כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 2

אודם בחורף פרק 12

אני מפחד להתקרב, מפחד לגשת אליה מעבר למה שהיא מקצה לי, אני מפחד שהיא תיסגר יותר ותיעלם לי מפה, אז אני פשוט יושב מולה ושותק..

תוכן עניינים 1. אודם בחורף פרק 12. אודם בחורף פרק 23. אודם בחורף פרק 34. אודם בחורף פרק 45. אודם בחורף פרק 56. אודם בחורף פרק 67. אודם בחורף פרק 78. אודם בחורף פרק 89. אודם בחורף פרק 910. אודם בחורף פרק 1011. אודם בחורף פרק 1112. אודם בחורף פרק 1213. אודם בחורף פרק 1314. אודם בחורף פרק 1415. אודם בחורף פרק 1516. אודם בחורף פרק 1617. אודם בחורף פרק 1718. אודם בחורף פרק 1819. אודם בחורף פרק 1920. אודם בחורף פרק 2021. אודם בחורף פרק 2122. אודם בחורף פרק 2223. אודם בחורף פרק 2324. אודם בחורף פרק 2425. אודם בחורף פרק 2526. אודם בחורף פרק 2627. אודם בחורף פרק 2728. אודם בחורף פרק 2829. אודם בחורף פרק 2930. אודם בחורף פרק 3031. אודם בחורף פרק 3132. אודם בחורף פרק 3233. אודם בחורף פרק 3334. אודם בחורף פרק 3435. אודם בחורף פרק 3536. אודם בחורף פרק 3637. אודם בחורף פרק 3738. אודם בחורף פרק 3839. אודם בחורף פרק 3940. אודם בחורף פרק 4041. אודם בחורף פרק 4142. אודם בחורף פרק 4243. אודם בחורף פרק 4344. אודם בחורף פרק 4445. אודם בחורף פרק 4546. אודם בחורף פרק 4647. אודם בחורף פרק 4748. אודם בחורף פרק 4849. אודם בחורף פרק 4950. אודם בחורף פרק 5051. אודם בחורף פרק 5152. אודם בחורף פרק 5253. אודם בחורף פרק 5354. אודם בחורף פרק 5455. אודם בחורף פרק 5556. אודם בחורף פרק 5657. אודם בחורף פרק 5758. אודם בחורף פרק 5859. אודם בחורף פרק 5960. אודם בחורף פרק 6061. אודם בחורף פרק 6162. אודם בחורף פרק 6263. אודם בחורף פרק 6364. אודם בחורף פרק 6465. אודם בחורף פרק 6566. אודם בחורף פרק 6667. אודם בחורף פרק 6768. אודם בחורף פרק 6869. אודם בחורף פרק 6970. אודם בחורף פרק 7071. אודם בחורף פרק 7172. אודם בחורף פרק 7273. אודם בחורף פרק 7374. אודם בחורף פרק 74 ואחרון

העצב שלה והעיניים הכואבות שלה, האופי הסגור שלה, הם כמו מראה לעצמי..
אני לא צריך שהיא תדבר, לא עכשיו..
אני מבין לבד שטמון בה צער שהיא עדיין מתמודדת איתו ואם כאן, אצלי, אצל מישהו שהיא לא מכירה בכלל, היא מוצאת סוג של פינה ושקט, המעט שאני יכול לעשות זה לתת לה את זה, לתת לה את השקט שהיא מחפשת..
היא מוחה את הדמעות ומביטה בי.
"למה אתה מתכוון שאתה רוצה להישאר.. ?"
"אני כבר לא בטוח שאני רוצה למות!"
היא מניחה את הידיים על הפנים שלה ופורצת לתוכן בבכי שקט שדרכו אפשר לשמוע את הצרחה שלה..
"אני חושב שמשהו בך, בהיכרות איתך שינה בי את הרצון הזה.."
אני תופס את הידיים שלה ומגלה את פניה לפני..
"אני רואה את העצב שבך, כי הוא קיים גם בי"
"אני לא יודעת איך החזקתי מעמד עד עכשיו.. ?"
"למה את מתכוונת?"
"אני לא יודעת איך לא סיימתי עם החיים האלה"
היא אומרת בקול שבור, בקושי מצליחה לסיים את המשפט..
אני מסתכל עליה וכל מה שבא לי לעשות זה לחבק אותה חזק..
אני מפחד להתקרב, מפחד לגשת אליה מעבר למה שהיא מקצה לי, אני מפחד שהיא תיסגר יותר ותיעלם לי מפה, אז אני פשוט יושב מולה ושותק..
"יש ימים שאני לא רואה סוף לצרות שלי..
יש ימים שאני פשוט רוצה לעשות סוף לחיים שלי, לבדיחה הגרועה שהם הפכו להיות"
"מה גורם להחורה בגיל שלך לחשוב ככה.. ?"
"מה גורם לבחור בגילי לחשוב ככה.. ?"
היא מחזירה לי, מתחמקת מהתשובה ואני מבין שהיא לא מוכנה לדבר על זה..
אני בעצמי לא מוכן לפתוח את העבר שלי, לא עכשיו..
"אנחנו לא מכירים ואני יושבת כאן מולך, מול בן אדם שאני לא מכירה בכלל..
אני סתם משגעת אותך ואין ספק שאתה בעצמך שקוע עם שדים ופחדים.."
"את לא משגעת אותי..
זה דווקא נעים"
אני אומר לה כמעט ולוחש מרוב שאני מובך..
העיניים שלי בקושי מצליחות להביט בה והחיוך הדבילי שלי מחליט להשתלט לי על הפנים..
היא מרימה את העיניים שלה אליי וכשהיא רואה אותי ככה, היא מרשה לעצמה לחייך שוב..
"זה חדש לי?"
"מה חדש לך?"
"אני לא רגילה לחלוק, בטח לא לבכות ליד אנשים, בטח לא כאלה שרק הכרתי..
אני לא יודעת מה הביא אותי לכאן היום ואני לא יודעת למה אני מרגישה בטוח לבוא אליך, אבל..
משהו בפנים אמר לי לבוא לפה..
זה אולי ישמע מפגר, אבל זה כאילו שלא סתם נתקלתי בך באותו לילה ששרת פה בחוץ.."
"אמרתי לך מקודם, זה הזוי אבל ההגעה שלך לפה היא לא סתם..
באותו לילה הייתי בשפל ואז את באת ומשהו בפנים השתנה.."
"זה מוזר לא?"
"מה מוזר?"
"שאנחנו ככה, בסיטואציה הזאת..
כל אחד מאיתנו עם השפל שלו, עם הכאב שלו, יושבים פה, בלי באמת להכיר ולדעת מה כל אחד עובר ועדין, יש הבנה שאי אפשר להסביר.."
היא מדברת אלי בשקט ואני מקשיב בשקט לקול הנעים שלה, מהופנט מהשקט שיש פתאום בעיניים שלה..
הן כבר לא כאלה חלולות, כבר לא כאלה ריקות,
משהו בתוכן התרכך..
"מיכאלה.."
"מה?"
"אני יכול לשאול אותך משהו.. ?"
"מה?"
"אני לא רוצה לדחוף את האף..
אבל, אין לך משפחה שתתמוך בך? אין אף אחד שאת יכולה לסמוך עליו ברגעים האלה שאת, שוקעת.. ?"
"לצערי לא..
הסיפור עם ההורים שלי מסובך מדי וקשה מדי.."
אני מסתכל עליה ואני יודע שהיא לא תפתח את זה מולי..
לא עכשיו בכל מקרה..
"אני בת יחידה, אין לי סבים, אין לי סבתות, אין לי משפחה פה, הרוב מפוזרים בחו"ל..
אני לבד רוב הזמן..
אבל זה בסדר התרגלתי למצב הזה כבר.."
"מי עוזר לך.. ?"
"אני, לעצמי..
ועכשיו זאת הפעם הראשונה שבכלל העזתי לשתף מישהו בקושי שלי"
"מה עם חברות?"
היא משחררת אוויר עם חצי חיוך מזויף..
"נטשו כבר מזמן את הספינה הטובעת הזאת.."
"כמה זמן את ככה, מתמודדת לבד?"
"יותר מדיי..
זה מרגיש כמו חיים שלמים.."
היא אומרת עם חצי גיחוך ואני מרגיש שכעס תוקף לי את הגוף.
אני לא מצליח להמשיך לשבת ככה והגוף שלי לא רגוע, כאילו הדם התחיל לזרום לי מהר מדי בגוף.
"אמרתי משהו לא בסדר?"
היא שואלת ונעמדת מולי באמצע הבית..
"לא..
אני פשוט לא מבין את זה!"
"מה אתה לא מבין?"
"אני לא מבין למה בחורה כמוך צריכה להתמודד לבד בעולם..
אני לא מבין למה בחורה בגילך, צריכה להסתובב עם עצב כל כל גדול ועם כאב כזה בעיניים.."
אני מסתכל עליה, מת להניח את הידיים שלי על הפנים שלה, מת לחבק אותה שוב כמו מקודם.
אבל אני עוצר, אני לא רוצה להלחיץ אותה, אני מפחד שהיא תברח שוב..
"אני לא יודעת למה..
ואתה?"
"מה איתי.. ?"
"למה אתה מסתובב עם אותו עצב וכאב בעיניים?
למה בחור כמוך צריך להתמודד עם צער כזה.. ?
אני רואה אותך איתמר, אני רואה את העיניים האלה, אני רואה מעבר לכחול המדהים שלהן.."
"מה את רואה?"
"פחד.."
היא מסתכלת עליי, חודרת אליי לאט עם העין הירוקה שלה..
"אני רואה חרטה..
צער..
סבל שלא ניגמר.."
אני מניח את האצבע שלי על הפה שלה ולא רוצה שהיא תמשיך..
לא רוצה שתחשוף אותי, לא רוצה להגיע איתה לשיחות האלה שיפלטו החוצה את השדים שלי..
"אל תמשיכי.."
"למה.. ?"
"שלא תביני כל כך מהר כמה אני דפוק.."
אני אומר לה בציניות שסוחטת ממנה חיוך..
"זה בסדר, אני חושבת שאני לא פחות דפוקה ממך"
היא חושפת לפני את החיוך הרחב שלה ואני מביט בה ומשהו בה מרגיע בי את הרוחות..
"אני אוהב את החיוך שלך.."
"סתם עוד חיוך.."
"לא, לא סתם עוד חיוך..
יש בך משהו מרגיע.."
היא צוחקת ומתקדמת לכיוון הסלון, מתרסקת על הספה ואני אוהב את זה שהיא כבר מרגישה יותר משוחררת כאן..
"בי יש משהו מרגיע?!
אני הבן אדם האחרון שמשרה רוגע..
הכל אצלי מסובך מדי, קשה מדי..
הכל חוץ מרגוע!"
אני מחייך כשהיא מדברת בציניות מצחיקה על המצב שלה ואני מתקדם ומתיישב מולה על הספה..
"את יכולה להגיד שהכל מסובך וקשה אבל משהו בחיוך שלך, בעיניים שלך מרגיע אותי מעצמי.."
היא מזיזה את העיניים שלה ממני, אני מצליח להביך אותה קצת והיא בוחנת את הבית אחרי זמן מה שהיא נמצאת פה, בורחת מהמבט שלי..
"גדלת פה, באודם?"
"כן..
כל החיים שלי"
"ומה אתה עושה חוץ מלשיר?"
"לאבא שלי יש מטעים של פירות יער"
"וואו מגניב!"
"את אוהבת פירות יער?"
"מאוד!"
"אני אקח אותך למטעים בהזדמנות"
"תיזהר, אני אתפוס אותך במילה"
"תתפסי!"
היא מחייכת מולי ואני לא יכול להפסיק להסתכל עליה, לא מפסיק לחייך בזכותה..
היא קמה פתאום ומתקרבת לדלת ואני מיד קם אחריה..
"לאן?"
"אני חושבת שאני אלך, אני מרגישה שנחתתי עליך ככה בלי התראה"
"את מוזמנת לנחות עלי תמיד, גם בלי התראה!"
"אני אשתדל פעם הבאה להתריע מראש.."
"תביאי את הטלפון שלך.."
היא מחייכת כשאני מבין את הרמיזה שלה ומגישה לי את הטלפון שלה..
אני מחייג את המספר שלי ומחזיר לה..
"את לא מפריעה לי ואת לא באמת נוחתת עלי, היה לי נעים שאת כאן..
אני רוצה שתרגישי חופשי לבוא לפה..
את כבר לא לבד.."
"גם אתה לא לבד רומאו.."
היא מחבקת אותי במפתיע וממהרת לחמוק מבין ידי, לא משאירה לי מקום להביט בה שוב..
היא יוצאת וממהרת לברוח מפה לפני שהגשם שוב יתפוס אותה..
אני סוגר את הדלת כשהיא נעלמת בחושך, לא מעכל את הזמן הזה שהיא הייתה פה..
אני מסתכל בשעון וכבר 12 וחצי בלילה..
אני מתרסק על הספה עם פייסל קטן שירגיע את התחושות שהתעוררו בי אחרי השיחה איתה ויודע שזה עוד לילה ארוך ובלתי ניגמר שמלא במחשבות..
אם אני לא חושב מספיק, עכשיו נוספה לי עוד מחשבה..
מיכאלה..
היא חידה בפני עצמה, היא מסקרנת אותי, יש בה משהו שונה שלא משחרר את המחשבות שלי עליה..
היא הלכה אבל החיוך שלה נישאר פה..
והוא מרגיע..

******************
פרק חדש יצא לדרך!
ספרו לי מה עובר לכם בראש, מה דעתכם על שני אלה.. ?
שתהיה לכם המשך שבת חמימה ונעימה!
אוהבת אתכם מלאאאא
נתראה בפרק הבא יא אהבות!
❤❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Mirit Shimon
Mirit Shimon
וואו! תמיד שנראה שכבר אי אפשר להפתיע ולרגש את עושה את זה מחדש כל פעם ובגדול !
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תןדה אהובה שלי!
שמחה לדעת שגם פה אני מצליחה להפתיע!
אוהבת אותך❤❤
הגב
דווח
guest
אין דברים כאלההה ואוו הם כאלה חמודים!!
הגב
דווח
טען עוד 9 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מרתק
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
סיפורים אחרונים
love and dolphins
love and dolphins
מאת: אביטל סיאני
אור חדש
אור חדש
מאת: רון יעקובסון
ברקת נוצצת פרק 5
ברקת נוצצת פרק 5
מאת: אביטל סיאני
רכבת לנהריה
רכבת לנהריה
מאת: שלכת כותבת מהלב
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan