" את מצחיקה" ניסה לצחוק אבל לא הצליח.
" אולי עדיף שאצחיק אותך כשתצא מפה לא בא לי להיות זו שתפתח לך את התפרים... פשוט תנוח אלך לקנות משהו לאכול... וכן אני זוכרת שאתה צמחוני אל תדאג" כל הצמוחונות הזו שלו מנוגדת לשלי, אני אוהבת סטייק או איזה עוף מטוגן לנגוס וליהנות ממנו פשוט תענוג רק מלחשוב על זה אני מזילה ריר, תהיתי מה אפשר לקנות לו לאכול לבסוף לקחתי מוקפץ צמחוני חלילה שיגע בו בשר, תפוח אדמה מים וקינוח לפינוק. לעצמי לא ידעתי מה לקנות, התפשרתי על מנה כמו שלו וחזרתי לבית החולים שחלילה לא יחשבו שברחתי.

באותו ערב כבר שיחררו אותי, אך נשארתי בבית החולים להיות עם איתמר עד שהוא יתאושש אחרת איזו מן חברה אהיה אם אנטוש אותו ואלך לנוח בבית? על אף ההתעקשות שלו " לכי הביתה תנוחי" נשארתי. הוא ישב על המיטה שלו וקרא עיתון.
" יש משהו מעניין?" חטפתי ממנו את העיתון בפראות שהדהימה אפילו אותי.
" אפשר לשאול את המשקפיים שלך?"
" מה? למה את צריכה את המשקפיים שלי?"
" כדי לראות טוב יותר... נו רק לדקה" הוא התלבט ולבסוף הושיט לי את המשקפיים שלו שהתאימו בדיוק לעיניים שלי...
" מעולם לא הייתי מעלה בדעתי שאת מרכיבה משקפיים"
" כולי הפתעות" סיננתי והמשכתי לקרוא את הכתבה.
" כשתסיימי לקרוא תני לי את העיתון" הנהנתי.
" יפים המשקפיים שלך אני שוקלת לקחת לך אותם"
" זה לא יקרא גניבה?"
" אנחנו אותו המספר ממה שנראה לי וחוץ מזה זה נקרא להשאיל. הרי אני החברה שלך" הדגשתי את זה.
" אני אקנה לך אם תרצי שלי ישנות"
" אוקי אבל תזכור שהבטחת!" הוא פולט לאוויר מין " כן כן" כזה.

........

" אתם כבר חברים?" שובל הגיעה לבקר עם ההורים שלה היה להם חיוך רחב כאשר ראו את שנינו יחד באותו החדר, סתם הייתי מודאגת שיכעסו עליי.
" שלום גם לך!" הוא פולט היא מחבקת אותו בעדינות פוחדת שיקרה לו עוד משהו.
" אז אתם ביחד?" איתמר מסתכל עליי אני מסתכלת עליו שנינו הפכנו להיות חסרי מילים.
" אני יודעת שכן" שילבה את ידיה כמו בלש וניסתה לנחש.
" הכנתי לך משהו לאכול חומד, איך אתה מרגיש?" הוא כל כך דומה לה שזה כל כך מוזר כי היא לא האימא האמיתית שלו, אולי זה כמו כלב שהוא הופך להיות דומה לבעלים שלו או כמו זוג נשוי שעם השנים הם הופכים להיות דומים כל כך.
" בסדר חי ונושם"

.............

כמה חודשים עברו והינה כבר תיכף הסתיו מגיע, איתמר ואני עוד שורדים יחד לא אוכלים אחד את השני בוודאי שעדיין אוהבים.
" אז זה המקום שהפגיש בנינו" הבטתי אל השמיים כאן בחולות של ראשון. הוא יושב על ידי ביד אחת אוחז בידי וביד השנייה מצביע לכיוון כוכב כלשהו.
" נכון... זה לא היה פשוט"
" מה לא היה פשוט?" שאלתי אותו כלא מבינה.
" לאהוב אותך... את היית... איך להגיד את זה..."
" מעצבנת?" שאלתי וכמעט צחקתי.
" לא" הוא מחה.
" טיפשה?"
" בחיים לא!" שוב מחה נחרצות.

" מצאתי! היית מתסכלת אותי... הרגשתי שאת האהבה המתסכלת שלי. ידעתי שאני אוהב אותך אבל לא חשבתי שיקח לך כל כך הרבה זמן לאהוב אותי." לא ייאמן מעולם לא הייתי מתסכלת וודאי שלא נודניקית, אני לא כועסת עליו איך אפשר לכעוס על החבר שלי שמזכיר את ליאונרדו דיקפריו הצעיר רק בגרסת הברונטית ועם משקפיים יפים?
" את כועסת?" שואל ונותן מבט חד עם עיניו המהפנטות.
" בחיים לא, אני אוהבת את הכנות שלך"
הוא חייך.
" את שומעת רגע... הבאתי לך משהו" הוא תחב את ידו אל תוך כיסו והוציא משם משהו, התחיל להחשיך מה שהסתיר לי לא יכולתי לראות כלום.

" תפתחי" פתחתי את הקופסא וראיתי שם טבעת, היא הרגישה לי זרה ומנוכרת.
" למה יש לך פנים כאלו?"
" היא יפה" סיננתי.
" אני יודע שאולי אני לא כזה מקורי אבל עוד מעט את תהיי בת עשרים וחמש ואני בן עשרים ושמונה כבר ו... אני גרוע בזה. אני רואה אותך בעתיד שלי ורוצה שתישארי איתי" לפתע הוא לקח צעד אחרונה ולקח מקל שאין לי שום מושג מאיפה השיג אותו עקבתי אחרי הכתיבה החרוטה שלו על על החול " אלמה התינשאי לי?" אולי זה גרנדיוזי מדי ומעולם לא ציפיתי שבאופן הזה יציעו לי נישואים אבל בכל זאת אי אפשר שלא להזיל דמעה או להתרגש.
" אז מה את אומרת אלמה, תסכימי להיות אישתי?"

המשך יבוא...
פרק חדש יצא לאור,
מה אתם אומרים שתגיד כן?
שיתחתנו?
תאמינו לי לפעמים יש לי את החשק לעשות סוף לא כמו שציפיתם זה יכול להיות מעניין.
לא רומזת שום דבר כמובן.

דבר שני מודה לכם שאתם פה, קוראים, מגיבים ומדרגים, בואו נראה לכל דירוגים אגיע הפעם,
לילה טוב חברים ❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
סיפור מרתק
הגב
דווח
guest
צפוי מדי אם אלמה תגיד לא בגלל כל הפחדים. לכן תעשי לא צפוי!! שהיא תגיד כן!!!!
הגב
דווח
Maya B
Maya B
חחחח לא מגלה
עוד מעט יהיה עוד
כייף שמגלים סקרנות
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
תקועה- פרק 39
תקועה- פרק 39
מאת: Lee B
סיפורים אחרונים
יומנו של לורי - חייזר אדם
יומנו של לורי - חייזר אדם
מאת: שי מצפה
נשאר מאחור
נשאר מאחור
מאת: מירב BY
אל תשמור בבטן
אל תשמור בבטן
מאת: שין שין
מראת הקסמים
מראת הקסמים
מאת: Emma Elenora Edlund
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף