כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

יש לי הכל- פרק 19

"הבילוי" הראשון שלי ושל איתי מזה חודשים...

תוכן עניינים 1. יש לי הכל- פרק 12. יש לי הכל- פרק 23. יש לי הכל- פרק 3+44. יש לי הכל- פרק 55. יש לי הכל- פרק 66. יש לי הכל- פרק 77. יש לי הכל- פרק 88. יש לי הכל- פרקים 9+10 9. יש לי הכל- פרק 1110. יש לי הכל- פרקים 12+1311. יש לי הכל- פרק 1412. יש לי הכל- פרק 1513. יש לי הכל- פרק 1614. יש לי הכל- פרק 1715. יש לי הכל- פרק 1816. יש לי הכל- פרק 1917. יש לי הכל- פרקים 20+2118. יש לי הכל- פרק 2219. יש לי הכל- פרק 2320. יש לי הכל- פרק 2421. יש לי הכל- פרק 2522. יש לי הכל- פרק 2623. יש לי הכל- פרק 2724. יש לי הכל- פרק 2825. יש לי הכל- פרק 2926. יש לי הכל- פרק 3027. יש לי הכל- פרק 3128. יש לי הכל- פרק 3229. יש לי הכל- פרק 3330. יש לי הכל- פרק 3431. יש לי הכל- פרקים 35+3632. יש לי הכל- פרק 3733. יש לי הכל- פרק 3834. יש לי הכל- פרק 3935. יש לי הכל- פרק 4036. יש לי הכל- פרק 4137. יש לי הכל- פרק 4238. יש לי הכל- פרק 4339. יש לי הכל- פרק 4440. יש לי הכל- פרק 4541. יש לי הכל- פרק 4642. יש לי הכל- פרק 4743. יש לי הכל- פרק 4844. יש לי הכל- פרק 4945. יש לי הכל- פרק 5046. יש לי הכל- פרק 5147. יש לי הכל- פרק 5248. יש לי הכל- פרק 5349. יש לי הכל- פרק 5450. יש לי הכל- פרק 5551. יש לי הכל- פרק 5652. יש לי הכל-פרק 5753. יש לי הכל- פרק 5854. יש לי הכל- פרק 5955. יש לי הכל- פרק 6056. יש לי הכל- פרק 6157. יש לי הכל- פרק 6258. יש לי הכל- פרק 6359. יש לי הכל- פרק 6460. יש לי הכל- פרק 6561. יש לי הכל- פרק 6662. יש לי הכל- פרק 6763. יש לי הכל- פרק 6864. יש לי הכל- פרק 6965. יש לי הכל- פרק 7066. יש לי הכל- פרק 7167. יש לי הכל- פרק 7268. יש לי הכל- פרק 7369. יש לי הכל- פרק 7470. יש לי הכל- פרק 7571. יש לי הכל- פרק 7672. יש לי הכל- פרק 7773. יש לי הכל- פרק 7874. יש לי הכל- פרק 79 75. יש לי הכל- פרק 8076. יש לי הכל- פרק 8177. יש לי הכל- פרק 8278. יש לי הכל- פרק 8379. יש לי הכל- פרק 8480. יש לי הכל- פרק 8581. יש לי הכל- פרק 8682. יש לי הכל- פרק 8783. יש לי הכל- פרק 8884. יש לי הכל- פרק 8985. יש לי הכל- פרק 9086. יש לי הכל- פרק 9187. יש לי הכל- פרק 9288. יש לי הכל- פרק 9389. יש לי הכל- פרק 9490. יש לי הכל- פרק 9591. יש לי הכל- פרק 9692. יש לי הכל- פרק 9793. יש לי הכל- פרק 9894. יש לי הכל- פרק 9995. יש לי הכל- פרק אחרון

פרק 19: שמחות של אחרים

לעדי היו ימים מלאים עד לפני שנה. לא משנה כמה דיאטות היא ניסתה, המשקל תמיד חזר ואף עלה ועלה כשהתחילה ללמוד לפני שנתיים. בהחלטה אמיצה בשיתוף עם רופאת המשפחה שלה, היא החליטה על ניתוח קיצור קיבה. היום היא אולי לובשת בגדים שאפשר למצוא בקניון בקלות, אבל הבגדים מהתקופה ההיא? הם עוד שמורים לה בארון. אתמול, במוצאי שבת, ערב לפני מסיבת ההפתעה של רותם, היא התקשרה אלי עם בשורה מפתיעה. "תבואי לפה, סתיו. אני חושבת שמצאתי בארון שמלה שתשב עלייך בול."
אתם מבינים, אני הולכת ונהיית נפוחה ועגלגלה מיום ליום. את כפות הרגליים שלי אני דואגת להסתיר בתוך נעליים סגורות ובגדים לאירועים אין לי, ואני לא הייתי במצב רוח לשופינג.
הגעתי לבית שלה וישר הסתגרנו בתוך חדר הארונות האימתני שלה. את הבגדים מפעם היא שמרה בחלק שרואים רק כשסוגרים את הדלת. "הנה." היא הושיטה לי שמלה בצבע ירוק בקבוק עם מחשוף עמוק. "ועכשיו יש לך ציצי מפוצץ חלב אז היא ממש תחמיא לך."
הספיק לי סיבוב אחד כדי להבין שגם הבטן מטשטשת נהדר ובכלל השסע בצד אחד והמחשוף הם שגונבים את ההצגה. ברור שעצם העובדה שאיתי יהיה גרמה לי לרצות להיראות טוב, רק שעדיין הרגשתי חסרת ביטחון מהעובדה שהוא עתיד לקחת אותי למסיבה.

איתי מגיע והפעם עולה הביתה. אני מרגישה שהאווירה הכעורה שדחינו במשך כל החודשים האחרונים תשתלט על הערב השמח של רותם, אבל ההורים מפתיעים אותי. אבא לוחץ לו את היד ושואל מה חדש ושמשתדל לעקוב אחרי המשחקים של מכבי כשיש לו זמן, ואמא נותנת לו חיבוק. איתי נכנס לחדר של יובל, שממש צועק כמה הוא התגעגע אליו ושניהם נשארים בפנים בזמן שאמא מסיימת לצייר לי את האיליינר. אתמול קיבלתי אחד חדש של KAT VON D מדודה שלי שחזרה מאמריקה, אבל נהיה לי קשה לעמוד ממרחק 0 צמודה למראה כשיש אותה באמצע.
"את יפה," איתי אומר כשרואה אותי ומעט צבע אדום משתלט לו על החיים. "השמלה נראית טוב עלייך." הוא לובש חולצה מכופתרת בצבע תכלת, ג'ינס שחור ונעלי ספורט חגיגיות לבנות. שרשרת ארוכה ומוכרת יורדת לו מהצוואר עד מתחת לחזה עם התליון בצורת האריה.
"גם אתה יפה," אני מחמיאה לו חזרה ונפרדת מהמשפחה.
כשאנחנו במעלית, איתי נועץ מבט בנעליים שלי. אנחנו מתקדמים לכיוון המכונית שלו, ורגע לפני שהוא פותח בשבילי את הדלת, אומר לי להיזהר כשאני יורדת מהמדרכה אל שפת הכביש. "העקבים שלך מלחיצים אותי." הוא מסתכל אל המרפסת ואני עושה זאת בעקבותיו. אמא שם. "אולי תלכי להחליף לנעלי בובה או משהו כזה?"
"הנעליים שלי בסדר גמור ונוח לי איתם." אני נכנסת למכונית, מסתובבת ומניחה את התיק הקטן שלי יחד עם שקית המתנה שקניתי לרותם במושב האחורי. אני מבחינה בשקית נוספת, קטנה, עם הדובי של TOUS. כשאיתי נכנס למכונית ומכין אותה לנסיעה, אני שואלת: "קנית לרותם תכשיט?"
"אחותי בחרה." הוא מקליד את שם האולם בוויז. "את יכולה להציץ, אם בא לך."
אני לוקחת את השקית ורואה צמיד כסף עדין עם הדובי המוכר. נפלט לי, "זה בטח איזה 300 שקל", אבל אז נזכרת שאיתי מרוויח את הסכום הזה בערך בשעה... שחקן כדורסל, נו.
"היא חברה טובה שלך והיא תמיד שם בשבילך, מגיע לה." הוא אומר, ופתאום אני קולטת משהו על הפנים שלו: משקפיים. איתי קולט שאני בוהה בו ואומר בטבעיות, "מה? המשקפיים? עשיתי בדיקת ראייה לחידוש הרישיון והתגלה שכדאי שארכיב בזמן הנהיגה. גם כשאני רואה טלוויזיה מרחוק אני לא הכי טוב. אני בן 23 תיכף, את יודעת. מזדקן."
"שלא תעז להגיד את זה ליד רותם היום." אני מחניקה צחוק.
"סגור." הוא בא להדליק את הרדיו, אבל אני מחזירה את היד שלו להגה. גם עכשיו, היד שלו, המגע שלו, נעימים לי וחמים.
"אמא שלך סיפרה לך מה קרה בארוחת הצהריים?" אני סקרנית לראות אם הציגה אותי בתור ההריונית המפלצתית או אולי ניסתה לאמץ ולו טיפה מהמחשבות שלי לגישה שלה.
"שהתפרצת עליה?" הוא נשמע אדיש. "אני לא הולך להיעלם לך או לה, סתיו. אמרתי לאמא שלי גם שאם תיתני לי להיות נוכח בלידה, אני אהיה מאוד... thankful."
"איך רואים שאתה משחק במכבי, שיו." אני מגלגלת את העיניים. "ובטח שם כולם חושבים שנפרדנו. לא באתי למשחק מאז ירושלים הרי."
הוא לא מכחיש וממלמל, "משהו כזה."
"הכרת מישהי?" אני פותחת חלון ונושמת אוויר טרי מנסיעה מהירה.
"למה נראה לך?!" הוא עונה ישר ומרים את הקול. "את ממש אוכלת סרטים. עדיף שתאכלי דברים אחרים במקום, תאמיני לי."
"אמא שלך דיווחה על הסלט?" אני מעקמת את האף.
"כן. הרגלי האכילה שלך לא ממש השתנו למרות שעכשיו את לא אוכלת רק בשביל עצמך. אני דואג-"
"אם אתה דואג, למה אתה נעלם? ולא, זה לא הזמן לפתוח את זה, אבל אף פעם לא יהיה זמן. כן, כן, כן, זו הילדה שלך שצומחת לי בבטן, אתה צודק כשאתה דואג. ציפיתי שאחרי שבאת איתי לבדיקה משהו ישתנה אצלך. סבבה, הלכת להורים שלך ופרקת הכל אצלם, ואמא שלך הוציאה הכל עלי. עד שסוף סוף אתה מועיל ליצור איתי קשר מאז, מה אתה כותב?" אני עוברת לדבר בקול גברי ועבה, שלא ממש מזכיר את של איתי, "אני אקח אותך כבר ליום ההולדת. תודה לך, באמת." אני לוקחת הרבה אוויר טרי לריאות ומשתדלת לנשום.
"עזבי, טליה צודקת כשאומרת שכולך הורמונים." הוא עוצר את האוטו ומתחיל להחנות.
"איזה כיף לי לדעת כל פעם מחדש שאתה וטליה ממשיכים בקשר ה-" היא מתחילה לזוז חזק מאוד וגורמת לי לעצור. אני מרגישה את הכאבים כשהרגליים שלה מכות בי וזזה קדימה כשאני מכווצת.
"סתיו?" איתי נוגע לי בכתף.
אני לא אומרת כלום, רק ממשיכה לנשום מהאף עמוק ולהוציא מהפה. לאט לאט מה שמכונה בעיטות נרגע, אבל הכאב בגב התחתון שנלווה מרגיש כמו דקירות. אני מסירה את חגורת הבטיחות ומנסה להזדקף. לא הולך. אני מושיטה יד אל הגב ומתחילה לעסות את החלק התחתון שלו. תוך פחות משנייה האצבעות הארוכות של איתי לוחצות בדיוק על איפה שכואב לי.
"פה?" הוא שואל, וכשאני מהנהנת, הוא מפעיל יותר כוח שמשחרר את הכאב. העור שלי נהיה מנוקד, כבר שכחתי איך זה מרגיש כשאיתי נוגע בי.
דרך החלון אני רואה את בנות הדודות והדודות של רותם מתקדמות אל הכניסה לאולם ומרימה גבה. מה הולך פה? הוא הזמין את המשפחה המורחבת? אחריהן הולכת קבוצה של החברים שעובדים עם דין. יש כאן משהו...
"תודה, איתי." אני מרגישה הרבה יותר טוב ומסמנת לו שהוא יכול להפסיק.
"בטוח?"
"כן. כן."
איתי בא לפתוח את המגירה שבמושב שלידי במהירות כדי להחזיר את המשקפיים ומזל שהיה לי אינסטינקט של חתולה באותו הרגע. "היייי, אני כבר לא בטן שטוחה יותר. תיזהר."
"אפשר שנעבור את הערב בזה שלום?" ככל הנראה הבהלתי אותו. איתי יוצא ראשון מהמכונית, ואני מניחה שהוא לא מעוניין בתשובה.

מהר מאוד אני מגלה שלא רק החברים הקרובים הוזמנו למסיבת ההפתעה הזו. אני מתיישבת ליד טליה, שהגיעה סופר יפה לערב הזה, ועדי. שתיהן חושבות כמוני. יש כאן משהו מעבר. איתי וטליה אולי בקושי אומרים שלום זה לזו בהתחלה, אבל כמה דקות הספיקו להם כדי להשתחרר וכעת שניהם הלכו להביא לנו שתייה.
"את בסדר?" עדי משחקת בשיער שלה, שקלוע למעין צמה לא מסודרת לצד אחד ונשפך מעבר לכתף.
"מקום יפה," אני עונה תשובה שונה לגמרי, ואכן הגג של הקומה השלישית באולם האירועים כזה. רב החלקים כבר התחברו לי, רב המשפחה של רותם גרה בפתח תקווה או באזור, וגם המשפחה של דין מגבעתיים במקור. נשאר רק להבין לשם מה התכנסנו כאן כולם ביחד.
איתי וטליה חוזרים מחויכים, בטח הייתה להם שיחה טובה, והוא מביא לי כוס סודה קרה. איתי יושב לידי, טליה יושבת ליד עדי, וכולנו שותקים. אני מרגישה מתח באוויר, אבל שואבת בקולי קולות את הסודה שלי עד שלפתע המוזיקה נפסקת. איתי קם ומציץ על הכביש שמעבר. "הם פה," הוא אומר. "העיניים של רותם קשורות."
"אתן חושבות ש... ?" עדי מחליפה עם כולנו מבטים. יש לי תחושה שכן, אבל אני לא אומרת כלום, וגם טליה, שכאילו בלעה את הלשון. כל מה שהיא אמרה לי בזמן שאנחנו כאן הוא "השמלה שלך יפה", והשמלה בכלל לא שלי.

רותם מופתעת מהמסיבה ובוכה. דין לוקח את המיקרופון ואומר לה, "רגע, את לא אמורה לבכות עכשיו." היא לא ממש מבינה מה הוא רוצה, עד שהוא כורע ברך ושולף מכיס המכנס המחויט שלו טבעת.
"רותם, עוד מעט אנחנו מכירים חמש שנים. אני יודע כבר שאת האחת ו... התינשאי לי?" הוא רועד.
אני הופכת לממטרה וככל הנראה כל המסקרה והאייליינר נמרחו לי, לא משנה כמה עמידים במים הם, וכמוני כל הנשים כאן.
רותם לא מצליחה להגיד "כן" במשך כמה דקות מרב בכי ואחרי שכולנו צורחים לה שאנחנו ממתינים לתשובה, היא מתכופפת לדין ונותנת לו לשים לה את הטבעת על האצבע. "ברור, אהבה שלי."
תשואות נשמעות, סלולריים שלופים, קופנטי אדום ובלונים בצורת לב עפים באוויר ("לא יכלו להחליף צבע?" בדיחה של איתי אל טליה, שצוחקת כמו אידיוטית).
אני מניחה לרותם להיות עם כל המברכים והולכת להביא לעצמי אוכל. איתי הולך אחריי וכאילו משגיח שלא אפול. הוא בודק מה אני אוכלת ודי מרגיז אותי, אבל אני מבליגה לו ומתיישבת לידו חזרה במקום שלנו.
רותם מגיעה אלינו בשלב מסוים ומחבקת אותנו חזק כל-כך. "תראי נו!" אני מסמנת לה להשוויץ בטבעת, ומי היה מאמין שלפני שבעה חודשים בערך היא בכתה בסלון בדירה של איתי ש"נגמר לתמיד בינה לבין דין". התמיד אפילו לא התחיל.
"תשמעו, אין לי אוויר." היא מתיישבת בין טליה לעדי ומבחינה באיתי. "פאק! אפילו אתה פה! זה באמת ערב רציני אם ככה."
הוא מחייך חיוך גדול שחושף הרבה יותר מאת הגומות שלו (כמו הרבה שיניים) ומושיט לה יד ארוכה ללחיצה. "מזל טוב כפול."
"אחלה מתנה ליום הולדת 25." היא מזיזה את הטבעת כך שהברק שלה משתנה בהתאם למצב התאורה. "סתיו, בת דודה שלי שגרה שני רחובות ממך פה, אם את צריכה הסעה בחזור." היא לא מתייחסת לכך שאיתי כאן ושוב מראה כמה חברה טובה היא.
"רעיון טוב." אני דוחפת לפה עוד חתיכות תפוח אדמה.
"טעים, אה? עוד לא אכלתי." רותם עוברת להסתכל על איתי. "תראה מה זה, השנה אני גם אהיה כלה וגם דודה."
"דודה?" איתי לא מבין אותה, ודווקא כולנו כן.
"הילדה שלך היא אחיינית שלנו." היא מסמנת עם האצבע שלה גם על טליה ועדי. "זה לא מובן?"
"אה." הוא הופך להיות קר וממלמל, "אולי גם לך יהיה ילדה או ילד בקרוב, לכי תדעי."
"ילדים זה שמחה." רותם לעומתו פשוט חיובית ומאושרת ולא נותנת לו לקלקל לה את מצב הרוח. היא קמה לאחת מקרובות המשפחה שלה שקוראת לה, ואנחנו לא מדברות עוד עד סוף הערב.

איתי מציע להחזיר אותי הביתה בסביבות אחת עשרה. אני יודעת שהבית לא בכיוון, ולכן משקרת לו שאני רוצה להישאר עוד ושיסע. הוא נותן לי חיבוק ונשיקה במצח, משהו שלא קיבלתי ממנו מאז האשפוז ההוא שלי, ונעלם החוצה. אני נשענת על המעקה בגג ורואה אותו ואת טליה מדברים קצת למטה. אני כבר לא יכולה לעשות כלום.
"את כועסת?" רותם נעמדת לידי משום מקום ומשיקה את כוס הבירה שלה בסודה מספר הספקתי לספור שלי.
"היא מאוהבת בו, זה כל-כך שקוף." אני צופה בחיבוק שלהם ובאיתי פונה לכיוון המכונית שלו. "אני לא יכולה לכעוס עליה בגלל הרגשות שלה, את מבינה?"
"יש בך כל-כך הרבה טוב." רותם עוטפת אותי בחיבוק. "וטליה מודעת בפנים שאין לה שום סיכוי עם איתי מאז שהקטנטנה בדרך." היא מניחה יד על הבטן שלי, ולה אני מרשה.
"אז למה הם בקשר כזה טוב?"
רותם מרימה את שתי כתפיה. "למה לך להתעמק בשאלות האלה? תתחילי לארגן את הבריתה של הבת שלך, עדיף. אני אתחתן אחרי המסיבה שלך ושל איתי."
אני מגחכת. "תודה על ההתחשבות."
"ואת, את אל תצאי לעולם עד שאני לא מוצאת שמלה," רותם מדברת אל הבטן שלי וגורמת לי לצחוק. "אני רצינית! נלך למדוד שמלה מצידי כבר מחר."
"מחר אני הולכת להירשם לקורס להכנה ללידה." אני הורסת לה את התוכניות.
"טוב." היא מסתובבת חזרה אל האולם כשמישהו קורא לה. "לא רוצה לפתח אצלך ציפיות, אבל ממבט צד נראה שאיתי מתחיל להתרכך. תערבי אותו מעכשיו בהכל כולל צבע הפיפי שלך אם צריך. אל תתני לו להיעלם ובטח לא להשלים מידע מטליה."
אני נשארת לעמוד שם ומסתכלת על האורחים שנשארו, ודווקא היו די הרבה. הם רוקדים, מחויכים, שותים, אוכלים ובעיקר נהנים. עדי ניגשת אלי לפרידה, ואני אומרת לה שאחזיר לה את השמלה בהקדם. "אל תהיי לחוצה, אף אחת מאיתנו לא בורחת לשום מקום."
"רותם מתחתנת," אני משיבה ובראש חושבת שדווקא היא כן בורחת לנו. החיים הרומנטיים של עדי לרב הם סוג של מסתור, אני לא אתפלא בקרוב לשמוע שגם לה יש מישהו רציני.
בת דודה של רותם לא מראה סימנים לחזרה בזמן הקרוב, ואני קצת מתחרטת שלא חזרתי עם איתי בסוף. אני לוקחת בורגר קטן מהבופה ועוד כוס סודה ומתיישבת באחת הפינות. אמא של רותם, שמתחילה לעכל את האירוסין של הבת שלה, מברכת אותי "בתאבון" ולא אומרת שום דבר על ההיריון, למרות שתפסתי אותה מסתכלת לי על הבטן. אם נוריד את ב' מהמילה "בתאבון", אז תוך רגע התאבון נעלם לי. אני חשה געגוע פתאום לחדר שלי ולתחושה המוגנת בבית. לא נעים לי לגשת לבת דודה של רותם ולשאול אותה מתי נלך, למרות שאני ממש רוצה להיות במיטה שלי, בלי מבטים מאף אחד. יצא לי לשמוע במהלך הערב, כשכמה חברים של דין ובני דודים של רותם שהצטלמו עם איתי, את השאלה אם הוא מתרגש להפוך לאבא. איתי בעיקר הסתבך עם המילים ונראה היה שלא נוח לו. מאוחר מדי כמובן להתחרט שבאנו ביחד בסופו של דבר, שהוא בא.
אני קמה להביא לעצמי כוס סודה נוספת, שוב הולכת לשירותים (השלפוחית שלי נהיית רגישה מיום ליום), שוב מביאה לעצמי כוס סודה, חוזרת לביקור קצרצר בשירותים ועומדת לגשת לקחת כוס סודה שלישית, כשבת דודה של עדי מועילה בטובה לקרוא לי.
דין תופס את שתינו ביציאה מהמעלית, ואני נזכרת שלא איחלתי לו מזל טוב. "איזו הפתעה!" אני נותנת לו חיבוק.
"יותר הפתעה היה לראות אותך ואת איתי שוב ביחד. אמרתי לרותם שהיה שווה לעשות את הערב רק כדי לראות אתכם קצת כמו פעם." הוא מניח על השולחן שבכניסה את הכוס שלו. "את צריכה ללדת עוד מעט, לא? האירוע הבא יהיה שלך."
אני מחייכת חיוך קטנטן אליו ויוצאת בעקבות בת דודה של רותם סוף סוף אל מקום המבטחים שלי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שלכת כותבת מהלב עקוב אחר שלכת
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
חן בנלולו
חן בנלולו
המשך
הגב
דווח
שלכת כותבת מהלב
שלכת כותבת מהלב
מחר
הגב
דווח
Gili Levy
Gili Levy
איתי מעצבן
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 103
להילחם בשבילו- פרק 103
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 102
להילחם בשבילו- פרק 102
מאת: שלכת כותבת מהלב
יש לי הכל- פרק 82
יש לי הכל- פרק 82
מאת: שלכת כותבת מהלב
להילחם בשבילו- פרק 101
להילחם בשבילו- פרק 101
מאת: שלכת כותבת מהלב
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אהבה של חורף
אהבה של חורף
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay