כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

האהבה המתסכלת שלי פרק-24

"מה קרה את בלי מצב רוח?" " כל הבוקר הקאתי אל תשאל" " בכל זאת שואל... שפעת?" " אני פוחדת" " מה? משפעת?" " אני פוחדת שנכנסתי להיריון"

תוכן עניינים 1. האהבה המתסכלת שלי- תקציר2. האהבה המתסכלת שלי פרק-13. האהבה המתסכלת שלי פרק- 24. האהבה המתסכלת שלי פרק -35. האהבה המתסכלת שלי פרק- 46. האהבה המתסכלת שלי פרק-57. האהבה המתסכלת שלי פרק -68. האהבה המתסכלת שלי פרק-79. האהבה המתסכלת שלי פרק-810. האהבה המתסכלת שלי פרק-911. האהבה המתסכלת שלי פרק-1012. האהבה המתסכלת שלי פרק- 1113. האהבה המתסכלת שלי פרק -1214. האהבה המתסכלת שלי פרק-1315. האהבה המתסכלת שלי פרק-1416. האהבה המתסכלת שלי פרק-1517. האהבה המתסכלת שלי פרק-1618. האהבה המתסכלת שלי פרק-1719. האהבה המתסכלת שלי פרק 1820. האהבה המתסכלת שלי פרק 1921. האהבה המתסכלת שלי פרק-2022. האהבה המתסכלת שלי פרק-2123. האהבה המתסכלת שלי פרק 2224. האהבה המתסכלת שלי פרק-2325. האהבה המתסכלת שלי פרק-2426. האהבה המתסכלת שלי פרק 2527. האהבה המתסכלת שלי פרק -2628. האהבה המתסכלת שלי פרק-2729. האהבה המתסכלת שלי פרק-2830. האהבה המתסכלת שלי פרק-2931. האהבה המתסכלת שלי פרק-3032. האהבה המתסכלת שלי פרק- 3133. האהבה המתסכלת שלי פרק-3234. האהבה המתסכלת שלי פרק-3335. האהבה המתסכלת שלי פרק -34 36. האהבה המתסכלת שלי פרק-3537. האהבה המתסכלת שלי פרק-3638. האהבה המתסכלת שלי פרק 37+3839. האהבה המתסכלת שלי פרק-3940. האהבה המתסכלת שלי פרק 40 ואחרון

הוא מתקרב בצעדים כך שכל צעד נראה מאיים מהצד על אף שכלל לא פחדתי מהגולם הזה.
" תניח לה!" התקרב הזיז את ידו של אסף ממני וריתק אותו לקיר ביחס לחנון טיפוסי יש לו הרבה כוח.
" מה אכפת לך אתה? אתה בכלל לא מתאים לה תראה אותך בחליפה הזאת עם התספורת כאילו יצאת מאיזו פגישה והיא? פשוטה בשבילך"
" אלמה לכי" מצווה עליי ואני שומעת הכול, אמנם יצאתי אבל הצצתי מפתח השירותים.
" אני מבין את זה שההורים שלנו עובדים זה עם זה ואני עכשיו צריך לסבול טינופת כמוך, תעזוב את החברה שלי! גם אם אוהבים בחורה ואני יודע שאתה אוהב לא מציקים לה, לא מכאיבים לה אתה שומע?" הוא הגן עליי שם מול אסף הייתי גאה בו ורציתי שימשיך לדבר עליי, אך הגברת שהאיצה בי קודם ראתה אותי מצותתת.
" קדימה יש מלא עבודה"

שבוע עבר מאז שהתחלתי לעבוד כאן, סך הכול אנשים נחמדים במשך כל השבוע התחמקתי מאסף ודמיינתי אותו מוצא אותי, אך הבנתי שזהו השיגעון שלי עם עצמי.
בהפסקת האוכל ישבתי בצד והוצאתי כריך שקניתי.
" היי ילדונת... זה בשבילך" אותה גברת הושיטה לעברי שקית עם אוכל חם.
" לא לא גברת אני לא יכולה לקבל את זה"
" איי... קדימה תאכלי שיהיו לך כוחות" הפצירה בי ולא ידעתי ממי היא קופסא האוכל פחדתי שאולי שמו שם רעל או ירקו מה אם החבילה מאסף? אני שונאת אותו... לא זה לא הוא.

" תגידי שאלה" איתמר ניצב מולי בשולחן.
" זה נכון מה שאמרת עליי בשירותים?"
" לא, רק רציתי להבהיר לו שיתרחק ממני... אל תגיד לי שחשבת שאני נמשכת אלייך"
" למה לא? אני לא מושך אותך?" מאיפה הוא למד להתגרות בי ככה?
" זה לא שאתה לא מושך... פשוט לא..." ניסיתי למצוא את המילה הנכונה אל גם בלמצוא אותה נתקעתי.
" פשוט מה?"
" לא משנה..." בהיתי בקופסא הסגורה התלבטתי אם לפתוח אותה.
" למה את לא אוכלת?"
" מישהו קנה לי אוכל... מה אם זה חשוד? למה שמישהו יקנה לי אוכל? זה השבוע הראשון שלי פה"
" אפשר רגע?" הנהנתי הוא פתח את הקופסא גל של ריח טוב היה הוא לקח את הצ'ופסטיק ותחב אותם בנודלס.
" לא מבין מה את דואגת דווקא טעים"
" מה?" לא הבנתי איך הוא עושה את זה גונב לי מהאוכל.
" יש פה פתק וכתוב בתיאבון זו בטח הגברת הזאת שעובדת איתך... רק אל תגידי לה שסיפרתי לך היא ביישנית. פשוט תאכלי" שוב הנהנתי כמו מטומטמת.
" בתיאבון... אני חייב ללכת" רציתי פתאום שישאר למה הוא הולך? ולאן הוא הולך כה מהודר? אוף.
נשארתי בתום האוכל לנקות את קומת המשרדים רק בשעה שמונה סיימתי הכנסתי את המגב ושאר הכלים בחזרה בחדר שהיה בו ויצאתי לכיוון המכונית.

" רכב מטומטם! אוף!" בעטתי בגלגל שהיה מפונצ'ר והמשכתי לקלל אותו.
" צריכה טרמפ?" זה היה איתמר שהתקרב עם מכוניתו לכיווני.
" המכונית שלי אני שונאת אותה!"
" בואי אקח אותך הביתה" אמר מבפנים שילבתי את ידיי והמשכתי להיות מתוסכלת.
" אלמה בואי אני לוקח אותך הביתה" הרגשתי את ידו מושכת בידי לכיוון האוטו שלו.
" זה לא יעזור אם תסתכלי על המכונית היא לא תחזיר לעצמה את האוויר שאיבדה."
" למה אתה נחמד אליי?"
" למה שלא אהיה?"
" כי אני סתם עובדת נקיון ואתה... אתה עם החליפה הזאת נראה מהודר כל כך"
" את לא סתם עובדת... כל עבודה היא מכובדת"
" אתה הבן של אחד המנהלים?"
" אני המנהל של אחת המחלקות אבא שלי רצה שאעשה תואר שני בתחום אבל די מיציתי שם" וואו יש לו תואר ראשון אני מעולם לא אצליח ללמוד במיוחד לא עם הכסף הזה שאין לי.
" הגענו... מחר אקח אותך בבוקר. תהיי מוכנה" מאין יודע שאני עובדת בבוקר? ולמה שיקח אותי איתו?
" אין צורך... אקח אוטובוס, תודה על הטרמפ" מלמלתי ויצאתי אך ידו משכה בחולצתי.
" אני מתכוון לזה תהיי מחר בשבע וחצי פה בחנייה" הנהנתי רק כדי שישחרר אותי ויצאתי מהמכונית שלו לכיוון הבית.

" של מי המכונית שם למטה?" סימנה לי סבתא.
" בחור אחד" היא פקחה עיניים בוודאות היא לא שאלה סתם וודאי ראתה אותי יוצאת מהרכב שלו.
" למכונית שלי לאחד הגלגלים ירד האוויר הוא הציע להסיע אותי הביתה"
" את מכירה אותו?"
" כן, הוא אחד המנהלים של הקניון" סבתא נדהמה והפסיקה לשאול אולי הבינה שזה סתם היה טרמפ ולא יותר.
" אחים שלךך מגיעים מחר"
" הם לא אמורים להיות בטיול?"
" הם חוזרים מחר לא רציתי שיחזרו
לפנימיה" הנהנתי והלכתי לישון.

" בוקר טוב" חיכה לי איתמר מחוץ לרכב עם משקפי שמש וחליפה מסוגננת, סידרתי את עצמי ככל האפשר והתקרבתי.

" בוקר" עניתי עם חששות.
" מה קרה את בלי מצב רוח?"
" כל הבוקר הקאתי אל תשאל"
" בכל זאת שואל... שפעת?"
" אני פוחדת"
" מה? משפעת?"
" אני פוחדת שנכנסתי להיריון" התכנסתי בתוך תוכי בעודו מתניע את המכונית שלו.
" את בטוחה?"
" אני לא בטוחה אף פעם לא הייתי בהריון אני לא יודעת איך זה מרגיש"
הוא לא בדיוק האדם הנכון לספר לו על זה.
" מתי התחלת לחשוד?"
" השבוע..."
" זה ממנו? נכון?"
" די אל תלחיץ! אני מקווה מאוד שאני לא בהיריון"
" את בטוחה שתצליחי לעבוד?"
" זה לא שאני חולה... בוא ניסע אני אהיה בסדר"
" תני לי את המפתחות של המכונית שלך"
" בשביל מה לך את המפתחות שלי?"
" מבטיח להחזיר לך עד שתסיימי לעבוד"
" אוקיי..." פשפשתי בתיקי והושטתי לו אותו זה לא שהוא יגנוב לי את הגרוטאה הזאת... מצדי שיגנוב בלאו הכי היא לא שווה כבר.
" הגענו... תאכלי טוב ותעבדי בזהירות ואל תשכחי ללכת להיבדק" למה אכפת לו ממני? הוא עם יובל בכלל.

" גברת צעירה למה את מסתכלת על הארונית היא לא תנקה במקומך!" הגברת המבוגרת מסיטה את תשומת ליבי המהדאגות שלי בחדר ההלבשה ומעירה אותי מהחיים ההזויים שלי.
" גברת אני יכולה לשאול אותך משהו?"
" כן ילדונת רק תמהרי חייבים להתחיל לעבוד"
" קרה לך פעם שהכריחו אותך לעשות משהו?"
" למה את מתכוונת בהכריחו? בעלי מכריח אותי כל יום לבשל לו... הטרחן הזה חושב שאני עשויה מפלדה" אני מצליחה לצחוק ומוותרת על הסבר בכלל אומרת לא משנה ופוסעת איתה לעבוד.
בשעה שתיים הגיעו הגברות של המשמרת השנייה החלפתי בגדים ויצאתי לכיוון היציאה חיפשתי את הגולם.

" איתמר?" ראיתי אותו ליד המכונית שלי עם סימנים שחורים על הפנים ומעט מרושל מהרגיל.
" אתה החלפת לי גלגל?"
" כן, היה לך חור עכשיו זה בסדר את יכולה לנסוע" זרק לי את המפתחות באוויר במפתיע.
" למה את מחכה? לכי לבדיקה שלך מבטיח שהכול תקין" טעיתי לגביו הוא יודע להחליף גלגל, הוא לא באמת פינוקי כמו שחשבתי. איתמר פתח לי את דלת המכונית והאיץ בי לנסוע.
" למה את לא נוסעת?" שאל לאחר דקה של דומייה.
" אני לא מסוגלת" רעדתי... איך מסבירים לו את התחושה הזאת? את העובדה שעשיתי משהו שלא רציתי בו בכלל? שאם יש לי ילד... או אלוהים אני לא רוצה בו, זה הופך אותי לאדם רע?
" אתה בטח חושב שאני נוראית... אחת ששוכבת עם בנים ואז צריכה לשלם על הטעויות שלה... בבקשה תלך אני בסדר" המשכתי לרעוד ללא שליטה.
" אני לא חשבתי אף פעם דברים כאלו... אלמה... את בוכה?" לא האמנתי שאני בוכה, אני בוכה וגם מתרגשת מכך הרי שנים לא בכיתי.
" לא... סתם נכנס לי משהו לעין" הוא חייך מהשקר שלי.
" אני אבוא איתך... אל תדאגי יהיה בסדר!" אני שונאת את המשפט הזה מתעבת אותו כל כך.
" באמת תבוא איתי?"
" כן... תני לי אני אנהג" הרגשתי עייפה מדי להיות על ההגה בוודאי גם לא במצב הזה שבו אני שרויה, נתתי לו להסיע אותי לעיתים הגנבתי לעברו מבטים הוא מאוד מושך אפילו עם השיער הארוך שלו עם השביל באמצע כדי להאדיר את האורך שלו.
" את בסדר?" שאל ברמזור.
" אני לא יודעת... אני פוחדת איתמר סבתא שלי תהרוג אותי!"
" היא לא תהרוג אותך... קודם בואי נראה מה יגיד הרופא בבקשה תהיי רגועה" הרגשתי מתוסכלת מהאי וודאות, הרעד שלי התגבר בשלב מסוים הרגשתי שהמכונית עצרה בבית החולים הכי קרוב.
" אני פה איתך את תראי שיהיה בסדר" תפס בידי בעדינות המגע היה נעים. לקחתי נשימה עמוקה הסתכלתי עליו הנהנתי ניסיתי להיות אופטימית כמוהו.

איתמר:

" הגיעו התוצאות?" היא החזיקה דף ולא העיזה להציץ בו, שנינו קיווינו שהיא לא בהריון שזו סתם שפעת או איזה חיידק שמסתובב באיזור.
" אני לא יכולה להסתכל... אני פוחדת"
" תני לי אני אסתכל"
" את יכולה להירגע זה שלילי"
" אתה בטוח?"
" ממה שאני מבין מהדף כן... אמנם אני לא רופא אבל זה לא קשה לדעת"
" תן לי את זה" חטפה ממני את הדף וחייכה.
" אוי אלוהים תודה לאל! כמה חששתי"
" צריך להיזהר פעם הבאה"
" לא תהיה פעם הבאה"
" איך את כל כך בטוחה?"
" אתה כנראה לא מכיר אותי מספיק"
" אולי"

אלמה:

" תודה שבאת איתי" חייכתי חיוך אמיתי וידעתי שזה רגע שהייתי מספרת למיה היא הייתה נדלקת על איתמר אפילו מבלי לדעת איך הוא נראה.
" בשמחה... תגידי את בקשר עם אדיר?"
" מי זה אדיר?"
" חבר טוב שלי זה שהכרתי לך השבוע"
" אני מחליטה להתנתזר מגברים"
" הרגשת פעם שמכריחים אותך לעשות משהו בניגוד לרצונך?"
" כן בטח... קרה משהו?" איך הוא מרגיש את החששות שלי? את הרעידות בקול אבל אני מעדיפה להתעלם ממה שקרה עם אסף הרי באמת שכבתי איתו, תאשימי רק את עצמך! כן אלמה רק את עצמך.

" לא... סתם. אני אלך"
" אה לפני זה... זה בשבילך" הושטתי לו שוקולד כאות תודה מקווה שהצלחתי לקלוע בטעם.
" תודה רבה לא היית צריכה"
" אולי אני לא נראית נחמדה מבחוץ אבל זה כאות תודה על מה שהיה עם אסף והיום... אני פשוט חייבת לך תודה בבקשה תקבל את זה" הוא הנהן לקח את השקית חייך וחשף את גומות החן שלו.
" תרגישי טוב"

אף פעם לא חשבתי שאחשוב על כך אבל משהו באיתמר כובש, מעבר ליופי... הוא דואג, אכפתי מה עובר עליי? אולי זה סתם הריון מדומה שמשפיע עליי? אני חייבת ללכת לאודליה לפני שהמחשבות יאכלו אותי.

המשך יבוא...
אז מה דעתכם על איתמר?
איך אתם הייתם מרגישים במקום אלמה?
אשמח לדעת מה אתם חושבים
שתפו אותי ואל תשכחו לדרג.
תודה לכל מי שקורא וכאן לא מובן מאליו
חג שמח לכולם ושבת שלום

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואווו..פרק מושלם ♡♡
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה רבה ❤❤
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Maya B
אהבה בנבדל פרק 59
אהבה בנבדל פרק 59
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 7
חבקי אותי חזק פרק 7
מאת: Maya B
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
כוכב המזל שלי פרק -30 ואחרון!
מאת: Maya B
בוא נדבר על אהבה פרק -31
בוא נדבר על אהבה פרק -31
מאת: Maya B
דייטינג
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
מחקתי אותך
מחקתי אותך
מאת: SH .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH .
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
סיפורים אחרונים
מכתב לאהובתי
מכתב לאהובתי
מאת: Tsahi Barshevsky
זכרונות
זכרונות
מאת: בר לוי
מאז שהדבר הזה קרה
מאז שהדבר הזה קרה
מאת: אורי אוחיון
עולם ללא הפסקה
עולם ללא הפסקה
מאת: Lior K