כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 3

אודם בחורף פרק 27

היא עוזבת את הידיים שלי ובוכה עם כאב שלא ניגמר לידיים שלה.. בוכה בקול שמרסק לי את הנשמה, שגומר אותי מבפנים.. היא לא מצליחה לדבר ואני יושב מולה ועוצר את עצמי לא לבכות יחד איתה..

תוכן עניינים 1. אודם בחורף פרק 12. אודם בחורף פרק 23. אודם בחורף פרק 34. אודם בחורף פרק 45. אודם בחורף פרק 56. אודם בחורף פרק 67. אודם בחורף פרק 78. אודם בחורף פרק 89. אודם בחורף פרק 910. אודם בחורף פרק 1011. אודם בחורף פרק 1112. אודם בחורף פרק 1213. אודם בחורף פרק 1314. אודם בחורף פרק 1415. אודם בחורף פרק 1516. אודם בחורף פרק 1617. אודם בחורף פרק 1718. אודם בחורף פרק 1819. אודם בחורף פרק 1920. אודם בחורף פרק 2021. אודם בחורף פרק 2122. אודם בחורף פרק 2223. אודם בחורף פרק 2324. אודם בחורף פרק 2425. אודם בחורף פרק 2526. אודם בחורף פרק 2627. אודם בחורף פרק 2728. אודם בחורף פרק 2829. אודם בחורף פרק 2930. אודם בחורף פרק 3031. אודם בחורף פרק 3132. אודם בחורף פרק 3233. אודם בחורף פרק 3334. אודם בחורף פרק 3435. אודם בחורף פרק 3536. אודם בחורף פרק 3637. אודם בחורף פרק 3738. אודם בחורף פרק 3839. אודם בחורף פרק 3940. אודם בחורף פרק 4041. אודם בחורף פרק 4142. אודם בחורף פרק 4243. אודם בחורף פרק 4344. אודם בחורף פרק 4445. אודם בחורף פרק 4546. אודם בחורף פרק 4647. אודם בחורף פרק 4748. אודם בחורף פרק 4849. אודם בחורף פרק 4950. אודם בחורף פרק 5051. אודם בחורף פרק 5152. אודם בחורף פרק 5253. אודם בחורף פרק 5354. אודם בחורף פרק 5455. אודם בחורף פרק 5556. אודם בחורף פרק 5657. אודם בחורף פרק 5758. אודם בחורף פרק 5859. אודם בחורף פרק 5960. אודם בחורף פרק 6061. אודם בחורף פרק 6162. אודם בחורף פרק 6263. אודם בחורף פרק 6364. אודם בחורף פרק 6465. אודם בחורף פרק 6566. אודם בחורף פרק 6667. אודם בחורף פרק 6768. אודם בחורף פרק 6869. אודם בחורף פרק 6970. אודם בחורף פרק 7071. אודם בחורף פרק 7172. אודם בחורף פרק 7273. אודם בחורף פרק 7374. אודם בחורף פרק 74 ואחרון

"אתה מתכוון להסתכל עלי עוד הרבה?"
"מפריע לך?"
"לא..
אבל זה מסיח את דעתי"
"מסיח את דעתך ממה, מלחמם מרק על הגז?"
"כן"
היא אומרת וצוחקת את הצחוק הקטן שלה, מתכופפת טיפה לעבר הסיר, מריחה ומחייכת חיוך גדול..
"וואו.. כמה זמן לא הרחתי ככה אוכל..
אוכל של אמא"
אני לא יודע מה הסיפור עם אמא שלה ואני לא יודע כמה זמן הן מרוחקות, או לא מתראות..
באמת שאין לי שמץ קטן של מושג, אבל כשהיא אומרת את המשפט הזה, משהו בתוכי כואב אותה..
אני מרגיש את הגעגוע שיש בה, את הרצון הזה למשפחה שלה..
אני קם אליה, לא יכול להמשיך לשבת ככה, אני מת לחבק אותה.
"מה קמת?"
"בא לי לחבק אותך"
"סתם ככה?"
"כן.."
היא פותחת את הידיים שלה והחיוך שלה מטמטם אותי, משגע אותי, לא בא לי שהיא תפסיק לחייך!
אני מתכופף אליה מחבק אותה ומרים אותה.
היא צוחקת בקול והשמחה הקטנה הזאת שיוצאת ממנה שווה לי הכל!
היא חופנת את הראש שלה בצוואר שלי ומנשקת לי את העורף בזמן שאני מצמיד אותה אלי חזק, נושם את הריח הממכר שלה ומרגיש חיי..
אני מוריד אותה והיא מסתובבת להוציא צלחות מהארון, היא מתכופפת והתחת שלה מופנה אלי, קורץ לי ואני לא מצליח להתאפק ומנחית עליו את היד שלי, לא חזק מדי אבל עדיין זה גורם לה להסתובב אלי ולהרביץ לי.
"נו מה אני יכול לעשות, יש לך תחת שדורש.."
"אדון איתמר, אתה תדבר יפה לתחת הזה"
"ברור, רק תתני לי!"
אני זורק לה את המשפט הזה ושנינו מבינים מה אני רוצה..
"תישכח מזה!"
"אנחנו עוד נחזור לזה"
"לא אנחנו לא.."
"טוב טוב, יש משהו לאכול בבית הזה אישה?"
היא שוב צוחקת ומגישה לשנינו מרק חם.
היא מתיישבת לידי וצ'יף מתייצב לידינו עם מבט מתחנן..
"כן אדוני במה אני יכול לעזור לך?"
"שמתי לו מים אבל לא ידעתי מה הוא אוכל אז, אני מתארת לעצמי שהוא רוצה לאכול"
"למה לא אמרת לאמא המאמצת שלך איפה האוכל שלך? איך היא תדע אם לא תדבר?"
אני מדבר אליו וכל מה שהוא עושה זה להזיז את הראש מצד לצד ולהוציא לי לשון..
אני קם לארונית שמונחת בכניסה ליד הדלת.
"עוגיפלצת"
"מה?"
"פה נמצא האוכל של צ'יף, אם את רואה שאין לו כשאת פה תרגישי חופשי לשים לו"
"טוב מאמוש"
אני מרגיש שהיא חלק ממני..
אני מדבר איתה ומתנהג אליה כאילו היא חלק מהבית הזה..
זה יוצא לי בטבעיות ואני מרגיש טוב עם זה שהיא כאן, היא משלימה לי את החסר..
אני יודע שזה מעבר, אני יודע שיש כאן מעבר להשלמת החסר וכשאני חושב על זה אני נרתע ונתקף פחדים..
"אתה מתכוון לעמוד שם עוד הרבה?"
היא מושחררת אותי מהמחשבות ואני מתיישב לידה.
"אמא שלך ממש חמודה.
הופתעה לראות אותי"
"אני מקווה שהיא לא שיגעה אותך"
"אמרתי לך שלא..
היא יפה.."
היא אומרת בשקט כשהפנים שלה במרק..
"מיכאלה..
"איפה אמא שלך?"
זהו אני לא יכול יותר להתאפק עם השאלה הזאת!
זה גמר אותי, אני לא יכול לשמור את זה, אני צריך לדעת מה עובר עליה..
היא שותקת ולא עונה, קוברת את הראש במרק ומשחקת עם הכף בחוסר חשק.
אני מניח את היד שלי על שלה, עוצר אותה מההתעסקות המיותרת הזאת בכף..
"תספרי לי"
"אני לא יכולה"
"למה?"
"אני מפחדת"
"ממה?"
"מהתגובה שלך.."
"תסתכלי אליי.."
אני מסתובב כולי אליה, מסובב אותה אלי עם הכיסא, מסתכל עליה ונחוש בדעתי להוציא את זה ממנה כבר!
"תסמכי עלי בבקשה!
אני רואה אותך, אני רואה את הגעגוע שיש בך לאוכל של אמא, למגע, לכל מה שקשור בה.
דברי איתי!"
היא מרימה את העיניים שלה שהפכו עצובות שוב, מסתכלת עלי ולא יודעת מאיפה להתחיל..
"אמרת שהוציאו אותך מהבית..
למה?"
"אחרי שאבא שלי נהרג, אמא לא הצליחה להתרומם..
הייתה להם אהבה שלא רואים כל יום, משם בא הפחד שלי לזוגיות..
אני מפחדת לאהוב כמו שהם אהבו, מפחדת שצד אחד יצטרך להישאר לבד ולהתמודד..
אמא שלי לא הצליחה.."
היא עוצרת כשהגרון שלה חנוק.
אני יודע שאני לוחץ עליה אבל אני חייב לדעת כדי להבין איך לתמוך בה.
"אחרי שניגמה השיבעה, היא נכנסה לחדר ולא יצאה כמה ימים..
אני דאגתי לעצמי ונתתי לה את הזמן לעכל ולהבין, נתתי לה זמן להחלים..
זה לא קרה, היא לא החלימה.
היא לא התייחסה אלי, לא דיברה איתי, לא הסתכלה עליי, רק בכתה..
במשך חודשים היא רק בכתה והתהלכה כמו רוח רפאים..
הייתי שומעת אותה בוכה בלילות, קוראת לו שיבוא, שיחזור שהיא לא יכולה לבד..
ניסיתי לעזור לה, הייתי נכנסת לחדר שלה ומחבקת אותה שעות עד שהייתה נרדמת.
הייתי נרדמת לידה ומקווה שהיא תקום ותחזור לעצמה.."
"איך הסתדרת לבד כשהיא ככה?"
"לא הייתה לי ברירה, החזקתי כמה חודשים, עד שבאו מהרווחה וראו את המצב שלה ואת חוסר התיפקוד שלה..
ראו שאני עושה הכל בבית ושהיא לא פה, היא בעולם אחר לגמרי, לא מתקשרת, לא מסתכלת על אף אחד..
הם הזמינו רופאים שקבעו שצריך לאשפז אותה ולהוציא אותי מהבית באופן מיידי..
אמא שלי כבר עשר שנים מאושפזת במחלקה הפסיכאטרית בשלוותה..
בכל פעם שאני נעלמת, בכל פעם שאני אצטרך להיעלם, זה לשם.
הם מתקשרים אלי כדי שאבוא, כי היא חושבת שגם אני מתה והיא משתוללת ולא נרגעת גם אחרי שההשפעה של הכדורים עוברת..
אז אני טסה לשם, אני מדברת איתה, מרגיעה אותה וזוכה להרגיש טיפה מהאהבה שלה אליי..
זוכה לחיבוק ממנה, שאיכשהו בין כל החרא הזה, שווה את זה..
העיקר להרגיש אותה.."
היא בוכה, בכי ששובר לי את הלב..
אני מחזיק את הידיים שלה כשהדמעות שלה נוחתות ישר על כפות ידי.
אני נושך שפתיים, מתאפק לא להישבר איתה.
קשה להבין מה עבר עליה מאז, אני יכול לתאר לעצמי שכל השנים האלה היא עברה כל כך הרבה.
"תבכי, תוציאי הכל!
אני איתך, אני לא אתן לך להיות לבד!"
"אני מתגעגעת אליה, מתגעגעת לאישה המיוחדת שהיא הייתה, מתגעגעת לאהבה שלה אלי, לאהבה שלה לחיים..
הוא מת והנפש שלה מתה יחד איתו!
היא לא חזרה אף פעם..
היא השאירה אותי לבד בעולם הזה, נתנה לי להתמודד עם הכל, היא לא חשבה עלי אפילו..
מה איתי, איפה אני?!
האסימון נופל לה כל פעם כשהיא חושבת שאני מתה.."
"ואת..
איפה את היית כל השנים האלה?"
אני שואל ומנגב את הכאב שזולג על הפנים שלה..
"הגעתי למשפחת אומנה שנתנו לי כאפה למציאות של החיים..
באתי מבית שיש בו הכל, שיש אהבה בין ההורים, שיש כבוד, שיש חינוך שהוא מעבר לכל דבר אחר..
נחתתי שם, באמצע שום מקום באיזור הדרום.
הורים שלא מתקשרים אחד עם השניה, הורים לשני בנים, אחד בן 17 ואחד בגילי..
האווירה שם הייתה קשה, היחס שלהם אליי היה מזעזע בלשון המעטה..
הם היו מתיחסים אלי כמו לזבל..
צועקים עלי, משפילים אותי, מקללים אותי ואת האמא החולנית שלי..
החברות שלי התרחקו ממני, הייתי במקום זר ולא הכרתי אף אחד.
בבית הספר היה לא פחות קשה, אחרי שהבינו שאני באומנה כי אמא שלי התחרפנה..
ילדים זה עם רע, הם השפילו אותי כל יום, כל היום.
לא הייתה לי פינה משלי, אז גם לבכות לא יכולתי, פשוט אגרתי הכל בפנים..
אגרתי ושתקתי, הפנמתי את המילים שלהם, את הצעקות, את המכות שהיו נותנים לי אם לא הייתי מסיימת את המטלות שלי.."
"איפה הרווחה פה?"
אני מתפרץ בכעס ומסרב לקבל את הקושי שהיא עברה, את כל הכאב הזה שהיא הייתה צריכה לאגור בתוכה!
"אין רווחה..
אין עם מי לדבר, כי כשהם היו מפתיעים בביקורים, אסור היה לי להוציא מילה, אם הייתי מנסה הם היו מפרקים אותי, היו מכים אותי עד שהייתי נזרקת על הריצפה מכאב..
אז לא ניסיתי עוד..
פשוט נשארתי ושיחקתי במשחק שלהם.."
"אני לא מבין, למה הם לקחו אותך?"
"כסף!
הם קיבלו עליי כסף..
מה איכפת להם, הם לקחו את הכסף נטו לכיס שלהם ונתנו לי לחיות על הפרוטות שלהם.."
"עד מתי היית שם?"
"עד גיל 17 וחצי..
הייתי לקראת סיום התיכון, קרעתי את התחת כדי שיהיו לי ציונים טובים.
לפחות את זה, כי חוץ מזה לא היה לי כלום..
הם לא נתנו לי לראות את אמא שלי יותר מדי, חברות לא היו לי, אנשים התרחקו ממני כמו מאש, אז דאגתי לפחות שהציונים שלי יהיו טובים..
לילה אחד למדתי לבגרות באנגלית, נישארתי ערה עד מאוחר וזה היה סוף שבוע, הילד הגדול היה בבית, יצא לשבת אחרי הגיוס שלו..
היה מאוחר בלילה, הוא חזר חצי שיכור, הוא ידע מה הוא עושה..
ידעתי שיום אחד הוא יכנס לי לחדר..
תמיד היה מסתכל עלי במבט רעב, ברוע.."
היא בולעת את הרוק ומסתכלת עלי עם מבט שגומר אותי, מבט שגורם לגוף שלי להפוך לאבן מרוב שהוא מתמלא בכעס..
"הוא פגע בך?
מיכאלה הוא עשה לך משהו.. ?"
היא עוזבת את הידיים שלי ובוכה עם כאב שלא ניגמר לידיים שלה..
בוכה בקול שמרסק לי את הנשמה, שגומר אותי מבפנים..
היא לא מצליחה לדבר ואני יושב מולה ועוצר את עצמי לא לבכות יחד איתה..
אני יושב מולה, כואב את הכאב שלה ולא יודע מה היא הולכת להגיד, לא יודע איך היא מתמודדת לבד כל השנים, לא יודע איך אף אחד בעולם הדפוק הזה לא דאג לדבר העצוב הזה שיושב מולי ומוציא את הצער שלו החוצה אחרי כל כך הרבה שנים..

*************
שבוע טוב לכולם!
וואו איזה סיפור יש לה..
אפילו לי כאב עליה..
ספרו לי מה אתם חושבים..
שיהיה לכם שבוע מושלם וערב חמים ונעים..
אוהבת אתכם!
נתראה בפרק הבא
♥♥♥♥♥♥

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 10 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mor B
Mor B
אמא איזה פרק הרגת אותי מאדם ויוי כמה כאב כמה כמה כמה דברים מיכאלה עברה מסכנה.
לא היה אף אחד שיגן עליה שישמור עליה מכל הרוע שנמצא שם בחוץ... היא הייתה לבד היא לעצמה.
היא עברה כל כך הרבה דברים בלי שום תמיכה מאף אחד.
איזה מתוקים הם איתמר ומיכאלה וצ'יף ממש כמו זוג נשוי חחח.
מתה עליהם כל כך.
איתמר לא מוכן לעזוב אותה לרגע כמה הוא כואב את הכאב שלה וכמה הוא מוכן ורוצה לגונן ולחזק אותה עכשיו.
הוא נסיך והיא נסיכה והם ממש ביחד.
אוהבת אותך יא גאונת עולם שלי ❤❤
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
חחחחחח אני משוגעת עלייייייך הארייט שלי!!!!
כפרה עליך!
מה היו עושים בלי התגובות שלך מה?!?
אני הייתי משתגעת!
אוהבת אותךךך אהבת עולםםםםם♥♥♥
הגב
דווח
כלה Cala
כלה Cala
Wowww...
הגב
דווח
טען עוד 19 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
כאב שצורב
כאב שצורב
מאת: Yael Shayn
3 מדרגות
3 מדרגות
מאת: L'Etranger surréaliste
לילה טוב נסיכה שלי (18+)
לילה טוב נסיכה שלי (18+)
מאת: . .
אני בלון.
אני בלון.
מאת: Lili lav
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer