כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

תשמור עליי, נכון? 33

"אני מסתכל עלייך וכל מה שבא לי לעשות זה לחבק אותך חזק כל כך ככה שכל החתיכות השבורות שבלב שלך יתאחו ויתחברו מחדש."

תוכן עניינים 1. תשמור עליי, נכון?2. תשמור עליי, נכון? 23. תשמור עליי, נכון? 34. תשמור עליי, נכון? 45. תשמור עליי, נכון? 56. תשמור עליי, נכון? 67. תשמור עליי, נכון? 78. תשמור עליי, נכון? 8 (18+)9. תשמור עליי, נכון? 910. תשמור עליי, נכון? 10 (18+)11. תשמור עליי, נכון? 1112. תשמור עליי, נכון? 1213. תשמור עליי, נכון? 13 (18+)14. תשמור עליי, נכון? 1415. תשמור עליי, נכון? 15 (18+)16. תשמור עליי, נכון? 1617. תשמור עליי, נכון? 1718. תשמור עליי, נכון? 18 (18+)19. תשמור עליי, נכון? 1920. תשמור עליי, נכון? 2021. תשמור עליי, נכון? 2122. תשמור עליי, נכון? 2223. תשמור עליי, נכון? 2324. תשמור עליי, נכון? 2425. תשמור עליי, נכון? 2526. תשמור עליי, נכון? 2627. תשמור עליי, נכון? 2728. תשמור עליי, נכון? 2829. תשמור עליי, נכון? 2930. תשמור עליי, נכון? 3031. תשמור עליי, נכון? 3132. תשמור עליי, נכון? 3233. תשמור עליי, נכון? 3334. תשמור עליי, נכון? 3435. תשמור עליי, נכון? 3536. תשמור עליי, נכון? 36 (18+)37. תשמור עליי, נכון? 3738. תשמור עליי, נכון? 3839. תשמור עליי, נכון? 3940. תשמור עליי, נכון? 4041. תשמור עליי, נכון? 4142. תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון

פרק 33:
-נקודת המבט של דור-
-כעבור כמה ימים-
השעון המעורר שלי מצלצל וקוטע את השינה שלי. טוב לפחות את ניסיונות השינה שלי, כי כבר כמה לילות מאז הריב של נוי ושלי שאני לא מצליח להירדם. אני כל פעם נכנס לגלריה, מזין את עצמי בעוד קצת סרטונים שלה מחייכת ומלטפת אותי, בעוד תמונות שלה מתכרבלת איתי ומנשקת אותי, מחייכת בכל תמונה את אותו חיוך מטורף שלא ראיתי אצלה מעולם. ואת האמת שמתחילים להופיע אצלי הבזקי זיכרון, פעם אחת מארוחת שישי בנוכחות המשפחה שלה, פעם אחרת שראינו סרט אצלי במיטה והיא נרדמה תוך 5 דקות, הזכרון שלי מתחיל סוף סוף לחזור אליי, משאיר אותי צמא לעוד ועוד פיסות קטנות של זכרון, נותן לי נקודת מבט על מי שהייתי לפני התאונה. אני מחליט שדי, אני חייב ללכת אליה ולבקש סליחה, יצאתי מניאק אמיתי עם איך שצעקתי עליה, עם איך שדיברתי. אני יודע שאסור לי לצאת עדיין מהבית, בטח כשרק ניתקו אותי מהאינפוזיה ולא ידוע אם אני אסתדר בכוחות עצמי, אבל אני פשוט מרגיש שאני חייב את זה, חייב לסגור איתה את הסיפור הזה, לבקש סליחה ולהתחיל דף חדש ונקי. אני מתלבש בזריזות ויורד אל הסלון במדרגות, בודק שהשטח נקי, ואז מתגנב החוצה אל האוטו שלי. אני מתניע במהירות לפני שיספיקו לגלות שאני לא בבית, ונוסע אל הבית של נוי. אני מגיע אחרי שנסעתי במהירות כל הדרך, וכשאני דופק על הדלת שרית, אמא של נוי, פותחת את הדלת ומביטה בי בתדהמה. "דורי.." היא ממלמלת, "מותר לך כבר לצאת מהבית?". "שרית, זה דחוף, נוי כאן?" אני מביט אליה במבט מתחנן, חקירות אחר כך, קודם נסדר את העניין עם נוי. "לא, היא אצל סתיו" היא אומרת בצער, "אתה לא נראה טוב, אולי תחזור הביתה?". "שרית אני עשיתי טעות ואני חייב לתקן אותה, בבקשה אל תגידי כלום לאמא שלי, אני חייב להשיג את נוי" אני אומר ומסתלק משם לפני שהיא בכלל מספיקה להגיד משהו נוסף. אני יוצא מהחנייה של הבית שלה ודוהר לכיוון הבית של סתיו. אני מחנה את האוטו במהירות ומצלצל בפעמון, היא פותחת לי אותה במבט מופתע. "אסור לך לצאת מהבית" היא מזכירה לי למקרה ששכחתי. "לא אכפת לי" אני אומר ומנסה להביט מעבר לדלת, "נוי כאן?". כשאני שומע את הקול של נוי שואל את סתיו מי בדלת אני מבין שקיבלתי תשובה. "אני יכול להיכנס? אני צריך לדבר איתה" אני מבקש. "תחזור הביתה, אתה צריך לנוח" היא קובעת ובאה לסגור לי את הדלת כשאני מונע זאת ממנה בידי. "סתיו" אני מסתכל לה בעיניים במבט מתחנן, "אני צריך את נוי, עשיתי טעות, אני רוצה לבקש סליחה". "היא לא רוצה לראות אותך" היא אומרת ומסתכלת עליי. "אז היא לא חייבת לראות, רק שתשמע מה שיש לי להגיד" אני ממשיך להתעקש, אני לא הולך לוותר בכזו קלות, לא אחרי כל הגיהנום שהיא עברה בגללי. "גם לשמוע היא לא רוצה" היא מתכוונת שוב לסגור עליי את הדלת כשאני שוב מונע, הפעם אני מצליח להיכנס לבית. "דור תצא בבקשה" סתיו מבקשת כשבינתיים אני שומע דלת חדר נטרקת, אני מתעלם מסתיו והולך לכיוון החדר שממנו נשמעה הטריקה. כשאני מנסה לפתוח בעזרת הידית אני מבין שהדלת נעולה. "נוי, תפתחי לי, אני רוצה לדבר" אני מבקש מבעד לדלת. "בבקשה, אני יודע שאת שם" אני מתחנן. "תעזוב אותי, אני לא רוצה יותר להתעסק בך" היא אומרת ונשמע שהיא בוכה. עכשיו כשאני יודע פחות או יותר מה היא בשבילי אני מרגיש מרוסק לשמוע את זה ממנה. "אהבה שלי" אני מדגיש את זה, "נזכרתי קצת, בבקשה, אני מתחנן, תסלחי לי". היא פותחת את הדלת ומתיישבת על המיטה, אני מתיישב על הכיסא מולה. "יצאתי מניאק" אני פותח את השיחה בינינו, "אני רוצה לבקש סליחה... פגעתי בך". "פגעת בי יותר מדי בתקופה האחרונה, נמאס לי" היא אפילו לא מסתכלת עליי מרוב הכאב שלה. "אני רוצה לתקן... לא התכוונתי שזה יצא ככה" אני מבקש ומסתכל עליה. "לא התכוונת שזה יצא ככה?" היא חוזרת על הדברים שלי, "לאף אחד, גם לא לך דור, אין את הזכות לדבר אליי כמו שדיברת אליי לפני 5 ימים, אין לך שמץ של מושג קלוש בכלל מה עברתי בגללך כל התקופה הזו, ואתה בחיים לא תבין את מה שעבר עליי". היא מטיחה בי את הכעס שלה, וכל התסכול שנצבר בה תקופה ארוכה יוצא עכשיו, על האדם שגרם לה לסבול יותר מכולם בתקופה הזו, אני. "אתה בחיים לא תבין מה זה להיטרף מדאגות כשהבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם נמצא לך מול העיניים בקומה, אתה בחיים לא תבין מה זה שכולם מאבדים תקווה שהוא לא יתעורר ואת היחידה שעוד איכשהו מאמינה בזה- כי את אוהבת אותו ואת רוצה להאמין שהאדם הזה שהסב לך כל כך הרבה אושר יישאר איתך לעוד זמן, אתה בחיים לא תבין את האושר הזה כשסיפרו לי שאתה התעוררת, ואתה בחיים לא תבין איך הלב שלי נשבר מחדש כשסיפרו לי שאתה שרדת, אבל הזיכרון שלך לא" היא אומרת ובוכה. "אני יודע יפה שלי..." - "לא, אתה לא תעצור אותי עכשיו, לא סיימתי. אתה לא יודע ובחיים לא תדע מה זה להיכנס לחדר ולהרגיש כל כך מאושרת אבל בו זמנית גם שבורת לב מהעובדה שאהבת חייך לא מזהה אותך כשאת נכנסת, אתה לא תדע מה זה האושר הזה כשגיליתי שאני בהיריון ממך, אהבת חיי, אבל באותו הזמן כמה פחדתי שהילד שלי יגדל בלי אבא. ואני יודעת שמתסכל אותך שהזיכרון שלך בגד בך, ואני יודעת שזה לא קל שאין לך מושג מי אתה ומאיפה באת, אבל שום דבר דור, לא ישתווה לכאב שהרגשתי כל הזמן הזה, לפחד המשתק הזה באותו הרגע כשאני נכנסת ואתה מסתכל עליי כאילו אין לי שום משמעות עבורך. אתה בחיים לא תבין איך זה מרגיש כשאהבת חייך נמצא ממש מולך פיזית, אבל נמצא מרחק שנות אור ממך רגשית" היא אומרת בקול שבור שמרסק לי את הלב, ויורדות לי דמעות. "אוקיי... אני יודע שכל מה שאני הולך לומר עכשיו לא בהכרח יעזור לי, אבל אני רוצה לדעת שניסיתי, שנלחמתי עלייך. אם אחרי שתקשיבי לי תרצי שאני אלך, אני אעשה את זה, אבל אני רוצה שתקשיבי לכל מה שיש לי לומר" אני מבקש והיא מהנהנת בדמעות. "אני יודע שסליחה לא תתקן את כל העוול שהרגשת בגללי, אני יודע שאין לי שום יכולת להבין מה עבר עלייך באותו הזמן, ואני יודע שטעיתי ביום שני, גם במה שאמרתי, וגם באיך שהתנהגתי. מאז אותו הלילה אני לא מפסיק לחשוב עלייך, הופיעו לי במחשבות כמה פלשבאקים שלנו, אני מריץ תמונות שלנו וסרטונים בפלאפון כמו משוגע, נאחז בכל פיסת זכרון קטנה שחוזרת אליי, כבר 5 ימים שאני לא ישן, לא אוכל ולא שותה כמו שצריך, הרופא אמר שאסור לי עדיין לצאת מהבית בגלל הניתוק מהאינפוזיה, אבל על הזין שלי החוקים האלה, אני יותר לא נותן לך ללכת לי. אני יודע שמה שאני זוכר זה דברים קטנים, אבל הרגש חזר לי, אני מסתכל עלייך ומרגיש את הלב שלי בוער מרוב אהבה ורצון שתהיי שלי שוב. אני יודע כמה נפגעת ממני, ואני יודע שאת בטח חושבת לעצמך שאם באמת הייתי אוהב אותך לא הייתי שוכח אותך ככה. אבל זה פשוט לא נכון, אני מסתכל עלייך וכל מה שבא לי לעשות זה לחבק אותך חזק כל כך ככה שכל החתיכות השבורות שבלב שלך יתאחו ויתחברו מחדש. אם תתני לי את הצ'אנס אני אעבוד כל יום במטרה להחזיר את האמון שלך בי, שתסמכי עליי שוב ותאמיני שאני יכול לעשות אותך מאושרת. אני מסתכל על הבטן הזו שהולכת וגדלה מיום ליום ואני משתגע מהמחשבה שזכיתי שאת תהיי האמא של הילדים שלי, את האישה הכי טובה בעולם, והקרבת בשבילי כל כך הרבה שאני לפעמים חושב שאני לא ראוי לך. אני אוהב אותך נוי, ואני יותר לא בורח, אני כולי שלך, אם רק תסכימי לקבל אותי בחזרה" אני אומר ומשחרר את כל הדמעות שלי. עכשיו כשאני זוכר אותה, אני יודע שרק היא מסוגלת להוציא ממני רמות כאלה של רגש, אני לא יכול להביט לה בעיניים עכשיו מהמחשבה של כמה כאב יש בהן... אני יורד על הברכיים שלי כסוג של התרפסות כשהיא מושכת אותי אליה. "נו בוא כבר" היא ממלמלת כשהשפתיים שלה נוחתות על שלי. ועכשיו? עכשיו כבר לא אכפת לי מה יקרה, כי עכשיו זה היא ואני, שנינו ביחד שוב, חזקים יותר מהכל.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

לא ידוע עקוב אחר לא
שמור סיפור
לסיפור זה 11 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אישה מרוצה
אישה מרוצה
אני בוכה דמעות !
הגב
דווח
לא ידוע
לא ידוע
לאאא :(
הגב
דווח
טל י
טל י
אמאלה אני לא יודעת למה אבל באמצע שדור דיבר אליה ונלחם עליה פשוט התחלתי לבכות בלי הכרה
הגב
דווח
טען עוד 17 תגובות
כותבי החודש בספרייה
לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
תשמור עליי, נכון? 42 ואחרון
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 14
ואז את הגעת 14
מאת: לא ידוע
ואז את הגעת 44
ואז את הגעת 44
מאת: לא ידוע
תשמור עליי, נכון? 32
תשמור עליי, נכון? 32
מאת: לא ידוע
סיפורים אחרונים
יום 9
יום 9
מאת: המועדון הסודי
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
המון זמן לא הייתי פה והחלטתי לחזור לכתוב קצת ולעלות רק פה באפלקצייה באתר mypen
מאת: שירלי חיון
עד החתונה זה יעבור 2
עד החתונה זה יעבור 2
מאת: שיר פיליבה
הסיפור שיכול היה לקרות
הסיפור שיכול היה לקרות
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D