כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

האהבה המתסכלת שלי פרק 19

ננה אמרה שאני צריכה לשאוף להיות רופאה ולא אחות אך משום מה רציתי להגיד לה שיש לי סטנדרטים לא גבוהים, אני לא בן אדם של ציפיות וחלומות ואחות זו עבודה מכובדת יותר בשבילי...

תוכן עניינים 1. האהבה המתסכלת שלי- תקציר2. האהבה המתסכלת שלי פרק-13. האהבה המתסכלת שלי פרק- 24. האהבה המתסכלת שלי פרק -35. האהבה המתסכלת שלי פרק- 46. האהבה המתסכלת שלי פרק-57. האהבה המתסכלת שלי פרק -68. האהבה המתסכלת שלי פרק-79. האהבה המתסכלת שלי פרק-810. האהבה המתסכלת שלי פרק-911. האהבה המתסכלת שלי פרק-1012. האהבה המתסכלת שלי פרק- 1113. האהבה המתסכלת שלי פרק -1214. האהבה המתסכלת שלי פרק-1315. האהבה המתסכלת שלי פרק-1416. האהבה המתסכלת שלי פרק-1517. האהבה המתסכלת שלי פרק-1618. האהבה המתסכלת שלי פרק-1719. האהבה המתסכלת שלי פרק 1820. האהבה המתסכלת שלי פרק 1921. האהבה המתסכלת שלי פרק-2022. האהבה המתסכלת שלי פרק-2123. האהבה המתסכלת שלי פרק 2224. האהבה המתסכלת שלי פרק-2325. האהבה המתסכלת שלי פרק-2426. האהבה המתסכלת שלי פרק 2527. האהבה המתסכלת שלי פרק -2628. האהבה המתסכלת שלי פרק-2729. האהבה המתסכלת שלי פרק-2830. האהבה המתסכלת שלי פרק-2931. האהבה המתסכלת שלי פרק-3032. האהבה המתסכלת שלי פרק- 3133. האהבה המתסכלת שלי פרק-3234. האהבה המתסכלת שלי פרק-3335. האהבה המתסכלת שלי פרק -34 36. האהבה המתסכלת שלי פרק-3537. האהבה המתסכלת שלי פרק-3638. האהבה המתסכלת שלי פרק 37+3839. האהבה המתסכלת שלי פרק-3940. האהבה המתסכלת שלי פרק 40 ואחרון

" אוהב? מה פתאום אוהב? מישהו הרשה לך לאהוב? לא לא... זה לא יכול להיות" הדפתי אותו לאחור אבל הוא עדיין אוחז בידיי ולא הבנתי איך הגעתי למצב הזה שבו הוא נוגע בי בכלל.
" זה פשוט קרה... יש לך מישהו?" אני חייבת לצאת מזה איכשהו.
" זה לא העניין... לא משנה מה יקרה עכשיו בנינו בין אם סלחתי ובין אם לא אני לא יכולה להיות איתך יותר..."
" למה?"
" זה כמו להיכנס בריא למיטה חולה"
" זה לא אותו הדבר בכלל"
" אני לא מתכוונת לשכב איתך יותר..."
" ממה יש לך לפחד? זה שבן זונה אחד לא הסתכל איזו מדהימה את זו לא אשמתך... תני לי את ההזדמנות להראות לך שאני טוב לא פחות"
" אני צריכה זמן... בבקשה" ידעתי שזה יגרום לו לשתוק לפחות שבוע שלם.
" טוב... את יודעת איפה לחפש אותי" כן כן בעל פה יודעת.

אוי אלוהים למה? למה הוא אוהב אותי מבין כל הנשים שקיימות בעולם הזה? הרי לא ביקשתי את זה, לא רציתי בזה, למה דווקא אני?

" אלמה מה קרה?" ננה תופסת אותי בדיוק בכניסה לבית.
" כלום... סתם מחשבות, את יוצאת?" שאלתי אותה.
" לאבא שלך לתת לו קצת אוכל... את נראית נורא לכי תישני קצת" תודה סבתא שאת מזכירה לי את זה, את העובדה שאני נראית כמו הצרות שלי מה שאף אחד היום לא טרח להגיד לי.
" נראה אם אצליח, מתי תחזרי?"
" רק מחר חומד יש לך אוכל במקרר ואל תשכחי לנעול אם את יוצאת" הנהנתי ושמחתי שסוף סוף כל הבית לרשותי!
" ננה!" ידעתי שהיא לא תשמע אז רדפתי אחריה עד לאוטו.
" זה לאיתי התשלום הראשון... קיבלנו מימון סבתא!" אמרתי בהתרגשות מסמנת כשהכסף בין ידיי.
היא לא אומרת שום דבר קצת חושבת מה להגיד מתניעה את הרכב ויוצאת.

" יובי את עסוקה?" מזמן לא ראיתי אותה במפתיע היא מיד שלחה הודעה.
" הוזמנתי למסיבה פה בעיר אולי בא לך להצטרף?" האמת מסיבות כבר לא מדברות אליי אבל אעשה הכול כדי לפגוש את יובי אחרי הכול מה הדבר הכי קרוב לי לאחות חוץ ממנה?
" כן, תאספי אותי?" תוך דקות ספורות התארגנתי כמו משוגעת אבל יצא בסדר.
" איך זה שאת תמיד יפה אפילו בלי איפור?" רציתי לומר לה שהאיפור הוא נחמד וטוב בשביל להרגיש יותר יפה באותו הרגע.... הוא סתם מסיכת יופי ולא קובע כמה יפה את וכמה לא אבל שתקתי כמו שננה אומרת " "עדיף לשמור על שתיקה ולהיראות אידיוט, מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את זה." כך היא מצטטת את מארק טווין כבר דיברתי עליו לא? יש לציין שהוא החביב עליה ביותר מבין הסופרים הוותיקים מן העבר.

" יובי מה חדש?" באמת רציתי לדעת.
" כלום... רגיל" היא וודאי מצאה סידור לבנות אחרת לא הייתה יוצאת.
" את חייבת היום להכיר מישהו! בטח קשה להיות לבד תקופה" ידעתי שקשה אחרת לא הייתי אומרת.
" מי שמדברת... מה איתך את עדיין נפגשת עם כל הבנים האלו שלך?"
" האמת שלא... הפסקתי" היא לחלוטין ציפתה לתשובה אחרת מזו.
" מה? אני לא מאמינה"
" כן... כבר שבועיים"
" חייבת להיות סיבה נו... תגידי"
" אין סיבה... בחיי!" הרי אין סיבה ניסיתי לשכנע גם את עצמי, על הגולם אני לא יכולה לדבר הרי אין בנינו שום דבר... רק שיחות חולין על עצמנו... עד כמה שנינו מקולקלים שיושבים על חול לח ואוכלים עוגה באמצע שום מקום.

" אני עוד אגלה... את השתנית" לא הגבתי היא חנתה בחוץ ככל שהתקדמנו למקום כך הרעש גבר.
" את לא שותה?" הנדתי בראשי לא רציתי בלאו הכי כואב לי הראש ואין לי מספיק שעות שינה ואני שיכורה באופן טבעי גם ככה.
" אז אני אשתה" היא ידעה שאם היא שותה אני נוהגת בחזור, לא רק היא ידעה אלא גם אני.
" האמת שיש לי משהו להגיד לך" יובל פתאום מוסיפה את המשפט שאולי יכריע משהו כאן.
" כולי אוזן" התיישבתי על הבר וביקשתי מים בזמן שהיא בוחשת עם הקשית בכוס הקוקטייל שלה.
" הכרתי מישהו... הוא שונה מכל מי שאי פעם הכרתי, רווק, חתיך הורס או ויש לו עיניים שאת בדוק תאהבי" היא יודעת לקלוע לחולשות שלי... למרות שרציתי לומר לה שכבר לא אכפת לי איזה עיניים יש לו העיקר שיהיה בן אדם.
" נו תני קצת פרטים!" סימנתי לה בכוח.
" יצאנו פעם אחת אני לא כל כך מכירה אותו עדיין אבל באמת שהוא מקסים"
" ואיך הוא עם העובדה שיש לך ילדים?"
" קיבל את זה כמו גבר... גם את צריכה מישהו כזה" כן אה... מי כבר ידע להכיל מישהי כזאת? כזאת שעושה מה שבא לה, שלא יודעת להגיד לא לחולשות שלה וכזאת עם החלטות גרועות.
" אני בטוחה שאתם תסתדרו מצוין" סיננתי היא הספיקה לשתות חצי מהכוס והלכה לרקוד מעט בטענה שבא לה להתפרק, ישבתי והבטתי בכולם במוסיקה הסואנת ובאנשים. זוגות אחדים נמרחו זה על זה לא ידעתי אם זה האלכוהול או כי באמת יש בניהם משיכה.

" אלמה?" שמעתי קול זר ומנוכר, הסתובבתי לאחור בעודי לוגמת מן המים הפושרים ששתי קוביות קרח נמסו בתוכו ולא באמת קיררו לי את המים.
" לא השתנית בכלל!" זה היה לידור למדנו יחד באותה הכיתה ונדמה לי שתמיד הוא נראה גדול בממדים שלו.
" הי מה נשמע?" בוא פשוט נעמיד פנים שטוב לנו לראות אחד את השנייה ואז תלך טוב? המחשבות הלא נחמדות שלי מגיעות, הוא מתיישב על ידי אני בוחנת אותו כראוי ביקש מהמלצר משקה ותחב את מפתחות המכונית לתוך כיסו השמאלי.
" מה איתך?" שאל בסקרנות.
" רגיל... איך אצלך?" הוא לא באמת מצפה שאנדב פרטים.
" מצוין, את לבד היום?" הוא בוודאי התכוון למיה, תמיד היינו יוצאות יחד.
" כן" אתה לא צריך לדעת שום דבר, פשוט לא צריך.
" את עדיין לא אוהבת לרקוד בפומבי?"
" עדיין אותה אחת"
" רוצה איזה משהו?" הצביע על הבר, סירבתי הוא לא התפלא נדמה לי היחיד שלא מתפלא הרי הייתי פעם ילדה טובה, אולי יותר מדי טובה.
" נשארת אותה ילדה טובה" לפעמים בא לי להגיד לעולם שהוא טועה אבל מה אני צריכה לתת דין וחשבון לאנשים שלא אראה אף פעם חוץ מהפעם הזו בחיים שלי.
" אני הולכת לעשן אם אתה רוצה לרקוד אל תחכה לי" הרים גבה לא אחת אלא שתי גבות זה הצחיק אותי, קמתי ממקומי ויצאתי החוצה ואיך שהוא התרגלתי לכל החושך אבל זה אף פעם לא עוזר תמיד קשה לי להסתגל אליו. זה לא שאני פוחדת מהחושך... אלא משהו אחר באפלה הזו גורם לי לתהות האם אני נמצאת במקום הנכון בחיים.

בחצות החזרתי את יובל הביתה וחזרתי הביתה ברגל על אף שלקח לי הרבה יותר זמן אני הרי חייבת להיות המבוגר האחראי שייקח את הפיקוד.
" מה אתה עושה פה?" ראיתי את איתמר יושב על אחת המדרגות מקופל. בתוך עצמו.
" אלמה... אני חייב שתעזרי לי" לא הבנתי מה בדיוק קרה לו מה שבטוח אסור לו להיות כאן.
" אתה לא יכול לבוא הינה כל הזמן... זה מסוכן"
" מסוכן? למה את שכנה של רוצח?" משהו בתמימות שלו הצחיקה אותי.
" לא.. לא משנה. אולי תגיד לי מה קרה?" הוא אפילו לא מצמץ זאת אומרת לא הצליח לזוז.
" תיכנס לבפנים ורק שתדע שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני מכניסה אותך לבית שלי" הוא הנהן ואמרתי לעצמי שבאמת מזל שאיש לא בבית.
" את יכולה לעזור לי?" לא הבנתי מה בדיוק יש לעזור שיזיז את התחת השמן שלו כבר.

" אני... קצת מדמם" אוי אלוהים למה הוא לא שומר על עצמו?
" אוקי בוא תישען עליי" להגיד שהוא קל זה לשקר לעצמי אבל איכשהו הצלחתי גם להכניס אותו פנימה וגם לסגור את הדלת בבת אחת.
" איפה אתה מדמם?" הוא לא היה צריך להגיד כלום פשוט ראיתי את הדם, מדוע לא הלך לבית החולים אני הרי לא רופאה.
" חכה רגע" הלכתי לקחת כל דבר שיכול לעזור, כשחזרתי הוא נשאר באותה הפוזיציה.
" תוריד את החולצה"
" אני לא יכול לבד" עזרתי לו, הרי זו לא פעם ראשונה שבה אני מורידה לגבר חולצה. לא יכולתי להתייחס לפצע הזה שלו משהו אחר הסיט את תשומת ליבי אוי אלוהים, הקוביות שלו כאילו לקחו אותו מקטלוג בגדי ים... נו הרי כבר אמרתי שיש לו פוטנציאל להיות דוגמן המיוחד עם השיער הזה העיניים ו... כן הגוף הזה.
" את תמשיכי להסתכל עוד הרבה זמן?" החצוף הזה עוד מדבר, הובכתי וישר הסטתי מבטי לדם המדמם.
" איך זה קרה לך?" שאלתי בזמן שספגתי את הדם במטלית עד שהוא יפסיק לצאת החוצה.
" יש כמה ילדים גדולים שתמיד מציקים לשובל ניסיתי לדבר איתם ובאתי להגנתה והם הביאו את האחים שלהם נשבע לך הם היו גדולים וחזקים וגם הרבה יותר... לא רציתי ששובל תרגיש ששונאים אותה שלא אוהבים אותה... אני לא רוצה שהיא תסבול" ישבתי על הספה וניסיתי לפענח מה המילים שלו אומרות, האם הוא לא רוצה שתסבול כי יודע מה היא עוברת? או כי הוא רוצה להיות על תקן האח המגונן?
" אני מבינה כמה אתה רוצה להיות אח אוהב ומגונן... אבל לא תמיד זה... בשליטה שלנו. לפעמים הם מנצחים ולפעמים אנחנו" מקווה שהבין את הנאום הבלתי פוסק שלי.
" אתה לא רוצה ללכת למיון?"
" לא לא... אם יש דרך לפתור את זה פה תעשי את זה"
" זה יכאב מאוד" אמנם אני לא אחות אבל ידעתי לעשות תפרים ולחבוש הרי הייתי במד"א.
" לא אכפת לי"

" אוקי רק אל תזוז" ראיתי אותו מתפתל מעט בכל פעם שניסיתי לתפור לו את הפצע יותר נכון החתך.... יש אנשים רעים בעולם ששולפים סכין כדי לפתור או להעלים בעיות.
" זהו... עמדת בזה כמו גדול מבטיחה שבקושי צלקת יראו... איך ידעת שאני מבינה בזה?"
" לא ידעתי... אבל איכשהו אני סומך עלייך שתצילי אותי וגם אני שונא בתי חולים" המילים שלו " איכשהו אני סומך עלייך" הרטיטו אותי... מצד אחד זה אומר שהוא סומך עליי במקצת ומצד שלי האיכשהו הזה גורם לו לפקפק בי מעט.
" אתה יכול להתלבש רק זהירות על התפרים" הלוואי והייתי יכולה להיות אחות בבית חולים, תמיד ננה אמרה שאני צריכה לשאוף להיות רופאה ולא אחות אך משום מה רציתי להגיד לה שיש לי סטנדרטים לא גבוהים, אני לא בן אדם של ציפיות וחלומות ואחות זו עבודה מכובדת יותר בשבילי... אני מעריצה אחיות.
" תרצה לשתות משהו?"
" מים" הנהנתי והלכתי למקרר לראות אם יש מים קרים.
" אתה אח טוב" פלטתי את המחשבות שלי בטיפשות.
" תודה... אף פעם לא חשבתי שאני אח טוב"
" למה לא?" מזגתי לשנינו כוס מים והתיישבתי על ידו.
" לא יודע... אחרי כל מה שעברתי לא רציתי ששובל תעבור את זה"
" אפשר לשאול מה עברת?"

" בבית היתומים עברתי התעללות אבל מהסוג הכי רע שיכול להיות אולי בגלל זה אני מי שאני היום... מהבחינה הרעה לא מתקדם לשום מקום"
" לא מתקדם? אתה סטודנט זה כבר משהו לא?"
" אני לא, עזבתי לפני חודש. אני לא מצליח להיות במקום כזה זה מזכיר לי את בית היתומים הקירות, האנשים אפילו שאני לא מכיר אותם."
" מה כבר עשו לך שתוקפת אותך טראומה עד היום?"
" הדביקו לקיר ונתנו לי מכות, נעלו אותי בתוך ארון ואז כשהמורה מצאה אותי היא חשבה שהחבאתי את עצמי שם בתוך הארון כדי להימנע מהשיעור אז היא שלחה אותי למנהלת ושם השעו אותי במקום לראות מה באמת קרה, יום אחד מצאתי את עצמי ללא המכנסיים במקום להתרכז בלימודים חיפשתי את המכנסיים שלי שהוחבאו על הגג... וגם היה את המקרה ש... אף פעם לא סיפרתי את זה למישהו" הפסיק פתאום ולפעמים נדמה שעלילות כאלה קורות רק בספרים או בסרטים.
" ילדים הם עם נורא!" אמרתי לעצמי ולא ידעתי מה לעשות עם הידיים שלי אז פשוט אחזתי בכוס עד שאדע כיצד לנחם אותו על אף שוודאי הוא שונא שמנחמים.
" אין לך איזה חלום שאת רוצה להגשים?"
" מצחיק שאתה שואל... סבתא שלי תמיד אומרת שחלומות חולמים רק בלילה"
" שטויות" פלט בגיחוך
" חלומות בשבילי זה דבר שאני לא יכולה לחלום אפילו... גם לא כשאני ישנה" הפרצוף שלו מעט סקפטי איננו מאמין לדבריי.
" אנשים כמוני מזמן הפסיקו לחלום אם אתה יודע למה אני מתכוונת"
" אני לא יודע" בכוונה הגולם הזה רוצה לדלות ממני פרטים, השתיקות המביכות האלו בין לבין גומרות אותי... פשוט תגידי משהו וזהו מה הבעיות שלך גערתי בעצמי.
" אף פעם לא שאפתי להיות מישהי או חלמתי להיות משהו. רציתי אבל ידעתי שאני לא יכולה לא עם התנאים שאיתם אני חיה... משפחה כמו שלי לא נותנת לי להתקדם, אני המבוגר פה אפילו שאני קטנה מהם... אני דואגת לאחים התאומים שלי, לסבתא שלי ולאבא שלי אני לא יכולה לחשוב על עצמי... אהיה אגואיסטית אם אעשה את זה" הוא הסתכל עליי במבט תוהה.
" מתי את מתכוונת לעשות משהו בשביל עצמך?"

אני וויתרתי על עצמי רציתי להגיד, הדממה החרישית הזו שאיננה פגה לקחה את מילותיי והמחנק בגרון לא הרפה.
" אז מה איתך ועם החברה שלך?"
" חברה?" הוא שואל כאילו חשפתי סוד.
" כן!"
" בסדר מחר אנחנו מתראים"
" היא בגילך?" מדוע אני סקרנית כל כך.
" לא... בגילך נדמה לי"
" אתה לוקח אותה לאן שיצאנו?"
" אולי" השאיר אותי במתח שוב.
" מקווה שהיא נחמדה אלייך"
" עושה רושם שאת דואגת לי"
" היית מת... אני פשוט יודעת מה זה כשפוגעים בך"
" עדיין זה לא משכנע אותי... את דואגת לי אני יודע" מה שתגיד גולם שילבתי את ידיי ברוגז בעודו צוחק.
" אל תדאגי נו... קוראים לה יובל לוי ויש לה שתי בנות מקסימות" יובל? הוא יוצא עם יובי? למה זה לא משמח אותי? למה בכלל הוא יוצא איתה אם חושבים על זה סטטיסטית הם לא מתאימים לא באופי ולא ביופי... מכל הבחינות, אני מנסה להעלים את הוריד שלי שמגיע בכל פעם שאני מתעצבנת הוא מבחין בו ומגחך בשקט.

המשך יבוא...
שבוע חדש פרק חדש
מה דעתכם?
תפנו בדירוג❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya B עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
נגד הזרם
נגד הזרם
יואוו מתי עוד פרק
הגב
דווח
Maya B
Maya B
תודה רבה!!
ברגע שאסיים לכתוב
הגב
דווח
נטלי בנעים
נטלי בנעים
מהמם!
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Maya B
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
יש לנו משהו מיוחד -36 ואחרון!
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 29+30
חבקי אותי חזק פרק 29+30
מאת: Maya B
חבקי אותי חזק פרק 32+33
חבקי אותי חזק פרק 32+33
מאת: Maya B
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
צרות של עשירים פרק 50 ואחרון!!!
מאת: Maya B
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
סיפורים אחרונים
שבועיים
שבועיים
מאת: קארין .
זה שיר פרידה
זה שיר פרידה
מאת: קארין .
זה לא עוד סיפור אהבה.
זה לא עוד סיפור אהבה.
מאת: זואי גולן
בטיפול
בטיפול
מאת: איש המגבעת
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan