כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

תשמור עליי, נכון? 37

אני קנאי לה כי אני אוהב אותה, לאבד אותה זה הסיוט הכי גדול שלי.

תוכן עניינים 1. תשמור עליי, נכון?2. תשמור עליי, נכון? 23. תשמור עליי, נכון? 34. תשמור עליי, נכון? 45. תשמור עליי, נכון? 56. תשמור עליי, נכון? 67. תשמור עליי, נכון? 78. תשמור עליי, נכון? 8 (18+)9. תשמור עליי, נכון? 910. תשמור עליי, נכון? 10 (18+)11. תשמור עליי, נכון? 1112. תשמור עליי, נכון? 1213. תשמור עליי, נכון? 13 (18+)14. תשמור עליי, נכון? 1415. תשמור עליי, נכון? 15 (18+)16. תשמור עליי, נכון? 1617. תשמור עליי, נכון? 1718. תשמור עליי, נכון? 18 (18+)19. תשמור עליי, נכון? 1920. תשמור עליי, נכון? 2021. תשמור עליי, נכון? 2122. תשמור עליי, נכון? 2223. תשמור עליי, נכון? 2324. תשמור עליי, נכון? 2425. תשמור עליי, נכון? 2526. תשמור עליי, נכון? 2627. תשמור עליי, נכון? 2728. תשמור עליי, נכון? 2829. תשמור עליי, נכון? 2930. תשמור עליי, נכון? 3031. תשמור עליי, נכון? 3132. תשמור עליי, נכון? 3233. תשמור עליי, נכון? 3334. תשמור עליי, נכון? 3435. תשמור עליי, נכון? 3536. תשמור עליי, נכון? 36 (18+)37. תשמור עליי, נכון? 3738. תשמור עליי, נכון? 3839. תשמור עליי, נכון? 3940. תשמור עליי, נכון? 4041. תשמור עליי, נכון? 4142. תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון

פרק 37:
-נקודת המבט של דור-
-כעבור כמה ימים-
"יששש!" נועם צועק כשהוא מכניס לי גול בפיפא. לא ראיתי אותו שבועיים ועכשיו הוא סוף סוף יצא הביתה לשבת. "יאללה יאללה שב, בפוקס" אני מרגיע אותו. "בכיין" הוא נותן לי טפיחה על השכם. אחרי כמה דקות אני מבקיע בחזרה. "שב בשקט, את זה לא שכחתי" אני עוקץ אותו ומחייך. "סעמק איתך" הוא נאנח וגורם לי לצחוק. "אחי מה דעתך שנצא היום? מזמן לא יצאנו רק הבנים" הוא אומר כשאנחנו מסיימים את המשחק. וואלה הוא צודק, אבל לא נעים להשאיר את נוי לבד. "נו מה אתה אומר?" הוא שואל שוב כשאני לא עונה. "לא יודע אני קודם אוודא עם נוי שזה בסדר, לא בא לי להשאיר אותה לבד אם היא תצטרך משהו עם ההיריון אתה יודע" אני עונה. אני מאוד רוצה לצאת עם הבנים, אבל אני צריך להתחשב בנוי, אולי היא צריכה עזרה במשהו, התפקיד שלי זה להיות שם בשבילה. "כן צודק אחי.. מה איתה? איך היא מרגישה?" הוא אומר בטון מבואס אבל מבין. "היא בסדר, הרופא שלה אמר שהכל תקין וזה" אני עונה. "אתה מתרגש?" הוא מחייך אליי. "רצח, הבטן שלה כבר בולטת... זה מטורף" אני מנער את הראש. אנחנו רק מדברים עליה והיא כבר מחייגת אליי, כאילו יש בינינו מין קשר טלפתי שכזה.
"היי יפה שלי, הכל בסדר?"
-"כן אהובי, אתה אצל נועם?"
"כן, מה יש נונה?"
-"סתם... הבנות רוצות לצאת ומאוד רוצות שאני אבוא איתן... יפריע לך?" יופי, בול בזמן.
"לא מאמי, אני גם אצא עם הבנים, בסדר?"
-"ברור, הכי מפרגנת לך"
"חיים שלי, תשמרי על עצמך בשבילי, אל תשתי"
-"אני אוהבת אותך כל כך"
"אני יותר, אני אבוא אלייך כשנחזור"
-"טוב מאמי שלי, אל תשתה יותר מדי"
"מבטיח"
אנחנו מנתקים את השיחה ונועם מחייך. "יוצאים אחי?" הוא מתלהב. "כן אח, היא יוצאת עם הבנות" אני עונה. "יופי, סתיוי תשחרר אותה קצת" הוא אומר ואני דופק לו מבט, "לא בקטע כזה אחי, תירגע". אין מה לעשות, אני קנאי לה כי אני אוהב אותה, לאבד אותה זה הסיוט הכי גדול שלי. "תגיד דיברת איתה בקשר לחזרה לגדוד?" הוא מזכיר את נושא השיחה שעליו דיברנו לפני שבוע. "כן, אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה" אני אומר בטון מבואס. "אל תדאג בסוף היא תתרכך" הוא מרגיע אותי. "יאללה נצא אחי?" אני שואל. "שנייה, אני אשים חולצה על זה" הוא אומר וקם, שולף מהארון חולצה מכופתרת אדומה משובצת ולובש אותה על הטי הלבנה שהייתה עליו. אני נעמד מול המראה ומסדר את הצווארון של החולצה הלבנה שלי. נועם מעיף עוד מבט במראה ואז לוקח את המפתחות ואנחנו יוצאים מהבית ונכנסים אל הב-מ-וו השחורה שלו שחונה בחוץ. אנחנו מגיעים למוריסון, הרבה זמן לא הייתי שם, כשאנחנו נכנסים אנחנו פוגשים את רועי, עידו וליאור. הם מתלהבים מזה שהם רואים אותי ככה אחרי הרבה זמן ואנחנו ישר מזמינים לנו בקבוק ויורדים עליו, כמו בימים הטובים. אני משתדל לא לשתות יותר מ4-5 צ'ייסרים, כדי שזה לא ישפיע עליי יותר מדי. אנחנו עומדים סביב שולחן הבר וזזים בקטנה לפי הקצב, לא חושבים יותר מדי ופשוט נהנים ממה שיש. בחורה צעירה עם צבע שיער בהיר מתקרבת לעברי ומחייכת אליי. אני רוקד לפי הקצב, זז ומשתעשע עם הבנים כשהיא מתקרבת אליי יותר ויותר ורוקדת עם הגב שלי מולי, מבליטה את התחת שלה. אני משתדל להתעלם כשהיא ממשיכה להתקרב ולהזיז את הגוף שלה מולי, מתקרבת יותר ויותר אליי. אני באמת לא מתייחס אליה, יש לי חברה שאני אוהב בטירוף ולא אכפת לי מבנות אחרות, היא יכולה לזוז ולרקוד מולי עד מחר, זה לא יזיז לי. "נשמה לא מתאים, יש לו חברה" נועם ממהר להגן על נוי כשאני ממשיך להתעלם מהבחורה הזו. "הוא לא אמר כלום" היא מנסה להצטדק. "את לא רואה שהוא לא שם עלייך?" הוא עובר למצב התקפי. היא עוצרת ומסתכלת עליי, מחכה שאגיד משהו. "הוא צודק, יש לי חברה" אני אומר עם מבט אדיש. היא מושכת בכתפיים שלה והולכת משם. "אחי מה יש לך? הכל בסדר?" נועם שואל כשהיא עוזבת, ואני נשאר אדיש. "לא יודע, נראה לי הוודקה אחרי כל כך הרבה זמן" אני עונה. "אתה רוצה לשבת רגע?" הוא תופס את הזרוע שלי. "לא אחי, אני בסדר, תישאר קרוב אליי" אני מבקש והוא מהנהן. הוא יותר מאח בשבילי, אחרי כל התקופה הזו איך שהוא דאג לי ולנוי, אני בחיים לא אשכח לו את זה. נוי עולה לי למחשבות עכשיו אחרי הסיפור הזה עם הבחורה שנמרחה עליי ואני דואג שהבנות שומרות עליה, שבנים לא מציקים לה, או שנועצים בה מבטים בגלל ההיריון. "אתה רוצה שנלך? גם אני דואג כבר לסתיו" הוא אומר כשהוא מסתכל בשעון שלו ורואה שנכנסנו אל תוך השעות הקטנות של הלילה. "מה שבא לך אחי, לא בא לי לבאס אותך עד שאנחנו יוצאים" אני אומר. "שטויות לויקו" הוא קורא לי בכינוי שהוא המציא לי, "אני מתגעגע לסתיו, הן בטוח חזרו כבר הביתה". אנחנו מחליטים לחתוך הביתה, הוא מסיע אותי לבית של נוי ומלווה אותי עד הדלת, מוודא שאני בסדר. אני פותח את הדלת בעזרת המפתח שנוי הביאה לי וסתיו שוכבת על הספה מולנו. "מאמי מה את עושה כאן?" נועם שואל אותה לא מבין, הרי הם סיכמו שהיא תחכה לו בבית. "נוי הייתה עייפה אז ליוויתי אותה עד לכאן, וכנראה שנרדמנו שתינו" היא אומרת ומסיטה את המבט שלה אל נוי בצד הספה, שישנה ממזמן. "אתם רוצים להישאר לישון כאן?" אני שואל את נועם. "אם זה לא טרחה אני מעדיפה, אני גמורה" סתיו עונה בפיהוק. "זה בסדר שתישנו על הספה? נישן לידכם" אני אומר. "לא אחי השתגעת, קח את נוי לחדר, שתישן בנוח, היא בהיריון" הוא אומר וסתיו מהנהנת בהסכמה. אני ניגש אליה ומעיר אותה בעדינות, היא פוקחת עיניים בחוסר הבנה ואז אני מחזיק אותה ביד ומוביל אותה למעלה, אחרי שאנחנו מברכים את סתיו ונועם בלילה טוב. אני משכיב אותה לישון ומוריד את הבגדים שלי, נכנס מתחת לשמיכה ומחבק אותה, ולאט לאט אני נרדם איתה מחובק, כשהיא מוגנת בין זרועותיי, איך אני מכור למלאכית הזו שלי...

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Danit A
Danit A
מושלמים
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
לגמרייי ♡
הגב
דווח
נעה גולדשטיין
נעה גולדשטיין
מהמם
הגב
דווח
טען עוד 5 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 33
תשמור עליי, נכון? 33
מאת: לא ידוע
סיפורים אחרונים
מוכנה?
מוכנה?
מאת: מישהי .
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
נפרדת ממך בתהליכים ~ 37
נפרדת ממך בתהליכים ~ 37
מאת: lucine S
קולטר
קולטר
מאת: אין לי .
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D