כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אודם בחורף פרק 31

היא מחממת את הגוף הקר שלי עם הגוף החם שלה.. מחממת את הנפש הקפואה שלי עם הנשמה החמה שלה.. גורמת להכל להיראות ולהישמע רגוע יותר.

תוכן עניינים 1. אודם בחורף פרק 12. אודם בחורף פרק 23. אודם בחורף פרק 34. אודם בחורף פרק 45. אודם בחורף פרק 56. אודם בחורף פרק 67. אודם בחורף פרק 78. אודם בחורף פרק 89. אודם בחורף פרק 910. אודם בחורף פרק 1011. אודם בחורף פרק 1112. אודם בחורף פרק 1213. אודם בחורף פרק 1314. אודם בחורף פרק 1415. אודם בחורף פרק 1516. אודם בחורף פרק 1617. אודם בחורף פרק 1718. אודם בחורף פרק 1819. אודם בחורף פרק 1920. אודם בחורף פרק 2021. אודם בחורף פרק 2122. אודם בחורף פרק 2223. אודם בחורף פרק 2324. אודם בחורף פרק 2425. אודם בחורף פרק 2526. אודם בחורף פרק 2627. אודם בחורף פרק 2728. אודם בחורף פרק 2829. אודם בחורף פרק 2930. אודם בחורף פרק 3031. אודם בחורף פרק 3132. אודם בחורף פרק 3233. אודם בחורף פרק 3334. אודם בחורף פרק 3435. אודם בחורף פרק 3536. אודם בחורף פרק 3637. אודם בחורף פרק 3738. אודם בחורף פרק 3839. אודם בחורף פרק 3940. אודם בחורף פרק 4041. אודם בחורף פרק 4142. אודם בחורף פרק 4243. אודם בחורף פרק 4344. אודם בחורף פרק 4445. אודם בחורף פרק 4546. אודם בחורף פרק 4647. אודם בחורף פרק 4748. אודם בחורף פרק 4849. אודם בחורף פרק 4950. אודם בחורף פרק 5051. אודם בחורף פרק 5152. אודם בחורף פרק 5253. אודם בחורף פרק 5354. אודם בחורף פרק 5455. אודם בחורף פרק 5556. אודם בחורף פרק 5657. אודם בחורף פרק 5758. אודם בחורף פרק 5859. אודם בחורף פרק 5960. אודם בחורף פרק 6061. אודם בחורף פרק 6162. אודם בחורף פרק 6263. אודם בחורף פרק 6364. אודם בחורף פרק 6465. אודם בחורף פרק 6566. אודם בחורף פרק 6667. אודם בחורף פרק 6768. אודם בחורף פרק 6869. אודם בחורף פרק 6970. אודם בחורף פרק 7071. אודם בחורף פרק 7172. אודם בחורף פרק 7273. אודם בחורף פרק 7374. אודם בחורף פרק 74 ואחרון

אני יוצא מתוכה ונישכב על הגב.
היא מסתובבת וניצמדת אלי, מניחה את הראש שלה על החזה שלי, נושמת יחד איתי.
מעבירה את האצבעות שלה לאורך הבטן שלי, מצמררת אותי עם העדינות שלה.
"לא הצלחת להרדם לידי בלילה?"
היא שואלת בשקט ומרימה את המבט שלה אלי.
"כמעט ונירדמתי..
קמתי שניה לפני"
"למה לא נישארת פה איתי?"
היא שואלת עם הקול המתוק והשקט שלה..
"את יודעת למה.."
"ראיתי דברים בחיים שלי רומאו.."
"אני יודע.
ואני יכול רק לתאר לעצמי מה באמת עברת.
אבל אני לא יכול לקחת את הסיכון שאני אעשה לך משהו מתוך שינה ואני לא אשלוט בעצמי."
"למה שתעשה לי משהו?"
"כי אני משתולל, יש פעמים שאני צורח ומשתולל מתוך שינה, קשה להשתלט עלי ואני יכול להיות מאוד כוחני ואגרסיבי.
אני מפחד להכאיב לך.."
"זה כבר קרה, שתקפת?"
"הפחד לא בא סתם מיכאלה.
לא סתם אני לא רוצה לישון עם אף אחת ולא סתם אני מעדיף להיות לבד.."
"תספר לי.."
היא מבקשרת ואני מתבייש לספר לה, אני מפחד ממה שהיא תחשוב עלי אחרי שתדע..
"תספר לי איתמר"
"כמה חודשים אחרי הפציעה שלי ואחרי המוות של עוז, השתחררתי מבית החולים וחזרתי הבייתה, אבא שלי בדיוק סיים את היחידה הזאת כדי שתהיה לי פרטיות אחרי כל מה שעבר עלי."
אני מתחיל לספר לה ומה שהיא תשמע זה רק על הקצה, אני לא יכול עדיין לספר לה הכל..
"תמשיך, בבקשה"
"הגעתי הבייתה והייתי מטופל בכדורים לכאבים, בכדורים לדיכאון ולטראומה שהייתי בה.
הכל היה מעורפל רוב הזמן ולא תמיד הבנתי מה אני רוצה מעצמי, מהחיים והרבה פעמים שאלתי למה אני בכלל חיי.
הייתה מישהי מהבסיס, היא תמיד הייתה באה, לרוב לפני המקרה היינו מזדיינים ויוצאים ביחד לבלות פעם בכמה זמן, כשהיה זמן לצאת הבייתה.
היא באה לפה, ידעתי שאני לא יכול שהיא תישאר, שאני לא רוצה שהיא או בכלל אנשים אחרים ידעו מה קורה לי ועובר עלי..
אבל, בכל זאת היא הצליחה להזדחל למיטה שלי ולהרדם אחרי שאני נרדמתי..
הכדורים היו שוברים אותי, מפילים אותי!
לא הייתי מצליח לתפקד ביום ובלילה פשוט הייתי מתרסק ולא מצליח לשלוט באמת במה שקורה לי."
היא מתיישבת ומתיישרת מולי, מתכסה עם השמיכה ומיישרת את המבט שלה עם שלי..
"היו לי סיוטים, חזקים, הזיות מטורפות, הייתי שקוע בתוך זה, אי אפשר היה להוציא אותי מזה, רק כשהייתי מתעורר הייתי מצליח איכשהו לעצור..
באותו לילה חלמתי שאני תופס אותו שלא ילך, חלמתי שאני עומד מולו ותופס לו את הידיים, נאחז בכל הכוח שלי כדי שהוא לא יעלם.
זה הרגיש הכי אמיתי בעולם, הרגשתי שאני נוגע בו, שהידיים שלי נוגעות בגוף המדמם שלו.
זה היה הגוף שלה..
התיישבתי מעליה, עם כל הגודל שלי, עם כל הכובד שלי והחוזק שלי, תפסתי אותה בידיים, בכתפיים, תפסתי לה את הפנים, משכתי לה בבגדים..
הכאבתי לה, היא צרחה בלי הפסקה, צרחה עד שהנשמה שלה יצאה מרוב פחד..
זה לא עזר לה כי אני מבחינתי חשבתי שהיא עוז..
חשבתי שזה עוז צורח לי שאני אשחרר אותו כי הוא לא פה, כי זה לא המקום שלו והוא חייב ללכת!"
אני מסתכל עליה והעיניים שלה מבריקות, היא שומרת על איפוק אבל אי אפשר לפספס את הפחד שנשקף ממנה.
אני עוצר ומזיז את המבט שלי ממנה.
לא יודע אם אני רוצה להמשיך לספר, לא יודע אם אני יכול להמשיך לזעזע אותה..
מפחד שהיא תפחד ממני, מפחד שהיא תתרחק..
"אל תעצור..
איתמר בבקשה, אני רוצה לדעת"
"אני רוצה לשתף אותך אבל זה קשה"
"אתה מפחד?"
"כן"
"ממה?"
"שזה ירחיק אותך"
"זה לא ירחיק אותי"
"אני רואה את הפחד בעיניים שלך מיכאלה"
"אני לא מפחדת ממך, אני לא מפחדת שתעשה לי משהו בטעות כשאתה ישן.
ואני רוצה לדעת עליך הכל..
אני רוצה שתרגיש פתוח לספר לי כל פחד שיש בך, כל כאב שטמון בך, כל צלקת שעדיין כואבת."
היא תופסת את הידיים שלי חזק וגורמת לי לבטוח בה, גורמת לי להיפתח אליה..
"היא לא הצליחה להזיז אותי ממנה וגם לא הצליחה להעיר אותי, היא רק גרמה להכל להרגיש יותר אמיתי.
היא צרחה כל כך חזק עד שההורים שלי היו צריכים להיכנס לפה באמצע הלילה ולהזיז אותי ממנה בכוח!
הם משכו אותי ממנה, הזיזו אותי הצידה והוציאו אותה מהמיטה שלי כשהיא בוכה ורועדת מפחד.
רק אחרי כמה דקות יצאתי מהסיוט הזה, התעוררתי ולא הבנתי מה קרה, למה ההורים שלי שם, למה היא בוכה ולמה החולצה שלה קרועה..
לקח לי כמה דקות להתאפס, להבין מה קרה להבין שפגעתי בה..
ההורים שלי היו איתנו, טיפלו בי, טיפלו בה, הרגיעו אותה בזמן שאני הייתי שקוע בתוך עצמי..
את הלילה הזה היא סיימה אצל ההורים שלי ואני סיימתי אותו בחוץ, מלא פחדים ומחשבות קשות.
לא הצלחתי לחשוב נקי, הייתי מבוהל ומפוחד, לא ידעתי כמה הנזק שעשיתי לה גדול..
בבוקר היא חזרה ואני ישבתי בסלון עם עצמי.
על הצוואר שלה היו סימנים של הידיים שלי, על הכתפיים והזרועות גם..
היא העבירה את הידיים שלה על הפנים שלי וזזתי ממנה, ביקשתי ממנה סליחה על הלילה, על שהכאבתי לה, אמרתי לה שאני מקווה שהיא תסלח לי וביקשתי ממנה ללכת ולא לחזור יותר .. היא התעקשה להישאר, אמרה שהכל יהיה בסדר, שהיא תעזור לי בהכל.
אבל לא יכולתי להכיל אותה, לא יכולתי להכיל את עצמי.
ארזתי את הדברים שלה ודחפתי אותה לכיוון הדלת.
לא הייתה לי דרך אחרת להזיז אותה ולא הייתה לי ברירה אחרת כי הייתי חייב להיות לבד.
הייתי חייב להבין מה אני עושה עם עצמי, לאן ואיך אני ממשיך ואם בכלל..
היא הלכה ונכנסתי למיקלחת, נעמדתי מול המראה ורק אז קלטתי את השריטות על הגוף שלי.
הסימנים של הציפורניים שלה היו מפוזרים על כל העורף שלי, על הכתפיים שלי, אפילו על כפות הידיים שלי.
הבנתי שאני חייב להיות לבד, שאין מצב שאני מסכן ככה עוד מישהי, שאת הלילות שלי ואת הסיוטים שלי, אני משאיר לעצמי.
מאז כל בחורה שהגיעה מצאה את עצמה בדרך החוצה מיד אחרי שסיימנו.
לא רציתי זוגיות, לא רציתי שום דבר בעצם.."
"אתה תספר לי מה היה עם עוז איתמר?"
"אני לא יודע..
זה כבד, זה לא משהו שאני מצליח לעכל גם היום, גם אחרי כמה שנים"
היא מסתכלת עלי, רואה את העיניים החלולות שלי, מתקרבת לפנים שלי..
"אתה חושב שאתה מרתיע אותי אחרי הסיפור הזה?"
"אני לא?"
"לא..
אתה ממש לא מרתיע אותי..
להפך.."
"מה להפך?!
איך אפשר שלא להרים גבה על זה?
איך אפשר לא לפחד, לא להרתע..
אני הופך לחיה כשאני בתוך סיוט מיכאלה, אני לא אני, זה משפיע עלי גם אחר כך ולוקח לי זמן להתאושש.."
"איתמר, אני רוצה להיות לידך!
אני לא מפחדת ממך, לא מפחדת מהטעויות שלך ומהפחדים שלך!
אני מוכנה להיות פה ולהילחם בכל השדים שלך!
אני רוצה להיות איתך כשקשה לך!
אני רוצה לעזור לך להתמודד אחרי כל סיוט כזה!
אני רוצה להיות קרובה אליך, תתן לי בבקשה!"
היא מרימה אותי ואני מתיישב מולה.
היא מעבירה את הידיים שלה על הכתפיים שלי, תופסת אותי, חודרת לתודעה שלי, לראש שלי, לנפש שלי.
גורמת לי לחבק אותה חזק..
היא מחממת את הגוף הקר שלי עם הגוף החם שלה..
מחממת את הנפש הקפואה שלי עם הנשמה החמה שלה..
גורמת להכל להיראות ולהישמע רגוע יותר.
"אל תרחיק אותי ממך איתמר בבקשה..
אין לך מושג כמה אתה יקר לי..
איך בזמן כל כך קצר הפכת להיות כל כך משמעותי עבורי..
היחיד מזה שנים שחיבק אותי, שהקיף אותי בחום שכל כך הייתי צריכה..
תן לי להיות קרובה.."
המילים שלה ממלאות אותי באהבה עצומה שאני לא יודע איך להתמודד איתה בכלל..
הכל כל כך חדש לי.
כל השיתוף הזה, גם אם זה מעט..
כל התמיכה הזאת והביטחון הזה שאנחנו נותנים אחד לשניה, הכל חדש, מפחיד, מרגש..
איך לעשות.. ?
מה לעשות.. ?
איך אני מתחמק מהרגש הזה?
איך אני גורם לה לא לברוח ממני כל כך רחוק..
אני יודע שהיא מפחדת מזוגיות, אני יודע שהיא מפחדת מאהבה וזה לא משהו שהיא מחפשת..
כוסאמק..
אני לא יכול יותר..
"מיכאלה.."
"מה רומאו שלי?"
"אני..."

****************
ערב טוב אהוביייייייי
טוב רגנאר/ רומאו/ חתיך הורס שלי..
נפתח קצת ומספר משהו על עצמו לשם שינוי..
מעניין כמה היא עוד תצליח להוציא ממנו וכמה היא תצליח לקרב אותו אליה..
מתתתתת להגיד לה מה הוא מרגיש יאללה!
מה אתם חושבים?
ספרו לי!
אוהבת מלא יא אהבות עולם!
שיהיה ערב חמים מלא אהבה..
נתראה מחר
♥♥♥♥

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Alice Attias
Alice Attias
אני אוהב אותךךךךך!! תגיד כבר! היא גם אוהבת אותך.. ❤
ואני אוהבת אותך ויוי שלי! יום חמישי שמח יקירה שלי ❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
חחחחחח אליס שלייייייייייי יא מהממת חמישי שמחחחחחחחחחחח אוהבת אותך❤❤❤
הגב
דווח
M.A ❤
M.A ❤
רומאו שלנו מאוהההההההבבבב ❤❤
אמללה איזה התרגשות!
עוד חלק קטן התקלף מעור הפיל של רומאו שלנו ואיזה כיף שהוא משתף אותה ככה זה מהממם יאללה שיהיו כבר זוג מושלם!
למרות שאני בטוחה שה"חיו באושר ועושר" לא יגיע בקרוב כי את אוהבת לעניין אותנו לסבך הכל חחחחח
מטורפת על הכישרון שלך מהממת אחת ! ❤❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 21 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D