כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

החוצפן

(חלק 9- אלכוהול)

"את בהיריון?!" שאלתי.
"אל תצעקי!" היא השתיקה אותי, "כלום לא בטוח כרגע".
"מה קרה לך?" שאלתי.
"אני מרגישה לא טוב", היא אמרה, "כואב לי הגב, השמנתי, המחזור שלי מאחר... כל כך הרבה דברים דפנה, אולי אני מדמיינת בגלל המצב, אבל אני משתגעת.. אני מתגעגעת לג'ייסון" היא התחילה לבכות וחיבקתי אותה חזק. ברגעים האלה, כל מה שצריך זה חיבוק טוב.
~
הפאב שלנו היה סגור הערב. אמה רצתה לישון אחרי הטיסה, עמיר היה באירוע, וטוהר... לא יודעת, אמרה שהיא עסוקה. אין עובדים הערב, אז קיבלנו ערב חופשי. החלטתי שאולי הגיע הזמן לסדר את ארון האיכסון. פתחתי אותו ומצאתי שם המון דברים. היו שם מזכרות מהטיולים שלנו ותמונות. נתקלתי באלבום ירקרק ומאובק שעליו היה כתוב "לכבוד שנה שלמה של אהבה, ועוד שנים רבות".
אני זוכרת את זה. בן נתן לי אותו ביום השנה שלנו, אני תוהה למה שמרתי אותו. איבקתי את האלבום ופתחתי אותו. התמונות היו כל כך ישנות... מפגשים משפחתיים, דייטים, סיום הטירונות.... כל דבר. העמוד האחרון היה ריק, אבל הייתה בו הקדשה.
"לדפנה, אני לא יודע מה בדיוק קרה שהביא אותנו להיפגש, אני לא יודע אם תאהבי אותי מחר ועד מתי נהיה ביחד. אני רק יודע שאני תמיד אוהב אותך. לעוד שנים ארוכות ביחד, בן".
המילים האלו... הן צרבו לי. דמעות עלו בעיניי. דחפתי את האלבום לארון, מתחת לכל השטויות האחרות שהיו שם, וטרקתי את דלת הארון.
שתיתי כוסית. ועוד כוסית. ועוד כוסית. וכשנמאס לי מהכוסות שתיתי מהבקבוק. כלום לא העביר את הדמעות. צילצלתי לשגב. ביקשתי שיבוא אליי עם האוטו בשביל להסיע אותי בלי לשאול שאלות. כשנכנסתי לרכבו נתתי לו את הכתובת של בן. לפני שיצאתי הוא החזיק את ידי ואמר "דפנה, אני רואה שאת שיכורה, אבל ביקשת שלא אשאל שאלות אז אני מכבד אותך. ותשמרי על עצמך, בשבילי".
חייכתי אליו ויצאתי. עליתי במדרגות לביתו של בן. נעמדתי מול הדלת שלו ודפקתי, עיניי מלאות בדמעות ומרוחות באיפור.
הוא פתח את הדלת.
"דפנה.."
"תגיד לי שאתה עוד אוהב אותי" אמרתי.
~
האור העיר אותי. הראש כאב לי. זה לא היה החדר שלי. זו לא הייתה המיטה שלי. לידי שכב מישהו. עימעמתי את עיניי כדי לראות. זה היה בן. הוא הסתובב אליי, "יופי, קמת" הוא יצא מהמיטה
"בן.." ניסיתי להתרומם, אבל הראש כאב לי.
"אני אביא לך כדור" הוא אמר ויצא מהחדר. כשתזר הייתה בידו כוס מים וכדור לראש.
"למה אני פה?" שאלתי ושתיתי את הכדור.
"הגעת אליי אתמול שיכורה" הוא אמר לי "שאלת אותי אם אני עוד אוהב אותך".
"באמת?" שאלתי.
"זה לא הכל" היא אמר, "לא חיכית לתשובה שלי, פשוט נישקת אותי".
הסמקתי.
"לקחת את היד שלי וליפפת אותה סביבך", הוא אמר לי "ואז התפשטת מולי".
"אני מצטערת" אמרתי לו.
"זה בסדר, לא שכבנו".
"למה?" שאלתי.
"אין טעם להסביר. אבל כרגע, את חייבת ללכת" הוא אמר והושיט לי את חולצתי.
"למה?" שאלתי.
"אני צריך לצאת" הוא אמר.
~
כשנכנסתי הביתה, אמה קפצה עליי בחיבוק.
"איפה היית? דאגתי לך! יצאת בלי הנייד אתמול ורוקנת את הבקבוק".
הסמקתי שוב.
"סתם, יצאתי" אמרתי לה.
"דפנה... אמת בבקשה".
"מסתבר שהשתכרתי ונסעתי לבן אבל לא שכבנו. והבוקר הוא העיף אותי מהבית". אמרתי במבוכה.
"חצוף" היא אמרה לי, "אבל מה גרם לך להיזכר בו?"
"אלבום השנה שלנו.."
אמה שתקה. היא ידעה שזה עניין רגיש. בכיתי עם האלבום הזה הרבה כשרק נפרדנו.
"אתמול הגיע לפה דרור, חבר של בן" אמרתי לה בעיניים רטובות, "הוא סיפר לי שלבן יש חברה חדשה".
"נו אז?" היא אמרה לי, "את צריכה לשכוח מבן. למה וויתרת על אדם?"
"כי בן התקשר..."
"בדיוק!" היא צעקה, "וויתרת על יותר מדי דברים בשבילו, זה לא שווה את זה!"
"ניסיתי..."
"לא ניסית מספיק!" היא קטעה אותי שוב, "תתקשרי אליו עכשיו ותקבעי איתו".
"אני לא..."
"את כן!" היא הציבה בפניי עובדה. הבנתי שאין טעם להתווכח איתה.
"אני רואה שזה קשה", היא אמרה, "תתקשרי אליו בערב".
~
"וואו, דפנה", הוא אמר לי, "מה קרה?"
"שום דבר", עניתי לו, "רציתי לראות מה קורה".
"ב10 בלילה?" הוא שאל.
"כן, אסור?"
"באהבה דפי"
"תציעי לו להיפגש" אמה לחשה.
"א..."
"שמעתי את חברה שלך, היא לא לוחשת טוב".
הסמקתי.
"אני אשמח שניפגש", הוא אמר, "אבל אני יכול רק עכשיו".
"למה?" שאלתי.
"בלי שאלות, את מעוניינת?"
לקחתי נשימה עמוקה והסכמתי. קבענו בעוד שעה במקום שאכלנו בו.
~
הגעתי לשם. ישבתי וחיכיתי לאדם. ראיתי את אדם מתקרב. חייכתי וקמתי לחבק אותו. הוא חיבק אותי חזק.
"התגעגעתי" הוא לחש לי.
"למה לא תהיה פנוי להיפגש?"
"לא רציתי לספר", הוא אמר, "אבל אני עוזב את הארץ הלילה, הצעת עבודה בשיקגו".
"מה? אבל..."
"אני יודע שאתגעגע אלייך, אבל..." הוא השתתק.
"מה?" שאלתי.
"בואי איתי!" הוא צעק.
"מה?"
"זה כרטיס זוגי. בואי איתי, אני ואת ביחד, לשנה שלמה".
"אני רוצה, אבל.."
"את חייבת להחליט עכשיו" הוא אמר ושתק.
"מה דעתך דפנה, את באה איתי לאמריקה?"

אינפיניט ### עקוב אחר אינפיניט
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
המשך?
הגב
דווח
Danit A
Danit A
הוווו המשך בבקשה!!!
הגב
דווח
just me
just me
הוא כזה מקסים
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
אינפיניט ###
החוצפן
החוצפן
מאת: אינפיניט ###
החוצפן
החוצפן
מאת: אינפיניט ###
החוצפן
החוצפן
מאת: אינפיניט ###
החוצפן
החוצפן
מאת: אינפיניט ###
סיפורים אחרונים
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה
לשיר מכל הנשמה 4
לשיר מכל הנשמה 4
מאת: שיר פיליבה
מעיין וים פרק 15 ❤ (חלק 2)
מעיין וים פרק 15 ❤ (חלק 2)
מאת: אביטל סיאני
נקמה
נקמה
מאת: Alma A
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D