דם מפלצות-פרק 24
"יש דברים שצריך להקריב", ליאל אמרה בפשטות.
"רק רגע! השוטר.. הוא לא?", שרה זזה הצידה, מתחמקת מהשוטר שהיה עכשיו ליאל.
"כן.. הוא אני", השוטר שילב ידיים והביט מסביב בחשדנות כדי לוודא שהשטח נקי.
"ומה איתה?", שרה הצביעה על הגוף הקטן של הילדה.
"מה איתה? כלום", ליאל החלה לאבד את הסבלנות שלה.
"היא מתה, נכון?", שרה קימטה את מצחה.
"יש דברים שצריך להקריב", ליאל אמרה בפשטות.
"את מתכוונת לאנשים", שרה תיקנה אותה בטון מאשים.
"אין לי כוח אלייך. או שאת באה איתי או שאת נשארת לחכות שהמפלצות יחזרו!", ליאל פנתה משם והחלה ללכת בצעדים מהירים וגדולים.
שרה היססה ואז עקבה אחריה בריצה קלה כדי להדביק את הפער.
"בסדר, אני באה", שרה השפילה מעט את מבטה .היא הסתובבה לאחור והביטה בפעם האחרונה בגופה הקטנה על המדרכה המרוחקת. אחרי שליאל מנעה מכולם לזוז, עכשיו הם סוף סוף השתחררו מהכישוף והתרוצצו לכל הכיוונים.
"כמו נמלים..", ליאל לחשה לעצמה ויישרה את המעיל הדק של השוטר באדישות.
"אחרי שהבאת לי את הבובה הבלונדינית, מאי השתמשה בגוף שלי כדי לצאת ממנה, אבל אני עדיין בחיים", שרה העירה ושילבה ידיים.
"ברגע שאת תמותי, גם מאי תמות. זה חלק מהכישוף של הבובה", ליאל הסבירה .
"אז בגלל זה אתן שומרות עליי!", ניצוץ הבנה הבזיק במוחה של שרה.
"כן", ליאל גילגלה עיניים בחוסר שביעות רצון מופגן.
"את לא יותר ממטרד בשבילי", היא סיננה בשקט, אבל שרה הצליחה לשמוע.
"את כבר לא נחמדה כמו פעם. מפלצת טיפוסית", שרה עקצה אותה בחזרה.
"תגידי תודה שאני עונה לך ושאת חייה עכשיו!", ליאל הסתובבה אליה בכעס. שרה שלחה ידיים קדימה בתנועת מגננה. עכשיו בדמות השוטר הגבוה, היא נראתה מאיימת יותר.
"אוקיי, צודקת!", שרה ניגשה לאחת הלבנים הגדולות שבפינת הרחוב והתיישבה עליה.
"מה את עושה?",
"מחכה שהמפלצות יחזרו. גם ככה טל איננה יותר אז מה זה כבר משנה?", דמעות עמדו בעיניים של שרה, אבל היא הצליחה לעצור אותן והשעינה את ראשה על ידיה בתיסכול.
"היא לא מתה", ליאל אמרה ברצינות.
שרה הביטה בה בעיניים נוצצות, " איפה היא?", היא שאלה וקמה .
"אני אספר לך בדרך", ליאל התקדמה המורד הרחוב בציפייה ששרה תעקוב אחריה.
שרה הצטרפה אליה וצעדה לידה.
"נו.. ספרי!", היא הרגישה שהלב שלה עומד להתפוצץ משמחה.
"סם, אחת המפלצות, השתלט על הגוף שלה. הוא מאוד חזק עכשיו, אחרי ששתה את השיקוי של אדי ", ליאל הסבירה.
"איזה שיקוי?", שרה התקשתה לעקוב.
"זה ששון גנב. דם מפלצות",
"איך הוא ידע שהיא אצלם? היא תמות אם הוא יעזוב את הגוף שלה?", שרה תפסה בידה בזרוע של ליאל.
"אני לא יודעת", ליאל ניערה ממנה את היד בזעף.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
