כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

האהבה המתסכלת שלי פרק-29

ירקות ירוקים כמו ברוקולי, אבוקדו, כוסברה וכל המרק שקיים מדוע אלוהים החליט לעשות אותם ירוקים? אני חושבת שאם הם היו כחולים או כל צבע אחר זה יכול היה להיות מעניין ואולי גם טעים יותר.

תוכן עניינים 1. האהבה המתסכלת שלי- תקציר2. האהבה המתסכלת שלי פרק-13. האהבה המתסכלת שלי פרק- 24. האהבה המתסכלת שלי פרק -35. האהבה המתסכלת שלי פרק- 46. האהבה המתסכלת שלי פרק-57. האהבה המתסכלת שלי פרק -68. האהבה המתסכלת שלי פרק-79. האהבה המתסכלת שלי פרק-810. האהבה המתסכלת שלי פרק-911. האהבה המתסכלת שלי פרק-1012. האהבה המתסכלת שלי פרק- 1113. האהבה המתסכלת שלי פרק -1214. האהבה המתסכלת שלי פרק-1315. האהבה המתסכלת שלי פרק-1416. האהבה המתסכלת שלי פרק-1517. האהבה המתסכלת שלי פרק-1618. האהבה המתסכלת שלי פרק-1719. האהבה המתסכלת שלי פרק 1820. האהבה המתסכלת שלי פרק 1921. האהבה המתסכלת שלי פרק-2022. האהבה המתסכלת שלי פרק-2123. האהבה המתסכלת שלי פרק 2224. האהבה המתסכלת שלי פרק-2325. האהבה המתסכלת שלי פרק-2426. האהבה המתסכלת שלי פרק 2527. האהבה המתסכלת שלי פרק -2628. האהבה המתסכלת שלי פרק-2729. האהבה המתסכלת שלי פרק-2830. האהבה המתסכלת שלי פרק-2931. האהבה המתסכלת שלי פרק-3032. האהבה המתסכלת שלי פרק- 3133. האהבה המתסכלת שלי פרק-3234. האהבה המתסכלת שלי פרק-3335. האהבה המתסכלת שלי פרק -34 36. האהבה המתסכלת שלי פרק-3537. האהבה המתסכלת שלי פרק-3638. האהבה המתסכלת שלי פרק 37+3839. האהבה המתסכלת שלי פרק-3940. האהבה המתסכלת שלי פרק 40 ואחרון

איתמר:

יכולתי להרגיש שהיא מעט בהלם מהמעשה הזה שעשיתי, הרגשתי את המתיקות שלה בשפתיים שלי גם אם זה היה לזמן קצר בו היא הרחיקה אותי ממנה וברחה למכונית שלה היישר הביתה.

אלמה:

אוי אלוהים מה זה היה? איך אלך לעבודה עכשיו? הבטחתי לעצמי שאתנזר מגברים... למה המצב תמיד מסתבך? כל היום הנשיקה הזו העסיקה אותי, אני חושבת שמרוב הלם נתתי לו לנשק אותי ואפילו נישקתי אותו עד שהתעוררתי למציאות.

" הכול בסדר?" שואלת אותי סבתא תוך כדי ערבוב סיר במטבח.
" כן, רק מחשבות. צריכה עזרה?" היא סירבה לכל עזרה ממני וביקשה שאלך לקנות כמה דברים שאין בבית אהבתי קניות אבל לא את המוצרים שהיא אומרת לי לקנות בעיקר ירקות ירוקים כמו ברוקולי, אבוקדו, כוסברה וכל המרק שקיים מדוע אלוהים החליט לעשות אותם ירוקים? אני חושבת שאם הם היו כחולים או כל צבע אחר זה יכול היה להיות מעניין ואולי גם טעים יותר.

" אנחנו חייבות לדבר" קיבלתי הודעה מיובל רק שלא קרה משהו, מדוע יש לי הרגשה שזו הודעה לא טובה זה תמיד מתחיל במשפט הזה ואז זה הולך ומתדרדר.
" אני בקניון" כתבתי לה.
" מעולה, רבע שעה אני מגיעה ניפגש בבית הקפה?" קפה זה בזבוז של כסף ובזבוז זמן בפני עצמו, הרי יכולתי לעשות דברים אחרים אם רק הייתי כישרונית יותר.
" בסדר".
איחסנתי את כל המוצרים בתא המטען וחיכיתי לה בבית הקפה.

" סליחה שהתעכבתי" אמרה מתנשפת מבטה היה קר, מאופק עם הרבה תהיות.
" זה בסדר, למה רצית שניפגש?" התלבטתי אם לשאול או לא, לבסוף שאלתי.
" תראי... זה בקשר לאיתמר" שוב פעם איתמר? כל היום הזה סבב סביבו אני חושבת שהספיק לי איתמר לכל השבוע הזה.
" כבר אמרתי לך שאין בנינו כלום..." ניסיתי להסביר היא פתאום התחילה לבכות.
" מה קרה? אמרתי משהו לא בסדר?"
" הוא... נפרדנו" ידעתי שהוא עשה את הצעד הזה אך לא הבנתי ממה יש לה לבכות זה לא שהם היו ביחד תקופה ארוכה.
" לא נורא יובי... רוצה קפה? עוגה? משהו לניחום?"
" את לא מבינה אה? נפרדנו בגללך!" היא שיחררה את הידיים שלה ממני בכעס.
" את מוכנה לא לצעוק? בגללי? איך אני קשורה לתוך היחסים האלו שהיו לכם?" עוד שנייה אני אדומה מרוב עצבים.
" הוא סיפר לי שפגש מישהי שהוא חושב שאוהב אותה אבל לא רצה להיפרד ממני כי רק התחלנו להכיר ושהוא לא ציפה שזה מה שיקרה"
" זה עדיין לא מסביר איך אני קשורה לעניין" שילבתי את ידיי וחיכיתי בשתיקה רועמת להמשך הסיפור.
" כששאלתי אותו מי זאת הוא לא ענה, הוא רק אמר שעדיף שניפרד"
" אז שאני אבין את באה אליי בתלונות כשאין לך שום בסיס להאשמות האלו?"
" כן... אלמה אל תיתממי אני לא יודעת מה קרה בניכם אבל זו את אני בטוחה בזה"
" אני מאוכזבת ממך יובי, מילא אם היה לך בסיס לדברים שאת אומרת הייתי מאשימה את עצמי יחד איתך אבל... עזבי מה אני בכלל טורחת." קמתי ממקומי והלכתי למכונית שלי לא מבינה מה הולך איך החיים שלי הולכים ומשתנים רק בגלל בחור אחד... ידעתי שאיבדתי את יובל וכל זה בגלל גבר, לעזאזל גברים...
.............................................................

" מדוע את לא אוכלת?" שואלת אותי גברת אודליה בעודה מניחה מרק ירוק על השולחן, לא רציתי להיות חסרת נימוס או להצטייר כמפונקת שלא אוכלת דברים ירוקים לכן אכלתי.
" מה קרה ילדונת שאת נראית ככה? איך את מאז הפעם האחרונה?"
" יש איזה בחור שמוציא אותי מגדרי!"
" אותו אחד?"
" לא, אחר. הוא כל הזמן מתעניין בחיים שלי, מתערב בהם"
" אמרת לו שזה מציק לך?"
" כן... אבל הוא עקשן מה כבר מעניין בי?"
" ילדונת אני חושבת שהילד אוהב אותך"
" אוהב?"
" מה יש לאהוב בי?"
" הרבה דברים ילדונת"
" כן? תני דוגמא" לא באמת ציפיתי להוציא מחמאות מהאישה שעומדת לפניי אלא כדי להבין שאני לא כל כך אהובה וטובה כמו שאני נראית.
" את נדיבה, אוהבת לעזור... יש לך לב טוב יקירתי"
" מה לב טוב ייתן לי? והוא לא כזה טוב"
היא מחייכת ומוזגת לי עוד מהתה השחור לאחר שאכלתי מרק עד עכשיו לא הבנתי כיצד תה משתלב אחרי מרק, אך שתקתי.
" תדברי איתו תחשפי את הכול בפניו אני בטוחה שהוא לא בחור רע כמו אלו שהכרת" מאין היא יודעת? מדוע לכולם יש תחושות לגבי הבחירות שלי, מצבי הרוח שלי ורק לי אין מושג מה קורה בחיים שלי?

" גברת אודליה?"
" את יכולה לקרוא לי אודליה" היא קוטעת את דבריי.
" אהבת את ג'ים?"
" בוודאי, כשהייתי בת שתיים עשרה הבנתי שאני אוהבת אותו... ילדונת החיים עוברים כל כך מהר תראי אותי כבר זקנה מדי להתאהב מחדש"
" זה לא נכון! את בכלל לא נראית בגילך הייתי נותנת לך פחות בעשר שנים" היא מוחמאת ומחייכת כלא מאמינה לדבריי חושבת שאני נחמדה ולא יותר.
" זה בסדר אם אלך מוקדם יותר?"
" כן בוודאי, קחי איתך כמה עוגיות בדרך" נגסה באחת חדשה והושיטה בפניי שקית קטנה עם עוגיות.

.............................................................

השלט על הדלת מערער אותי כל פעם מחדש, דפקתי שוב עד שדמות גבוהה ניצבת בפניי.
" כבר תרמתי" אמר וסגר עליי את הדלת.
" לא חכה... אני לא מבקשת תרומה" עצרתי את הדלת ברגע האחרון.
" אני מחפשת איש בשם ג'ים רוזנבאום"
" מה מביא אותך לאיש זקן כמוני?" קצת הזכיר לי את אודליה... לא פלא שהם מתאימים.
" אני... אני יכולה לדבר איתך?"
" אין לי זמן ילדונת תדברי עכשיו או שאני סוגר" טיפוס לא פשוט.
" יש מישהי שאני מכירה והיא... שנים תוהה היכן נעלמת
האם אתה בחיים, אודליה שמה אודליה בלוך" אמרתי את שם משפחתה הקודם, האיש פקח את עיניו פתח את הדלת עד הסוף. ידו נשענת על מקל ההליכה החום שלו, גופו לבוש בחליפה כחולה ומיושנת.
" אודלי.. ה? היא בחיים?" היה לו ברק בעיניים.
" כן, האם תהיה מוכן לפגוש אותה אדוני?"
" אני צריך לחשוב על זה"
" בסדר אז תיצור איתי קשר... זה הטלפון
שלי קוראים לי אלמה" אמרתי הרגשת אך גם מעט מאוכזבת שלא ענה בחיוב.
" להתראות אדוני תודה על ההקשבה"

יום למחרת הכול התנהל כרגיל, חיכיתי להפסקה רק כדי לראות את איתמר ולהסביר לו שאני לא צעצוע שיש לי רגשות שאיננו יכול לנשק אותי סתם כך.
" אני תיכף חוזרת" אמרתי לגברת המרירה.
" יש לך עשר דקות ילדונת" הנהנתי ורצתי לאגף המשרדים.
" את מי את מחפשת?" שואלת אותי אחת המזכירות.
" את איתמר"
" אה את שושן? יש לו טיסת עסקים בגרמניה הוא יחזור בלילה" שיט! לעזאזל שום דבר לא הולך לי, איך לעזאזל הוא משאיר אותי על הנשיקה הזאת והולך לעסקים האלו?

איתמר:

" אחי מה יש לך אתה לא מרוכז"
" סתם יעבור..." שטפתי את הפנים ויצאתי להתאוורר.
" אנחנו צריכים לסיים עם הפרויקט אבא שלך יכעס אם לא נגמור עם זה" רועי תמיד היה חרוץ, ניסה לעודד אותי.
" טוב יאללה בוא נגמור עם זה"

" אתה בסדר?" רועי שואל בתום הישיבה.
" נפרדתי מהחברה שלי"
" קורה לטובים ביותר" מנחם אותי אבל זה לא העניין.
" לא אל תנחם אותי זה אני שנפרדתי"
" אז למה יש לך פרצוף כזה? אתה מתחרט?"
" לא, בגלל איזו בחורה אחרת... היא משגעת אותי"
" בחורה? אתה אף פעם לא מדבר על נשים"
" אני חושב שהגיע הזמן לא?"
" באמת עד היום לא הבנתי איך לא הייתה לך חברה... עכשיו אתה מוקף בהן"
" אל תאשים אותי רועי, אני חושב שהיא כועסת עליי הבחורה הזאת"
" למה מה כבר עשית?"
" נישקתי אותה ואז היא ברחה"
" זה חרא סימן אחי" מסמן לי כאילו שלא ידעתי זאת.
" כן אני יודע... טוב בוא נלך לחדר אני רוצה לעשות מקלחת לפני הטיסה"

אלמה:

ישבתי מול הספה וכססתי ציפורניים בשתיים בלילה, אולי מעט הגזמתי? למה שלחתי לו את ההודעה הזאת? למה אי אפשר למחוק?
" אסביר לך כשניפגש... רק הגעתי לארץ"
" בוא ניפגש עכשיו"
השבתי.
" את לא נורמלית מאוחר מאוד"
" לא אכפת לי!"
" מחר אלמה... מחר"
התעקש, עקשן יותר ממני.
" לכי לישון" יותר לא שלחתי לו שום דבר הייתי זועמת עליו ורגעי החרטה של ההודעה הקודמת כבר לא מהדהדים לי בראש.

איתמר:

המשוגעת הזאת היא כועסת... הצצתי שוב בהודעה וצחקתי.

" גולם משוגע אחד! אתה באמת חושב שאתה יכול לנשק אותי? אני מתנזרת מבנים מה לא היה ברור בזה? יש לך משהו להגיד לי אז תבוא ותגיד בפנים רק בלי נשיקות... תחזור כבר מהטיסה שלך. בברכה החפרפרת הזועמת"

שוב חייכתי כמו מטומטם במיטה מציץ להודעה וצחקתי.

המשך יבוא...
יש לציין שבירקות טעימים אלמה לא
מבינה שום דבר, אבל איך אומרים
על טעם ועל ריח לא מתווכחים.
ספרו לי מה הרגשתם מהסיפור?
מה הייתם רוצה שיקרה?
תפנקו בדירוג נראה לכמה דירוגים אגיע,
לילה טוב לכולם❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אני חולה בבית וחיפשתי מה אני יכולה לעשות במיטה ולמזלי מצאתי את הסיפור שלך ולמזלי נכתבו כבר 29 פרקים. לא יכולתי להפסיק וקראתי ברצף את כל ה29! מיותר לציין שהסיפור מהמם! מרגש, סוחף, יצירתי וכמו כל הסיפורים שלך הוא משלב אנשים מיוחדים, עם מוגבלות מיוחדת. תמיד הסיפורים שלך מלמדים את הקורא כמה חשוב לקבל את הסביבה ולא ישר לשפוט. אני מקווה שתמשיכי את הסיפור ובמהרה כי עצרת בשיא המתח!
הגב
דווח
Maya B
Maya B
וואו איזה כייך לשמוע!!
תרגישי טוב יקרה ותבריאי מהר.
חשוב לי לתת במה לאנשים עם מוגבלות שהסביבה לפעמים דוחקת לפינה. שוב תודה ענקית
אמשיך בקרוב❤❤❤
הגב
דווח
guest
תודה רבה! כמובן שאמשיך לקרוא כמו שאני קוראת את כל הסיפורים שלך☺
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 7
חבקי אותי חזק פרק 7
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף