כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

טעם של אהבה - פרק 13

פרק אחרון

בשעת ערב מוקדמת הטלפון צפצף.
זה היה יובל. "תהיי מוכנה הערב ב-21:00. אני בא לאסוף אותך".
"לאן הולכים?", שאלתי. "זאת הפתעה", הוא ענה והוסיף סמיילי קורץ. מעניין מה הוא מתכנן, חייכתי לעצמי.

לבשתי שמלה יפה ושמתי את הבושם שהוא כל כך אוהב. חיכיתי לו. כן, שוב הוא מאחר... חשבתי לעצמי.
אבל ברגע שהוא הגיע שכחתי מזה שהוא נתן לי לחכות. התרגשתי לפגוש אותו שוב וכן, גם מההפתעה...
"אוו איזו יפה את", הוא התלהב.
"אז לאן הולכים?", שאלתי בחיוך. "עוד מעט תגלי".
כל הדרך ניסיתי להוציא ממנו לאן הולכים אבל לא הצלחתי... חנינו והגענו לנקודת תצפית יפה, שממנה אפשר לראות את הירח והכוכבים. "את זוכרת שהיינו פה פעם?", הוא שאל. "בטח. אז, כשעוד היינו ביחד... לקחת אותי לפה, ישבנו על הספסל מחובקים והסתכלנו על הירח...". לאט לאט הזכרונות התחילו לצוף. איזה ערב רומנטי זה היה, חשבתי לעצמי.

יובל הוציא מהתיק תיק אוכל קטן עם כמה קופסאות וכוסות יין. התיישבנו על השמיכה שהוא הביא והתחלנו לאכול. "זה ממש טעים. מי הכין את כל זה?", שאלתי.
"אני הכנתי הכל", הוא ענה בין ביס לביס.
"לא ידעתי שאתה יודע לבשל".
"אני לא ממש יודע לבשל", הוא צחק, "אבל בשבילך התאמצתי. אני שמח שאהבת".
הוא מזג לנו יין. "בואי נרים כוסית לחיינו, שתמיד נהיה מאושרים", הוא אמר והסתכל לי בעיניים. "לחיינו. שתמיד נהיה מאושרים", אמרתי והשקנו כוסות.
"אל תשתה הרבה. אתה צריך לנהוג". יובל התחיל לצחוק. "מה אתה צוחק?", שאלתי ותוך כדי נדבקתי בצחוק המתגלגל שלו. "כבר שכחתי כמה את דואגת לי. שאני ארגיש טוב, שאני אתלבש חם, שאני לא אשתה כי אני נוהג. וזה כיף, כיף לי שאת דואגת לי, בדיוק כמו פעם. אל תדאגי מאיוש, אני לא אשתה הרבה".

סיימנו לאכול ויובל שם את השיר שאני אוהבת. "אתה עדיין זוכר שאני אוהבת את השיר הזה?". "ברור", הוא ענה וחייך.
ברקע אייל גולן שר, כאילו בשבילנו -
"כמה מילים עוד לך אומר, שתבואי כבר מחר לגלות את רגשותייך. בחץ אהבה הוא ישדך את לבי ואת לבך, אני שוב חוזר אלייך...".
"הוא שר בשבילנו", יובל כאילו קרא את מחשבותיי. הוא ליטף לי את השיער. "נכון, הוא שר בשבילנו", חייכתי. לכמה רגעים שכחתי מכל העולם. לכמה רגעים העולם היה רק אני ויובל...

"בואי, נסתכל על הירח מקרוב", הוא קם והושיט לי את היד. עמדנו קרוב אחד לשנייה, צמודים כמעט, והסתכלנו על הירח המלא.
"אפילו הירח יפה היום. בעצם, הכל יפה כשאני איתך", הוא אמר ואני רק שתקתי והשפלתי מבט. "מאיה, אני אוהב אותך ואני לא אתעייף להגיד את זה עד שתאמיני לי". הסתכלתי עליו והיה נראה שהוא מתכוון לכל מילה.
"מאיה, אני אוהב אותך!", הוא צעק פתאום, כל כך חזק עד שכל מי שעבר שם עצר והסתכל עלינו.
"ששש, מה אתה עושה? כולם מסתכלים עלינו", לחשתי. "לא אכפת לי, את לא מבינה? בא לי שכל העולם ידע ומצדי שכולם יסתכלו. אין לי מה להתבייש שאני אוהב את הבחורה המדהימה הזאת", הוא הרים את הקול שוב.
אנשים שנעצרו כששמעו את יובל צועק חייכו ומחאו לנו כפיים. יובל חייך, נראה היה שהוא מרוצה מהסיטואציה. ואני? אני הובכתי מכל המבטים והרגשתי איך אני מאדימה ברגע.

האנשים התחילו להתפזר כל אחד לדרכו והרגשתי איך לאט לאט הסומק יורד לי מהלחיים.
"אני יודע שדברים כאלה מביכים אותך אבל אני רוצה שתביני מה אני מרגיש ולא אכפת לי מי מסתכל".
שתקתי. מיליון מחשבות רצו לי בראש. יובל הסתכל עליי בשקט וליטף לי את הפנים.

הוא התקרב לאט וידעתי מה הולך לקרות. האינסטינקט הראשוני היה להתרחק אבל משום מה לא עשיתי את זה... נכנעתי ונמסתי על השפתיים שלו. נתתי לעצמי להיסחף בנשיקה המתוקה-מרירה הזאת, שהיה בה טעם של פעם. טעם מתוק של אושר וטעם מר של אכזבה... המחשבות גרמו לי לזוז אחורה.
"לא... אל תפסיקי, בבקשה" הוא כמעט התחנן. "כל כך התגעגעתי לשפתיים הרכות שלך, לנשיקות המתוקות והנעימות שלך. את לא מבינה איך הלב שלי דופק...". הוא הניח את ידי על החזה שלו. הלב שלו השתולל.

נשמתי עמוק ושתקתי לרגע. "אל תקשה עלי. אני לא יכולה..." הרגשתי איך הקול שלי נשבר. "אני פשוט לא יכולה. לתת לך שוב את הלב שלי במתנה כדי שמה? שתשבור אותו שוב? שתאכזב אותי שוב?".
"לא, לא, אל תגידי את זה" הוא קטע אותי, "אחרי החודש הזה שאני רודף אחרייך, נלחם, מנסה, מתעקש, מחזר, לא נכנע אפילו שאת אומרת לא, אחרי כל זה עדיין לא הבנת? לא הבנת שאני באמת אוהב אותך? שאין לי שום כוונה לפגוע בך? אני מבין את הפחד והחששות שלך כי כן, הייתי אידיוט ופגעתי בך אבל עכשיו הכל יהיה שונה. הבנתי שהייתי דפוק ועשיתי כל מה שאני יכול כדי להוכיח לך שמה שאני אומר אמיתי. אפילו לצעוק שאני אוהב אותך לכל העולם. את האמת שלי, את האור שלי, האוויר שלי לנשימה. תני לי עוד הזדמנות. אחת, אחרונה.." הוא ליטף לי את השיער. הוא הסתכל לי בעיניים ואני חושבת שזאת הפעם הראשונה שהרגשתי באמת עד כמה הוא כן.
"בוא ניתן לזה צ׳אנס אחרון" לחשתי, מקווה שלא אצטער על זה. הוא חייך.
"לא תצטערי. אני מבטיח" אמר כאילו קרא את מחשבותיי, "אני אעשה אותך מאושרת". הוא התכופף ונישק אותי ואיכשהו הפעם לנשיקה הזאת היה רק טעם אחד. טעם מתוק של אהבה... ❤

מקווה שנהניתם, התחברתם ואהבתם את הסיפור כמוני. צירפתי את השיר שמאיה ויובל שומעים, להנאתכם.
אם אהבתם אשמח שתדרגו/תגיבו. היה לי כיף לקרוא את התגובות ולראות את הדירוגים עד עכשיו. זה בהחלט מחמם את הלב ❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

M.y love עקוב אחר M.y
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
בטח שנהנתי
הגב
דווח
M.y love
M.y love
אני שמחה לשמוע ❤
הגב
דווח
אביטל'וש סיאני
אביטל'וש סיאני
איך זה הפרק האחרון?
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
M.y love
טעם של אהבה - פרק 1
טעם של אהבה - פרק 1
מאת: M.y love
טעם של אהבה - פרק 10
טעם של אהבה - פרק 10
מאת: M.y love
טעם של אהבה - פרק 11
טעם של אהבה - פרק 11
מאת: M.y love
טעם של אהבה - פרק 3
טעם של אהבה - פרק 3
מאת: M.y love
דייטינג
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
הרי הוא כבר מכיר אותך.
הרי הוא כבר מכיר אותך.
מאת: Lia Marie
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D