כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

תשמור עליי, נכון? 39

"זה הכל בזכותך, את הסיבה שהוא יצא מכל זה"

תוכן עניינים 1. תשמור עליי, נכון?2. תשמור עליי, נכון? 23. תשמור עליי, נכון? 34. תשמור עליי, נכון? 45. תשמור עליי, נכון? 56. תשמור עליי, נכון? 67. תשמור עליי, נכון? 78. תשמור עליי, נכון? 8 (18+)9. תשמור עליי, נכון? 910. תשמור עליי, נכון? 10 (18+)11. תשמור עליי, נכון? 1112. תשמור עליי, נכון? 1213. תשמור עליי, נכון? 13 (18+)14. תשמור עליי, נכון? 1415. תשמור עליי, נכון? 15 (18+)16. תשמור עליי, נכון? 1617. תשמור עליי, נכון? 1718. תשמור עליי, נכון? 18 (18+)19. תשמור עליי, נכון? 1920. תשמור עליי, נכון? 2021. תשמור עליי, נכון? 2122. תשמור עליי, נכון? 2223. תשמור עליי, נכון? 2324. תשמור עליי, נכון? 2425. תשמור עליי, נכון? 2526. תשמור עליי, נכון? 2627. תשמור עליי, נכון? 2728. תשמור עליי, נכון? 2829. תשמור עליי, נכון? 2930. תשמור עליי, נכון? 3031. תשמור עליי, נכון? 3132. תשמור עליי, נכון? 3233. תשמור עליי, נכון? 3334. תשמור עליי, נכון? 3435. תשמור עליי, נכון? 3536. תשמור עליי, נכון? 36 (18+)37. תשמור עליי, נכון? 3738. תשמור עליי, נכון? 3839. תשמור עליי, נכון? 3940. תשמור עליי, נכון? 4041. תשמור עליי, נכון? 4142. תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון

פרק 39:
-נקודת המבט של נוי-
-כעבור 3 חודשים-
אני מתעוררת בבוקר מהשעון המעורר, וישר קופצת מהמיטה אל חדר האמבטיה. אני בוהה ממושכות בהשתקפות שלי במראה, בבטן שלי שתכף עומדת להתפוצץ מרוב שהיא גדולה, אני כבר בשבוע 35, עוד שבועיים-שלושה וכבר הלידה אמורה להגיע. אני רוכנת אל הכיור ושוטפת את הפנים שלי, מצחצחת שיניים ומורחת קרם פנים. אני יוצאת מחדר האמבטיה וניגשת אל הארון שבחדר השינה שלי ושל דור. אני מוציאה משם ג'ינס, חולצה ארוכה וג'קט עור מעל. אני מסדרת ומסרקת את השיער שלי ומתיזה על עצמי בושם, שמה מסקרה ואייליינר, יוצאת מהדירה ונועלת אותה, ונכנסת אל הבית של ההורים של דור. ורד יושבת על הספה ושותה קפה. "בוקר טוב יפיופה מה נשמע?" היא מחייכת אליי וקמה, "את רוצה לשתות משהו?". "אממ תה" אני ממלמלת. אסור לי הרי לשתות קפה בגלל ההיריון. היא מיד ניגשת למטבח להכין לי כוס. שלומי מגיח מהמסדרון אל הסלון, לבוש בג'ינס וז'קט. "הו בוקר טוב לך" הוא מחייך אליי ומתיישב לידי, לוקח את העיתון שהיה מונח על השולחן ופותח אותו. ורד בינתיים חוזרת עם התה שלי ומתיישבת לידי. "אז איך עבר הלילה?" היא מחייכת ולוקחת את כוס הקפה שלה בחזרה לידיה. "היה בסדר" אני מחייכת. "יופי, את מרגישה טוב?" היא דואגת לי ואני מהנהנת. "מעולה, נסיים לשתות ונצא" היא אומרת ולוגמת מהכוס. אנחנו מתכוונים לנסוע לבסיס של דור, יש טקס למצטיינים של החטיבה, ודור הולך לקבל הצטיינות. אנחנו מסיימים לשתות כל אחד את המשקה שלו ואז קמים מהספה ויוצאים מהבית. אנחנו נכנסים אל המכונית ואני מתיישבת במושב האחורי וחוגרת את עצמי. אני משעינה את הראש שלי אחורה וכעבור כמה זמן נרדמת.
"נויה, הגענו" ורד מניחה את ידה על הברך שלי ומחייכת אליי כשאני פוקחת עיניים. אני מפנה את מבטי ורואה שטח עפר. אני משחררת את החגורה שלי ואנחנו יוצאים מהאוטו. אנחנו נכנסים אל הש"ג, לידו נמצא השלט "ברוכים הבאים לבא"ח צנחנים", החייל בכניסה בודק אותנו ומוודא את הפרטים שלנו ואז מאשר לנו להיכנס. אנחנו מגיעים אל רחבת המסדרים ומתיישבים בטריבונות איפה ששאר המשפחות יושבים. אביב ומור, אח של דורי ואשתו מגיעים אחרי כמה דקות כשאביאל אחיין של דור רץ מלפניהם, את עוז לא שיחררו מהבסיס לטקס. אנחנו מחכים שהטקס יתחיל כשפתאום הפלוגה של דור צועדת בקצב אל אמצע הרחבה. המ"פ שלו, אושר, שהכרתי בזמן האשפוז שלו בבית החולים, עומד וקורא בשמות של החיילים המצטיינים מהפלוגה אחד אחרי השני. ואחרי כמה זמן שמו של דור נשמע דרך המיקרופונים, אנחנו קמים על רגלינו ומוחאים כפיים ואביב שורק לכיוונו של דור, שלוחץ ידיים עם מפקדי החטיבה, הגדוד, והפלוגה שלו. הוא עומד שם מחייך ומסמיק, ואני כל כך גאה בו, על הדרך שהוא עבר. הוא עומד שם ומחייך כשכל הקהל נעמד על רגליו, מפקד הפלוגה מספר את סיפור השיקום שלו במיקרופון, ובאותו הרגע כל מה שאני רוצה זה רק להיות איתו לבד, לחבק אותו ולנשק אותו, להגיד לו כמה שאני גאה בו. "איזה מדהים הוא" מור, גיסתו של דורי מחבקת אותי ומחייכת, "את בטח מה זה גאה בו". "אני לא מאמינה שהוא עומד שם עכשיו, אחרי כל מה שעברנו" אני משפילה את ראשי. "זה הכל בזכותך, את הסיבה שהוא יצא מכל זה" היא מחייכת אליי, "והילד שיהיה לכם הוא הסיבה הכי טובה שיש לו להילחם, על החיים שלו והחיים המשותפים שלכם". אני מהנהנת ומחייכת, רק בא לי שהטקס הזה ייגמר ואני ארד לרחבה ואקפוץ עליו, 3 שבועות כבר לא התראינו בגלל שהוא סגר 21 בבסיס, ואת האמת שאפילו לגעגוע הזה של לראות אותו אחרי כל כך הרבה זמן התגעגעתי. הטקס הזה סוף סוף נגמר ואנחנו יורדים מהטריבונה אל הרחבה, מגיעים אל דור שמתחבק עם הסגן מפקד פלוגה. הוא מחבק קודם את ההורים שלו, אחר כך את אביב ונותן נשיקה למור ואביאל, ואז הוא מתקרב אליי ומחייך את החיוך הגדול והכובש שלו. הוא תופס אותי במותניים ומרים אותי, מסתובב איתי כאילו אנחנו לבד. אני אוחזת בו חזק ומלטפת את הראש שלו, ואז הוא מפסיק ומוריד אותי חזרה, אבל לא מרפה מהאחיזה שלו בי. אני מלטפת את הראש שלו ומעבירה את אצבעותיי בשיער שלו. "חיים שלי!" אני צועקת לאוויר והוא מחייך ומתנפל עליי בנשיקה. הריח שלו, המגע שלו, הקירבה שלו, פשוט הוא, הוא משגע אותי, מחרפן אותי, מדליק אותי. התגעגעתי אליו כל כך. "יפה שלי.. יפה שלי" הוא ממלמל וטורף את הצוואר שלי בנשיקות קטנות. "לוי!" קול בס נמוך של גבר נשמע ודור מתנתק ממני אבל משאיר את ידו על המותן שלי, המפקד פלוגה שלו מגיע. "אהלן" הוא מחייך ולוחץ את ידי. "מה קורה?" אני מחייכת ומרכיבה את משקפי השמש שלי, כשהשמש מסנוורת אותי ואני בקושי רואה. "את צריכה להיות גאה בו" הוא מחייך ו"גונב" את דור ממני, ומחבק אותו. "אני גאה" אני מחייכת ומלטפת את הבטן שלי, שמאוד קשה להתעלם ממנה. "איך מתקדם עם ההיריון? מתי לוי צריך להשתחרר ללידה?" הוא שואל בנימוס ומשחרר את דור חזרה אליי. "מניחה שמשהו כמו שבועיים, זה הצפי שהרופא אמר" אני עונה. "טוב, שיהיה בהצלחה, לוי כל הכבוד" הוא טופח על השכם של דור שנייה לפני שהוא נעלם ואז דור מסתובב אליי ומניח את ידיו על הבטן שלי. "יאללה, אני רוצה הביתה" אני אומרת ומלטפת את הפנים שלו. הוא מוביל אותי חזרה אל שלומי וורד ואנחנו הולכים לאוטו, כשהקיטבג של דור מונח על כתפיו והוא מניח אותו בבגאז'. אנחנו מתיישבים במושב האחורי ואני מניחה על הכתף שלו את הראש שלי ונרדמת. אחרי נסיעה ממושכת אנחנו מגיעים לבית שלהם, אני ודור נכנסים ליחידה הנפרדת שלנו ודור פושט את המדים ונכנס להתקלח, כשאני מורידה את הבגדים שלי ונשכבת במיטה, מתכסה בשמיכה ומחכה לו. הוא יוצא מהמקלחת עם מגבת שכרוכה סביב פלג גופו התחתון ונכנס למיטה, מתכסה איתי בשמיכה ומקרב אותי אליו. אנחנו מתנשקים והוא מלטף אותי ומעביר את ידיו בכל חלקי הגוף שלי, אני פשוט לא רוצה שהרגע הזה ייגמר. אני מניחה את הראש שלי על החזה החשוף שלו והוא מעביר יד בשיער שלי ומעסה לי את הקרקפת. "את מאמינה שעוד שבועיים בערך בוטן מגיע אלינו?" הוא מחייך ומלטף את הפנים שלי כשאני מרימה אליו את המבט. אני בולעת רוק ולא מגיבה. "מה מאמי?" הוא שוב מעביר ידו בשיערי. "סתם פשוט.." אני חושבת איך להגיד את זה, "אני מפחדת". עד עכשיו לא הצפתי את זה בפניו, את החשש הכה גדול שלי מהלידה, ממה שיהיה. "יהיה בסדר קטנה שלי, אין לך מה לדאוג" הוא מהדק את האחיזה שלו במותן שלי. "סתם אתה יודע.. הכאב, כל הקטע הזה של פתיחה מלאה וזה.." אני ממלמלת והוא מגחך. "בקטנה חיים שלי!" הוא מנשק אותי על השפתיים, "אני אהיה שם בשביל שתמחצי לי את היד ולעבור את זה ביחד". בדיוק כשהוא אומר את זה אני מרגישה כאב חד מפלח את הבטן שלי, דוקר וממוטט אותי, דור מזנק מהמיטה ועוזר לי לקום לאט לאט... אני רואה שחור, אני שומעת את הקול שלו אבל לא מצליחה להבין מה הוא אומר, הכל מתערפל לי, אני מרגישה שאני לא מסוגלת לקום על הרגליים...

אהובים שליייי!
מצטערת מצטערת ושוב מצטערת שנעלמתי לכל כך הרבה זמן, הייתי בחו"ל... תתכוננו ותקחו אוויר כי נשארו לנו רק עוד 2 פרקים לסיפור הזה!
מקווה שאהבתם ומחכה כבר לקרוא תגובות, ושוב מצטערת על העיכוב, אוהבת!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אני .
אני .
מושלם!!!
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
תודהה ♡
הגב
דווח
guest
שרק תראי איזו אהבה יש לנו ליצירה שלך:)
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan