כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

אודם בחורף פרק 11

החושך כבר שולט לגמרי באוויר והרוח מקפיאה, גשם מתחיל לרדת ואין משהו ממכר יותר מהריח הזה של האדמה הרטובה.. אני נושם את הריח הזה אלי ומנסה להרגיע את כל המחשבות שנוחתות עליי.. אני מנסה להתעלם מזיכרונות שתוקפים אותי ומימים קשים שעברו עליי, מאסתי בכאב..

תוכן עניינים 1. אודם בחורף פרק 12. אודם בחורף פרק 23. אודם בחורף פרק 34. אודם בחורף פרק 45. אודם בחורף פרק 56. אודם בחורף פרק 67. אודם בחורף פרק 78. אודם בחורף פרק 89. אודם בחורף פרק 910. אודם בחורף פרק 1011. אודם בחורף פרק 1112. אודם בחורף פרק 1213. אודם בחורף פרק 1314. אודם בחורף פרק 1415. אודם בחורף פרק 1516. אודם בחורף פרק 1617. אודם בחורף פרק 1718. אודם בחורף פרק 1819. אודם בחורף פרק 1920. אודם בחורף פרק 2021. אודם בחורף פרק 2122. אודם בחורף פרק 2223. אודם בחורף פרק 2324. אודם בחורף פרק 2425. אודם בחורף פרק 2526. אודם בחורף פרק 2627. אודם בחורף פרק 2728. אודם בחורף פרק 2829. אודם בחורף פרק 2930. אודם בחורף פרק 3031. אודם בחורף פרק 3132. אודם בחורף פרק 3233. אודם בחורף פרק 3334. אודם בחורף פרק 3435. אודם בחורף פרק 3536. אודם בחורף פרק 3637. אודם בחורף פרק 3738. אודם בחורף פרק 3839. אודם בחורף פרק 3940. אודם בחורף פרק 4041. אודם בחורף פרק 4142. אודם בחורף פרק 4243. אודם בחורף פרק 4344. אודם בחורף פרק 4445. אודם בחורף פרק 4546. אודם בחורף פרק 4647. אודם בחורף פרק 4748. אודם בחורף פרק 4849. אודם בחורף פרק 4950. אודם בחורף פרק 5051. אודם בחורף פרק 5152. אודם בחורף פרק 5253. אודם בחורף פרק 5354. אודם בחורף פרק 5455. אודם בחורף פרק 5556. אודם בחורף פרק 5657. אודם בחורף פרק 5758. אודם בחורף פרק 5859. אודם בחורף פרק 5960. אודם בחורף פרק 6061. אודם בחורף פרק 6162. אודם בחורף פרק 6263. אודם בחורף פרק 6364. אודם בחורף פרק 6465. אודם בחורף פרק 6566. אודם בחורף פרק 6667. אודם בחורף פרק 6768. אודם בחורף פרק 6869. אודם בחורף פרק 6970. אודם בחורף פרק 7071. אודם בחורף פרק 7172. אודם בחורף פרק 7273. אודם בחורף פרק 7374. אודם בחורף פרק 74 ואחרון

"מיכאלה.."
אני קורא לה והיא משחררת אדים של קור מהפה בזמן שהיא משחררת אוויר ודמעות שלא יכולות יותר להישאר בפנים..
"למה את פה?"
היא לא מסתכלת עלי, לא מזיזה אפילו את המבט שלה, לא עונה..
אני עולה על המדרגה, מוריד את הכובע מהראש ומסתכל עליה..
"מיכאלה, את בסדר?"
היא מזיזה את העיניים שלה אלי והמבט שלה מצליח לרסק אותי..
"מה אתה עושה פה?"
"אני בדרך לעבודה, מה את עושה פה בשעה כזאת? בקור הזה?"
"אני לא מצלילה להירדם"
"את תקפאי מקור"
"אני כבר רגילה.."
"רגילה למה?"
"לשעות הקפואות האלה בחוץ.."
"זה מסוכן, את יכולה לחטוף דלקת ריאות, את עם בגדים שלא באמת מחממים.."
"זה בסדר.."
"למה את פה? למה את בוכה?"
אני שואל ואני מת שהיא תענה כבר תשובה ברורה..
"לך לעבודה רומאו..
אני בסדר"
היא מניחה את היד הקפואה שלה על הלחי שלי, מביטה בי עם כל הכאב הזה שיש בה..
היא מנגבת את פניה, מוחה את הדמעות, ונוטשת אותי לעמוד שם לבד בזמן שהיא נכנסת פנימה וסוגרת אחריה את הדלת..
לוקח לי כמה רגעים להבין מה היה פה עכשיו ואני לא מצליח להבין באמת..
מה עובר על הילדה הזרת שהיא ככה.. ?!
קשה לי לעזוב אותה פה לבד, קשה לי להשתחרר מאיך שראיתי אותה ולוקח לי כמה דקות עד שאני מחליט לרדת משם ולהמשיך בדרך שלי..
אני מגיע למטעים והראש שלי כבד, היום הזה כבד עלי והעייפות הזאת גומרת אותי, אבל אני מחליט להניח לדברים מסויימים ופשוט להתעסק בעבודה ובמה שצריך..
במשך היום הפרצוף שלה תוקף אותי והתמונה שלה, עומדת על המרפסת ובוכה, לא יוצאת לי מהראש..
אני לא יודע איך לאכול את הבחורה הזאת, לא חושב שאי פעם בחיים שלי נתקלתי במישהי שכל כך מזכירה לי אותי, בכאב שלה, בקנאות לפרטיות שלה, בחומות האלה שהיא בנתה סביבה..
אני לא מצליח להוציא את המבט החולמני שלה מהראש שלי, לא מצליח להשתחרר מהדמעות שלה שזלגו על הפנים שלה בשקט שיכול להרוג..
אני משחרר אוויר ומרגיש חנוק..
"אבא, סיימתי אני אבוא יותר מאוחר לבדוק שהכל בסדר"
אני מקפל את עצמי מהמטעים, אחרי שתקתקתי במשך יום שלם את העבודה, רק כדי להגיע אליה ולבדוק שהיא בסדר..
מארבע וחצי בבוקר עד חמש בערב..
מרגיש כמו סמרטוט אחרי יום ארוך, אני אוסף את עצמי ואת צ'יף שהסתובב יום שלם בבוץ ונוסע משם לכיוון הבית.
אני מנקה את הקינג ומכניס אותו הבייתה, לא טורח אפילו להיכנס איתו, ממהר להגיע אליה..
אני נוסע אליה ואני מרגיש שאני חודר לה לפרטיות, אני מרגיש מטומטם שאני מגיע לכאן בלי לדעת אם היא בכלל רוצה את הנוכחות שלי בסביבה שלה..
אני מנסה להתעלם מהתחושות האלה כי משהו בתוכי חייב לדעת שהיא בסדר..
אני עומד מחוץ לדלת שלה, חושב עם עצמי מה אני בכלל הולך להגיד לה ואני לא באמת יודע מה..
אני לוקח את הסיכון בזה שהיא תבקש שאלך ובכל זאת דופק על הדלת שלה..
היא פותחת את הדלת כשהיא לבושה בג'ינס שחור צמוד ומעיל פרווה, נראה שהיא בדרך החוצה.
"מה אתה עושה פה?"
"בדיוק סיימתי לעבוד..
רציתי לבדוק מה איתך?"
היא שותקת ותוקעת את המבט שלה ברצפה..
"אני, בסדר"
"יש לך משהו אחר להגיד, חוץ מזה שאת בסדר?"
אני אומר בחצי ציניות..
"מיכאלה..
אנחנו לא מכירים, אבל אני מרגיש שמשהו לא באמת בסדר.
אני מצאתי אותך בקיפאון, בוכה על המרפסת לפנות בוקר.."
"אני יודעת איך מצאת אותי!"
היא חותכת אותי בדיבור וממהרת לענות בתוקפנות, מה שגורם לי להבין ששום דבר לא יצא מהשיחה הזאת..
ההגנה הכי טובה היא התקפה..
ככה אני מגיב בדרך כלל, אז אני יודע שהיא לא בשלב של לדבר ולשתף, בטח לא איתי, בטח לא עם מישהו שהיא בכלל לא מכירה!
"טוב, אני רואה שאת בסדר..
אני לא אפריע לך"
אני אומר לה בשקט וחוזר על עיקבותי..
כשאני עולה לטרקטורון אני מעיף לעברה מבט והיא נשענת על משקוף הדלת, משעינה את ראשה לאחור והמבט המיוסר בעיניים שלה מכרסם את דרכו אליי..
אני חוזר הביתה ואני רק רוצה להוריד מעליי את היום הארוך הזה..
אחרי מקלחת ארוכה אני מתיישב על המיטה והיא כל כך קורצת לי, כל כך קוראת לי לבוא אליה..
אני כל כך עייף ושוב משהו דוחף אותי לקום ממנה ולדחות את הקץ, לדחות את ההירדמות המיותרת הזאת שגם ככה לא תמשך יותר מדי..
אני קם ומחפש בין הקופסאות במקרר מה לאכול וכשאני מתייאש מהחיפוש ונכנע לעצלנות שבי, אני פשוט יוצא החוצה ומתרסק עם סיגריה על הספה במרפסת..
החושך כבר שולט לגמרי באוויר והרוח מקפיאה, גשם מתחיל לרדת ואין משהו ממכר יותר מהריח הזה של האדמה הרטובה..
אני נושם את הריח הזה אלי ומנסה להרגיע את כל המחשבות שנוחתות עליי..
אני מנסה להתעלם מזיכרונות שתוקפים אותי ומימים קשים שעברו עליי, מאסתי בכאב..
ניגמרו לי הכוחות להתמודד עם עצמי ועם הפחדים שלי.
ניגמרו לי הכוחות לאכול בשקט את כל השנים האלה..
אני לא באמת יודע להתמודד, לא באמת יודע לקבל את כל מה שקרה, לא יודע לאהוב את עצמי..
כל מה שנישאר לי זה פשוט לקום כל יום בבוקר ולנסות לחיות..
השקט של הערב והרעש של הגשם עושים טוב ואני מצליח איכשהו לסגור שוב את הדלת הזאת של התיסכול..
אני מלטף את צ'יף וכשהוא מרים את אוזניו אני כבר מבין שתכף מישהו יגיע לפה..
הזאב המושלם הזה לא טועה, יש לו חושים מטורפים ואחרי כמה דקות היא נכנסת בריצה לשביל..
היא עומדת מולי, השיער שלה מפוזר והיא רועדת ומשחררת אדי קור מהפה יחד עם הנשימות הכבדות שיוצאות ממנה..
היא עומדת מולי ונראת מבולבלת, אבודה וחסרת שקט..
"לא ידעתי לאן ללכת.."
היא אומרת כשהיא מסתכלת עלי בעיניים שמחפשות מפלט..
"אני שמח שבאת.."
אני אומר וקם, מתקדם לעברה, לא שואל מה יש לה, לא שואל אם היא בסדר, לא מכביד על הרצון שלה לא להיות לבד..
"בואי, אני אביא לך בגדים חמים, שלא תתקררי"
אני פותח לה את הדלת והיא חולצת את נעלי הספורט שלה ומשאירה אותן בחוץ..
אני תופס לה את היד והיא מביטה בי בחוסר כוחות, כמו אחת שאיבדה את הרצון למשהו טוב בחיים..
אני מכיר את המבט הזה, מכיר אותו מקרוב..
"המקלחת בחדר שלי, אולי תיכנסי להתקלח, תחממי את הגוף?"
"אני לא רוצה להכביד עליך.."
"את לא, את לא מכבידה עלי ואני שמח שבאת לכאן"
אני מתקדם לעבר החדר ומוציא לה מגבת וטרנינג שלי, שבטוח יהיה ענק עליה..
היא מתקדמת לאט ונכנסת לחדר..
"בואי..
קחי, תתקלחי תחממי את הגוף את קפואה!"
היא לוקחת את המגבת והבגדים ונכנסת למקלחת..
אני מתאר לעצמי שבטח גם היום היא לא אכלה שום דבר והעצלנות של מקודם חייבת לזוז הצידה עכשיו..
אני חייב להכין לה משהו לאכול, חייב לדאוג לה!
אני מוציא כל מה שיש לי במקרר ומאלתר לה ארוחה שאני מקווה שתהיה לה סבבה..
אחרי שחיממה את גופה תחת המים החמים היא יוצאת מהחדר שלי עם שיער מוברש, עם ריח השמפו שלי ועם הטרנינג שלי שענק עליה בכמה מידות..
היא מחייכת אליי חיוך קטן, חיוך מתוק ומבוייש..
"יושב עליך בול הטרנינג"
אני אומר ולא מצליח לשלוט בצחוק שיוצא ממני.
"זאת הייתה המטרה שלך אה?!
לצחוק עלי!"
היא אומרת עם צחוק שנפלט ממנה והיא כבר נראית יותר רגועה..
"הכנתי לך משהו לאכול, זה לא הרבה אבל העיקר שתאכלי משהו"
"איתמר..
זה יפה מצידך..
אני כל כך מצטערת, לא רציתי ליפול עליך ככה"
"את לא נופלת עליי והכל בסדר ואני שמח שאת כאן, שמח שבאת..
היה לי משעמם לבד"
אני אומר ומצליח להצחיק אותה שוב, מצליח להצחיק את עצמי, דבר שלא קורה בדרך כלל..
אני יושב לידה בזמן שהיא אוכלת, מסתכל עליה, מנסה לא לבהות בה, ביופי המטורף שיש בה..
"אני יכולה להיות עוד קצת חצופה?"
אני מסתכל עליה ותוהה מה היא רוצה לבקש..
"בא לך לשיר משהו.. ?"
אני קצת המום מהבקשה שלה, אבל אני לא מתווכח איתה, אני מבין שלפעמים הנפש צריכה קול אחר, צריכה את המוזיקה כדי להתעודד או להתמודד..
אני בורח למוזיקה בכל הזדמנות, אז אני פשוט לא שואל שאלות מיותרות, קם ומביא את הגיטרה..
אני מתיישב מולה וחושב מה בא לי לשיר לה..
בלי להתמהמה יותר מדי אני מתחיל לפרוט ולשיר לה את 'בדיוק בזמן' של דודו טסה..

' הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעייפתי
רגע לפני שטילטלוני הרוחות
תיעתעו החלומות בחיי

הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעטפתי
רגע לפני שנפרמו חלומותי
שדהו מחלצותי

רגלי נצרבו בחול
נפשי עייפה מזחול
שהרוח תישא תפילה
שהלב שלך ישמע
שהיד שלך תיגע

בדיוק בזמן
הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהשתגעתי
רגע לפני שסובבוני הגלים
שאכלוני הדגים, שנטרפתי

רגליי נצרבו בחול
נפשי עייפה מזחול
שהרוח תישא תפילה
שהלב שלך ישמע
שהיד שלך תיגע

בדיוק בזמן
הגעת בדיוק בזמן
רגע לפני שהתעייפתי
רגע לפני שלא היו לי פתרונות
שנעלמו העקרונות בחיי
בדיוק בזמן'

זה אחד מהשירים הכי עצובים שאני מכיר, הכי קשים..
זה שיר הצלה..
היא הצילה אותו והגיעה בזמן..
יש משהו אצלי בתוך התודעה שגרם לי לרצות לשיר לה את השיר הזה..
היא מתבוננת בי ונראה שעשיתי את ההפך ממה שרציתי..
היא יושבת כשדמעות קטנות זולגות על פניה ואני יושב מולה, מנסה לנשום..

"זה הזוי את יודעת.."
אני מסתכל לתוך העיניים הירוקות שלה, טובע בהן ומדבר אליה בשקט, עם האמת הפנמית שלי..
"את הופעת באותו לילה כשכבר הייתי במקום כל כך נמוך, כל כך רע, כל כך מטלטל..
את הופעת..
ומשהו בי..
רוצה להישאר בעולם הזה.."

*****************
פרק חדש יצא לדרך!
ספרו לי מה אתם חושבים..
אני נמסה פה למרות שקפוא חחחחח
שתהיה שבת שקטה, רגועה וקסומה לכולם!
תאזינו לשיר.. הוא מהמם!
אוהבת אתכם
נתראה בפרק הבא
❤❤❤

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vivi Stories עקוב אחר Vivi
שמור סיפור
לסיפור זה 12 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
וואו פרק שלמות!
הגב
דווח
Vivi Stories
Vivi Stories
תודה רבה❤❤
הגב
דווח
guest
תודה לאשת הגשם שלי שגילתה לי אותך
אני מוקסמת בכל פרק מחדש
הלב שלי מתרחב❤❤❤❤
הגב
דווח
טען עוד 26 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מה אנחנו עושים?! פרק 1
מאת: Vivi Stories
עלמה פרק 41 ואחרון
עלמה פרק 41 ואחרון
מאת: Vivi Stories
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מה אנחנו עושים?! פרק 94
מאת: Vivi Stories
זאת אני!
זאת אני!
מאת: Vivi Stories
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
זה לא סוף העולם 2
זה לא סוף העולם 2
מאת: שיר פיליבה
זה לא סוף העולם 2
זה לא סוף העולם 2
מאת: שיר פיליבה
העוצמות שלה
העוצמות שלה
מאת: Hadar ♥
לנצח עם עצמי את החיים
לנצח עם עצמי את החיים
מאת: . .
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan